
בנק ישראל צריך לקנות זהב
על החשיבות של השקעה בזהב בבנקים מרכזיים, ועל העלייה בסיכונים למלחמות גלובליות גדולות
מזה זמן מה שבנקים מרכזיים וקרנות השקעה ברחבי העולם מגדילים את מלאי הזהב שברשותם. מועצת הזהב העולמית, ה-WGC, מדווחת כי הביקוש של הבנקים המרכזיים לזהב היה כפול מהממוצע בין השנים 2011–2021, בעיקר מונע על ידי מדינות כמו סין. האם כהכנה למלחמה עולמית?
מה הסיכוי של מלחמה עולמית? לצערנו הסיכון הזה הולך וגדל. מנהיגה העליון של סין, שי, הודיע לצבא הסיני כי עליו להיות מוכן לפלישה לטאיוואן והשתלטות על האי בשנת 2027, פחות משנה וחצי מהיום. ארה"ב ויפן הבטיחו לעזור לטאיוואנים במקרה כזה. נקודה מטרידה: באוגוסט 2027 יחול יום ההולדת ה-100 לצבא הסיני. מדוע בעצם שלא "לחגוג "את האירוע הזה בבדיקת היכולות של הצבא הסיני במלחמה אמיתית?
מדוע שהסינים יעשו זאת? זה לא הגיוני ומאד יפגע בכלכלתם! מזכיר לכולם שאותה שאלה נשאלה גם לגבי מדינה אחרת: מדוע שהרוסים יפלשו לאוקראינה? בשני המקרים מדובר בדיקטטורות והשיקולים של דיקטטורות שונים מאד מהשיקולים של דמוקרטיות.
זהב נכס מפלט
עד כמה הזהב יכול לשמש נכס מפלט במצבים קשים? מסוף 2007 עד סוף 2012 מחירו הוכפל מרמות של כ-800 דולר ליותר מ-1,600 דולר לאונקיה, עליה של 100% תוך 5 שנים. זה קרה על רקע המשבר הפיננסי העולמי (משבר 2008). אי הוודאות היתה גדולה מאד באותה תקופה. היה חשש שהעולם הפיננסי קורס בעקבות משבר הסאב-פריים והתמוטטות בנק ליהמן ברדרס. משקיעים רבים ראו בזהב נכס מפלט ונהרו אליו.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העולם היה שקט (יחסית) מאז שנת 2012, ללא משברים פיננסיים וללא דרמות גלובליות או מלחמות רחבות היקף ולכן המתחים נרגעו ומחירו חזר לרדת, אך הוא חזר ועלה עם הסימנים הראשונים של משבר הקורונה והגיע לרמות של 1,800 דולר לאונקיה.
את הקפיצה הגדולה האחרונה שלו הזהב עשה עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה בסוף פברואר 2022. מחירו זינק מרמות של כ-1,800 דולר לרמת שיא כל הזמנים של יותר מ-3,600 דולר לאונקיה כיום. עליה של 100% תוך 3 וחצי שנים!
מדוע הסינים קונים זהב והאם הם מחלישים את הדולר?
זהב, הנכס האולטימטיבי למצבי אי-וודאות גלובליים. מחירו עולה בזמן מלחמות גדולות, בזמן משברים כלכליים גדולים, כאשר קיימת אי-וודאות גדולה.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
עולה בדעתי תרחיש לפיו הסינים ראו איך המערב החרים נכסים רוסיים והבינו שעדיף להם לא ליפול לבור הזה גם הם, במקרה של חרם שהעולם המערבי יטיל עליהם בעקבות פלישה לטאיוואן. לקראת שנת 2027, השנה בה יתכן ויפלשו לטאיוואן, הם מוכרים את נכסיהם הפיננסיים בארצות מערביות בדגש על אג"ח של ממשלת ארה"ב כדי להקדים תרופה למכה. לפני 3 שנים הסינים החזיקו באג"ח טרז'ריס של ממשלת ארה"ב 1.1 טריליוני דולר וכיום הם מחזיקים 730 מיליארדי דולר. משמע הם הקטינו פוזיציה ב-34%. באותה תקופה הם גם הגדילו בכ-15% את מלאי הזהב שלהם.
הסינים גם מוכרים דולרים ורוכשים מטבעות זרים אחרים, אולי מתוך הערכה שפריצת מלחמה בינם לבין ארה"ב תחליש את הדולר. יש להדגיש כי ברזרבות המט"ח הסיניות בסך 3.3 טריליון דולר 50% עדיין במטבע דולר. אך לפני 3 שנים הם החזיקו 60% מהרזרבות בדולרים. סיכוי להיחלשות נוספת של הדולר בעתיד?
בנק ישראל החזיק בעבר זהב
בעבר בנק ישראל החזיק בזהב כחלק מיתרות מטבע החוץ שלו, אך כיום אין לו זהב. לפני שנות ה-90, לבנק ישראל היו אחזקות במסגרת יתרות מטבע החוץ שהגיעו ל-31.8 טונות זהב. המכירות החלו ב־1990 והסתיימו בנובמבר 1992.
השיקולים
המרכזיים שצוינו אז בנוגע למכירת הזהב היו איבוד תפקידו של הזהב כמטבע רזרבה
עם ביטול תקן הזהב בעולם, כאשר הזהב הפסיק למלא את התפקיד שהיה לו בעבר כמטבע שמגבה שליטה חיצונית
וערבות למטבע. תשואה נמוכה לעומת הנכסים האחרים - זהב לא נושא ריבית, ואינו מחלק דיבידנדים. בעבר הזהב גם סבל מתנודתיות גבוהה.
