מורגן סטנלי: הזהב מתנהג כמו נכס סיכון, והמתכת האפורה היא ההימור המנצח

שנים ארוכות הזהב שימש עוגן ביטחון בתיקי השקעות, המקום שאליו נמלטים כשהשווקים רועדים. עכשיו במורגן סטנלי מזהים שינוי בהתנהגות המתכת ומעלים סימן שאלה על המעמד הזה.

איימי גאוור, האסטרטגית הבכירה לתחום המתכות בבית ההשקעות, אומרת שהזהב נע בזמן האחרון בדומה לנכס סיכון יותר מאשר לחוף מבטחים. במקום להתנהג הפוך מהשוק ולפזר סיכון, הוא נצמד למגמות של נזילות וסיבוב כספים בין אפיקים. אחרי ריצה לשיאים היסטוריים מוקדם יותר השנה, המחיר נסוג בחדות כשהדולר התחזק והציפיות לריבית התהפכו.

חלק מהמשקיעים מתחילים בעקבות זה לבחון מחדש כמה משקל להעניק לזהב כמפזר סיכונים. השאלה נעשית חדה יותר דווקא כשהמתכת יקרה מאוד, וכל תיקון במחיר מורגש היטב.

במקביל גאוור מצביעה על מתכת אחרת שצפויה להניב תשואה עודפת: הכסף. המתכת האפורה כבר רשמה זינוק של כמעט 150% בשנה החולפת, והנימוקים מאחורי העלייה נשענים על ביקושים אמיתיים יותר מאשר על אופנה פיננסית.

מה שמבדיל בין שתי המתכות הוא השימוש בהן. הזהב נשען בעיקר על ביקוש השקעתי וגיבוי לבנקים מרכזיים, ואילו הכסף משמש חומר גלם תעשייתי מרכזי. ייצור פאנלים סולאריים לבדו אחראי לכ-16% מהביקוש השנתי העולמי לכסף, ונתח זה גדל משנה לשנה. גם אלקטרוניקה ורכב חשמלי מושכים כמויות גדלות של המתכת.

גם צד ההיצע דוחף באותו כיוון. שוק הכסף שרוי בגירעון מבני כבר שש שנים ברציפות, עם מחסור מצטבר של מאות מיליוני אונקיות עד סוף השנה שעברה. כשהביקוש התעשייתי צומח וההיצע מתקשה לעמוד בקצב, המחיר נדחף כלפי מעלה. כבר בסיכום השנה שעברה בלט הפער בין המתכות, אז הזהב עלה בכ-60% והכסף זינק בכ-140% בשנת שיא היסטורית למתכות היקרות.

גם בתי השקעות אחרים מצטרפים לאופטימיות. בג'יי.פי מורגן צופים מחיר ממוצע של כ-81 דולר לאונקיית כסף השנה, יותר מכפול מהממוצע של השנה שעברה. יחס הזהב-כסף, מדד ותיק שמודד כמה אונקיות כסף שוות אונקיית זהב, ירד לאזור 62, רמה שמרמזת לפי ניתוחים היסטוריים על פוטנציאל המשך עלייה בכסף. דינמיקה דומה כבר לוותה בעבר בניתוח שהראה כיצד המתכת האפורה נוצצת יותר מהזהב שבשיא.

הכסף מציע חשיפה לסיפור צמיחה תעשייתי, אבל התנודתיות שלו גבוהה בהרבה מזו של הזהב, ותיקון חד עלול למחוק רווחים במהירות. מי שבוחן הגדלת חשיפה יעשה טוב אם יביא בחשבון גם את הרגישות הזו וגם את התלות בקצב ההתרחבות של הענף הסולארי והתעשייתי.

מי שמעוניין להיחשף לכסף יכול לעשות זאת בכמה דרכים: קרנות סל שעוקבות אחרי מחיר המתכת, מניות של חברות כרייה שממנפות את עליית המחיר, או מוצרים פיזיים כמו מטבעות ומטילים. לכל אפיק יש מאפיינים משלו. מניות הכרייה נוטות לנוע בעוצמה כפולה מהמתכת עצמה, ואילו החזקה פיזית כרוכה בעלויות אחסון וביטוח שמכרסמות בתשואה לאורך זמן.

• פיליפ מוריס מזנקת: שקיות הניקוטין Zyn חוזרות לצמוח והדוח היכה את התחזיות
• האנליסט אדם ווד פתח את הסיקור בהמלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 600 דולר; לדבריו אז'ור, קופיילוט ומגמת

ברקע, הזהב עצמו נהנה משנים של רכישות אגרסיביות מצד בנקים מרכזיים, שביקשו לגוון את יתרות המטבע שלהם ולצמצם תלות בדולר. הביקוש הזה תמך במחיר לאורך שנים, אבל הוא גם הפך את המתכת לרגישה יותר לשינויים במדיניות ובריביות, ובכך תרם דווקא להתנהגות שמזכירה נכס סיכון. הכסף, שמושפע במקביל ממחזור הכלכלה הריאלית וממעמד המקלט, מציב תמהיל שונה של סיכוי וסיכון.

במורגן סטנלי מבהירים שהזהב עדיין רחוק מירידה מהבמה. הבית מחזיק בתרחיש שבו המתכת עשויה לטפס לכיוון 5,200 דולר לאונקיה, אם ביקוש מצד קרנות סל מערביות יחזור בעוצמה. בינתיים, ההתלבטות סביב תפקידו של הזהב כמפזר נכסים פותחת פתח לכסף לתפוס מקום בולט יותר בשיקולי המשקיעים.