
הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת
בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ־44%; יחס הזהב־כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם
2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?
בכל תקופה שהאי-וודאות גוברת בשוק, המשקיעים בורחים לנכסים דפנסיבים. הזהב זו המתכת שמזוהה יותר מכל עם יציבות וביטחון, והיא הצליחה לטפס בכ-39% מתחילת השנה, קצב העליות הזה שם את המתכת הצהובה על המסלול לשנה הטובה ביותר מאז 1979. אבל האחות הקטנה מי שתמיד נחשבה לזאת שמחקה את הביצועים של האחות הנוצצת וה׳יוקרתית׳, מציגה השנה ביצועים אפילו יותר מפתיעים, כשהיא מזנקת כ-44% לרמות שהיא לא ראתה מאז 2011. אבל לפי כל הסימנים וההערכות היא לא הולכת לעצור כאן אלא אפילו לעקוף את האחות הגדולה
- מאמרו של ד"ר אדם רויטר להרחבה נוספת: בנק ישראל צריך לקנות זהב - על החשיבות של השקעה בזהב בבנקים מרכזיים, ועל העלייה בסיכונים למלחמות גלובליות גדולות
לפני שנבין למה הכסף הוא במסלול טוב יותר מהזהב צריכים להבין מה שתומך בכלל בסקטור הדפנסיבי של המתכות היקרות. אחד הגורמים המרכזיים הוא ההיחלשות המתמשכת של הדולר האמריקאי (DXY), שנשחק מול סל המטבעות העיקריים וזה בעקבות המדיניות המוניטרית של הפד׳ ולחצים גיאו־פוליטיים. כשהדולר נחלש, משקיעים רבים מחפשים חלופות שיכולות לשמר ערך לאורך זמן, מה שמכונה בלעז Store-value והזהב והכסף הופכים יעד טבעי. גם הדיונים הערים סביב עצמאות הפד׳, שמערערים את האמון במוסד הכלכלי החשוב תורמים לבריחה אל המתכות היקרות. במקביל, השינויים במבנה הסחר העולמי החל מהמתחים בין סין לארצות הברית ועד לניסיונות של מדינות מתפתחות ומדינות הבריקס להפחית את התלות שלהם בדולר כמטבע ׳רזרבה׳ מערערים את היציבות של המערכת הפיננסית כמו שאנחנו מכירים אותה. וכל המכלול הזה גורם לכך שמשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים בהדרגה לנכסי מקלט מסורתיים כשהזהב והכסף משמשים עוגנים כדי לאזן תיקי השקעות.
לא רק תחושות ביטחון - הכסף מוצא שימושים בתעשייה
מעבר להיותו נכס השקעה ומקלט מפני אי־ודאות, מדובר גם במתכת תעשייתית קריטית. בשנים האחרונות הכסף הפך לרכיב חיוני בייצור שבבים מוליכי־למחצה, תחום שנמצא בצמיחה אקספוננציאלית בעקבות פריצות הדרך בבינה המלאכותית ובטכנולוגיות המידע. הביקוש התעשייתי הזה הופך את הכסף לייחודי, בגלל שהוא משלב לא רק סיפור של מקלט פיננסי אלא גם ביקוש ריאלי בשטח מצד יצרנים ותעשיות.
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף בולט במיוחד בזכות היותו המוליך החשמלי הטוב ביותר מבין כל המתכות, מה שהופך אותו לחיוני במעגלים אלקטרוניים, שבבים, לוחות אם ותאי פוטו־וולטאיים. לפי הנתונים הביקוש התעשייתי לכסף הגיע בשנת 2023 לשיא של כ־654 מיליון אונקיות עלייה של כ־11% לעומת השנה הקודמת כאשר השימוש בתחום הסולאר לבדו זינק ב־64% והגיע ל־193.5 מיליון אונקיות. במגזר האלקטרוניקה והחשמל (חוץ מסולאר) נרשם ביקוש של כ־445 מיליון אונקיות, כשזה ממחיש עד כמה הכסף הוא מרכיב בלתי נפרד בתעשיות המתקדמות. מעבר לכך, לאורך העשור האחרון נרשמת מגמה עקבית בביקושים בתחום הסולאר שעלו מ־59 מיליון אונקיות ב־2015 לכ־232 מיליון אונקיות ב־2024.
