ועדת הכלכלה אישרה: זיכיונות הרדיו האזורי יוארכו עד 2033

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה ראשונה שתי הצעות לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו העוסקות בשידורי הרדיו האזורי. הצעתו של ח"כ אלי דלל, העוסקת בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו והרחבת שידורי הרדיו האזורי, מוזגה עם הצעתו של ח"כ אחמד טיבי, שביקש להרחיב את אזורי השידור של תחנות הרדיו בשפה הערבית.

לפי ההצעה שאושרה, הזיכיונות של תחנות הרדיו האזוריות יוארכו עד 1 בינואר 2033. שנה וחצי לפני תום תקופת הזיכיון תפרסם הרשות השנייה מכרזים להפעלת תחנות רדיו ארציות ואזוריות. המפעילים שייבחרו יקבלו רישיונות ל-15 שנים, עם אפשרות להארכה אחת נוספת של 5 שנים.

במהלך הדיון ציין ביטן כי הנוסח שגובש בוועדה נועד ליצור פשרה ולאזן בין הצורך בתחרות לבין שמירה על יציבות השוק. הוא הבהיר כי ההכרעות הסופיות טרם התקבלו וכי הסוגיות המרכזיות יידונו מחדש במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

עיקר המחלוקת בדיון עסקה במועד פתיחת השוק לתחרות ובתנאים שייקבעו למכרזים העתידיים. מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, התנגד לנוסח הנוכחי וטען כי הוא מנציח את מבנה השוק הקיים. לדבריו, המודל הקיים מעניק לבעלי הזיכיונות מעין מונופול באזורי הפעילות שלהם, והתקופה שנקבעה עד 2033 ארוכה מדי. הוא קרא לפרסם מכרזים חדשים כבר כעת אם קיימים תדרים פנויים. מקדסי התנגד גם לדרישה לבצע עבודת מטה לבחינת היתכנות כלכלית לפני פרסום המכרזים, וטען כי מדובר בחסם מיותר וכי השוק צריך לקבוע בעצמו את ההיתכנות הכלכלית להפעלת תחנות חדשות.

גם במשרד האוצר הביעו הסתייגות מהנוסח. נציגת המשרד, גיל הכהן, אמרה כי הממשלה לא צריכה לתכנן את השוק או להגביל מראש את מספר התחנות. סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, אביתר גוטמן, טען כי מבנה השוק הנוכחי יוצר ריכוזיות וציין כי 9 מתוך 13 תחנות הרדיו האזוריות מוחזקות כיום בידי שלוש קבוצות אחזקה. מנגד, ביטן אמר כי פתיחה מיידית של השוק לתחרות עלולה לפגוע בזכיינים הקיימים. לדבריו, אם המדינה מעוניינת לבצע שינוי כזה, יש לבחון גם פיצוי לבעלי הזיכיונות.

אלי דלל אמר כי אם הממשלה מעוניינת לקדם רפורמה רחבה יותר, עליה להביא הצעת חוק ממשלתית משלה. "אתם לא יכולים להתלבש על הצעת החוק שלי ולעשות מה שאתם רוצים. אם אתם רוצים חוק משלכם, תביאו הצעת חוק ממשלתית".

שר התקשורת, שלמה קרעי, הציע במהלך הדיון מתווה פשרה שלפיו בעלי הזיכיונות הקיימים יוכלו לקבל תקופת היערכות ולהמיר את הזיכיון לרישיון מקומי או ארצי, בכפוף לתנאי סף וללא מכרז, ובמקביל יפורסמו מכרזים לתדרים חדשים עבור תחנות חדשות.

"יש כאן שני צדדים למטבע. יש את האוצר ואגף שידורים אצלי במשרד שמסתכלים על תחרות בתנאי מעבדה – וזו הצעה ממשלתית שהתנגדתי לנוסח שלה. מהצד השני יש את בעלי הזיכיונות שרוצים להשאיר את המצב כמו שהוא עד שיבוא המשיח. אני מציע ללכת לאמצע: לאפשר לבעלי הזיכיונות הקיימים תקופת היערכות להמיר את הזיכיון ברישיון (מקומי או ארצי) עם תנאי סף ובלי מכרז, ובמקביל להוציא למכרז תדרים חדשים לתחנות חדשות". ח"כ ביטן הגיב לכך ואמר כי אם זה מה שהמשרד רוצה הוא יכול להגיש הצעת חוק ממשלתית כזו.

