אנחנו שומעים אזהרות רבות בקשר לפנסיה שלנו - "הפנסיה שלכם לא תספיק", "בגיל הפרישה לא יהיה לכם מספיק הון ואיכות החיים שלכם תיפגע", "אל תשברו את הפיצויים, ותתמידו בחיסכון, כדי להגיע לפנסיה סבירה". הזהירות אומנם מתבקשת, פנסיה היא נושא שלא משחקים איתו - צריך להפריש, צריך לנסות ולהימנע ממשיכות וצריך לנסות ולחסוך באופן שוטף, אבל ההפחדות מוגזמות ולא רק בזכות תשואות יוצאות דופן בעשור האחרון (כ-8%-9% בשנה במסלול הכללי), אלא בעיקר בזכות שתי רפורמות - הראשונה ב-2008 שמחייבת אותנו ואת המעסיקים להפריש לנו הרבה לפנסיה (כ-18.5% מהשכר) והשנייה רפורמת פנסיה ברירת מחדל שמאפשרת לנו לשלם דמי ניהול נמוכים (והורידה את התשלום הממוצע במעל 40%). 

פנסיה עולה כאשר ההפרשה גדלה, כאשר התשואה עולה וכאשר דמי הניהול יורדים. פנסיה גם עולה ככל שחוסכים יותר זמן וככל שנמנעים ממשיכות. פנסיה לרוב עולה יותר עם היא במסלול מנייתי, אבל זה רק כשמדובר בטווח השקעה ארוך. לכן, אם יש לכם טווח השקעה ארוך, כדאי לכם להשקיע בהטיה למניות ואז התשואה צפויה להיות גבוה יותר. 

הכללים המאוד בסיסים האלו מאוד חשובים להתנהלות השוטפת - תשתדלו לא למשוך את הפיצויים, השתדלו להתאים את המסלול פנסיה לצרכים שלכם - צעירים מסלול מנייתי, מבוגרים תלוי בנכסים נוספים ובעיתוי הפרישה. מסתבר שרבים מעדיפים להמשיך לעבוד ואז הם בעצם מגדילים את החיסכון ומקטינים את התקופה שבה הם ינצלו את החיסכון - זה כמובן מעלה את הקצבה החודשית משמעותית. מנגד, יש כאלו שחוסכים מוקדם, ומסתבר שזה בהחלט אפשרי, למרות שהפנסיה אמורה להספיק ליותר שנים. 

אם לא עושים טעויות, אז יש לנו חדשות יחסית מפתיעות - הפנסיה שלכם אמורה להספיק לכם. על פי המומחים פנסיה של 60%-70% מהשכר האחרון מספיקה כי בתקופת הפנסיה יש פחות הוצאות ויש גם הכנסות נוספות - קצבת זקנה. כמו כן, אין הפקדות לפנסיה ולחיסכון.

• מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
• מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפועל, ברמת שיעור החיסכון הקיים ובהינתן התשואות הממוצעות והטבות המס וזמן החיסכון, אנשים יגיעו לפנסיה עם קצבה גבוהה. היקף הפנסיה חצה לאחרונה את הטריליון שקלים כשההפקדות השוטפות נטו (הפקדות בניכוי יצירות-משיכות) מוערכות בכ-50-55 מיליארד שקל בשנה ולצד התשואה הגידול הוא של מעל 100 מיליארד שקל בממוצע שנתי בשנים האחרונות. מרשים. הגידול הזה הוא הרבה יותר מקצב הגידול באוכלוסייה, הרבה מעל קצב הגידול בשיעור התעסוקה ומספר העובדים והמשמעות שלו פשוטה - יש יותר חיסכון לכל חוסך. 

