השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים
השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים

רובע חדש בצפת: 915 דונם, 4,000 יחידות דיור וכניסה חדשה לעיר

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית צפון כוללת מגורים ל-20 אלף תושבים, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארקים; "רק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית"

מנדי הניג | (5)
נושאים בכתבה צפת

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להקמת רובע עירוני חדש בצפת, תחת השם "השער הדרומי". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית צפת, ומשתרעת על שטח של כ-915 דונם, מדרום לשכונת רזים ומצפון לכביש 89.

הרובע החדש כולל כ-4,000 יחידות דיור במבני מגורים בני 4 עד 14 קומות, שצפויות לתת מענה לאוכלוסייה של כ-20 אלף תושבים. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-800 יוקצו לדירות קטנות וכ-300 לדירות דיורית. לצד המגורים כוללת התוכנית גם כ-260 כיתות גן ובתי ספר, כ-16,500 מ"ר של שטחי מסחר וכ-33 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים.

התוכנית נערכה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת, שקודמה בשנים האחרונות על ידי הוועדה המחוזית והוגשה לאחרונה למוסדות התכנון. אחד המרכיבים המרכזיים בה הוא יצירת כניסה חדשה נוספת לעיר מכיוון כביש 89, תוך ניצול הפרשי הטופוגרפיה, והובלת הנכנסים לעיר אל רחוב ראשי שישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ומשרדים. ברובע החדש מתוכננים גם מרכז תחבורה שייתן מענה לתחבורה ציבורית, מדרחוב מסחרי, פארק רובעי ופארקים שכונתיים, בית מלון ומוקדי מסחר מקומיים המשולבים בבינוי המרקמי לאורך הרחובות.



השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים


מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "אישור תוכנית ‘שער הדרומי’ בצפת הוא צעד משמעותי נוסף לחיזוק הצפון, והמשך ישיר לפעולות המשרד להגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ ובמיוחד בצפון והורדת מחירי הדיור. ניסיון העבר והנתונים מראים שרק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ומתן פתרון עומק להגירה חיובית של משפחות וצעירים לאזור. זהו האופק לצמיחה אמיתית בצפון. הרובע החדש משלב מגורים איכותיים, תעסוקה, מסחר ותשתיות מתקדמות, שייצרו מנוע צמיחה עירוני וייתנו מענה אמיתי לצרכי התושבים הוותיקים בעיר ולמשפחות החדשות שיגיעו אליה. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול יחד עם הרשויות לקידום תכנון וביצוע מהירים, לטובת פיתוחה של צפת וחיזוק האזור כולו".

יו"ר הוועדה המחוזית צפון, בועז יוסף, אמר: "מרגש לראות ששיקום הצפון הוא לא סתם אמרה חסרת בסיס, אלא קורמת עור וגידים בכל הצפון והפעם אישור תוכנית משמעותית בצפת, תוכנית שתאפשר מגורים ושטחי מסחר משמעותיים החסרים כיום בצפת. הוועדה המחוזית תסייע לקדם תוכניות בצפון בכדי לאפשר פיתוח הצפון ולהוכיח שהצפון חי, נושם ובועט בכל הכוח במיוחד אחרי המלחמה".

מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון, דקלה עדי-פרץ, מסרה: "רובע שער דרום הינו עתודת הקרקע העיקרית לגידולה, פיתוחה וחיזוקה של העיר צפת ומכאן חשיבותה הרבה לעיר צפת ולמחוז צפון. מעבר להקמת שכונות המגורים והמע"ר החדש, מהווה התוכנית מנוף להקמתו של מערך דרכים וחיבורים, כולל כניסה ראשית חדשה לעיר צפת מכביש אזורי 89, שלהן השפעה מכרעת על פיתוחה העתידי של העיר. תכנונה של תוכנית זו נעשה במקביל לקידומה של תוכנית מתאר כוללנית חדשה לצפת. שיתוף הפעולה בין צוותי התכנון והנכונות של מגישת התוכנית, משרד הבינוי והשיכון, לספוג שינויים מרחיקי לכת בתוכנית לטובת פיתוח עירוני ישים, יעיל ונכון ולטובת העיר צפת ראויים להערכה רבה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ראש עיריית צפת, יוסי קקון, אמר: "אישור תוכנית ‘השער הדרומי’ הוא רגע משמעותי וחשוב בהתפתחות של צפת לשנים ארוכות קדימה. מדובר ברובע חדש שמביא איתו לא רק אלפי יחידות דיור, אלא תפיסה עירונית שלמה, חינוך, תעסוקה, מסחר, תחבורה ושטחים ירוקים, כולם כחלק ממרקם עירוני איכותי ומתקדם. זו שכונה שמחוברת לעיר, לטופוגרפיה הייחודית שלה ולצרכים של התושבים הוותיקים והחדשים כאחד. תודה רבה לשר הבינוי והשיכון, למנכ"ל המשרד והצוותים המקצועיים ולוועדה המחוזית ולכל גורמי המקצוע על שותפות אמיתית וראייה ארוכת טווח. האישור הנוכחי, לצד ההתקדמות בביצוע הסכם הגג ההיסטורי, מוכיח כי צפת ממשיכה לצמוח, להתחזק ולבסס את מעמדה כעיר מרכזית בצפון וכבירת הגליל".

התוכנית תוכננה על ידי משרד פרחי-צפריר אדריכלים.



שאלות על העיר צפת

מה מייחד את העיר צפת לעומת ערים אחרות בישראל?