כל אלה מחזקים את ההבנה שהכסף הוא לא רק עוד "מתכת האפורה" או כזאת שמשלימה לנו עוד פיתול בטבעת הנישואין, אלא זה חומר גלם מרכזי של הכלכלה המתחדשת. משקיעים גדולים כמו דיוויד רוזנברג כבר מצהירים בגלוי כי הם רכשו מטילי זהב וכסף בהיקפים משמעותיים והעבירו אותם ישירות לכספות האישיות.
המדד שמספר את זה שהכסף זול ביחס להיסטוריה
יחס הזהב־כסף (Gold-to-Silver Ratio) נחשב לאחד הכלים הוותיקים והפופולריים ביותר בקרב משקיעים בשוק המתכות היקרות, בגלל שהוא מספק נקודת מבט פשוטה אבל עקבית על המחיר היחסי של שתי המתכות. המדד מחשב כמה אונקיות כסף דרושות כדי לרכוש אונקיית זהב אחת. כאשר היחס גבוה, פירוש הדבר שהכסף זול יותר ביחס לזהב; כאשר הוא נמוך, הכסף נחשב יקר יחסית. המשמעות היא שהמדד הוא לא רק נתון סטטיסטי, אלא גם כלי לניתוח אסטרטגי: משקיעים רבים משתמשים בו כדי לזהות נקודות כניסה ויציאה בין המתכות למשל, מעבר מהחזקת זהב לכסף בתקופות שבהן היחס גבוה במיוחד, מתוך הנחה שהכסף יכול "לסגור את הפער".
- נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
בהסתכלות היסטורית, היחס נע בדרך כלל סביב ממוצע של כ־63 בטווח של חמישים שנה וכ־70 בטווח של עשרים שנה. אבל בתקופות של טלטלה כלכלית אפשר לראות תנודות חדות.
מדד הזהב-כסף בשנה האחרונה (קרדיט: goldprice.org)
מדד הזהב-כסף ב-30 השנים האחרונות (קרדיט: goldprice.org)
ההיסטוריה של ההשקעה במתכות
בשנות ה-70 חלו שינויים דרמטיים במערכת המוניטרית העולמית שהציבו את הזהב והכסף במרכז הבמה. עם ביטול הצמדת הדולר לזהב ב-1971, ארצות הברית שיחררה את המטבע מהעוגן היציב שלו והותירה אותו חשוף לכוחות השוק. בתוך שנים ספורות, ובעיקר על רקע משברי הנפט והאינפלציה הדו־ספרתית בארה"ב, הזהב הפך ליעד השקעה מבוקש. מחירו זינק מ-35 דולר לאונקיה בתחילת העשור ועד לרמות שיא של מעל 800 דולר ב-1980. הכסף הלך בעקבותיו אבל בעוצמה גדולה אפילו יותר: הוא המריא אל קרוב ל-50 דולר לאונקיה, בין היתר בגלל ניסיונם של האחים האנט להשתלט על השוק באמצעות רכישות ממונפות מהלך שכונה "Silver Thursday". הקריסה שבאה אחר כך המחישה את התנודתיות הרבה של שוק הכסף, אבל גם השאירה את הזכרון למשקיעים ששווה לרוץ אל הנכסים האלה כשהעתיד הכלכלי לא ממש ברור.