אז למרות הטענות שצריך להגדיל חיסכון, בפועל המצב הפוך - יש לצעירים הרבה יותר ממה שהיה לפני 10-20 שנים. יש גם מספיק מבחינה יחסית (יחס ההחלפה). זה לא אומר שצריך להיות שאננים. החשש התמידי שזה עלול להשתנות - הפנסיה תלויה כמובן בשווקים והם לא מספרים לנו מה הולך להיות. זה גם תלוי במדיניות המיסוי שבינתיים מאוד מעודדת חיסכון, וזה תלוי בתוחלת החיים ופרמטרים נוספים שעשויים להקטין את הקצבה (להגדיל את המקדם ולהקטין את הקצבה). גם תחת הנחות שמרניות, מקבלים שלהבדיל מהמבוגרים שלא חסכו מספיק לפנסיה (כאמור פנסיה חובה נכנסה לתוקף רק ב-2008), לצעירים אמורה להיות פנסיה טובה. בהמשך לאייטם שעלה אצלנו בשישי האחרון -   בן 27 מתחיל לחסוך לפנסיה - כמה יהיה לו בפרישה? לא מה שחשבתם, קיבלנו הרבה תגובות, חלקן מציינות שיש להתייחס לאינפלציה ששוחקת את החיסכון. האינפלציה קיבלה ביטוי כי התייחסו לשכר ריאלי של החוסך, בלי אינפלציה וברגע שמתעלמים מזה, ועוברים ל"עולם ריאלי", כל החישובים ריאלים, אמורים לקבל נתון ריאלי והוא מעיד על קצבה בהחלט מרשימה בפנסיה. 

אבל, כדי לחדד ולהבהיר את נושא האינפלציה, הרצנו דוגמאות נוספות עם אינפלציה ותחת הנחות עוד יותר שמרניות. הנחנו תשואה בתיק הפנסיה של 5.2% בלבד, אף שבפועל בעשור האחרון המסלולים הכלליים הניבו תשואות גבוהות ב-3%-4% בשנה. הנחנו אינפלציה ממוצעת של 2% עד 2.5% בשנה, והנחנו שהשכר של החוסכים צמוד לאינפלציה בלבד. בפועל, עליית השכר היא הרבה מעבר לאינפלציה וזה נתון חשוב כי ההפרשות כאמור הן מהשכר (אחוז קבוע מהשכר)

• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי
• חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי;...

תחת ההנחות הדי מחמירות האלו יצאנו לבדיקה ומצאנו שהקצבה שלכם בהחלט טובה באופן יחסי לשכר האחרון, למבוגרים וגם ביחס עולמי. נכון אנחנו לא הולנד - הפנסיה של ההולנדי לעומת הפנסיה של הישראלי - מצאו את ההבדלים, אבל מצבנו טוב בהשוואה עולמית. 

נתחיל בכך שהמערכת הפנסיונית אצלנו מבוססת על שיעור הפרשה גבוה - 18.5% מהשכר. העובד מפריש 6%, המעסיק מוסיף 6.5% לתגמולים ועוד 6% לפיצויי פיטורים. כאשר כספי הפיצויים נשארים בקרן ולא נמשכים, הם מצטרפים במלואם לחיסכון. הפנסיה נמדדת בסוף התקופה לפי “סכום ההחלפה” - כמה אחוזים מהשכר האחרון תקבלו כפנסיה חודשית. לרוב כאמור 70% מהשכר האחרון מספיקים לשמירה על רמת חיים טובה. 

אלו שפורשים עכשיו לא היו שנים רבות תחת חוק פנסיה ובה ואצל חלקם יש בעיה - חיסכון נמוך ביחס לצרכים. גם אצל עצמאיים שלכאורה שולטים בהפרשות לפנסיה שלהם יש לא מעט בעיות כי חלקם מעדיפים להפריש מעט ולגלג את הכספים לעסק. אלא שעובדים שנכנסו לשוק העבודה ב-17 השנים האחרונות ואפילו 20 שנה פלוס, הם עובדים שהפנסיה שלהם אמורה להיות מספקת. 

חוסכת בת 40 שחוסכת מגיל 25

דוגמה ראשונה - חוסכת שנכנסה לשוק העבודה עם שכר של 12.5 אלף שקלים ברוטו, השכר שלה עלה עם השנים בקצב האינפלציה של 2.5% בשנה, וכיום היא מרוויחה 18 אלף שקלים.
עד כה צברה כ־1,060,000 שקלים בחיסכון הפנסיוני. בהמשך חיסכון עד גיל 65, בהפרשה רציפה של 18.5%, היא צפויה להגיע לחיסכון של כ־6.1 מיליון שקלים. בגיל הפרישה הקצבה שלה צפויה להיות כ־28 אלף שקלים. אם תהוונו את זה להיום תקבלו כ-16.3 אלף שקל.

