הכטב"מ הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים" - יכולות והשוואה למערכות אחרות

הסינים מדברים בשני קולות והם כמובן לא היחידים. בשעה שהם מנהלים שיחות על המכסים עם האמריקאיים הם משיקים את אחת המערכות הצבאיות המתקדמות בעולם, הכינוי העולמי שלה - "אם כל הכטב"מים" והיא בעצם כטב"ם ענק ששולט על עשרות כטב"מים קטנים. זה כלי ניהול ושליטה מרשים ביותר שכמו שאמר אילון מאסק לפני כחצי שנה עשוי לייתר את מטוסי הקרב ובמילותיו  - "מי רוכש מטוסי קרב כשברור שהכטב"מים יהיו אלו שישלטו בשדה הקרב העתידי". מאסק פנה ישירות ללוקהיד מרטין כשמאז אגב מנייתה ירדה בכ-20%. 

הסינים מתקדמים מאוד מבחינה צבאית כפי שהמערב "גילה" בעזרה שלהם לפקיסטן בעימות הקצר מול הודו בחודש שעבר. הסינים גם מתקדמים טכנולוגית. המערב חושב שאם הוא יגביל את ייצוא השבבים המתקדמים מאנבידה ואחרות לסין הוא ישמור על היתרון הטכנולוגי שלו, אבל אפילו מנכ"ל אנביידה, ג'נסן הואנג אמר לאחרונה שהסינים סוגרים את הפער. חברת וואווי לדוגמה, מפתחת שבבי AI מתקדמים שעדיין לא ברמה של אנבידיה אבל הם מהווים תחליף שהולך ומשתפר ללקוחות הסינים. לסינים יש גאווה, כבוד ורגשות לאומנות שצפו בעקבות הטלת המכסים של טראמפ. המוטיבציה שלהם להצליח גדולה, הצורך שלהם להוכיח למערב שהם לא נחותים ממנו, גדול. בסוף מי שמנצח הוא לא דווקא העשיר, אלא מי שרוצה יותר. הואנג אמר את זה במילים יותר מכובסות והתייחס לטכנולוגיה, אבל זה גם במקומות נוספים, נחזור לתחום הצבאי.   

בחודש הבא צפויה סין לערוך את טיסת הבכורה של "ג'יו טיאן" ("שמיים גבוהים"), נושאת הכטב"מים האווירית המתקדמת שזכתה לכינוי "אם כל הכטב"מים". כלי זה, המסוגל לשאת עד 100 כטב"מים מתאבדים, מייצג קפיצת מדרגה ביכולות התקיפה האווירית של סין ומעורר חששות כבדים במערב. ההשקה, היא חלק משורת התפתחויות צבאיות סיניות, כולל תמיכה משמעותית שסיפקה לפקיסטן בעימות האחרון מול הודו.

"ג'יו טיאן": מפלצת אווירית שמשנה את כללי המשחק

ה"ג'יו טיאן", שפותחה על ידי תאגיד התעופה והחלל הממשלתי הסיני (AVIC) ונבנתה על ידי חברת הבת Xian Chida Aircraft Parts Manufacturing, היא כטב"ם סילוני שטס בגובה רב ולטווח ארוך. עם מפרט מרשים הכולל טווח פעולה של 7,000 ק"מ, גובה שיוט של 15,000 מטרים, משקל המראה מקסימלי של 16 טון ומוטת כנפיים של 25 מטרים, הכלי מסוגל לפעול מעל טווח מערכות הגנה אווירית נפוצות. היתרון המרכזי שלו טמון ביכולתו לשאת עד 6 טון תחמושת, כולל עד 100 כטב"מים קטנים או תחמושות משוטטות ("מתאבדות"), המופעלים משמונה נקודות עיגון קשיחות. יכולת זו מאפשרת ל"ג'יו טיאן" להפעיל "נחילי" כטב"מים, שיכולים להציף מערכות הגנה אווירית, לבצע תקיפות מדויקות, לאסוף מודיעין או לשבש פעילות אויב בזמן אמת.

• לא רק כטב"מים: כך ייראה שדה הקרב העתידי - והאם הרובוטים יחליפו את החיילים?
• רחפנים מול כטב"מים: הדור הבא של הלחימה האווירית ומה יש לישראל בארסנל?

המבנה המודולרי של תא המטען מאפשר התאמה למגוון משימות, כולל: סיור ומודיעין: איסוף נתונים בזמן אמת על תנועות אויב; לוחמה אלקטרונית: שיבוש מערכות תקשורת ומכ"ם; פגיעה במטרות אסטרטגיות עם תחמושות מדויקות וכן משימות של שיטור ימי וסיור וחילוץ והצלה. חוץ מזה הוא גם יכול להגן על משאבים קריטיים כמו שמירה על שדות נפט, גז ונכסים לאומיים.

