נתחיל בנתון מפתיע - אנחנו חוסכים הרבה ביחס לעולם ואנחנו חוסכים יחסית מספיק (הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת). זה נובע בעיקר משינוי גדול שנעשה לפני כ-16 שנים, שהפך את ההפקדות לחיסכון לגדולות יותר וקבע שזו חובה חוקית. מי שנכנס אחר כך לשוק העבודה, מפריש בהיקף טוב מאוד - לא אמורה להיות לו בעיה בפנסיה, אלא אם מלכתחילה הוא לא עבד ברציפות, השכר שלו נמוך ו-או שהוא משך כספים. מי שנמצא 20-25 שנים בשוק העבודה גם במצב טוב מאוד, כי גם אם ההפקדות היו חלקיות לפני החובה להפריש, יש לו שנים רבות של חיסכון חובה. אלו שנמצאים בשוק העבודה כבר 30 שנים אמורים להיות במצב טוב, מעל חצי מהתקופה עם הפקדה שהיא חובה, כשכאמור גם לפני כן היתה הפקדה, אם כי לא תמיד מספקת. אבל, כאן ובעיקר אצל אלו שכבר 35-40 שנה ויותר בשוק העבודה יכולות להיות פנסיות נמוכות מהצרכים שלהם.

ונחדד את הנקודה - בסה"כ הפנסיה של הישראלים טובה. היקף ההפקדות לפנסיה טוב ותודות לתשואות החזקות בעשור האחרון, הסכומים בקרנות מספיקות לרוב האנשים בהנחה שהם לא עשו טעויות בדרך ועבדו יחסית ברציפות. יש גילאי תפר של אנשים באזור גיל 60 שהפנסיה שלהם יכולה שלא להספיק להם, אבל גם אצלם, היא לא נמוכה באופן קיצוני מהצרכים. הבעיה היא בעיקר אצל כאלו שלא חסכו לפנסיה, שעבדו בשחור, שמשכו כספים ועוד. מי שחסך - מצבו טוב. 

מה זה מצבו טוב? אף אחד לא מצפה לקבל את השכר שלו רגע לפני כקצבה בפנסיה. טוב נחשב יחס של כ-60%.

אלא שאנחנו עדיין חוששים ובצדק. הצרכים גדלים, יוקר המחייה עולה. יש צורך שהולך וגדל לתת עזרה כלכלית מוקדמת לילדים. המציאות הכלכלית הופכת לקשה יותר וכמובן - תוחלת החיים עולה, צריך יותר כסף לתקופת הפנסיה. אז יש דברים לעשות כדי לשפר את הפנסיה. בראש וראשונה - לא לעשות טעויות, וגם - לבצע מעשים ספציפיים להגדלתה.   

זמן העבודה שלכם - קריטי לפנסיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים בישראל עלתה ל-83.5 שנים בממוצע. הקצבה צריכה לממן כיום לא 15-20 שנים אלא 25-30 שנות פרישה. כדי לספק ביטחון לתקופה הזו צריך יותר פנסיה וזה אומר לעבוד יותר זמן או להשתכר יותר. יש רבים שנכנסים לשוק העבודה ונמצאים בעבודות מזדמנות לא מסודרות ולא מפרישים-מפקידים כספים לפנסיה. זו טעות גדולה. ככל שתקדימו את ההפקדות כך יהיה לכם יותר, וזה משמעותי בזכות הריבית דריבית. 

• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שכיר ממוצע שנכנס לשוק בגיל 30 שמשתכר 14,000 שקל (השכר הממוצע במשק) צפוי לצבור כ-2.5-3 מיליון שקל בהפקדות סטנדרטיות (18.5% מהשכר) בהנחה על תשואה ריאלית של 4%-5% ועם תקופות אבטלה ממוצעות של 6 חודשים מספר פעמים בקריירה.  הקצבה החודשית צפויה להיות כ-6-6.5 אלף שקל (שימו לב: במונחים של היום, זה יהיה כ-12 אלף שקל ומעלה במונחים עתידיים בעת הפנסיה, אבל נרמלנו והיוונו הכל להיום) - פחות מחצי מהסכום שהוא משתכר (ריאלית). אבל, אם אותו עובד ייכנס לשוק העבודה בגיל 25 הקצבה שלו בפנסיה כבר באזור ה-8 אלף שקל ומעלה. 

