26 בדצמבר 2004 - השלכות כלכליות רחבות בעקבות רעידת אדמה וצונאמי באוקיינוס ההודי 

ב-26 בדצמבר 2004 התרחשה רעידת אדמה תת-ימית בעוצמה של כ-9.1 בסולם מומנט מול חופי סומטרה שבאינדונזיה, בעומק רדוד יחסית של כ-30 קילומטרים. הרעידה גרמה לתזוזה של קרקעית הים לאורך מאות קילומטרים ויצרה גלי צונאמי בעוצמות חריגות, שפגעו ב-14 מדינות סביב האוקיינוס ההודי. הפגיעה הכלכלית נרשמה בעיקר באזורים חופיים שבהם התרכזה פעילות כלכלית משמעותית, כולל נמלים מסחריים, אזורי תעשייה קלה, תיירות, דיג וחקלאות ימית. למעלה מ-230 אלף בני אדם נהרגו או הוגדרו כנעדרים, וכ-1.7 מיליון איש נותרו ללא קורת גג.

הנזק הישיר לתשתיות הוערך בכ-40-45 מיליארד דולר, כאשר אינדונזיה נשאה בנזק של מעל 15 מיליארד דולר, סרי לנקה כ-5 מיליארד דולר והודו כ-3 מיליארד דולר. אלפי עסקים קטנים ובינוניים נמחקו, במיוחד בענפי תיירות, מסחר ודיג. פעילות נמלים הופסקה לפרקי זמן ממושכים, מה שפגע בשרשראות אספקה אזוריות ובהיקפי יצוא ויבוא. חברות ביטוח וביטוח משנה עמדו בפני תביעות בהיקף של כ-5-7 מיליארד דולר, סכום חריג לאסון טבע באזור זה. מדינות הנפגעות הרחיבו תקציבים ציבוריים לשיקום, תוך גידול בגירעונות ובחוב, והקהילה הבינלאומית הזרימה סיוע בהיקף של מעל 13 מיליארד דולר, שכלל מענקים, הלוואות ותמיכה בתשתיות בסיסיות.

במדינות שנפגעו באופן ישיר, חלה ירידה חדה בתוצר המקומי החודשי ברבעון הראשון של 2005, בעיקר בענפי השירותים והתחבורה. באינדונזיה, הפעילות הכלכלית במחוז אצ'ה ירדה ביותר מ-20% ברמה השנתית. בבנקאות המקומית נרשמה עלייה חדה בבקשות לדחיית החזרי הלוואות, ונדרשו תמריצים רגולטוריים כדי למנוע קריסות אשראי. הסחר הבינלאומי באזור חווה האטה, בין היתר בשל השבתת נמלים, והיצוא של מוצרים חקלאיים ירד באופן זמני בשיעורים דו־ספרתיים.

26 בדצמבר 1991 - בריה"מ מתפרקת, 15 כלכלות חדשות נוצרות 

ב-26 בדצמבר 1991 התקבלה ההחלטה הרשמית על פירוק ברית המועצות, צעד שסיים את פעילותה של ישות מדינית וכלכלית שהייתה מהגדולות בעולם. הכלכלה הסובייטית התבססה על תכנון מרכזי, פיקוח מחירים, בעלות מדינתית על אמצעי הייצור וסחר חוץ מוגבל. עם הפירוק נוצר מעבר מיידי למבנים כלכליים חדשים ב-15 מדינות עצמאיות, שכל אחת מהן נדרשה להקים מערכות מיסוי, בנקים מרכזיים, רגולציה פיננסית ומטבעות לאומיים. המעבר בוצע בזמן קצר יחסית וללא רשתות ביטחון כלכליות מפותחות.

• ההשקות המסחריות המהפכניות ששינו את פני עולם התקשורת ועולם הרכב
• המשבר הפיננסי מגיע לאירופה: קבוצת הבנקאות הגדולה קורסת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין השנים 1991-1998 נרשמה ירידה חדה בפעילות הכלכלית ברוב המדינות שהתפרקו. ברוסיה התמ"ג התכווץ בכ־40%, ההכנסה הריאלית לנפש ירדה בעשרות אחוזים, והאינפלציה חצתה בשנים מסוימות רמות של אלפי אחוזים. תהליכי הפרטה נרחבים כללו העברת בעלות על מפעלי תעשייה, חברות אנרגיה, בנקים ותשתיות, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים במונחי נכסים. במקביל נפתחו שווקים להשקעות זרות, בעיקר בתחומי נפט, גז טבעי, מתכות ותעשייה כבדה. השינוי השפיע על שוקי הסחורות העולמיים, על היצע אנרגיה לאירופה, על שערי מטבע במזרח אירופה ועל מבנה הסחר הגלובלי, תוך תנודתיות גבוהה בשוקי ההון בשנות ה-90.

הפירוק גרם לאובדן של רשתות אספקה בין־רפובליקניות שהיוו בסיס לשיתוף פעולה תעשייתי וחקלאי. מדינות רבות איבדו גישה למקורות אנרגיה או שווקי יעד שהיו תלויים בהנחות מחירים בתוך המערכת הסובייטית. תשלומי העברה בין ממשלתיים פסקו, מה שהוביל לגירעונות פתאומיים בתקציבי מדינות חלשות. השקלול הכלכלי של הירידה בתוצר מול פתיחת שווקים חדשים לווה בתנודתיות חריפה של שערי החליפין, במיוחד בשנים 1993-1995, ונדרשה מעורבות של בנקים מרכזיים כדי לייצב מערכות מוניטריות.