טיעונים אלו היו נכונים ואפילו מצוינים בשעתם, אך הם אינם תופסים יותר כיום, כאשר הוא נחשב כנכס מפלט. גם הטיעון בדבר הסיבוכיות בהחזקה פיזית שלו אינה תופסת יותר, כי ניתן לרכוש נסים פיננסיים צמודי זהב.
בנקים מרכזיים וקרנות בינלאומיות רוכשים זהב
מסתבר שאת תמונת הרקע הזו מבינים היטב גם משקיעים מוסדיים דוגמת בלאקרוק, ואנגארד, גולדמן זקס וגופים פיננסיים ענקיים אחרים שרכשו כמעט 40 מיליארדי דולרים נטו של מטילי זהב רק ברבעון הראשון של 2025, קפיצה של 170% לעומת המצב לפני שנה. מספרים אלו הואטו ברבעון השני ומוערכים בכ-15 מיליארדי דולרים נטו (נוספים).
כתבתי בביזפורטל על הזהב כאופציית השקעה לפני כחודשיים וחצי. https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/20019137 מאז מחירו עלה בכ-9%. זהו נכס עם סטיות תקן נמוכות יותר ביחס לבורסות המניות – סטיות התקן ב-P&S ב-12 החודשים האחרונים היו סביב 21% לעומת 17% במחיר הזהב.
הכי חשוב, זהו אולי הנכס היחיד בעולם שיש לו בחלק מהזמן קורלציה שלילית עם שוקי המניות – ערך עצום בניהול סיכונים פיננסיים של כל תיק השקעות.
במסגרת ניהול סיכונים בנק ישראל צריך לקנות זהב
לאור הנאמר בהחלט ראוי שבנק ישראל יחזור וישקיע שיעורים מסוימים מרזרבות המט"ח של ישראל גם בזהב, בעיקר כשחלק ניכר מרזרבות המט"ח שלנו מושקעות בשוק האמריקני, אם בנכסים פיננסיים דולריים ואם במטבע דולר. ביום פקודה הכל עלול ליפול – מחיר הזהב אמור להחזיק ואפילו לעלות.
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 13.אתה הישראלי הממוצע נזכר בלקנות רק כשעולה (ל"ת)פוקסי 22/09/2025 10:52הגב לתגובה זו
- 12.זהבי 22/09/2025 09:34הגב לתגובה זויותר זול ונכון כלכלית להיות צמודים לדולריםאשראי דולרים ההר דולרים של בנק ישראל יעיל יותר מאחזקת זהב.
- שניצאל 22/09/2025 21:11הגב לתגובה זואז מה יועילו רכישות דולר נוספות
- 11.כוח קפלן 22/09/2025 08:36הגב לתגובה זומבין בכל ולא מבין בכלום
- אהרון 22/09/2025 11:37הגב לתגובה זורוב כתבותיו חסרי ערך
- 10.אנונימי 21/09/2025 19:36הגב לתגובה זונדלן ב60000 שח למטר בצד של הים....בידוד מדיני כלכלי יוקר מחיה ונדלן לעשירים בלבד
- 9.אנונימי 21/09/2025 18:44הגב לתגובה זובדיוק כפי שהמומחים בביטחון הביאו אותנו לו באוקטובר כך המומחים לכלכלה יביאו אסון כלכלי על המדינה.המזל הוא בשונה ממודיעין צבאי מידע כלכלי גלוי לכל וכל אזרח יכול לרכוש לעצמו זהב
- 8.אנונימי 21/09/2025 15:07הגב לתגובה זולא זהב ולא נעליים
- אנונימי 22/09/2025 12:44הגב לתגובה זואנו לפני היפר אנפלציה
- 7.אזרח 21/09/2025 10:52הגב לתגובה זולמנות ועדת חקירה לפני האסון. חייבים 20 אחוזים מעתודות המטח הזהב. הכי ברור שיש. לא מבין למה מחכים.
- 6.מעניין (ל"ת)יוגב דוד 21/09/2025 10:42הגב לתגובה זו
- 5.אחד שמבין קצת יותר 21/09/2025 10:32הגב לתגובה זולאור חזון אחרית הימים ...אף אחד לא יודע מה יקרה בעוש 5 ואו 30 שנה לכן בעיקרון .אני חושב שהבנק ישראל חייב לגוון את ההשקעות וכעת צריך להשקיע בזהב ובבטקוין .מי שחושב שהמחירים גבוהים הרי שיפגוש אותם בעוד משבר גבוה יותר
- 4.סווינגר 21/09/2025 10:23הגב לתגובה זוהמומחים לא קראו את המפה ואנחנו תקועים עם ניירות טואלט אמריקניים בכמות אדירה.ככה זה כשמדינה אינה ריבונית. הדוד מאמריקה נותן הוראה להחזיק בכוח את החוב שלו או שהסיוע לא יגיע.
- טעות נייר הטואלט הוא השקל שלנו שבקרוב גורלו יהיה כמו הלירה התורכית (ל"ת)אנונימי 21/09/2025 11:09הגב לתגובה זו
- רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)אנונימי 21/09/2025 21:52
- 3.הפראיירים קונים בפיק מחירי הזהב יצנחו ב 30% (ל"ת)אנונימי 21/09/2025 10:12הגב לתגובה זו
- בדיוק (ל"ת)נחומי 22/09/2025 10:54הגב לתגובה זו
- 2.משקיע7 21/09/2025 09:47הגב לתגובה זוכיום זו עצה לא רעה להחזיק גם מעט זהב
- 1.סוחר ממולח 21/09/2025 09:18הגב לתגובה זואדם זה מי חה לכל נושא בעולם מקורןנה ורפואה עד גאופוליטיקה וכלכלה
- דמוג 21/09/2025 17:38הגב לתגובה זוהוא אדם חכם . מכיר אותו אישית. מה שאי אפשר להגיד עליך
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
