משקיע חושש
משקיע חושש

קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר

מה דמי הניהול במכשירים האלו,  מה דירוג המכשירים האלו מבחינת מיסוי, תשואה ומכלול הפרמטרים, ומי גובה דמי ניהול גבוהים ומספק תשואה נמוכה מהאחרים?

אדיר בן עמי |

כשמדובר בחיסכון לטווח בינוני וארוך בישראל, רוב החוסכים מתלבטים בין שלושה מכשירים עיקריים: קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון. למעשה, קרן השתלמות לוקחת בגדול - היא עדיפה על פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה כי היא מספקת הטבות מס שהופכות את התשואה האפקטיבית לגבוה יותר מהתשואה ברוטו. גם כאשר הכסף הופך לנזיל בקרן, זו השקעה עדיפה כי היא פטורה ממס במימוש. ועדיין היתרונות של קופות הגמל להשקעה גם בולטים, והיא מהווה מוצר אטרקטיבי בשוק, יותר מקופות גמל רגילות ויותר לרוב מפוליסות חיסכון, אבל יש יתרונות וחסרונות לכל מוצר כשגם לפוליסות שהן מוצר יקר (דמי ניהול גבוהים) יש יתרון אחד בסיסי על פני האחרים - אפשר להשקיע דרכן סכום הרבה יותר גדול מאשר בקופות גמל להשקעה (מוגבלות לתקרה שעלתה ל-83.6 אלף שקל בשנה הבאה) ובטח שלעומת קרנות ההשתלמות.

נביא כאן את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמוצרים, אך בגדול הדירוג ברור כשיש מצבים שמשקיעים יחליטו לגוון על פני כל המוצרים.   

המשחק האמיתי: מיסוי ונזילות  איך זה משפיע על הכסף בכיס

קרן השתלמות זוכה לאהדה רבה בזכות יתרון מיסויי ייחודי: לאחר שש שנים (ובמקרים מסוימים שלוש שנים), ניתן למשוך את הכסף ללא מס רווחי הון – זאת כמובן בתנאי שההפקדות לא חורגות מהתקרות המוכרות. עצמאים יכולים להפקיד עד כ-11,420 ₪ בשנה, בעוד שכירים – עד כ-18,420 ₪ כולל תרומת המעסיק. זהו יתרון משמעותי במיוחד כשמסתכלים על צבירה לאורך זמן, אך הוא מותנה במעמד התעסוקתי ובגובה ההפקדות המוכרות. קראו עוד על היתרונות של קרן השתלמות כאן.

קופת גמל להשקעה, לעומת זאת, כוללת מיסוי של 25% על הרווח הריאלי במשיכה חד-פעמית. עם זאת, אם תבחרו למשוך בצורה של קצבה חודשית בגיל הפרישה, הקצבה עשויה להיות פטורה ממס - יתרון משמעותי למי שמתכנן פרישה ארוכת טווח אך פחות רלוונטי למי שרוצה משיכה חד-פעמית. למידע נוסף על קופות גמל להשקעה, לחצו כאן.

פוליסת חיסכון דומה בתחום המיסוי לקופת גמל, עם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. חברות הביטוח מציעות מגוון מסלולים פנימיים עם דמי ניהול משתנים, מה שלעיתים מקשה על השוואה ישירה. עוד על פוליסות חיסכון תוכלו לקרוא כאן.

מבחינת נזילות: קרן השתלמות נזילה באמת רק לאחר שש שנים - אם תמשכו קודם, תאבדו את הפטור ממס. קופת גמל ופוליסת חיסכון נזילות כמעט תמיד, אך תשלמו מס על הרווחים. אז אם אתם זקוקים לגמישות, קופת גמל או פוליסה עדיפות. אם אתם מחפשים חיסכון ארוך טווח עם פטור ממס – קרן השתלמות היא הבחירה.

דמי ניהול ועלויות - כמה באמת משלמים?

קופת גמל להשקעה מציגה בדרך כלל דמי ניהול שנתיים כאחוז מהצבירה, ולעיתים ניתן להתמקח על גובה דמי הניהול. השקיפות הגבוהה מאפשרת השוואה קלה יחסית בין גופים שונים, אך חשוב לבדוק את הפרטים הקטנים – לעיתים ההבדלים נמצאים בכתב הקטן.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

קרן השתלמות דומה במבנה העלויות לקופות גמל, עם דמי ניהול מהצבירה. ההטבה המיסויית יכולה לפצות על דמי ניהול מעט גבוהים יותר. הגופים המוסדיים מנצלים זאת והם קשוחים יותר בדמי הניהול של קרנות ההשתלמות. 

פוליסת חיסכון יכולה להיות מורכבת יותר, עם דמי ניהול מצבירה גבוהים באופן יחסי. אם בקרנות השתלמות ובגמל להשקעה זה נע בין 0.5% ל-0.8%, בפוליסות חיסכון זה מגיע ל-1%. זה הפרש דרמטי שמצטבר על פני השנים לסכומים מאוד גדולים. עם זאת, חוסכים רבים נמצאים בפוליסות בגלל שסוכני הביטוח משווקים אותן במרץ. הם מתוגמלים מצוין על הפוליסות האלו מחברות הביטוח. דמי הניהול הם המוקש הגדול בפוליסות.

מגבלות הפקדה והתאמה לסוגי חוסכים - מתי כל מוצר עובד הכי טוב?

כל סכום שאתם יכולים לחסוך דרך קרן ההשתלמות יעבור בראש וראשונה לשם. בפועל, אלו העברות של המעסיק והעובד. נזכיר שלא לכולם יש קרן השתלמות, רק לעובדים בשירות הציבורי ועובדים מדרגה מסוימת. לרוב העובדים במשק אין קרן השתלמות. הקרן היא בבסיסה הטבה גדולה כי המעסיק מפריש 7.5% מהשכר לטובת הקרן והעובד רק 2.5%.  

כספים עודפים שיש לכם ואתם מתלבטים לגביהם צריכים לעבור לקופת גמל להשקעה במגבלת התקרה. אם הגעתם לתקרה, אתם יכולים להשקיע בקרנות נאמנות אומ פוליסות חיסכון. לפוליסות יש יתרון על פני קרנות נאמנות כי ניתן לעבור בין מסלולים אצל אותו הגוף מבלי שזה ייחשב לאירוע מס. זאת גם הטבה שנמצאת בקופת ובקרנות ההשתלמות. מנגד, בקרנות נאמנות מימוש מחוייב מיד במס. לא ניתן לעבור בין הקרנות מבלי לשלם מס.


ביצועים ותשואות

הבדיקה שלנו העלנו מסקנה קשה: כולן מאכזבות. אם הייתם בונים תיק השקעות לפי תמהיל וחלוקה סבירה בין מניות לאג"ח, בין השקעות בארץ לחו"ל ומשקיעים במדדים כתחליף להשקעות במכשירים האמורים הייתם מרוויחים יותר. איך זה ייתכן? דמי הניהול פוגעים בתשואה. במכשירים האלו דמי הניהול גבוהים יחסית, ובמכשירים מחקי מדד הם אפסיים, ומעבר לכך - הגופים המנהלים פשוט לא מגיעים לאורך זמן לבנצ'מרק. 

ומבין 3 המכשירים מה עדיף? זה תלוי במנהל, כאשר בגדול קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה עדיפות על פני פוליסות החיסכון גם במבחן ארוך טווח  וגם בטווח של שנה. כן, למרות דמי הניהול הגבוהים, הגופים המנהלים בפוליסות לא מספקים את הסחורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)