הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

• בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
• בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.

הרפורמה בבנקאות הפתוחה למשל, היא מהלך שמעניק לצרכנים שליטה במידע שלהם ומאפשר להעבירו בקלות בין גופים שונים. כבר כיום נהנים ממנו פינטקים ובנקים קטנים, המשתמשים במידע פרטני של לקוח כדי להציע לו הצעות ממוקדות המותאמות לצרכיו במחיר תחרותי יותר. כעת, נדרש להכין את הקרקע המשפטית, הכלכלית והרגולטורית כדי להרחיב את מודל הבנקאות הפתוחה למודל של Finance Open.

"הציר השני הינו הכנסת שחקנים חדשים לשוק. אנחנו פועלים בבנק ישראל להרחיב את מגוון השחקנים הפועלים בשוק האשראי בשני מישורים משלימים. הראשון הוא פתיחת השוק לשחקנים בינלאומיים: אנו מבצעים התאמות רגולטוריות ומחברים אותם למערכות בישראל, וכבר כיום ענקיות טכנולוגיה פיננסיות מביעות עניין ומתחילות לפעול כאן. השני הוא ביצוע הקלות רגולטוריות שיאפשרו לגופים פיננסיים מקומיים, להתחרות בבנקים. זאת, באמצעות מתווה הרישוי המדורג שהשקנו יחד עם משרד האוצר רק לאחרונה.

• מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
• ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

"לא אחת נשמעות במרחב הציבורי טענות על מצב התחרות במגזר הפיננסי, ולעיתים אף קריאות לנקוט צעדים 'חפוזים' - למשל התערבות ישירה במנגנוני התמחור מתוך רצון 'לפתור' את הסוגיה בן־לילה. צעדים כאלה אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בכלכלות מפותחות, והם אף עלולים לפגוע באמון המשקיעים והשחקנים הבינלאומיים. בניגוד לגישה הזו, תפקידנו בבנק ישראל, כמי שאמונים על יציבות המערכת הפיננסית, הוא להבטיח שהגברת התחרות תיעשה באופן מבוקר ועל בסיס תשתית יציבה".

"כעת אבקש להתמקד במאגר הקמעונאי, ולהציג את תועלות עיקריות שכבר ניכרות בשטח הודות להפעלתו. המאגר המנוהל אצלנו בבנק ישראל, הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בשוק האשראי המקומי. הוא נבנה בתהליך שיתופי עם משרדי הממשלה, הרגולטורים השונים, המערכת הבנקאית וגופי האשראי החוץ־בנקאיים, ומנוהל כיום תוך הקפדה על סטנדרטים מחמירים של פרטיות ואבטחת מידע. המאגר מקדם את טובת הצרכן במספר ערוצים משלימים. ראשית, המאגר מוביל להגברת התחרות בשוק האשראי. זו הייתה המטרה המרכזית שלשמה הוקם המאגר: לאפשר לכל נותן אשראי – בנקאי או חוץ־בנקאי, לקבל תמונה מלאה ומאוזנת יותר על מצבו הפיננסי של הלקוח, במקום שמידע זה יהיה בלעדי לבנק שלו.  מאז הפעלתו, הפער בריביות ירד באופן מובהק, והוא למעשה כמעט אינו קיים."