המומחים מסבירים כי ה"ג'יו טיאן" מהווה תגובה ישירה לכטב"מים האמריקאיים כמו ה-RQ-4 Global Hawk, המיועד לסיור, וה-MQ-9 Reaper, המוגבל במשקל ובטווח. בניגוד להם, ה"ג'יו טיאן" משלבת יכולות תקיפה וסיור ברמה חסרת תקדים, מה שהופך אותה לאיום פוטנציאלי משמעותי.

חדשנות צבאית סינית: מעבר ל"ג'יו טיאן"

ה"ג'יו טיאן" היא חלק ממערך הכטב"מים המתרחב של סין, המונע על ידי השקעות עתק במחקר ופיתוח. בשנים האחרונות הציגה סין דגמים מתקדמים נוספים לרבות ה-CH-7 שהוא כטב"ם קרב חמקן המיועד לתקיפות מדויקות וחדירה לשטח אויב. כטב"מ מתקדם נוסף של הסינים הוא Wing Loong-X שטס לגובה בינוני ומיועד ללוחמה נגד צוללות וסיור ימי. 

• התחזקות במכירות לצד ירידה ברווח; הדו"ח המעורב של הום דיפו
• החוב העצום של ארה"ב מאיים על היציבות הכלכלית: איך הממשל מתכוון להתמודד?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הסינים גם הצליחו בפיתוח של נחילי כטב"מים. הכוונה לעשרות מערכות מוטסות מבוססות בינה מלאכותית המאפשרות פעולה אוטונומית ומתואמת. מדובר בעצם בתקיפה סימולטנית ומתואמת של עשרות כלי טיס במקביל נגד מטרה אחת או מספר מטרות. זה כבר לא נשמע דמיוני כבעבר, כך תראה מלחמת העתיד. 

סין מובילה גם בפיתוח טכנולוגיות לוחמה א-סימטרית, כולל מערכות לוחמה אלקטרונית, תקשורת לוויינית ויכולות סייבר. לדוגמה, לווייני ה"בידו" הסיניים מספקים ניווט ותקשורת מאובטחת לכוחותיה, בעוד מערכות בינה מלאכותית משפרות את יכולות זיהוי המטרות והתגובה בזמן אמת. מעבר לכטב"מים, סין משקיעה משאבים עצומים בחיל הים ובחיל האוויר שלה. לסין יש את הצי הגדול בעולם - עם למעלה מ-350 כלי שיט, כולל נושאות המטוסים "ליאונינג", "שנדונג" וה"פוג'יאן" החדשה. היא מפתחת גם כלי שיט בלתי מאוישים (USVs) למשימות סיור, תקיפה ולוחמה נגד צוללות.

חיל האוויר של סין מצויד במטוסי קרב מתקדמים כמו ה-J-20 (מטוס חמקן מהדור החמישי) וה-J-35, וכן בטילים בין-יבשתיים עם ראשי נפץ גרעיניים. סין גם חזקה בתחום החלל עם לוויינים צבאיים מתקדמים וטכנולוגיות נגד לוויינים, כולל מערכות לייזר להשמדת לווייני אויב.

התמיכה בפקיסטן: מבחן היכולות בעימות עם הודו

העימות האחרון בין פקיסטן להודו בחבל קשמיר, הדגים את היכולות הצבאיות של סין ואת תמיכתה האסטרטגית בפקיסטן. על פי דיווחים ממקורות בינלאומיים, סין סיפקה לפקיסטן תמיכה רב-ממדית, לרבות מטוסי קרב J-10: מטוסים אלו, הוכיחו עליונות מול מטוסי הראפאל הצרפתיים של הודו. ה-J-10 מצויד במכ"ם AESA מתקדם ובטילי אוויר-אוויר PL-15, המסוגלים לפגוע במטרות במרחק של עד 200 ק"מ. סין גם סייעה בפריסת מערכות שיבוש שפגעו ביכולות התקשורת של הכוחות ההודיים.

בנוסף, לווייני מודיעין סיניים סיפקו מידע בזמן אמת על תנועות הכוחות ההודיים, מה שהעניק לפקיסטן יתרון טקטי. התמיכה בציוד ומערכות לוותה גם בתמיכה והדרכה של אנשים בשטח והדרכה מוקדמת כשבמקביל  יועצים סיניים נמצאים בפקיסטן כבר תקופה ארוכה וגם בעימות הם סייעו בתפעול מערכות מתקדמות והבטיחו אספקה רציפה של חלקי חילוף ותחמושת.

