"גם אם הוא לא ירצה להמשיך אותו"

לוי ערה לפרטי תביעת קרנית: "כתוב לי פה שנהגת ללא רישיון ו/או ביטוח". החייבת עומדת על כך שהיה לה רישיון. לוי בודקת: "אני לא רואה פה התייחסות". וכעת לפרוטוקול: "בתביעה הנזקית עולה כי לא היה כל אזכור להליך פלילי וכך גם לאחר חיפוש בתעודת זהות של היחידה במערכת 'נט המשפט'".

• "אז תדע שהם משלמים לך מאוד נמוך"
• "אני חייבת לומר שהפסיקים היו חסרים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת ניתן לגשת להצעת ההסדר: 60 תשלומים בני 2,000 שקל. לוי לנאמן: "האם ראיתם לנכון להאריך את התקופה בשל מהות החוב?" – כן. "לא הבנתי. אם הממונה [על חדלות פרעון] אומר 1,500 שקל ללא קציבת זמן, זה הרבה יותר מאשר 2,000 כפול 60 חודשים". בא כוח הממונה מסבירה את עמדתה: לחייבת יש שבעה ילדים והיא אינה עובדת במשרה מלאה.

לוי: "אני רוצה להציע, כדי לא לעשות איפה ואיפה ביחס לתיקים אחרים שיש בהם חובות לקרנית. צריך שיהיה אופק לשיקום, במיוחד במקרה הזה, כשמדובר ב[חובות של] מאות אלפי שקלים – 730 [אלף שקל] ליחידה – והסכום [שייפרע] לא יהיה 10%, אולי 15% אם נוריד את הוצאות ההליך.

"החוב לקרנית הוא של שניהם [החייבת ובעלה]? לכן אני מציעה, וזה נותן איזשהו ביטוי, וזו ההסכמה שמתגבשת כאשר מגיעים נציגי קרנית, לעשות 90 תשלומים. מצידי אפשר 90 כפול 1,500, או שנעשה 60 כפול 2,000 והתוספת עד סוף התקופה. אבל חשוב לי שיהיה רשום בפרוטוקול שבמקור זה היה 90 תשלומים, ולבקשת היחידה אנחנו מצמצמים ל-60.

• לחייב בהוצאות את עורכי הדין של התובעים הייצוגיים
• עו"ד תבע שותף לשעבר על חוב של 1.2 מ' ש' - וניצח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שילם 4,200 ש' למוסך על תיקון שלא בוצע - וזה הפיצוי

"יש בכך ביטוי לזה שנוצר בחוסר תום לב חוב כלפי צד שלישי במאות אלפי שקלים בגלל נהיגה בלי רישיון או ביטוח. אני לא עושה איפה ואיפה כלפי חייבים אחרים, והגעתם קרוב". הנאמן מסביר מדוע הוא סבור שיש ללכת לקראת החייבים ולוי משיבה: "הגישה הזאת נובעת מתקנת הציבור, בדומה לחוב מזונות שאותו המחוקק החריג ולא נותן עליו הפטר, כי אם הביטוח הלאומי משלם [את המזונות במקום החייב] – מי משלם? הציבור בכללותו. בדומה לכך בקרנית, מי משלם את סכומי העתק האלה? אני ואתה וכל מי שמשלם ביטוח חובה".

לבסוף לוי מותירה לחייבים לבחור בין האפשרויות שהעלתה. הם מסכימים שכל אחד מהם ישלם 1,900 שקל במשך 70 חודשים. מדובר ב-270,000 שקל מתוך חובות של 1.4 מיליון שקל. לוי מציינת בהחלטתה, שאמנם מדובר בתקופה ארוכה מזו שקובע החוק כברירת המחדל (48 תשלומים), אך יש נסיבות המצדיקות זאת. "הדבר משקף את האיזון הראוי בין הצורך לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש בחייו ולחזור למעגל הכלכלי הפעיל בצורה נאותה, ומנגד להגשים את אינטרס הנושים להשיא את פרעון החוב לטובתם".

החייב בתיק הבא לא הגיע; הנאמן אומר ששוחח עם באת כוחו ונראה שנפלה טעות. לוי אומרת לקלדנית: "תיכנסי לתיק לוודא שהם יודעים על הדיון". היא חוזרת לנאמן: "לגופו של עניין, דיברתם והצלחתם לגבש מתווה?" – לא. "חבל, אפשר לשוחח". הנאמן יוצא לשוחח בטלפון עם עורכת דינו של החייב, חוזר ומדווח: "אין הבנה למתווה המוצע על ידי בעלי התפקיד, לצד חילוקי דעות בנוגע לפרשנות הנתונים העולים מהתיק".

לוי: "אתם מתבססים בתוכנית על כך שיש היתר בנייה?" הנאמן מסביר: לחייב יש זכות כמעט שלמה במקרקעין, לצד גילום יכולת ההשתכרות. לוי מכתיבה: מדברי הנאמן עולה ש"ישנה זיקה ישירה של היחיד לנכס המקרקעין" שהיא מציינת את מספרו, "וזאת בין היתר לאור היתר בנייה שהומצא על שם היחיד, בנייה של היחיד שבוצעה על ידי היחיד בהתאם להצהרתו והערת אזהרה שנרשמה לטובתו בלשכת רישום המקרקעין. בנסיבות אלה, על היחיד להיות מודע כי מחובתו לגלם את זכויותיו בנכס המקרקעין וזאת בנוסף לגילום כושר ההשתכרות".

יש בתיק מספיק כסף כדי למנות שמאי להערכת שווי הנדל"ן, מציינת לוי, כך שאם החייב יתנגד למתווה ולא תושג הסכמה בתוך חודש – יבקש הנאמן מהממונה למנות שמאי וידווח לאחר מכן. בעל-פה אומרת לוי, שאינה רוצה לבזבז כסף, אבל בעתיד ניתן יהיה לכפות על החייב למכור את הנכס. "בגלל שיש הערת אזהרה, אפשר להמשיך את זה בעתיד בהליך כופה. בניגוד למקרים אחרים, יש כאן אפשרות להמשיך את ההליך גם אם הוא לא ירצה להמשיך אותו". לוי מורה להביא את התיק לעיונה בעוד שלושה חודשים, אלא אם יהיה מתווה מוסכם ואזי יש להגיש לה בקשה לצו שיקום.