אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.


בדיונים סגורים הסביר הואנג כי היעדר נוכחות של אנבידיה בשוק הסיני לא יבלום את קצב התקדמותם של גופי פיתוח בינה מלאכותית בסין. להיפך, בייג'ינג תתמרץ ייצור מקומי, וכך תחליש בטווח הארוך את כוחם של המתחרים האמריקאים. הואנג הדגיש כי תעשיית השבבים אינה יכולה להתקיים במלואה על בסיס הביקוש האמריקאי בלבד, וכי שמירה על יתרון תחרותי מחייבת גישה לשווקים גדולים. עם הזמן, המסר הזה חלחל גם למקבלי החלטות שהחזיקו מלכתחילה בעמדה נוקשה כלפי סין. חלקם הבינו כי הגבלת היצוא אינה רק מהלך ביטחוני, אלא צעד העלול להשפיע על מבנה התחרות העולמית ולהטות את השוק לטובת מתחרות סיניות. אף על פי כן, ההתנגדות בתוך מנגנוני הביטחון הלאומי נותרה משמעותית.


בתוך הקונגרס, חלק מהביקורת הופנתה כלפי האסטרטגיה הפוליטית של החברה. אנבידיה קיימה שיחות בעיקר עם רפובליקנים, מה שעורר אי־נחת בקרב דמוקרטים שטענו כי ההתמקדות בצד אחד של המפה מסכנת את החברה ביום שאחרי הבחירות. ההנהלה טענה מנגד כי היא פועלת מול מי שבפועל מחזיק בסמכויות קבלת ההחלטות הרלוונטיות.

קיראו עוד ב"גלובל"


המסלול להסרת המגבלות

תחילה דובר על הסדר פתיחה מחדש של יצוא דגמי H20 בתמורה להפרשת חלק מההכנסות למדינה, אך התנגדות מצד בייג'ינג לדגם הפחות מתקדם הפכה את ההסדר לבלתי ישים. מכאן הוסטה תשומת הלב לדגם H200, שקרוב יותר ליכולות הנדרשות בשוק הסיני אך עדיין אינו נמנה עם הדור החדש ביותר של החברה. על רקע ההתפתחויות, החברה המשיכה ללוות את הנשיא במסעות בינלאומיים ולהשתתף באירועים רשמיים שבהם הוצבה בחזית תעשיית הבינה המלאכותית האמריקאית. הופעות פומביות אלו סייעו לבסס את דימויו של הואנג כגורם המסוגל לייצג לא רק את החברה שלו אלא את האינטרס האמריקאי הרחב בתחום הטכנולוגיה.


במהלך הקיץ התגבשה ההכרעה בממשל, אך הפולמוס הפנימי לא שכך, כאשר ראשי זרמים שמרניים, ובהם גורמים בעלי השפעה בעבר בממשל טראמפ, יצאו נגד המתווה בטענה שהוא מחליש את מאמצי הבלימה של סין. חלקם האשימו את ממשל טראמפ בכך שהוא נכנע ללחצים עסקיים במקום להיצמד לשיקולים ביטחוניים. לצד הביקורת, החברה הצליחה להציג את עמדתה כחלק מתפיסה רחבה יותר של שמירה על הגמוניה טכנולוגית אמריקאית. היא הדגישה כי הניתוק מהשוק הסיני לא משרת את היעדים האסטרטגיים של ארה"ב וכי הפתרון אינו בהחרפה נוספת של מגבלות היצוא אלא בניהול מושכל שלהן.


בפועל, ההכרעה התקבלה בפגישה אישית בין טראמפ להואנג, מפגש שסימל את מידת הקרבה שנוצרה לאורך השנה בין השניים ואת המעבר מהליכי מדיניות פורמליים למציאות שבה דיאלוג אישי עשוי להכתיב מדיניות בעלת השפעה עולמית. מי שנכחו בשיחות מתארים את הפגישה כרגע שבו המהלך "נסגר" באופן סופי. עם זאת, למרות ההישג, באקלים הפוליטי הנוכחי אף החלטה אינה סופית. בכירים בשני צדי המפה דוחפים כעת לקידום חקיקה שתצמצם את שיקול הדעת של הממשל בנוגע לאישור יצוא שבבים מתקדמים, מחשש שההקלות של היום ייפתחו פתח למתן היתר גם לדורות מתקדמים בהרבה בעתיד.


עבור אנבידיה, שינוי המדיניות הנוכחי מעניק מרחב פעולה נרחב לשנים הקרובות, אך גם מציב אותה בלב מחלוקת ציבורית על גבולות שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם סין. החברה מצידה מנסה לאזן בין צרכים עסקיים לבין רגישויות גיאו־פוליטיות, תוך הבנה שכל שינוי במאזן הכוחות הפנים־אמריקאי עשוי להשפיע דרמטית על יכולתה לפעול בזירה הבינלאומית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.