צפת נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש ביהדות, לצד ירושלים, חברון וטבריה. ייחודה נובע מהשילוב בין היסטוריה רוחנית עמוקה, נוף הררי בגליל העליון, ואופי עירוני קטן ושקט. העיר מזוהה במיוחד עם תורת הקבלה, אמנות, רוחניות ותיירות תרבותית.

מדוע צפת נחשבת לבירת הקבלה?

במאה ה-16 הפכה צפת למרכז הרוחני החשוב בעולם היהודי, עם פעילותם של מקובלים בולטים כמו האר"י הקדוש, רבי יוסף קארו ורבי משה קורדובירו. התקופה הזו עיצבה את מעמדה של העיר כמוקד ללימוד קבלה, והשפעתה ניכרת עד היום בבתי הכנסת, בסיורים ובאופי העיר.

איך נראית האוכלוסייה בצפת כיום?

צפת מאופיינת באוכלוסייה מגוונת הכוללת ציבור חרדי גדול, קהילה דתית-לאומית, אמנים, סטודנטים ותושבים חילונים. לצד זאת קיימות שכונות ערביות סמוכות. השילוב הזה יוצר עיר עם זהות מורכבת, לעיתים מתוחה, אך גם עם חיי תרבות וקהילה ייחודיים.

מה מצב הכלכלה והתעסוקה בעיר?

הכלכלה בצפת נשענת בעיקר על תיירות, חינוך, בריאות ומגזר ציבורי. בית החולים זיו הוא אחד ממוקדי התעסוקה המרכזיים. עם זאת, העיר מתמודדת עם מחסור במקומות עבודה מתקדמים, שכר נמוך יחסית והגירה של צעירים למרכז הארץ ולחיפה.

איך נראית מערכת החינוך בצפת?

מערכת החינוך בצפת מפוצלת מאוד, עם דומיננטיות לחינוך חרדי ודתִי. קיימים גם מוסדות חינוך כלליים ואקדמיים, בהם מכללת צפת. הפיצול יוצר אתגרים תקציביים וחברתיים, אך גם מאפשר התאמה לאורחות חיים שונים של התושבים.

מהם האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדת העיר?

צפת מתמודדת עם אתגרים של עוני יחסי, תשתיות ישנות, הגירה שלילית ותחבורה ציבורית מוגבלת. בנוסף, המרחק מהמרכז מקשה על פיתוח כלכלי מהיר. מנגד, יש ניסיונות לחזק את העיר דרך תיירות, התחדשות עירונית והשקעות ממשלתיות.

למה צפת מושכת תיירים מהארץ ומהעולם?

העיר מושכת תיירים בזכות הסמטאות העתיקות, בתי הכנסת ההיסטוריים, רובע האמנים, הנופים לגליל והאווירה הרוחנית. חגים כמו ל"ג בעומר וראש השנה מושכים מבקרים רבים, לצד תיירות קבלה, תרבות ואמנות לאורך כל השנה.

מה חשיבותו של בית החולים זיו לעיר ולצפון?

המרכז הרפואי זיו הוא עוגן משמעותי בצפת ובגליל כולו. הוא מספק שירותים רפואיים לאוכלוסייה רחבה, כולל יישובים ערביים ויהודיים, ומהווה מוקד תעסוקה וחדשנות רפואית. בשנים האחרונות זיו זכה להכרה על תפקודו במצבי חירום ובמלחמות.

איך משפיעה הגיאוגרפיה של צפת על החיים בעיר?

צפת היא אחת הערים הגבוהות בישראל, מה שמשפיע על האקלים הקריר יחסית, במיוחד בחורף. המיקום ההררי יוצר נופים מרשימים אך גם מקשה על תחבורה, בנייה ותכנון עירוני. מצד שני, הגובה תורם לאופי הייחודי ולמשיכת תיירים.

מה פוטנציאל הפיתוח העתידי של צפת?

לצפת פוטנציאל בתחומי תיירות, בריאות, חינוך ואמנות, במיוחד אם יושקעו משאבים בתשתיות, תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית. שילוב בין שימור ההיסטוריה לבין פיתוח מודרני עשוי לאפשר לעיר לממש את יתרונותיה ולמשוך אוכלוסייה צעירה ואיכותית.

הוספת תגובה
5 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לראש העיר 23/12/2025 13:57
    הגב לתגובה זו
    אין תעסוקה ואין תיירות לא השקיעו כולם 50 שנה בתיירות רוב האוכלוסיה לא עובדת כנראה כתרבות של אנשים או מחוסר אפשרות חבל על צפת איזה נוף ואוויר תחשבו איך להכניס מפעלים תעסוקה ותרבות של עשיה
  • 4.
    אנונימי 23/12/2025 05:45
    הגב לתגובה זו
    המדינה במשך 70 שנה מפריקה את הפריפריה אין עבודות נורמליות ואיכותיות אין מפעלי ולימודי הייטק לדוג...צוחקים עלינו ומשקיעים רק במרכז גועל נפש
  • 3.
    בנימין דניאל 23/12/2025 00:50
    הגב לתגובה זו
    ךא יעזור זה תוכנית לאנטי ציונים! לא לחילונים או כיפות סרוגות!! רק לאוכלי חינם שכול היום לא יובגים! אין עבודה בצפת ו בגליל העליון במיוחד
  • 2.
    אנונימי 22/12/2025 23:40
    הגב לתגובה זו
    20000 חרדים חסידים בטלנים שיגיעו לעיר וימחקו אותה סופית
  • 1.
    הרשלה 22/12/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    עבודה בעניים .חבל על צפת