טורקיה, המעצמה האזורית שמתנדנדת בין שאיפות גלובליות למשבר פנימי, נכנסת היום לפרק חדש של מתח פוליטי-משפטי. בית משפט באיסטנבול הוציא צו מעצר נוסף נגד אקרם איממוגלו, ראש העירייה הכלוא מזה שבעה חודשים, בחשד לריגול פוליטי. ההאשמה מבוססת לכאורה על קשרים בין צוות הקמפיין שלו לאיש עסקים שנתפס ביולי בקשרים עם שירותי מודיעין בריטיים. ההאשמה כוללת העברת נתונים אישיים מאפליקציות העירייה.

איממוגלו, נציג מרכזי של מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) באופוזיציה, הכחיש את ההאשמות בחריפות, ותומכיו רואים בהן ניסיון נוסף להשתיק את האיום המרכזי על שלטונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. המהלך הזה אינו מבודד: הוא חלק מגל חקירות מתרחב, ומשקף משבר רב-ממדי, פוליטי, משפטי וכלכלי, שמאיים להחליש את טורקיה מול אתגרים גלובליים.

בעוד השווקים הפיננסיים מגיבים בתנודות, עם ירידה של 2.3% בלירה הטורקית מול הדולר מאז הבוקר, נשאלת השאלה: האם זהו הסוף של איממוגלו כמועמד לנשיאות ב-2028, או ניצוץ למחאות חדשות שישנו את מאזן הכוחות?

הרקע: איממוגלו - הסמל של האופוזיציה, ומחאות שעוררו לחץ על ארדואן

אקרם איממוגלו, בן 54, אינו רק פוליטיקאי: הוא סמל של התנגדות. ב-2019 ניצח בבחירות לראשות עיריית איסטנבול, העיר הגדולה בעולם המוסלמי, עם 16 מיליון תושבים - אחרי שנתיים של מאבקים משפטיים נגד תוצאות ראשוניות שנפסלו על ידי השלטון. הניצחון הזה היה אתגר ישיר לארדואן, שראה באיסטנבול מפתח לשליטה הפוליטית. איממוגלו נבחר מחדש ב-2024, והפך למועמד המוביל של האופוזיציה לנשיאות, עם תמיכה רחבה בקרב צעירים, נשים וכורדים.

• טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
• טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל המסלול שלו מלא מכשולים: במרץ 2025 הוא נעצר על האשמות שחיתות, כולל "העלבת שופטים" ו"השפלת רשויות", שהובילו למאסר של שנתיים. המעצר הצית גל מחאות נרחב נגד ארדואן, בעיקר בקרב דור ה-Z והמילניאלס שמתוסכלים מהאינפלציה הגואה (מעל 70% בשנה) וממדיניות הריכוז. אלפי מפגינים יצאו לרחובות איסטנבול, אנקרה ואיזמיר, תוך התעלמות מאיסורי הפגנות שהטיל השלטון.

ההפגנות, שכללו סיסמאות כמו "איממוגלו- קולנו", הובילו למאות מעצרים, כולל 16 ראשי ערים אחרים מהאופוזיציה. לפי דיווחים, המחאות האלה שינו את הנוף הפוליטי: הן חיזקו את CHP, אך גם חשפו את חולשת השלטון מול צעירים שמתנגדים למדיניות האיסלאמיסטית-לאומית של ארדואן. כפי שתיארה BBC, "זה היה גל של זעם צעיר, שמזכיר את אביב ערב הסעודית, אבל עם פוטנציאל גדול יותר לשינוי". המחאות דעכו בקיץ, אך האירוע החדש עלול להצית אותן מחדש, במיוחד כשאיממוגלו עצמו כינה את ההאשמות "קונספירציה שקרית".

מה קרה בדיוק? גל החקירות המתרחב

ביום ראשון הוגש כתב אישום חדש על ידי התביעה הטורקית, שמקשר בין איממוגלו, יועצו נצטי אוזקאן ועיתונאי מרדן ינארדאג לבין ריגול פוליטי. לפי התביעה, מדובר בקשרים עם איש עסקים שנתפס ביולי בחשד לשיתוף פעולה עם MI6 הבריטי, כולל העברת נתונים רגישים מאפליקציות העירייה למטרות פוליטיות.

• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

בית המשפט ציין כי ההאשמה "מעבירה את הכלי המשפטי ממסגרת סגורה לכלי מדיני רחב יותר". איממוגלו, שמועבר לבית המשפט המרכזי באיסטנבול לחקירה, הכחיש הכל: "זה לא ריגול, זה ניסיון להרוס את הדמוקרטיה". מקורות שונים, כולל רויטרס ואל-מוניטור, מדווחים על חשדות נוספים כמו גיוס כספים בלתי חוקיים לקמפיין הנשיאותי, מה שמעלה חשש לתפירת תיקים פוליטיים.

הצעד הזה אינו מקרי: הוא חלק ממשבר מתמשך בין ארדואן לאופוזיציה, שבו גופים ממשלתיים משתמשים במערכת המשפט כנשק פוליטי. איממוגלו נתפס כאיום ישיר על שלטונו של ארדואן, שמתמודד עם ירידה בפופולריות בעקבות כישלון בבחירות מקומיות 2024. השבתתו מהזירה עלולה להבטיח לארדואן יתרון בבחירות 2028, במיוחד כשהאופוזיציה מפוצלת.

מבחינה כלכלית, האירועים האלה מרתיעים משקיעים: הלירה כבר איבדה 15% מערכה השנה, והאינפלציה נעה סביב 65%. דיווחי רויטרס מצביעים על תנודות בשוק המניות הטורקי, עם ירידה של 1.8% באינדקס BIST-100 מאז הבוקר. משקיעים זרים, שכבר נסוגו בעקבות משברים קודמים, חוששים מחוסר ודאות, מה שעלול להחמיר את החוב הציבורי (מעל 40% מהתמ"ג) ולהקשות על גיוס הון.

בזירה האזורית, טורקיה משתמשת במשבר הפנימי כדי לבסס תדמית של "כוח פנימי מאוחד" מול איומים חיצוניים. מדיניות החוץ של ארדואן, שהפכה אסרטיבית יותר כולל מתיחות עם ישראל, התערבות בסוריה והתנגדות להסכמי אנרגיה ים-תיכוניים, ניזונה מחוסר יציבות פנימי. עם זאת, יש דאגה גוברת במערב: האיחוד האירופי שוקל סנקציות נוספות על הפרת זכויות אדם, מה שיפגע בסחר (מעל 20% מהיצוא הטורקי לאירופה).

ההשלכות המיידיות של צו המעצר הן המשך קיפאון מוסדי, שבו האופוזיציה מוחלשת משפטית. זה מפחית את הסיכויי לדמוקרטיה תחרותית ופוגע במוניטין טורקיה מול אירופה. מאזן הכוחות הפנימי משתנה,  ארדואן מחזק את מעמדו, בעוד CHP מאבד השפעה. מתיחות בינלאומית עלולה להוביל לסנקציות, כפי שקרה בעבר בעקבות דיכוי מחאות גאזי פארק ב-2013.

שאלות ותשובות על ארדואן, טורקיה, והאם טורקיה היא איום על ישראל?

כיצד האשמות הריגול נגד איממוגלו משקפות את מאזן הכוחות הפנימי בטורקיה כיום?

האשמות הריגול מצביעות על תהליך רחב שבו מערכת המשפט משמשת ככלי לפירוק התנגדות פוליטית. ארדואן מנצל את הכוח המוסדי שבידיו כדי לשמר שליטה, ולהרחיק יריבים פוטנציאליים מהזירה הציבורית, במיוחד כאלה בעלי פופולריות רבה כמו איממוגלו. האיום של איממוגלו על מעמדו של הנשיא לא מתבטא רק בקלפיות אלא גם ברמה הציבורית והחברתית, ולכן עצם קיומו מהווה אתגר. צעדים משפטיים נגדו, כמו גם נגד ראשי ערים אחרים, נועדו ליצור אווירה שבה מתנגדי שלטון חוששים לפעול. תוצאה ישירה היא קיפאון אופוזיציוני ותחושת ייאוש בציבור, אך מנגד, הדבר גם עלול להצית גל מחאות חדש.

כיצד המשבר המשפטי־פוליטי בטורקיה משפיע על הכלכלה והאינפלציה במדינה?

