איריס כהן, טאואר קרדיט: ביזפורטלאיריס כהן, טאואר קרדיט: ביזפורטל

צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

תמורות שחלו בשנים האחרונות הגדילו את החשיבות של תכנון הון נכון להבטחת רמת החיים וההגנות למשפחה. איריס כהן מטאואר מסבירה איך ממקסמים ערך

בשנים האחרונות ניהול ההון המשפחתי הפך למורכב יותר, והעלות של הטעויות - גבוהה. בשיחה עם איריס כהן, ראש תחום תכנון פיננסי לקוחות פרימיום בטאואר מבית מגדל שוקי הון, נרחיב על שיטת ניהול ההון המתקדמת "פיננסים פלוס", וננסה להבין איך מנהלים היום את ההון המשפחתי באופן המיטבי ביותר. 


איריס כהן, מהם התהליכים שהובילו אותנו למצב הזה?

"הנושא של התכנון הפיננסי, המשפחתי וגם האינדיבידואלי, הפך להיות מורכב מכל מיני תמורות שקרו בשנים האחרונות. החשיפה לשוק ההון עלתה, פתאום צריך להבין במשמעות של עליות, ירידות, ריביות, אינפלציה. מגוון המוצרים גדל – מוצרים שבעבר היו פתוחים למשקיעים מוסדיים בלבד חשופים גם לפרט. המבנה המשפחתי הפך להיות מורכב יותר: פעם מבנה המשפחה הגרעינית היה פשוט. היום יש פרק ב', ועוד מבנים שמשפיעים על תכנוני העברות בינדוריות. תכנון פיננסי עקבי ומתמשך, עוזר ללקוח לקבל החלטות נכונות יותר, מתוך ראייה רחבה והבנה".

ליצירת קשר עם איריס ותכנון פיננסי ליחצו כאן




אם אנחנו רוצים להבטיח את העתיד הכלכלי של המשפחה, להיות מוכנים לתרחישים שעלולים לקרות במהלך החיים. איזה קריטריונים כדאי לקחת בחשבון?

"כשמגיע לקוח ורוצה לעשות סדר בכל הנושא הפיננסי שבדרך כלל מפוזר בין מוצרים שונים, אז אנחנו צריכים בתחילת התהליך להבין מה הוא רוצה, מה חשוב לו בהיבט של הטווח הקצר והטווח הארוך. איך אני מגיע לרכוש דירה? זה כואב להרבה מאוד אנשים המקום הזה שהם נאלצים לחיות בשכירות ואיך הם חוסכים בשביל לקנות דירה. לאחר מכן, איך אני חוסך לילדים. לאחר מכן איך אני חושב על עצמי? על רמת חיים בהמשך? אז מתחילים בתשאול כדי להבין את הרצונות. אנחנו בודקים את הנכסים של הלקוח ויודעים בסופו של דבר לייצר לו את הראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך, ולבחור במוצרים כך שיכוונו אותו להשגת המטרות. הוא בסופו של דבר צריך להבין למה התיק בנוי בצורה כזו או אחרת".

בסופו של דבר מחקרים מראים שאת רוב העצות הפיננסיות אנשים לוקחים מהנהג מונית או מהרשתות החברתיות. מה בעצם הערך של אנשי המקצוע בעולם הזה שבו יש נגישות מאוד גדולה למידע פיננסי?

"זה מזכיר לי מחקר שעשה בנק ישראל בשנת 2022. הוא בא ובדק קבוצת אנשים דרך עם ידע פיננסי ונתן להם לקבל החלטה על מוצר חשמלי לבית לעומת קרן הפנסיה שלהם. המחקר בדק כמה זמן לוקח להם לקבל החלטה. ההחלטה על המוצר החשמלי היא עוברת את הבדיקה של מחירים ואת המפרט הטכני ואפילו הגעה לחנות כדי לראות את המוצר. לעומת קרן הפנסיה שבשורה התחתונה לקח להם פחות מחצי יום לבחור. לעתים אדם מקבל החלטה על פי מה שמוכר וידוע לו לא על פי החשיבות, כי המוצר החשמלי ילווה אותו מספר שנים אבל קרן הפנסיה תקבע בעתיד את רווחתו הכלכלית. כשאתה מכוון את הלקוח לא באמצעות הפחדה אלא על מנת להבין יותר, יהיה לו את המידע הנכון לקבל החלטה ולכן אני חושבת שזה הייתרון הגדול באנשי המקצוע".

אבל ברגע שמגיע סוכן, ומתחיל לדבר על איזון אקטוארי ועוד מונחים כאלו, גם ככה הלקוח הולך לאיבוד, לא?

"להצליח להעביר את הדברים העיקריים כך שהלקוח יקבל החלטות מושכלות זוהי בעצם החוויה היומיומית של מתכנן פיננסי-פנסיוני. כשמסבירים ללקוח את המהות, את המאפיינים של המוצר. נכון, זה לא לוקח חמש דקות ויאללה תחתום, אלא יותר, אבל ברוב המקרים אני לא מוצאת שאחרי הסבר לקוח יוצא בהרגשה שהוא מבולבל".  



