איריס כהן, טאואר קרדיט: ביזפורטל
איריס כהן, טאואר קרדיט: ביזפורטל

צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

תמורות שחלו בשנים האחרונות הגדילו את החשיבות של תכנון הון נכון להבטחת רמת החיים וההגנות למשפחה. איריס כהן מטאואר מסבירה איך ממקסמים ערך

בשנים האחרונות ניהול ההון המשפחתי הפך למורכב יותר, והעלות של הטעויות - גבוהה. בשיחה עם איריס כהן, ראש תחום תכנון פיננסי לקוחות פרימיום בטאואר מבית מגדל שוקי הון, נרחיב על שיטת ניהול ההון המתקדמת "פיננסים פלוס", וננסה להבין איך מנהלים היום את ההון המשפחתי באופן המיטבי ביותר. 


איריס כהן, מהם התהליכים שהובילו אותנו למצב הזה?

"הנושא של התכנון הפיננסי, המשפחתי וגם האינדיבידואלי, הפך להיות מורכב מכל מיני תמורות שקרו בשנים האחרונות. החשיפה לשוק ההון עלתה, פתאום צריך להבין במשמעות של עליות, ירידות, ריביות, אינפלציה. מגוון המוצרים גדל – מוצרים שבעבר היו פתוחים למשקיעים מוסדיים בלבד חשופים גם לפרט. המבנה המשפחתי הפך להיות מורכב יותר: פעם מבנה המשפחה הגרעינית היה פשוט. היום יש פרק ב', ועוד מבנים שמשפיעים על תכנוני העברות בינדוריות. תכנון פיננסי עקבי ומתמשך, עוזר ללקוח לקבל החלטות נכונות יותר, מתוך ראייה רחבה והבנה".

ליצירת קשר עם איריס ותכנון פיננסי ליחצו כאן




אם אנחנו רוצים להבטיח את העתיד הכלכלי של המשפחה, להיות מוכנים לתרחישים שעלולים לקרות במהלך החיים. איזה קריטריונים כדאי לקחת בחשבון?

"כשמגיע לקוח ורוצה לעשות סדר בכל הנושא הפיננסי שבדרך כלל מפוזר בין מוצרים שונים, אז אנחנו צריכים בתחילת התהליך להבין מה הוא רוצה, מה חשוב לו בהיבט של הטווח הקצר והטווח הארוך. איך אני מגיע לרכוש דירה? זה כואב להרבה מאוד אנשים המקום הזה שהם נאלצים לחיות בשכירות ואיך הם חוסכים בשביל לקנות דירה. לאחר מכן, איך אני חוסך לילדים. לאחר מכן איך אני חושב על עצמי? על רמת חיים בהמשך? אז מתחילים בתשאול כדי להבין את הרצונות. אנחנו בודקים את הנכסים של הלקוח ויודעים בסופו של דבר לייצר לו את הראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך, ולבחור במוצרים כך שיכוונו אותו להשגת המטרות. הוא בסופו של דבר צריך להבין למה התיק בנוי בצורה כזו או אחרת".

בסופו של דבר מחקרים מראים שאת רוב העצות הפיננסיות אנשים לוקחים מהנהג מונית או מהרשתות החברתיות. מה בעצם הערך של אנשי המקצוע בעולם הזה שבו יש נגישות מאוד גדולה למידע פיננסי?

"זה מזכיר לי מחקר שעשה בנק ישראל בשנת 2022. הוא בא ובדק קבוצת אנשים דרך עם ידע פיננסי ונתן להם לקבל החלטה על מוצר חשמלי לבית לעומת קרן הפנסיה שלהם. המחקר בדק כמה זמן לוקח להם לקבל החלטה. ההחלטה על המוצר החשמלי היא עוברת את הבדיקה של מחירים ואת המפרט הטכני ואפילו הגעה לחנות כדי לראות את המוצר. לעומת קרן הפנסיה שבשורה התחתונה לקח להם פחות מחצי יום לבחור. לעתים אדם מקבל החלטה על פי מה שמוכר וידוע לו לא על פי החשיבות, כי המוצר החשמלי ילווה אותו מספר שנים אבל קרן הפנסיה תקבע בעתיד את רווחתו הכלכלית. כשאתה מכוון את הלקוח לא באמצעות הפחדה אלא על מנת להבין יותר, יהיה לו את המידע הנכון לקבל החלטה ולכן אני חושבת שזה הייתרון הגדול באנשי המקצוע".

אבל ברגע שמגיע סוכן, ומתחיל לדבר על איזון אקטוארי ועוד מונחים כאלו, גם ככה הלקוח הולך לאיבוד, לא?

"להצליח להעביר את הדברים העיקריים כך שהלקוח יקבל החלטות מושכלות זוהי בעצם החוויה היומיומית של מתכנן פיננסי-פנסיוני. כשמסבירים ללקוח את המהות, את המאפיינים של המוצר. נכון, זה לא לוקח חמש דקות ויאללה תחתום, אלא יותר, אבל ברוב המקרים אני לא מוצאת שאחרי הסבר לקוח יוצא בהרגשה שהוא מבולבל".  



קיראו עוד ב"פיננסים"

בואי נדבר על פיננסים פלוס, שזה מיזם משותף של ביזפורטל ביחד עם טאואר. מגיע אדם יש לו בלגן בחסכונות המון כסף בעו"ש, מה בעצם השירות. מה קורה מכאן?


