הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.

תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

• AIR הישראלית חושפת כטב"מ חדש עם ST Engineering הסינגפורית
• ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.

בקטגוריית הרחפנים הקטנים הפער נראה פחות טכנולוגי ויותר תעשייתי, כלומר מי יודע לייצר בכמויות ובמחיר נמוך בלי להיתקע בדרך. דיג'יי איי הסינית מייצרת 1.2 מיליון מאוויק בשנה בעלות של כ-500 דולר, בזמן שסקיידיו האמריקאית מגיעה לסביב 2,000 דולר ליחידה ובייצור מוגבל יחסית. מאחורי המספרים יש בעיית עומק של שרשרת אספקה. 80% מהרכיבים הצבאיים תלויים בסין, מה שמגביל את ארה"ב כשצריך לעלות הילוך בייצור או להבטיח זמינות לאורך זמן. כפי שפורסם ברחפנים זעירים הם כלי הנשק המסוכן של המלחמה הבאה, סין מפתחת דגמים זעירים לריגול קרוב.

המבחן של טייוואן 

בהקשר של טייוואן, סין בנתה שדות תעופה לרחפנים ובדקה נחילים אוטונומיים. האי והמים סביבו מכתיבים צורך בכיסוי רציף ובתגובה מהירה, עם הרבה עיניים באוויר ולא רק עם פלטפורמה אחת יקרה. לכן הדגש עובר לרחפנים שמחזיקים משימות סיור ארוכות, יודעים לעבוד בצפיפות, וממשיכים להעביר מידע גם כשיש שיבוש, עומס קשר ומכ"מים.

• אלפאבית עקפה את הציפיות ותשקיע עד 185 מיליארד דולר ב־AI
• בוול סטריט חתכו ב־60% את מחיר היעד למניית סטרטג׳י
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

ארה"ב הגיבה ב-Replicator, שמטרתה 1,000 רחפנים זולים עד 2026, אך מתעכבת. בדצמבר, התוכנית הוסבה ל-DAWG עם דגש על דגמים גדולים. מבחינת התכנון, זה משקף ויכוח פנימי בין הרבה כלים קטנים שנשחקים מהר אבל אפשר להשלים בכמויות, לבין כלים גדולים שמחזיקים יותר זמן באוויר אבל יקרים יותר ומסובכים יותר להעמדה בקצב גבוה. במקביל, סין ביצעה תרגילים עם רובוטים ורחפנים לאמפיבי, כדי לחבר בין מודיעין, סיוע אש ופעולה בשטח תחת שליטה מרחוק.

התעשייה הסינית מאפשרת נחילים של 500 יחידות להכרעת קרבות, בעוד ארה"ב מתקשה בהיקפים. בשטח זה מתורגם ליכולת להחזיק נוכחות אווירית צפופה לאורך זמן, גם כשכלי טיס קטנים נופלים בקצב גבוה. מי שמסוגל לסגור חורים מהר ולהחזיר כיסוי לאוויר תוך זמן קצר, מייצר לחץ רציף שמקשה על הצד השני להתארגן מחדש. הפער עשוי להשפיע בעימותים עתידיים.

בואו נעשה קצת סדר

מה ההבדל העיקרי בין רחפני תקיפה אמריקאיים לסיניים

רחפנים אמריקאיים מתמקדים באיכות ודיוק, כמו MQ-9 עם 3,800 פאונד חימוש, בעוד סיניים כמו CH-5 מציעים ייצור המוני ועלויות נמוכות.

כיצד משפיעה מלחמת אוקראינה על פיתוח רחפנים

היא הדגימה השמדת 60-70% מציוד רוסי באמצעות רחפנים, ודחפה השקעות בנחילים אוטונומיים בסין וארה"ב.

מדוע ארה"ב מחקה רחפנים איראניים

להוזלת עלויות ולהגדלת כמות, כמו LUCAS המבוסס על Shahed-136 לטווח 2,000 ק"מ בעלות 35 אלף דולר.

מה תפקיד AI ברחפנים מודרניים

מאפשר זיהוי עצמאי, תיאום נחילים ותקיפות בדיוק 95%, כפי שמשולב בג'יו טיאן הסיני.

מה הסיכונים בתלות סינית ברכיבי רחפנים

80% מהרכיבים הצבאיים בעולם סיניים, מה שמאיים על אספקה אמריקאית בעימותים.