אחרי זה, בשנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000, השווקים היו הרבה יותר רגועים. האינפלציה ירדה, הדולר התחזק, והמתכות היקרות נדחקו לשוליים. הזהב מצב בסיס סביב 250–300 דולר לאונקיה, והכסף סביב 4-6 דולרים בלבד שזה רמות שפל היסטוריות. בשנים האלה המשקיעים התמקדו בעיקר בבועת הדוט.קום, באפיקי מניות וטכנולוגיה, והזהב והכסף נתפסו כמעט כלא רלוונטיים. אבל דווקא האדישות הזו יצרה את הקרקע לפריצה הגדולה שבאה לאחר מכן. כשהבועה התפוצצה בתחילת שנות ה-2000, והפד׳ פנה למדיניות ריבית נמוכה במיוחד כדי לייצב את הכלכלה, הזהב החל להתעורר בהדרגה. בין 2001 ל-2007 המחיר של המתכת הצהובה כמעט ושילש את עצמו, והכסף טיפס פי שניים ויותר תזכורת לכך שגם בשנים "שקטות", מתכות יקרות מסוגלות לשוב למרכז תשומת הלב אם תנאי המאקרו משתנים.
המשבר הפיננסי של 2008 היה נקודת מפנה נוספת, והפעם בעוצמה עולמית. קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס יצרה גל פאניקה בשווקים. בתחילה, מחירי המתכות נפלו יחד עם שאר הנכסים הפיננסיים: הזהב ירד זמנית אל מתחת ל-800 דולר, והכסף התרסק עד מתחת ל-10 דולרים לאונקיה. אבל כשהפד׳ והשלטונות בארצות הברית השיקו תוכניות חילוץ למוסדיים בהיקפים חסרי תקדים, החלה התאוששות דרמטית גם במתכות. הזהב זינק עד לרמות שיא של יותר מ-1,800 דולר ב-2011, והכסף כמעט חזר לשיא של 1980 עם מחיר של כ-50 דולר לאונקיה. גם כאן ראינו את הדינמיקה ביניהן: הזהב שימש נכס מקלט יציב, בעוד שהכסף הציג תנודתיות גבוהה בהרבה אבל בסוף הניב תשואה עודפת ביחס לפרק הזמן.
בשורה התחתונה
השאלה שמעסיקה כעת את המשקיעים היא איך תיראה חלוקת הכוחות בתקופה הקרובה. הזהב למרות העליות המרשימות, יכול למשוך פחות משקיעים חדשים פשוט משום שמחירו כבר גבוה. האנליסטים כבר מערכים שברגע שהזהב יתחיל להיראות "יקר מדי" עבור משקיעים קטנים,הם יפנו את המבט אל הכסף, שם הם יחפשו תשואה גבוהה יותר ותחושת "פוטנציאל לא ממומש". גם בקרב גופי מחקר והשקעה בולטים אפשר להרגיש את התחושה הזאת. כך למשל, ה־Bear Trap Report דיווח לאחרונה כי הוא צמצם חשיפה לזהב ולחברות כריית זהב, אבל בחר להגדיל את הפוזיציה שלו בכסף מה שאומר שלפי ההשקפה שלהם - ושל רבים אחרים - הכסף עוד רחוק מלמצות את מסלול העליות הנוכחי ואולי אפילו לקטוף את הכתר של הזהב.
- 3.אנונימי 21/09/2025 14:23הגב לתגובה זוכולם ממליצים למשקיעים פרטיים להשקיע בדולר ביורו בזהב וכד לגוון כדי להפחית סיכון ולא להשקיע רק בדולר. דווקא בנק ישראל משקיע רק בדולר מה שמסכן את המדינה אם הדולר יורד חזק. כל הבנקים הממלכתיים של המדינות האחרות משקיעים גם בזהב. מי אחראי על ההחלטה הלא אחראית הזאת בבנק ישראל
- דן 21/09/2025 16:37הגב לתגובה זורוב מדינות העולם החלו לרכוש זהב בצורה דרמטית בשנים האחרונות .