האירועים האחרונים פוגעים באמון המשקיעים המקומיים והזרים כאחד. תנודות הלירה, ירידות בבורסה המקומית ועלייה ברמת הסיכון הנתפסת, כולם תוצאה של תפיסה גוברת של אי־יציבות. הכלכלה הטורקית סובלת ממילא מאינפלציה שגבוהה מ-65%, ולחץ פוליטי רק מעצים את חוסר הוודאות. ככל שהמערכת הפוליטית נראית יותר אוטוריטרית ופחות צפויה, כך גובר החשש ממדיניות כלכלית בלתי צפויה או פופוליסטית, ומכך שממשקיעים יבחרו להתרחק, מה שיקשה על הממשלה לגייס הון ולשמור על יציבות התקציב.

האם יתכן שהאירועים סביב איממוגלו יציתו מחדש את גל המחאות בטורקיה?

בהחלט. איממוגלו נתפס בציבור הרחב, במיוחד בקרב צעירים, נשים וקבוצות מיעוט, כסמל של שינוי ורפורמה. מעצרו הקודם כבר גרם להפגנות רחבות, במיוחד בערים הגדולות, כשהמסרים שנשמעו לא היו רק פוליטיים אלא גם חברתיים וכלכליים. אם יתברר לציבור שמדובר במהלך פוליטי מובהק ולא בהליך משפטי ענייני, יש סבירות גבוהה להתחדשות של מחאות המוניות. במיוחד אם יתר ראשי הערים ופעילים חברתיים ייפגעו מהרחבת הגל המשפטי, צפוי גל זעם שיכול להפוך לכוח פוליטי משמעותי לקראת הבחירות של 2028.

מהי טורקיה כיום - גאוגרפית, דמוגרפית ופוליטית - ואיך היא נתפסת בזירה הבינלאומית?

טורקיה היא מדינה גדולה ומשמעותית במזרח התיכון ובאירואסיה, המשתרעת על פני שטח של כ-783 אלף קילומטרים רבועים, והיא גובלת ביוון, בולגריה, גאורגיה, ארמניה, איראן, עיראק וסוריה. בטורקיה מתגוררים כיום למעלה מ-85 מיליון תושבים, והיא מאופיינת באוכלוסייה צעירה יחסית, מגוונת מבחינה אתנית ודתית, עם רוב מוסלמי סוני ואוכלוסייה כורדית ניכרת. השלטון במדינה ריכוזי מאוד - ובראשו עומד רג'פ טאיפ ארדואן, הנשיא החזק ביותר בתולדותיה המודרניות, שמכהן מאז 2003 בתפקידים שונים. טורקיה חברה בברית נאט"ו, אך שומרת על מדיניות חוץ עצמאית ואסרטיבית שלא תמיד מתיישרת עם האינטרסים של המערב. בעולם המוסלמי, היא ממצבת את עצמה ככוח מוביל המציע חלופה מתוחכמת לאיראן מצד אחד ולמדינות ערב השמרניות מצד שני. השאיפה שלה - להיות מעצמה אזורית עם השפעה גלובלית הולכת וגוברת.

מהם מאפייני העוצמה הצבאית של טורקיה ואיך היא ממוקמת מבחינת יכולת אזורית?

טורקיה מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור, עם כמה מאות אלף חיילים בשירות פעיל וכוחות מילואים גדולים. צבא טורקיה מצויד בטכנולוגיה מתקדמת, כולל טנקים, חיל אוויר חזק, צי ימי מגוון ויחידות מיוחדות שפועלות באופן סדיר בזירות שונות. אחד מנכסי העוצמה המשמעותיים של טורקיה הוא תעשיית הביטחון המקומית שלה - הכוללת פיתוח עצמי של רחפנים מתקדמים (כמו Bayraktar), טילים, מערכות מכ"ם ואפילו ניסיון בפיתוח טנקים ומטוסי קרב. בנוסף, יש לה נוכחות קבועה בבסיסים מחוץ לגבולותיה - בעיקר בצפון סוריה, עיראק, קפריסין, קטר, ואף בסומליה. לאחרונה חידשה טורקיה את ניסיונותיה להצטרף לתוכנית רכישת מטוסי F-35 מארצות הברית - מהלך שעד כה הוקפא בעקבות רכישת מערכות ההגנה הרוסיות S-400. כעת, עם התחממות היחסים בין ארדואן לממשל האמריקאי ולנוכח תמיכתו הגלויה של דונלד טראמפ בארדואן, נראה שהסיכויים לאישור העסקה גדלים. טראמפ אף התבטא בפומבי שארדואן הוא "חבר", והגדיר אותו כשותף חיוני באזור.

כיצד התפתחו היחסים בין ישראל לטורקיה לאורך השנים ומה מאפיין אותם כיום?

