המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם

חברת השבבים הסינית Moore Threads Technology, שהוקמה על ידי בכיר לשעבר באנבידיה NVIDIA Corp. 0.9%   , חשפה אתמול דור חדש של שבבי בינה מלאכותית שמטרתם לצמצם את התלות של מפתחי AI בסין בחומרה אמריקאית. ההכרזה התקיימה בכנס המפתחים הראשון של החברה בבייג'ינג, זמן קצר לאחר הנפקה מוצלחת בשנגחאי שבה זינקה המניה ב-425%, מה שהפך אותה לאחת ההנפקות הבולטות בשוק השבבים הסיני ב-2025 עם גיוס של 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) ושווי שוק של מאות מיליארדי יואן.

את ההכרזה הוביל המנכ"ל והמייסד, ג'אנג ג'יאנז'ונג, שעבד 14 שנים באנבידיה לפני שהקים את Moore Threads ב-2020. ג'אנג הציג את ארכיטקטורת Huagang החדשה, שמגדילה את צפיפות החישוב ב-50% ומשפרת את היעילות האנרגטית פי 10 בהשוואה לדורות קודמים, עם תמיכה בפורמטים מתקדמים כמו FP4 עד FP64 ופורמטים ייחודיים כגון MTFP4 ו-MTFP6. 

השבבים מבוססי הארכיטקטורה הזו כוללים את Huashan, המיועד לאימון והרצת מודלים גדולים, עם ביצועים שמתקרבים לאלה של שבבי Blackwell של אנבידיה ומתעלים על Hopper במדדים מסוימים, כמו קיבולת זיכרון גבוהה יותר, ואת Lushan, המיועד לגיימינג עם שיפור של פי 15 בביצועי משחקי AAA, פי 50 בביצועי Ray Tracing ותמיכה מלאה ב-DirectX 12 Ultimate. Huashan תומך בחיבור של למעלה מ-100,000 שבבים באשכולות מחשוב, כולל עד 1,024 שבבים לצומת אחת, עם רוחב פס חיבור של עד 1,314 GB/s, מה שמאפשר בניית מרכזי נתונים בקנה מידה שמתחרה במערכות של אנבידיה כמו DGX H100 שמכילות 8 שבבים עם 700 וואט צריכה לשבב.

המעבר של Moore Threads מגיימינג ל-AI משקף את הדרישה הסינית לפתרונות מקומיים על רקע מגבלות ייצוא אמריקאיות מחמירות. החברה התחילה עם שבבים כמו MTT S80 ו-S4000, שתמכו במשחקים ברזולוציה 4K עם 60 פריימים לשנייה, אך עברה להתמקד במאיצי AI מאז 2022. השוק הסיני ל-AI צומח ב-33% בשנה, עם ערך צפוי של 170 מיליארד דולר ב-2025, והשקעות של עשרות מיליארדי דולר בתעשייה מקומית. 

• חברת טקסטיל יפנית אחת עומדת מאחורי צוואר הבקבוק של שבבי ה-AI
• תעשיית השבבים מתקרבת לטריליון דולר - הבינה המלאכותית ממשיכה להניע את הצמיחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברות כמו Huawei עם סדרת Ascend שמספקת 2.5 פטהפלופס בחישוב FP16, Cambricon ו-MetaX רושמות צמיחה מהירה. Moore Threads טוענת שה-Huashan מציע קיבולת זיכרון גבוהה יותר מ-Blackwell, עם תמיכה באימון מודלים של 70 מיליארד פרמטרים ומעלה, ויעילות אנרגטית של 300 וואט לשבב בודד, מה שמפחית עלויות תפעול במרכזי נתונים סיניים שצורכים כיום מיליארדי קילוואט-שעה.

במקביל, החברה עדכנה את פלטפורמת MUSA, חלופה ל-CUDA של אנבידיה, עם כלי Musify שמאפשר העברת קוד CUDA ללא אובדן ביצועים, תמיכה בספריות כמו PyTorch ו-TensorFlow, ומעל 1,500 אפליקציות תואמות, כולל עדכון ל-torch_musa v2.1.0 מבוסס PyTorch 2.5.0. נחשפו גם שרתים לחיבור עשרות אלפי שבבים, סדרת Lushan לגרפיקה מתקדמת ושבב SoC בשם Changjiang (או Yangtze) שמשלב CPU, GPU ו-NPU, המיועד למחשבים ניידים עם תמיכה ב-AI מקומי וצריכה של 15 וואט, כולל תמיכה ב-8K וידאו ועיבוד נתונים בזמן אמת.