אם תתחילו להפקיד 500 ש"ח נוספים בחודש מגיל 30-35 תגיעו לתוספת של כ-1,200 שקל לקצבה, ואתם כבר ב-9 אלף שקל פלוס. הקצבה לא אמורה להוביל אתכם לשכר שלכם, אבל על פי ההערכות הגעה לאזור 60% זה מצב טוב כי צפוי שההוצאות שלכם ירדו בגיל פנסיה וכמו כן, יש לכם קצבה מביטוח לאומי.  

אפשרות נוספת שהולכת ונהית פופולארית יותר היא פרישה מאוחרת. למה לפרוש בגיל 62, 65, 67 אם אתם עדיין רוצים ויכולים לעבוד? אנשים רבים ממשיכים כמה שנים נוספות וזה לא רק מסיבות כלכליות, וזה מוביל אותם לחיסכון הרבה יותר משמעותי  שישמש לתקופה קצרה יותר. לדוגמה: החלטתם לפרוש בגיל 70 ולא 67, הוספת 3 שנים של חיסכון ותשואה לפנסיה שלכם ומצד שני הפחתת את התקופה של הפנסיה ב-3 שנים. בחישוב גס, זה יגדיל את הקצבה בכ-20%.  

• הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל...

הפקדה לקופת גמל להשקעה

מאז השקתה ב-2016 קופת הגמל להשקעה הפכה לדרך נוחה לחסוך לקראת פנסיה. הסכום בקופה נזיל ומאפשר לכם להפוך אותו לקצבה בגיל 60. אם תפקידו 300 שקלם בחודש תחת מסלול כללי שמספק תשואה ריאלית של 4% פלוס לתקופה של 30 שנה יש לכם 1,500-1,800 שקלים נוספים בפנסיה.  זה סכום שלרבים "סוגר את הפינה" לתקופת הפנסיה ומספק ביטחון.

כמובן שאם אתם חוסכים תקופה קצרה יותר הקצבה תרד. אם אתם חוסכים-מפקידים יותר הקצבה כאלה וכך הלאה, 

אפשר גם אחרת, תחסכו-תשקיעו בעצמכם. בלי הרפתקאות וסיכונים גדולים. תגיעו לגיל פרישה עם 300-500 אלף שקל, זה שקול ל-1,500-2,500 שקלים של קצבה. 

המדינה משלמת 35% מהפנסיה שלכם 

יש יתרונות מס גדולים בחיסכון לפנסיה. על ההפקדות לפנסיה אתם מקבלים ניכוי וזיכוי ממס. נעשה את זה פשוט - ההפקדה נחשבת כאילו היא הוצאה שמקזזת את הכנסת השכר כך שתשלום המס נמוך יותר. מסתבר שאם יש לכם תקרה להפקיד יותר, אתם יכולים ליהנות מהטבת המס גם בהפקדות פרטיות. אחת ההטבות הפחות מנוצלות היא ניכוי ממס על הפקדות עצמאיות מרכיבי שכר לא מבוטחים. ניתן להפקיד באופן עצמאי עד 16% מהפער בין מה שהמעסיק מפקיד לבין השכר שלכם (פער שנוצר כתוצאה ממרכיבי שכר שונים כמו בונוסים, שעות נוספות ועוד שעליהם אין הפרשות סוציאליות). 

אם למשל מדובר על הפרש של 2,000 שקל ואתם מפרישים על ההפרש הזה פנסיה - לפי 16% מדובר ב-320 שקלים, אז אתם מקבלים מתנה מהמדינה (פחות מס שוטף) של לפחות 100 שקל.  אם אתם עושים את זה מדי חודש, חסכתם בעצם 420 שקל לעומת המצב הבסיסי, זה שקול ל-1,500-1,600 שקל של קצבה בפנסיה. כסף גדול.

לדאוג לא לשלם מס כפול

אנחנו משלמים מס על השכר השוטף והמשמעות היא ששילמנו מס על חלק מהסכומים שהופקדו לפנסיה. כשנגיע לפנסיה הקצבה המוכרת פטורה ממס, אחרת מדובר ב"כפל מס" על אותם כספים. פנסיונרים רואים בתלוש הפנסיה את המונח "פטור על קצבה מוכרת", אבל גם אז עליהם לוודא שהם מקבלים את מלוא הפטור. יש עם הנתון הזה המון טעויות ותקלות. זה קורה בעיקר כששיוך הכספים לא נעשה נכון ולא ברור אם זה שויך לקצבה פטורה או חייבת. חברות הביטוח הלכו במקרים של ספק למצבים של קצבה חייבת. אם עברתם מקומות עבודה, היו לכם הפסקות עבודה, ואם התניידתם בין קרנות הפנסיה, יש לכם סיכוי טוב ליפול בין הכיסאות. קצבה פטורה עוברת להיות חייבת.