- 2.הכסף לא עלה. זאת ההזדמנות (ל"ת)אנונימי 21/09/2025 13:23הגב לתגובה זו
- עלה 100% בשנתיים... (ל"ת)אנונימי 30/09/2025 16:30הגב לתגובה זו
- 1.הזהב והכסף הם הכסף האמיתי כל השאר ניירות שמאבדים ערך !!! (ל"ת)דן 21/09/2025 12:53הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותאלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב
אלפאבית Alphabet 0.85% הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.
Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.
לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.
אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל
העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.
נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל
מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר סמגלוטיד בבליעה לשימוש כרוני, והחברה יוצאת להשקה בתחילת ינואר בזמן שאלי לילי מתקרבת עם גלולה מתחרה
נובו נורדיסק Novo Nordisk 7.32% , חברת תרופות דנית שמתמחה בטיפולים לסוכרת ולהשמנה, מקבלת אישור בארה״ב לשיווק גרסה בבליעה של ווגובי, תרופת הירידה במשקל שלה מקבוצת ג׳י אל פי אחת. מדובר בגלולה במינון 25 מיליגרם של סמגלוטיד, אותו חומר פעיל שנמצא גם בווגובי בהזרקה וגם באוזמפיק. הגלולה תימכר תחת המותג ווגובי, לצד פעילות קיימת של נובו בתחום סמגלוטיד בבליעה לסוכרת סוג 2 עם ריבלסוס.
המניה של נובו נורדיסק נסחרת סביב 48 דולר, אחרי שנה תנודתית. בשבוע האחרון היא יורדת בכ-2.6% ובחודש האחרון בכ-1.9%, כשמתחילת השנה הירידה עומדת על כ־44.1% וב-12 החודשים האחרונים על כ-53.5%. סביב הודעת האישור לגלולת
ווגובי נרשמה קפיצה של כ-8% במסחר המאוחר בארה״ב, על רקע ניסיון של החברה לעצור שחיקה בנתח השוק מול זפבאונד של אלי לילי והלחץ מצד גרסאות מרקחת בשוק האמריקאי. שווי השוק של החברה עומד על כ-214.7 מיליארד דולר, והמכפיל הנוכחי סביב 12.6.
המספרים שמאחורי האישור ומה הוכיח הניסוי
האישור נשען על תוצאות ניסוי שלב מתקדם בשם אואזיס ארבע שנמשך 64 שבועות. המשתתפים שנטלו סמגלוטיד בבליעה במינון 25 מיליגרם פעם ביום ירדו בממוצע 16.6% ממשקל הגוף, לעומת 2.7% בקבוצת פלצבו. הנתונים מציבים את פורמט הבליעה קרוב לתוצאות שמקושרות לטיפולים בזריקה, אבל עם שגרת שימוש יומיומית אחרת.
ההתווייה המאושרת היא ניהול משקל כרוני למבוגרים עם השמנה או עודף משקל ולפחות מצב רפואי נלווה אחד. ההגדרה הזו מרחיבה את קבוצת היעד לעומת שיח שמתמקד רק במדד מסת הגוף, והיא מגיעה בתקופה שבה מבטחים, מעסיקים וממשלות מתמודדים
עם עלויות בריאות שעולות סביב השמנה וסיבוכיה.
- נובו נורדיסק מתרסקת - התרופה מבית Wegovy לא בולמת את האלצהיימר
- טראמפ מבטיח להוריד את מחירי תרופות הרזיה ל-150 דולר: מניות נובו ולילי צוללות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מתכננת להתחיל למכור את הגלולה בארה״ב בתחילת ינואר, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את היצע הפורמטים מעבר להזרקה. נובו גם מציינת שהגישה בקשות לאישור באירופה ובאזורים נוספים בעולם במחצית השנייה של השנה, כחלק מפריסה רחבה יותר של אותו מוצר.