"אנחנו בודקים איתו את בשיחת ליבון צרכים מהן מטרות ההשקעה שלו ומהם המוצרים שקיימים לו. לאחר מכן עושים ניתוח עומק של המסלקה. הניתוח כולל את מאפייני המוצר, התשואות, ההתאמה למטרות ההשקעה. אנחנו בודקים גם את הצרכים לטווח הקצר, איזה השקעה נכונה לעשות עבור הטיול הבא, ואיזה השקעה צריך לעשות עבור האוניברסיטה לילד. לאחר ניתוח מאוד מסודר, ניתנת לו המלצה על מגוון מוצרים של יצרנים שונים, ובנקודה הזו הוא מקבל החלטות".

מניסיונך, הרי אנחנו מדברים כל הזמן על התאמת ההשקעות, אבל אנשים חוששים מהבורסה. אנחנו כל הזמן עדים לערמות הכסף בעו"ש. איך מתגברים על זה?

"הצלע של פסיכולוגיית המשקיע מאוד משפיעה על ההצלחה שלו בהשקעה לטווח הארוך. הלקוח מסתכל על התנודתיות, אבל גם איך השוק מתנהג בטווחים הארוכים, מה התשואה המצטברת, וכשמשווים את זה למוצר סולידי – מה מתאים יותר למטרות ההשקעה. אבל המשקיעים התבגרו. אני זוכרת בתקופה של שנת 2008, רמת הפאניקה היתה גבוהה, והיום פחות. ואני אומרת בזהירות שהיום המשקיע הוא קצת יותר בעל יכולות הבנה, כדי להבין מה המשמעות של תנודתיות, ושל השקעה סולידית בסביבת אינפלציה יחסית בולטת".




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?


הבורסה בתל אביב נשענת בעיקר על נדל"ן ובנקים, מתעלמת במידה רבה מענף ההייטק ומשקפת מבנה כלכלה מוטה סיכונים. מה המשמעויות עבור המשקיעים?

נושאים בכתבה בורסה


אם נשאל משקיעים מהעולם מה משקפת השקעה במדדי ת"א, סביר להניח שרובם יגידו שהשקעה שכזו שקולה במידה רבה להשקעה במשק הישראלי. אך בפועל לא כך הדבר. בזמן שישראל נחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", הבורסה הישראלית חשופה מאוד למגזר הנדל"ן (ולמגזר הבנקים), הן ביחס לנתח שלו בכלכלה הישראלית והן ביחס לנתח שלו בבורסות אחרות בעולם.

לפי הנתונים המפורסמים על ידי הבורסה לני"ע, 10.18% ממדד ת"א-35 מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן. במדד ת"א 125, ההטיה לכיוון הנדל"ן גדלה. נכון ל- 5.11.25, 15.75% ממדד ת"א-125 מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן. במבט על מדד ת"א All Share, ההטיה לכיוון הנדל"ן גדלה עוד יותר - נתח עצום של 28.99% ממנו מורכב מחברות הקשורות לסקטור הנדל"ן. יש לציין כי מדובר בסכימה לפי קטלוג הרשות לני"ע לסקטורים וכי קיימות עוד חברות בעלות השקעות בנדל"ן שאינן מסווגות כחברות נדל"ן, ועל כן החשיפה לנדל"ן הינה גדולה עוד יותר מהמתואר לעיל.

כדי להבין האם מדובר בחשיפה "נורמטיבית" ביחס לעולם המערבי, יש לבחון כיצד נראות החשיפות בבורסות בולטות בעולם החופשי. במדד S&P1500 נתח מגזר הנדל"ן הינו כ-4%, במדד S&P500 הוא כ-2%, בבורסת NYSE הוא עומד על כ-2-4%, במדד ה-Nasdaq מדובר על 2-4%, וב-FTSE All Share מדובר בנתח של כ-2.3%. בארה"ב, ה-S&P500 נשלט על ידי מניות הייטק אשר מהוות את ליבת הצמיחה ואילו הנדל"ן מופיע שם בסעיף שולי בלבד. באירופה, אמנם הבנקים מקבלים משקל גבוה יחסית, אך גם שם הנדל"ן אינו קרוב להיקפים של מדדי ת"א.

המאמר מתמקד בחשיפה של הסקטור הנדל"ני, אך חשוב להדגיש כי גם החשיפה של הבנקים בישראל לסקטור זה גבוהה במיוחד ביחס לעולם. הבנקים המקומיים חשופים לא רק למימון חברות נדל"ן, אלא גם לענף המשכנתאות, דבר שמגביר את התלות והסיכון הכלכלי בתחום.

ומהי המשמעות עבור המשקיעים בבורסה הישראלית? ראשית, רגישות לריבית ולמרווחי אשראי: נדל״ן הוא ענף עתיר הון וממונף מטבעו, וכל שינוי בריבית משפיע עליו באופן משמעותי יותר. נתח כה גדול של חברות נדל"ן במדדים מגביר את התנודתיות של השוק כולו. שנית, מחזוריות מקומית מול גלובלית: הנדל"ן הישראלי תלוי בהיתרי בנייה, מדיניות ממשלתית, מיסוי ומחסור בעובדים, ולכן השוק המקומי מושפע יותר מהמחזוריות בישראל מאשר מהמגמות הגלובליות. ולסיום, ריכוזיות: משקל ענפי גבוה יוצר סיכון מרוכז - אירוע שלילי בענף הנדל"ן עלול לפגוע גם בבנקים המקומיים שמממנים אותו. מנגד, פריחה בענף עשויה להיטיב עם המדדים יותר מאשר בעולם.