כדי לוודא שאתם פטורים אתם צריכים לשמור את טפסי סוף השנה של השכר - טפסי 106 ממקומות העבודה שלכם. מסתבר שהפטור הזה לשכיר יכול להגיע ל-2,000-3,000 שקל בחודש. אל תחכו שיעשו את זה בשבילכם. המדינה שותקת, למרות שזו אשמתה. אתם צריכים לעשות זאת. זה עוד 2,000 שקל לקצבה.  

לנצל את התשואה המובטחת 

בקרן הפנסיה יש  הבטחת תשואה ריאלית של 5.15% על 30% מהנכסים גם אם השוק קורס, בכל תרחיש עולם. ב-2025 תקרת ההפקדה החודשית עודכנה ל-5,460 ש"ח (20.5% מפעמיים שכר ממוצע). אם אתם מפקידים פחות מהסכום הזה, איבדתם את ההטבה התיאורטית.  אתם צריכים לוודא שהמעסיק מפקיד את המקסימום ולקרן הזו ולא לחסכונות אחרים - הבטחת התשואה שווה לכם הרבה כסף כשתגיעו לפנסיה. 

פעולות נוספות להגדלת הפנסיה 

קיימים פעולות נוספות שיגדילו לכם את הפנסיה. נתחיל מדמי הניהול כי זה הכי משמעותי.  דמי הניהול בקרן הפנסיה יכולים להגיע עד 6% מההפקדות החודשיות ו־0.5% מהכסף הצבור. בפועל זה משמעותית נמוך מכך, אבל תדאגו להתמקח, לראות את מה שאתם משלמים ביחס לאחרים, אין סיבה לשלם יותר מ-1.5% מההפקדות ו-0.15-0.18% מהצבירה. זה כסף גדול, הפער בין שיעורי דמי ניהול האלו לכאלו שלכאורה נראים קרובים - 2% מההפקדות ו-0.2%-0.25% מההפקדות מתבטא בעשרות אלפים ואפילו מאות אלפים בפנסיה. 

נושא שני חשוב זה מסלול ההשקעה. תוודאו שהוא מתאים לכם, אל תחששו ממרכיב גדול של מניות בקרנות הפנסיה כל עוד יש לכם שנים של חיסכון. ברור שאם אתם כבר בגילאי 64, עדיף מסלול יותר שמרני, אבל בגילאי 25, 30, וגם בגילאי 50 ו-55 נשאר עוד הרבה שנים לחסוך, וגם אם תהיה מפולת, סיכוי גבוה (כך לפחות מלמדת ההיסטוריה) שהשווקים יתקנו. אז שווה ללכת על מניות שמספקות תשואה עודפת על פני זמן. כל 1% לתשואה שלכם על פני שלושים שנה של חיסכון זה ברמת שכר ממוצעת כ-1,000 שקלים ומעלה לקצבה.   

נקודה נוספת - רווקים יכולים לבטל את הביטוח למקרה מוות שבו קרן הפנסיה משלמת קצבה לבני הזוג והילדים. מדובר על ביטול חלקתי, לתקופה מסוימת ומעל גיל 60 ביטול מוחלט. כמו כן,  גרוש/ אלמן יכולים לוותר על תשלום ביטוח לכיסוי שארים עבור בני הזוג, אך לא לילדים. רעיון אפשרי נוסף, אבל דרושה בדיקה ספציפית של העובד - מי שמתקרב לגיל הפרישה יכול לבחון אפשרות להקטין כיסוי לאובדן כושר עבודה. הוויתור על הכיסוי הביטוחי לא משאיר אתכם חשופים כי  ניתן לקבל קצבאות מביטוח לאומי.

 התחלנו בקצבה של כ-6,000 שקלים והגענו לסכום של 10,000 שקלים ומעלה. כן, צריך להתאמץ, אבל זה בהחלט אפשרי.