היחסים בין ישראל לטורקיה עברו תהפוכות רבות - משיתוף פעולה הדוק בשנות ה-90 בתחומי ביטחון, מודיעין וסחר, דרך קרע קשה בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010, ועד ניסיונות פיוס מחודשים בשנים האחרונות שהתנפצו שוב מאז מלחמת עזה באוקטובר 2023. טורקיה, שבעבר הייתה בעלת ברית קרובה של ישראל, הפכה בעשור האחרון למבקרת חריפה שלה - בעיקר על רקע הסוגיה הפלסטינית. בתקופות מסוימות נשמר שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי גם בזמני משבר דיפלומטי, אך מאז 2024 היחסים הידרדרו שוב והגיעו לניתוק כמעט מלא של הקשרים הדיפלומטיים והמסחריים. כיום ישראל רואה בטורקיה גורם עוין למחצה - שמבקר אותה בזירה הבינלאומית, מקיים קשרים עם חמאס, ומפעיל לחץ פוליטי ומדיני בשל פעילותה בעזה.

מהו ההקשר של המעורבות של טורקיה ברצועת עזה וכיצד היא ממנפת את זה אזורית?

טורקיה מציגה את עצמה כמגינת העם הפלסטיני וכשחקן שמסוגל להשפיע על הפסקות אש, הסדרים הומניטריים ותמיכה בינלאומית לעזה. ממשל ארדואן מקיים קשרים מדיניים וכלכליים עם הנהגת חמאס, ולעיתים משמש גם כמתווך - או לפחות טוען לכך. היא מעבירה סיוע הומניטרי, מממנת פרויקטים, ומובילה קו תקשורתי שמגנה את ישראל באופן קבוע. מבחינתה, מדובר במהלך שמבסס את מעמדה כמנהיגה מוסלמית אזורית, ומחזק את התמיכה הפנימית מבית. אך עבור ישראל ומדינות המערב - זו נחשבת חצייה של קו אדום, שכן המעורבות של טורקיה ברצועה אינה רק הומניטרית, אלא גם מדינית ואף אידיאולוגית. בימים האחרונים דווח שטורקיה לוקחת חלק פעיל ביוזמות לשיקום עזה ובמאמצים לסיום הלחימה. טראמפ אף ציין את שמה כאחת המדינות המרכזיות שמובילות את המהלך לצד מצרים, קטר ואיחוד האמירויות - מה שיכול להעניק לה השפעה מדינית רחבה יותר בהמשך, כולל תפקיד בשיחות הסדרה עתידיות ובחלוקת משאבים הומניטריים.

כיצד באה לידי ביטוי נוכחותה של טורקיה בזירה הסורית ומה המטרות האסטרטגיות שלה שם?

טורקיה מנהלת מעורבות צבאית ארוכת שנים בצפון סוריה, שבמהלכה היא הקימה אזורי חיץ ביטחוניים, שלחה כוחות קרקעיים וסיפקה תמיכה למיליציות מקומיות. המטרה המוצהרת - הרחקת הכוחות הכורדיים שנתפסים כאיום ביטחוני, מניעת בריחת פליטים לתוך שטחה, ושמירה על יכולת השפעה על סדר היום שלאחר מלחמת האזרחים בסוריה. בפועל, טורקיה שולטת דה-פקטו בחלקים מצפון סוריה, ומפעילה שם שירותים אזרחיים. היא מקיימת שיח מתוח עם רוסיה, איראן וארה"ב שמחזיקים באינטרסים מנוגדים, ומבקשת להיות חלק מכל הסדר עתידי בסוריה.

כיצד השפיעו ההתפתחויות בעזה מאז אוקטובר 2023 על מדיניות החוץ של טורקיה?

מאז תחילת המלחמה בעקבות מתקפת חמאס, טורקיה הקצינה את הקו שלה כלפי ישראל. ארדואן האשים את ישראל בג'נוסייד, ניתק קשרים, חסם טיסות וסחר, תוך שהוא מציג את זה כהגנה על הפלסטינים. עם זאת, במישור המעשי ניכרת מדיניות מדודה - ללא עימות ישיר - בשל החשש מהשלכות כלכליות ובינלאומיות.

מהם האינטרסים המרכזיים של טורקיה במזרח התיכון ואיך הם מתנגשים עם אינטרסים של מדינות אחרות?

