האם האוצר מתכוון לבטל הטבות מס על הפנסיה?

תחת מחקר ובדיקה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המשרד מעביר לציבור מסר - ההטבות בפנסיה מוגזמות. הם גם לא אפקטיביות כי אתם תחסכו בכל מקרה. האמת שזה נכון. כתבנו כאן על כך שהפנסיה בארץ טובה יחסית למקומות אחרים בעולם - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת וזה נובע גם מהטבות המס. השאלה אם זה יהיה נכון לפגוע בהטבות האלו כאשר יש מוצר הרבה יותר "מושחת" שמכוון לעשירונים העליונים - קרנות השתלמות, שזוכה להטבה חלומית, הרבה יותר מהפנסיה.

הכלכלן הראשי באוצר פרסם לפני כחצי שנה מחקר-דוח על קרנות ההשתלמות, זה היה צעד לפני כוונה לבטל חלקית את ההטבות האלו, אבל האוצר נכשל. לעשירונים העליונים יש לובי חזק בכנסת ויש גם תירוץ מצוין - המגזר הציבורי מקבל קרנות השתלמות. ייתכן שכעת מנסם לשים יד על הטבות המיסוי בפנסיה כשהטענה מעבר לכך שזה לא יפגע בחיסכון עצמו היא שההטבות הולכות בעיקר לעשירונים גבוהים.   

94 מיליארד שקל בשנה: הפרצות שהופכות את מערכת המס הישראלית לרגרסיבית

על פי בדיקה של משרד האוצר, הטבות המס בישראל מהוות כ-18% מהכנסות המדינה ממסים, כאשר 10 הטבות בלבד אחראיות ל-80% מהסכום. בניתוח של אגף הכלכלן הראשי נחשף כי העשירונים העליונים נהנים יותר מהטבות המס. 

מערכת הטבות המס בישראל מסתכמת בשנת 2025 בכ-94 מיליארד שקל - סכום עתק המהווה כ-18% מכלל הכנסות המדינה ממסים וכ-4.5% מהתוצר המקומי הגולמי. אלה הנתונים שעולים מניתוח מקיף שערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אשר מציב סימני שאלה כבדים לגבי יעילותן ואפקטיביותן של חלק ניכר מההטבות הללו.

• הכסף שנעלם מהפנסיה: איך הפסדתם 36% תשואה ב-5 שנים בלי לשים לב
• איך להרוויח 53% ביום - רק היום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי הגדרת האוצר, "הטבות המס", או בשמן האחר "הוצאות המס" (Tax Expenditures), הן "הפסד הכנסות הנובע מפטור, ניכוי, זיכוי, הפחתת שיעור מס או דחית תשלום המס, הניתנים לקבוצות שונות של אנשים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית".

התפלגות ההטבות מגלה כי מתוך הסכום הכולל, כ-79 מיליארד שקל ניתנים בהטבות במס הכנסה ובמיסי נדל"ן - מזה כ-33 מיליארד שקל מופנים לחיסכון ושוק ההון, בעיקר הטבות לפנסיה ולקרנות השתלמות. עוד כ-15 מיליארד שקל ניתנים בהטבות במסים עקיפים ובאגרות, כאשר כ-9 מיליארד שקל מתוכם הם במע"מ, בעיקר הפטור על פירות וירקות.

הפנסיה בראש - הטבות שמגיעות בעיקר לעשירים

הממצא הבולט ביותר בניתוח הוא הריכוזיות הקיצונית של מערכת ההטבות: 10 הטבות בלבד, שעלות כל אחת מהן עולה על 2.5 מיליארד שקל, אחראיות יחד לכ-75 מיליארד שקל - כ-80% מכלל עלות הטבות המס.

• מה עושים עם סכום כסף ש"נחת" בתא המשפחתי?
• ככה הפסדתם תשואה של 20% בקרן ההשתלמות ב-5 שנים; ומה זה אומר על ההמשך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דירוג קרנות השתלמות - מה עשתה הקרן שלכם בדצמבר ובכל השנה...

בראש הטבלה ניצבת הטבת המס לחיסכון פנסיוני, בהיקף של 25.1 מיליארד שקל בשנה. הטבה זו כוללת את ההקלות במס בגין הפרשות לפנסיה, את הפטור על התשואה בתקופת הצבירה, ואת הפטור החלקי הניתן בתום תקופת החיסכון למקבל הקצבה. אולם כפי שמציין אגף הכלכלן הראשי, מדובר בהטבה רגרסיבית: "לא ניכר שהיא נדרשת להבטחת חיסכון פנסיוני הולם בהינתן חובת ההפרשה", והיא מיטיבה באופן משמעותי עם העשירונים העליונים.

ניירות מדיניות שפרסם אגף הכלכלן הראשי מצביעים על כך שבעלי הכנסות גבוהות נהנים מהטבות פנסיוניות גבוהות פי 40 בהשוואה לעשירונים הנמוכים. יתרה מזאת, קיימות ראיות לכך שבעלי הכנסות גבוהות נוטים להקצות מחדש את חסכונותיהם בעקבות הטבות המס, ולא בהכרח לחסוך סכומים נוספים - כלומר, ההטבה לא משיגה את תכליתה המוצהרת של הגדלת החיסכון הפנסיוני.