זה קרוב מאוד לשכר שלה במונחים של היום והקצבה תהיה רובה לשכר שלה רגע לפני הפרישה. מעבר לכך, יהיו לה הטבות מס כך שסיכוי גבוה שהיא תקבל נטו שהוא דומה או מעל השכר שלה.

גם אם נניח שהיא הפסיקה לעבוד מוקדם יותר - 3 שנים לפני כן, היא תקבל קצבה של 25 אלף שקל, במונחים של היום מדובר בכ-15 אלף שקל. 

בואו נהיה עוד יותר שמרנים ונעריך שהמקדם שמבטא את היחס בין סכום החיסכון לקצבה יעלה. היום הוא 200-205 ונניח שהוא יעלה ל-220  בשל עלייה בתוחלת החיים. אז הסכום הקצבתי המהוון בערכים של היום יהיה 13.5 אלף שקל. אז תחת כל ההנחות השמרניות, כנראה שמרניות מדי, האישה תקבל 13.5 אלף שקל שזה 75% מהשכר שלה וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את יתרונות המיסוי. שיעור המס בפנסיה כאמור נמוך יותר.

צעיר בן 26, שכר של 11 אלף שקל - לאן הפנסיה שלו תגיע?

בן 26-27, סיים לא מזמן את הלימודים והתחיל לעבוד עם שכר התחלתי של 11 אלף שקל בחודש. כלח ההנחות השמרניות מהדוגמה הקודמת תקפות גם כאן. בגיל 67 לחוסך יהיו 4.3 מיליארד שקל (כשליש כספי פיצויים שאפשר למשוך בלי מס). 

כשמתרגמים זאת לקבצה מקבלים - קצבה חודשית של כ־21.5 אלף שקל, אם מהוונים את זה כדי לקבל את הסכום הנוכחי מקבלים סכום של 7.8 אלף שקל. כ-71% מהסכום שהוא מרוויח, אבל שוב - זה אמור להספיק, וזה תחת הנחות שמרניות. 

ומה קורה כשהשכר עולה יותר מהאינפלציה?

נהיה מעט פחות שמרנים ונניח שהשכר עולה בשנה ב-5%.  נדגים על עובד שנכנס לשוק העבודה בגיל 28 עם שכר של 12 אלף שקל. כל ההנחות על האינפלציה והתשואה של התיק זהות למצבים הקודמים, רק שהפעם השכר שלו יעלה יותר מהאינפלציה. במצב כזה בגיל 67 הוא ירוויח 72.4 אלף שקל והשכר המהוון הוא 27.4 אלף שקל (27.4

 אלף שקל היום שווים 72.4 אלף שקל עוד 39 שנים).

החיסכון הפנסיוני שלו יגיע ל-10.4 מיליון שקל שזה קצבה העולה על 53 אלף שקל בחודש. בערכים של היום מדובר על 20.5 אלף שקל.  כלומר הוא יקבל בפרישה קצבה של 75% מהסכום שהרוויח רגע לפני. המס הנמוך יגרום לכך שיהיה קרוב לשוויון בין הקצבה לבין השכר לפני הפרישה. 

ולסיום נניח שאותו עובד שנכנס לשוק העבודה יחסית מאוחר - בגיל 28, רוצה גם לצאת מוקדם - 3 שנים קודם. במצב הזה השכר הריאלי שלו יגיע לכ-25.2 אלף שקל והקצבה שלו תפחת ל-19.5 אלף שקל בערכים ריאליים. הוא יקבל 77% מהשכר לפני הפנסיה. לכאורה, קצת מוזר, כי היינו מצפים לתנאים פחות טובים, אחרי הכל הוא עובד פחות. ואכן - מבחינת הקצבה האבסולוטית היא ירדה, אבל גם השכר ירד ונזכיר שהשכר שלו עולה 5% מדי שנה.

איפה הבעיה?