טורקיה רואה את עצמה כמעצמה אזורית, עם אינטרסים ביטחוניים, גזיים ופוליטיים בסוריה, עיראק, עזה, מזרח הים התיכון ולוב. היא מתנגשת מול מדינות כמו יוון, ישראל, איראן ומצרים, ולעיתים גם מול ארה"ב ורוסיה. מדיניותה נתפסת לעיתים כחד צדדית ומעוררת תגובת נגד.

כיצד טורקיה משתמשת בכוחה הכלכלי כדי לשרת מטרות מדיניות חוץ?

טורקיה מפעילה את כלכלתה כזרוע דיפלומטית - דרך השקעות באפריקה, תשתיות באסיה וסיוע הומניטרי. היא משתמשת בקשריה עם אירופה, במעברים גזיים ובשליטה על זרמי פליטים כאמצעי לחץ ותמרון בזירה הבינלאומית.

מהי מעמדו של הצי הטורקי ואילו מטרות אסטרטגיות הוא משרת?

לטורקיה צי ימי מתקדם, הכולל פריגטות, צוללות, ספינות תקיפה מהירות וכלי לחימה ימיים נוספים. בשנים האחרונות הושם דגש על בניית יכולת עצמאית בתחום הספנות הצבאית, כולל פיתוח נושאת המטוסים הקלה TCG Anadolu. המטרה היא לחזק את הנוכחות הימית של טורקיה בים האגאי, הים השחור ובמזרח הים התיכון, אזורים שבהם קיימים מאבקים על מים כלכליים, קידוחי גז ותחומי השפעה.

כיצד נראית מעורבותה של טורקיה ביבשת אפריקה ומהם היעדים מאחורי זה?

טורקיה פתחה עשרות שגרירויות חדשות, השקיעה במיזמי בנייה, בריאות ותחבורה, ושלחה סיוע הומניטרי למדינות נחשלות. היא גם הקימה בסיס צבאי בסומליה והכשרות צבאיות לצבאות מקומיים. היעדים כוללים ביסוס השפעה פוליטית, פתיחת שווקים חדשים ויצירת בריתות.

מה הקשר בין מדיניות החוץ של טורקיה לבין המצב הכלכלי הפנימי במדינה?

מדיניות חוץ נועזת מגבירה את יוקרת המשטר, אך גם עלולה להכביד כלכלית - דרך הוצאות צבאיות, סנקציות או ירידה בהשקעות. עם זאת, הצלחות דיפלומטיות ואזוריות יכולות להזרים תיירות, השקעות וסחר.

כיצד השפיעה ההתרחקות מטורקיה על מדינות כמו ישראל ויוון ומה החלופות שהן מחפשות?

ישראל ויוון חיזקו את שיתוף הפעולה הביטחוני והאנרגטי ביניהן, מתוך מטרה ליצור בלם לאסרטיביות הטורקית. פרויקטים כמו קו חשמל תת-ימי ושיתופי פעולה ימיים נועדו לאזן את השפעתה של טורקיה במזרח הים התיכון.

אילו תפקידים מילאה טורקיה בזירה הבינלאומית שמעבר למזרח התיכון?

טורקיה פועלת גם בזירות כמו אוקראינה, הבלקן, הקווקז ומרכז אסיה. היא תיווכה בין רוסיה לאוקראינה, תמכה באזרבייג'ן, חיזקה קשרים עם הונגריה, פקיסטן וקטר - ומציבה את עצמה כמתווכת וככוח עצמאי מול הגושים הגדולים.

כיצד נתפסת טורקיה בעיני הציבור במערב ומהם מקורות המתיחות מול האיחוד האירופי?

המערב רואה בטורקיה שותפה חיונית אך מסובכת - מדינה עם תפקיד ביטחוני חשוב אך גם כזו שמתרחקת מערכים ליברליים, רודפת אופוזיציה ונוקטת במדיניות חוץ אגרסיבית. המתיחות עם האיחוד נשמרת, אך אין נתק מלא.

מהם האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני טורקיה מבחינת מדיניות חוץ לעשור הקרוב?

האתגרים המרכזיים כוללים איזון בין שאיפות אזוריות ליכולת כלכלית, שמירה על קשרים עם מעצמות מנוגדות, מניעת הסתבכות צבאית בזירות כמו סוריה ועזה, ועמידה בלחצים פנימיים מבית. הצלחה טורקית תדרוש שילוב בין עוצמה לבין גמישות אסטרטגית.