ייצור המוני של השבבים החדשים מתוכנן ל-2026, עם צפי לרווחיות עד 2027 וייצור ראשוני של 100,000 יחידות, בעוד אנבידיה שולטת בכ-80% משוק ה-AI העולמי עם מכירות של 100 מיליארד דולר ומכירה של 3 מיליון שבבי Blackwell. בסין, 40% מהביקוש לשבבי AI, בשווי 38 מיליארד דולר, מכוסה על ידי ספקים מקומיים כמו Huawei ו-MetaX. האתגרים כוללים פער טכנולוגי – אנבידיה מציעה פי 2 חישובים בשנייה במקרים מסוימים – ותלות בייצור חיצוני, אך השוק הסיני מספק ביקוש גבוה ל"פתרון מספיק טוב", כפי שמראה השימוש ב-500 מרכזי נתונים מבוססי Huawei.

• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• פאגאיה מדווחת על רווח שיא - אז למה המניה קורסת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

המרוץ על עליונות AI מתמקד בשבבים, עם סין שמשקיעה 20% מתקציב הטכנולוגיה שלה בעצמאות, כולל רכישת ציוד ייצור בשווי מיליארדים. Moore Threads מציבה את עצמה כשחקן מרכזי, עם תוכניות להרחבת ייצור למיליוני יחידות עד סוף העשור וצפי למכירות של 1.5 מיליארד יואן ב-2025, גידול של 242% משנה קודמת. לפרטים נוספים על החברה ראו ב-ויקיפדיה.

• מהי ארכיטקטורת Huagang?
  ארכיטקטורה חדשה של Moore Threads שמגדילה צפיפות חישוב ב-50% ומשפרת יעילות אנרגטית פי 10, עם תמיכה בפורמטים מתקדמים וחיבורים בקנה מידה גדול. היא מאפשרת ביצועים גבוהים יותר באימון מודלי AI גדולים, כולל תמיכה בזיכרון מוגבר שמתעלה על דורות קודמים של החברה. הארכיטקטורה משלבת שיפורים בחישובים מדויקים כמו MTFP4, מה שמקל על מעבר ממערכות זרות ומאיץ פיתוח מקומי בסין.

• מתי מתחיל ייצור המוני של שבבי Huashan ו-Lushan?
  ב-2026, עם תמיכה באשכולות של מעל 100,000 שבבים. הייצור הראשוני צפוי להגיע ל-100,000 יחידות בשנה הראשונה, מה שיאפשר הרחבה מהירה למרכזי נתונים. הצפי כולל השגת רווחיות עד 2027, תוך התאמה לביקוש הגובר בשוק הסיני שצורך מיליוני שבבים מדי שנה.

• מהי פלטפורמת MUSA?
  פלטפורמת תוכנה קניינית של Moore Threads, חלופה ל-CUDA, עם כלי העברת קוד אוטומטי ותמיכה נרחבת באפליקציות AI. היא כוללת עדכונים כמו torch_musa v2.1.0, שמשפרים ביצועים בספריות פופולריות כמו PyTorch. MUSA תומכת ביותר מ-1,500 אפליקציות ומאפשרת למפתחים להעביר קוד בתוך ימים, מה שמקל על אימוץ בשוק הסיני ומפחית תלות בכלים אמריקאיים.

• כמה גייסה Moore Threads בהנפקה ובאיזה זינוק מניה?
  8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר), עם זינוק של 425% ביום הראשון. ההנפקה, במחיר הנפקה של 114.28 יואן למניה, הייתה ההנפקה הגדולה ביותר בשוק השבבים הסיני ב-2025. הזינוק שיקף אופטימיות משקיעים בעצמאות טכנולוגית, עם מכפיל מכירות של 123 פעמים.

• מה הפער העיקרי מול אנבידיה בשוק הסיני?
  אנבידיה שולטת גלובלית עם ביצועים גבוהים יותר ובאקוסיסטם מבוסס, אך מגבלות ייצוא מאלצות מעבר לחלופות מקומיות שמספקות 40% מהביקוש בסין ב-2025. הפער כולל פי 2 חישובים בשנייה בשבבים מתקדמים, אך חברות סיניות כמו Moore Threads סוגרות אותו ביעילות אנרגטית ומחירים נמוכים יותר. בסין, אנבידיה מחזיקה 71% מהשוק עם AMD, אך השקעות מקומיות של 38 מיליארד דולר מצמצמות את התלות.