העימות בין הודו לפקיסטן הוכיח את יכולתה של סין לייצא נשק מתקדם ולתמוך בבעלות ברית בזמן אמת, תוך שליחת מסר להודו – יריבה אסטרטגית באזור. התמיכה בפקיסטן היא חלק ממדיניות רחבה יותר של סין, הכוללת השקעות תשתית ובריתות צבאיות עם מדינות כמו מיאנמר, בנגלדש וסרי לנקה. לפי דיווחים סין מתכננת להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי עם פקיסטן, כולל אספקת כטב"מים מתקדמים כמו ה-Wing Loong II, שיכולים לשאת טילים מונחים מדויקים.

מרוץ החימוש הגלובלי: סין מול המערב

השקת ה"ג'יו טיאן" היא צעד משמעותי במרוץ החימוש הגלובלי, שבו סין מתחרה מול ארה"ב, רוסיה ומדינות מערביות על עליונות טכנולוגית וצבאית. לעומת ה-Global Hawk האמריקאי, המיועד בעיקר לסיור, וה-Reaper, שמוגבל בטווח ובמשקל, ה"ג'יו טיאן" מציעה שילוב של יכולות תקיפה, סיור ולוחמה אלקטרונית שמאתגר את ההגמוניה המערבית. החששות במערב גוברים לאור ההתקדמות המהירה של סין בבינה מלאכותית, לוחמה סייברית וטכנולוגיות חמקניות שחשובות מאוד לשדה הקרב העתידי

ההתקדמות הטכנולוגית הצבאית של סין נובעת גם מתמיכה ממשלתית מסיבית עם תעשיות ביטחוניות מתקדמות לצד יכולת מהירה להפעיל ניסויים בשטח. כל זה גם לצד יכולות ייצור מרשימות וידועות הופכות את סין גם לבית חרושת לכלי נשק.  לדוגמה - סין השיקה לאחרונה נושאת כטב"מים ימית, בדומה לזו שהוצגה על ידי איראן, המאפשרת פעולות תקיפה וסיור במרחקים של אלפי קילומטרים מהחוף. לפי דיווחים ממקורות בינלאומיים, סין מתכננת להגדיל את ייצור הכטב"מים שלה ב-50% עד 2030, תוך התמקדות בדגמים אוטונומיים לחלוטין.

המתיחות סביב טייוואן, ים סין הדרומי והגבול עם הודו מגבירה את החששות מפני עימות צבאי. זה גם קלף כלכלי מול ממשל טראמפ שחושש מאוד מהעימות הזה בשל היותה של טיוואן ספקית שבבים עיקרית לעולם כולו. השבבים של טייוואן סמיקונדקטורס TSMC מובילים בעולם ומשמשים לתעשיות רבות ומורכבות, הם חומרי הגלם של תעשיית הטכנולוגיה והאלקטרוניקה. מחסור בהם יפגע בכלכלה העולמית. 

ה"ג'יו טיאן", עם יכולתה לפעול במרחקים ארוכים ולשגר נחילי כטב"מים, עשויה לשמש כמכפיל כוח בקונפליקטים אזוריים, תוך ניצול חולשות במערכות ההגנה של יריבותיה. לדברי אנליסטים, השימוש בנחילי כטב"מים יכול להציף מערכות כמו מערכת ההגנה האווירית "פטריוט" האמריקאית או ה"ברק-8" ההודית-ישראלית, מה שמעניק לסין יתרון טקטי משמעותי.

השקת ה"ג'יו טיאן" והתמיכה בפקיסטן ממחישות את שאיפתה של סין להפוך למעצמה צבאית דומיננטית. עם זאת, היא מתמודדת עם אתגרים משמעותיים לרבות תלות טכנולוגית. למרות ההתקדמות, סין עדיין תלויה ברכיבים זרים, כמו שבבים מתקדמים ומנועי סילון, מה שעשוי להגביל את קצב הייצור. מעבר לכך, המערב לא נרדם על השמירה. ארה"ב והאיחוד האירופי משקיעים בפיתוח מערכות יירוט כטב"מים, כולל טכנולוגיות לייזר ומערכות זיהוי מבוססות AI. לדוגמה, פרויקט ה"DEWS" האמריקאי (Directed Energy Weapon Systems) נועד לנטרל נחילי כטב"מים באמצעות קרני לייזר.

לישראל, כמובילה עולמית בתחום הכטב"מים, יש עניין מיוחד במעקב אחר ההתפתחויות הסיניות. מערכות כמו ה"הארופ" וה"הרמס" של התעשייה האווירית, שנמכרו להודו, כבר הופעלו מול כטב"מים פקיסטניים, והצלחתן מול נשק סיני תהיה מבחן קריטי. בנוסף, ישראל עשויה להפיק תועלת משיתוף פעולה עם מדינות המערב בפיתוח מערכות נגד כטב"מים, תוך ניצול המומחיות שלה בתחום.