אחמד טיבי אמר כי מטרת הצעתו היא להרחיב את הכיסוי של תחנות הרדיו של החברה הערבית לכל חלקי הארץ. לדבריו, תחנות המשדרות כיום בעיקר באזור הצפון יוכלו להגיע גם לאזורים נוספים, עד הנגב. ח"כ אחמד טיבי הסביר את חשיבות הצעתו לחברה הערבית: "הצעת החוק שלי מטרתה להרחיב את הכיסוי של התחנות האזוריות של החברה הערבית, כמו 'רדיו א-שמס' ו'רדיו נאס', לכלל הארץ. כיום הן פועלות באזור הצפון בלבד ואני רוצה שהשידורים שלהן יגיעו עד לנגב".

• ביטן מציע פשרה לרשויות התחבורה המטרופוליניות: ראש הרשות הארצית יוביל את גוש דן לשנה וחצי בלבד
• ביטן דורש לעצור את רפורמת הטסטים, ומציע מודל לפי קילומטראז'

ח"כ אחמד טיבי הסביר את חשיבות הצעתו לחברה הערבית: "הצעת החוק שלי מטרתה להרחיב את הכיסוי של התחנות האזוריות של החברה הערבית, כמו 'רדיו א-שמס' ו'רדיו נאס', לכלל הארץ. כיום הן פועלות באזור הצפון בלבד ואני רוצה שהשידורים שלהן יגיעו עד לנגב".

 

קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב

במהלך הדיון התפתח גם עימות בין בן בסט לבין נציג לובי 99, בועז אקרמן. אקרמן תהה מדוע התחנות ממשיכות לפעול אם הן מפסידות כסף, ובן בסט השיב כי מדובר בעניין שאינו נוגע לו. אקרמן אמר כי לובי 99 תומך בעמדת משרד התקשורת שלפיה יש לסיים את הזיכיונות לכל המאוחר בשנת 2030. לדבריו, התדרים הם משאב ציבורי בעל ערך רב ואין מקום לפצות על זיכיונות עתידיים שלא ניתנו.

נציגי תחנות הרדיו האזוריות הזהירו מפני פגיעה כלכלית בענף. יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, דוד בן בסט, אמר כי התחנות נמצאות כיום בהפסדים כספיים קשים וכי פתיחת השוק לשידורי רדיו ארציים חדשים לפני תום תקופת הזיכיונות עלולה להביא לסגירת תחנות קיימות.

סוגיית התדרים הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון. מנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת, מימון שמילה, אמר כי אין "בנק תדרים" סודי וכי מלאי התדרים הפנויים בישראל מוגבל מאוד. לדבריו, חלק מהקושי נובע מכך שתחנות תאגיד השידור הישראלי ו-גלי צה״ל מחזיקות במספר רב של תדרים במקביל בשל תכנון היסטורי. שמילה הוסיף כי כחלק מהרפורמה ייתכן שיהיה צורך בפינוי ובצמצום תדרים קיימים.

• הבכורה השלישית של “רוקדים” ניצחה את “האח הגדול” בפער קטן
• ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את החוק לשינוי תקציב תאגיד השידור

מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, גולן יוכפז, הביע חשש מקידום הרפורמה לפני בחינה מספקת של סוגיית התדרים והשלכותיה על מערך השידורים הקיים. גם נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, אמרה כי ההצעה לא תבטיח בהכרח רפורמה אם תישאר בה דרישה לבדיקת היתכנות. גם נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, הסתייגה מההצעה ואמרה כי היא לא תבטיח בהכרח רפורמה אם תישאר בה דרישה לבדיקת היתכנות.

על רקע המחלוקות והקשיים שעלו בדיון, אישרה הוועדה מספר תיקונים בנוסח. בין היתר נקבע כי הארכת הרישיונות העתידיים תוגבל להארכה אחת בלבד של 5 שנים, במקום אפשרות להארכות נוספות כפי שהוצע בתחילה, וכי כל הארכה תחייב החלטה מנומקת. ביטן סיכם כי כלל הסוגיות המרכזיות, ובהן התנאים למכרזים, תנאי הסף, הצורך בעבודה כלכלית ומשך תקופת המעבר, ייפתחו מחדש לדיון במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של דוד ביטן ואלי דלל, מול התנגדותו של ח"כ עוז חיים.