קיראו עוד ב"פיננסים"

בואי נדבר על פיננסים פלוס, שזה מיזם משותף של ביזפורטל ביחד עם טאואר. מגיע אדם יש לו בלגן בחסכונות המון כסף בעו"ש, מה בעצם השירות. מה קורה מכאן?


"אנחנו בודקים איתו את בשיחת ליבון צרכים מהן מטרות ההשקעה שלו ומהם המוצרים שקיימים לו. לאחר מכן עושים ניתוח עומק של המסלקה. הניתוח כולל את מאפייני המוצר, התשואות, ההתאמה למטרות ההשקעה. אנחנו בודקים גם את הצרכים לטווח הקצר, איזה השקעה נכונה לעשות עבור הטיול הבא, ואיזה השקעה צריך לעשות עבור האוניברסיטה לילד. לאחר ניתוח מאוד מסודר, ניתנת לו המלצה על מגוון מוצרים של יצרנים שונים, ובנקודה הזו הוא מקבל החלטות".

מניסיונך, הרי אנחנו מדברים כל הזמן על התאמת ההשקעות, אבל אנשים חוששים מהבורסה. אנחנו כל הזמן עדים לערמות הכסף בעו"ש. איך מתגברים על זה?

"הצלע של פסיכולוגיית המשקיע מאוד משפיעה על ההצלחה שלו בהשקעה לטווח הארוך. הלקוח מסתכל על התנודתיות, אבל גם איך השוק מתנהג בטווחים הארוכים, מה התשואה המצטברת, וכשמשווים את זה למוצר סולידי – מה מתאים יותר למטרות ההשקעה. אבל המשקיעים התבגרו. אני זוכרת בתקופה של שנת 2008, רמת הפאניקה היתה גבוהה, והיום פחות. ואני אומרת בזהירות שהיום המשקיע הוא קצת יותר בעל יכולות הבנה, כדי להבין מה המשמעות של תנודתיות, ושל השקעה סולידית בסביבת אינפלציה יחסית בולטת".

 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסף
צילום: Freepik

לקראת השנה העברית הבאה, מה תעדיפו: סיכון מחושב או הפסד ודאי?

ככל הנראה בשנה העברית הקרובה נחווה שוק הון תנודתי בהמשך ישיר לשנה הנוכחית. אבל זו הסיבה שכדאי להישאר בו

זיו וולף |

אנחנו מצויים בתקופה מאוד תנודתית, רוויית חוסר וודאות, שתלווה אותנו גם בשנה העברית שמתחדשת עלינו. במקרים כאלו, האינסטינקט הראשוני הוא לברוח, לצאת מהבורסה ולהמתין עד יעבור זעם במקלט בטוח. אבל, רגע לפני שעושים זאת, צריך לזכור שבתשפ"ו שבאה עלינו לטובה, יש עוד קריטריון שצריך לקחת בחשבון, והוא האינפלציה.

"לאחר עשור של אינפלציה אפסית, אנחנו כבר כמה שנים נמצאים בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית, 2.9% קצב שנתי, והיא תלווה אותנו גם בשנה הקרובה בשל הוצאות המלחמה", מציינת איריס כהן, ראש תחום תכנון פיננסי לקוחות פרימיום בסוכנות טאואר מבית מגדל שוקי הון, ומוסיפה: "בעיתות אינפלציה, “לשבת על הכסף” נשמע בטוח, אבל זו אשליה. שמירה על מזומן ללא תשואה אינה עמדת ביטחון; היא בחירה בהפסד ודאי ובשחיקה של כוח הקנייה. מנגד, השקעה בשוק ההון מגלמת סיכון תנודתי, אך מאפשרת לשמר ואף להגדיל את ערך הכסף לאורך זמן. השאלה הנכונה איננה “סיכון או לא”, אלא איזה סיכון מחושב עדיף על פני הפסד ודאי.


מעוניינים לוודא כי יש לכם את כל רשת ההגנות וההשקעות המתאימות לצרכי המשפחה? פנו למומחים של פיננסים פלוס

שוק ההון מציע פתרונות לכל תיאבון סיכון

ניקח דוגמה פשוטה: 100,000 ש״ח שנשארים בעו"ש בזמן אינפלציה שנתית של 2.9%. אחרי שלוש שנים כוח הקנייה נשחק לכ־91,781 ש״ח; אחרי חמש שנים לכ־86,681 ש״ח. כלומר, איבוד של כמעט 13.3% מהערך הריאלי. זה ההפסד הוודאי.

“לא כולם מעוניינים להיות במסלולי מניות, ולא כולם מעוניינים לשאת תנודתיות גבוהה, וזה חלק מעבודתו של מתכנן לבצע התאמת הצרכים. שוק ההון מציע מגוון של פתרונות שמאפשרים לנהל את הסיכון, וישנן השקעות שתהיינה שמרניות יותר (פקדון בנקאי או קרן כספית) והשקעות אחרות במדיניות יותר נועזת", מציינת כהן. "אנחנו מקיימים בירור צרכים מעמיק, גם של טווח ההשקעה, וגם של תיאבון הסיכון של הלקוח, ויודעים להציע לו פתרונות הן להשקעות הסולידיות בתיק, והן לאלו בסיכון יותר גבוה".