החיסכון הפנסיוני כעת של הצעירים הוא בהחלט טוב, אבל הבעיה יכולה להיות במיסוי ובשאננות. המדינה יכולה להגביל את ההטבות - על צעירים או בכלל לכולם בשיעור קבוע. כיום ההפרשה לפנסיה מבטאת יתרונות מיסוי מאוד גדולים ואף אחד לא יכול להיות בטוח שזה לא ישתנה.

הבעיה הנוספת היא שאננות. זה שיש כעת חיסכון בשיעור טוב, לא אומר שצריך למשוך פיצויים, לא לעבוד וכו'. יש רגישות גדולה מאוד להפסקות ולמשיכות של כספים, לכן ההתמדה מאוד חשובה.  וכמובן - יש את ההשפעה של השווקים הפיננסים. הנתון כאן הוא לכאורה שמרני מאוד - תשואה של 5.2% לעומת 8%-9% בשנה בעשור האחרון, אבל הכל יכול להיות. ככה זה בשווקים. קשה להאמין שגם אם יהיה משבר יהיו שנים קשות רבות כי המדינה גם מבטיחה 5.15% של תשואה על 30% מהיקף הקרן, אבל יש כאן אי וודאות.

אי וודאות נוספת יש עם בלת"מים. אם תהפכו בגיל מסוים לסיעודיים אין לכם באמת יכולת להישען על המדינה. הביטוח הסיעודי עובר רפורמה ובינתיים אנחנו לא מפריישם מספיק לביטוח סיעודי וגם אין ביטוח מספק. אם לוקחים את זה בחשבון הרי שזה מהווה נטל שיכול להיות גדול בתקופה שלאחר הפרישה. מנגד, גם לא לוקחים בחשבון את ערך הדירה ול-705 מהישראלים יש דירה וגם לא לוקחים בחשבון נכסים נוספים וחסכונות נוספים.  לכן, בסוף כל חוסך והחישובים, נכסים, וההתייחסות שלו. 

בעיקרון - הפנסיה אמורה להספיק במצב הרגיל, אבל קחו בחשבון שיש בדרך תקלות. רוב הציבור יכול להתמודד עם זה חלקית, כשלמשל אפשר לממן את הטיפול הסיעודי דרך משכנתא הפוכה, אבל כמובן שזה תלוי בחוסך, בהונו ובצרכים שיהיו לו אחרי הפרישה. 

דמי הניהול - המרכיב הקריטי בחסכון

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב היא: מה יותר חשוב דמי ניהול מההפקדה או דמי ניהול מהצבירה? התשובה, כמו בהרבה תחומים כלכליים היא "תלוי". קודם כל מה ההבדל בין שני הסוגים של דמי הניהול? דמי ניהול מהפקדה נגבים בכל חודש מתוך הסכום שמופקד על ידינו ועל ידי המעסיק לקרן הפנסיה. נניח שאנחנו מפקידים 3,000 שקלים בחודש, ודמי הניהול מהפקדה הם 1% אז אנחנו נשלם 30 שקלים כל חודש. לעומת זאת, דמי ניהול מהצבירה נגבים מהסכום הכולל שצברנו עד עכשיו וכבר נמצאים בקופה - למשל, אם הצלחנו לחסוך כבר 100,000 שקלים ודמי הניהול מהצבירה הם 0.22% בשנה, אנחנו נשלם כ-220 שקלים בשנה.

בהתחלה, כשהצבירה עדיין נמוכה, דמי הניהול מההפקדה נראים לנו משמעותיים יותר זו עמלה שחוזרת כל חודש ואנחנו יכולים לראות אותה. אבל ככל שחולפות השנים ואנחנו צוברים יותר כסף בפנסיה, דמי הניהול מהצבירה מתחילים לתפוס נפח גדול יותר.

לדוגמה, אם עברנו את ה-300 אלף שקל בצבירה, זה כבר נהיה ממש קריטי ויכול להיות שכדאי לנו להסכים לדמי ניהול מהפקדה שקצת יותר גבוהים מהממוצע, רק כדי להבטיח שדמי הניהול מהצבירה יהיו נמוכים ככל שניתן. אם לתרגם את זה לכלל אצבע אז עד שנגיע לכ-200 אלף שקל בקרן הפנסיה כדאי לתת דגש על דמי ההפקדה, אחר כך להפנות את הפוקוס על דמי הצבירה.