במקום השני נמצאות נקודות הזיכוי להורים בגין ילדים, בהיקף של 13.7 מיליארד שקל. הטבה זו התרחבה באופן דרמטי מאז 2012: ערכה במונחי תוצר הוכפל פי 5 משנת 2011 ועד 2024, כאשר בשנת 2024 ניתנה תוספת משמעותית של עד 2 נקודות זיכוי נוספות עבור כל ילד בגילאי 0-3 ונקודת זיכוי אחת לילדים בגילאי 13-18. אולם גם כאן יש בעיה מבנית: "ריבוי נקודות הזיכוי להורים בגין ילדיהם גורם לכך שההטבה השולית מתמקדת באוכלוסייה החזקה שמרוויחה מעבר לסף המס", מציין המחקר.

במקום השלישי ניצבת הטבת קרנות ההשתלמות בהיקף של 7.6 מיליארד שקל. הפרשת המעביד פטורה בידי העובד עד לתקרה, התשואה בעת הצבירה פטורה אף היא, ומשיכת החיסכון פטורה ממס - בתנאי שהמשיכה נעשית לאחר 6 שנים. אלא שגם הטבה זו מתאפיינת באי-שוויון מובנה: היא רגרסיבית ואינה אחידה, שכן גובהה תלוי בהחלטת המעסיק. עובדים בחברות גדולות ובענפי ההייטק נהנים מהפרשות גבוהות משמעותית לעומת עובדים במשק הכללי.

ההשוואה הבינלאומית - ישראל בממוצע, אבל יש מקום לשיפור

היקף הטבות המס בישראל - 4.5% מהתוצר - אינו חריג בהשוואה בינלאומית ואף נמוך ב-0.3% מהממוצע במדינות ה-OECD. הולנד מובילה את הטבלה עם הטבות מס בהיקף של 14.2% מהתוצר - יותר מפי 3 מהנתון הישראלי. בקצה השני נמצאות גרמניה, שוויץ ואירלנד, שם היקף ההטבות נמוך מ-1% מהתוצר.

עם זאת, אגף הכלכלן הראשי מדגיש כי "יש לשאוף לצמצם את הטבות המס במקרים שבהם ההטבה אינה יעילה בהשגת תכליתה, ולתעדף הפחתת מס רוחבית או תמיכה תקציבית ממוקדת".

ארגון ה-OECD עצמו ממליץ על ביטול הפטורים הניתנים בישראל במע"מ. בנוסף, הפטור ממע"מ על תיירות נמצא כלא יעיל, ולפי מחקר של אסף גבע מ-2023, ביטולו יכול לאפשר גידול נטו בתוצר מבלי לפגוע ביוקר המחיה.

דוגמה בולטת לחוסר יעילות היא הטבת המס ליישובים, בהיקף של 2.9 מיליארד שקל בשנה. מחקר של חגי אטקס בבנק ישראל מצא כי ההטבה "לא יעילה כלכלית להשגת תכלית של משיכת אוכלוסיות" לפריפריה. במקום להביא להגירה מהמרכז, ההטבות הובילו בעיקר לתנועות בין יישובים קרובים בפריפריה עצמה - למשל, מבאר שבע (ללא הטבה) לנתיבות (16% הטבה) או אופקים (18% הטבה).

הבעיה המרכזית היא שרבים מתושבי הפריפריה אינם זכאים כלל להטבות אלו בגין הכנסתם הנמוכה - הם פשוט לא משלמים מס הכנסה מלכתחילה, ולכן זיכוי ממס אינו רלוונטי עבורם.

מעבר ל-94 מיליארד השקלים שמרכז הניתוח, קיימות הטבות משמעותיות נוספות שלא נכללו בחישוב המרכזי. ההטבות בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות במקרים של הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות נאמדות בכ-6.7 ו-3.1 מיליארד שקל בהתאמה. הטבות הארנונה של הרשויות המקומיות מסתכמות בכ-7.7 מיליארד שקל נוספים.

בסך הכל, כאשר מחשבים את מכלול הטבות המס של הממשלה הרחבה, הסכום מגיע לכ-111 מיליארד שקל בשנת 2025 - סכום עתק שמהווה כ-5.3% מהתוצר.

הממצאים האלו דורשים חשיבה מחדש על מבנה הטבות המס בישראל. בעוד שחלק מההטבות משרתות מטרות חברתיות לגיטימיות, רבות מהן פועלות באופן רגרסיבי ומעמיקות את אי-השוויון. ה-OECD ממליץ על מעבר ממתן הטבות מס - שמטבען מיטיבות יותר עם בעלי הכנסות גבוהות - לתמיכה תקציבית ישירה וממוקדת באוכלוסיות הזקוקות לה.