26 בדצמבר 1982 - מגזין TIME מכתיר את "המחשב" כאיש השנה

ב-26 בדצמבר 1982 הכריז מגזין TIME על בחירת "המחשב" כאיש השנה, ציון דרך סמלי לתהליך חדירה מואץ של טכנולוגיות מחשוב לכלכלה העולמית. בתחילת שנות ה-80 החלו מחשבים אישיים ומערכות מחשוב ארגוניות להפוך לנכס מרכזי בארגונים פיננסיים, תעשייתיים ומסחריים. באותה תקופה נמכרו בעולם מיליוני מחשבים אישיים, כאשר שווי שוק תעשיית המחשוב הוערך בעשרות מיליארדי דולרים, עם קצבי צמיחה שנתיים דו־ספרתיים. חברות כמו IBM ואפל הרחיבו פעילות לשווקים בינלאומיים, והחלו להשפיע על דפוסי השקעה של תאגידים.

• הרכיב שהיווה בסיס לתעשיית השבבים והמחשבים מתחיל לעבוד ומה קרה היום לפני 112 שנה
• ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה היום לפני 47 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה...

המחשב שימש לראשונה בקנה מידה רחב לניהול מערכות פיננסיות, עיבוד נתונים, ניהול מלאי, תכנון ייצור ומערכות תשלום. בנקים עברו למסחר ועיבוד נתונים ממוחשבים, מה שהגדיל נפחי פעילות והאיץ זרימות הון. חברות ביטוח ייעלו חישובי סיכון ותמחור, ותאגידים תעשייתיים קיצרו זמני ייצור והפצה. במקביל נוצר ביקוש רחב לתוכנה, ציוד היקפי, שירותי תחזוקה והכשרת עובדים. התרחבות זו הובילה להקמת חברות חדשות ולגידול בהשקעות הון בטכנולוגיה, תוך שינוי מבנה ההוצאות העסקיות והגברת פריון העבודה במגזרים רבים במשק.

בסוף 1982, נתח המחשוב במכירות ציוד טכנולוגי בארצות הברית חצה את רף 25%. במגזר הבנקאות והפיננסים, כ־70% מהסניפים הגדולים עברו כבר לאחסון נתונים דיגיטלי. חברות ציבוריות החלו לכלול שורות ייעודיות להשקעות מחשוב בדוחות כספיים, ובשווקים הופיעו מדדים ראשוניים שעקבו אחר מניות טכנולוגיה. בשוק העבודה, נרשמה עלייה של כ־35% במספר המשרות בתחום מערכות מידע בארבע השנים שקדמו.

26 בדצמבר 1975 - שירות הטיסה הסופרסונית הראשון בעולם יוצא לדרך עם מטוס טופולב Tu‑144

ב-26 בדצמבר 1975 החלה ברית המועצות להפעיל שירות טיסה סופרסוני מסחרי באמצעות מטוס טופולב Tu‑144 בקו מוסקבה-אלמה אטה. המטוס פעל במהירות של מעל מאך 2 ובגובה של כ-16 אלף מטרים, ונדרש לפיתוח מערכות הנדסיות מתקדמות, כולל חומרים עמידים לחום, מנועים רבי-עוצמה ומערכות בקרה מורכבות. הפרויקט מומן ברובו מתקציב המדינה והיה חלק ממדיניות רחבה לפיתוח תעשיות תעופה מתקדמות ולחיזוק היכולות הטכנולוגיות האזרחיות.

הפעלת השירות דרשה השקעות תפעוליות גבוהות במיוחד, בין היתר בשל צריכת דלק גבוהה, תחזוקה מורכבת ותשתיות ייעודיות. הטיסות הראשונות שימשו בעיקר להובלת דואר ומטען, ובהמשך גם נוסעים, אך במספרים מוגבלים. עלויות ההפעלה הגבוהות יצרו עומס תקציבי מתמשך על חברת התעופה והמדינה. השירות הסופרסוני שיקף ניסיון לשלב חדשנות טכנולוגית במערך התעופה האזרחית, תוך פיתוח ידע הנדסי ותעשייתי שחלחל גם לענפי משנה כמו מנועים, חומרים מתקדמים ומערכות ניווט, והצריך הקצאת משאבים משמעותית במסגרת הכלכלה הסובייטית.

הפעלת המטוס חייבה תשתיות קרקעיות מתאימות בנמלי התעופה, הכשרות לצוותי קרקע ותמיכה טכנית שוטפת בדרגת תחזוקה גבוהה. תכנון מסלולי טיסה, התאמות תדלוק וטיפולים שוטפים בוצעו על פי תקנים ייחודיים, מה שדרש ממערכת התעופה להקצות צוותים, מתקנים וציוד מיוחד. צריכת הדלק למטוס מסוג זה הייתה כמעט כפולה מזו של מטוסים רגילים בקווים דומים, מה שהשפיע על עלות לכל קילומטר נוסע (CASK) ועל רמות הסובסידיה הממשלתית שנדרשה להפעלת הקו.