בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.

עם זאת, לצד האופטימיות, הנגיד הצביע על שלושה מכשולים מרכזיים שממשיכים לאתגר את הכלכלה: הצורך להפחית את יחס החוב־תוצר, ההשקעה החסרה במנועי צמיחה ארוכי טווח, והגידול החד בתקציב הביטחון שמצמצם את הגמישות הפיסקלית. הוא קרא לגיבוש תקציב 2026 “אחראי, אמין ותומך צמיחה”, והבהיר כי הגירעון לא צריך לעלות על מעט מעל 3% מהתוצר, במטרה להשיב את “המרווח הפיסקלי”, רזרבה תקציבית להתמודדות עם משברים עתידיים.

לדבריו, הורדת יחס החוב לתוצר אינה התעקשות תאורטית של כלכלנים, אלא צורך אמיתי לשמירה על רזרבות תקציביות להתמודדות עם משברים חוזרים. “הכריות הפיסקליות הללו הן שאפשרו למשק לעבור את הקורונה כמעט ללא נזק מהותי, והן שסייעו לשמר את אמון השווקים גם לאורך המלחמה”, אמר.

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בשורה התחתונה

הנגיד מאותת, אם כי בזהירות, כי הדרך להקלה מוניטרית פתוחה על רקע התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל והמשך התאוששות המשק. עם זאת, הוא מבהיר: כדי שהורדת ריבית תהיה בת-קיימא, נדרש גם תקציב אחראי שיחזק את אמון השווקים וישמור על היציבות הפיסקלית.