המשבר בטורקיה: הבנק המרכזי חוזר למכור דולרים ב-10 מיליארד דולר כדי לייצב את הלירה

טורקיה נוקטת בצעד חריג יחסית בניסיון לבלום את הלחץ על המטבע המקומי והמערכת הפיננסית. הבנק המרכזי מחדש את עסקאות המט"ח עם הבנקים המקומיים, לראשונה מזה כשנה, על רקע שחיקה ברזרבות ובריחת הון מהשווקים המתעוררים בעקבות המלחמה באיראן. הבנק פותח שלושה מכרזים להחלפת הדולר מול לירה בהיקף כולל של כ-10 מיליארד דולר, עם טווחים של שבוע עד חודש. מדובר במהלך שנועד להזרים דולרים לשוק המקומי ולייצב את הנזילות. במקביל הבנק משתמש גם במלאי הזהב שלו,  מכירות והחלפות, כדי לספק נזילות מהירה. זה, לכאורה, סימן ברור ללחץ שמצטבר מאחורי הקלעים.

הרזרבות יורדות במהירות - והבנקים מתחילים להרגיש את הלחץ

המהלך מגיע אחרי ירידה משמעותית ברזרבות המט"ח. לפי הנתונים האחרונים, הרזרבות ירדו ביותר מ-12 מיליארד דולר בתוך שלושה שבועות בלבד. בסך הכל הבנק המרכזי השתמש ביותר מ-30 מיליארד דולר מאז תחילת ההסלמה באזור כדי להגן על הלירה. במקביל, הבנק אף שאב מהמערכת הבנקאית כ-2 טריליון לירות במהלך מרץ, מהלך שנועד לשמור על מדיניות מוניטרית הדוקה. אבל זה יצר מחסור בנזילות הלירה, והבנקים עצמם החלו ללחוץ לחזרה לשימוש בסוואפים. כלומר, מדובר במהלך כפול - מצד אחד הידוק מוניטרי, מצד שני הזרמת נזילות בדולרים. הרזרבות נטו ללא סוואפים ירדו עוד יותר, והבנקים נאלצים להתמודד עם מחסור זמני בלירה.

להרחבה: טורקיה מכרה זהב בשווי 8 מיליארד דולר

הלירה יציבה בינתיים - אבל זה מגיע במחיר

לכאורה, הלירה מחזיקה מעמד יחסית. מאז תחילת המלחמה היא נחלשה בכ-1.2% בלבד, לעומת ירידות חדות יותר במטבעות אחרים כמו הרנד הדרום אפריקאי או הפסו הצ'יליאני. אבל היציבות הזו לא מגיעה בחינם. היא נתמכת בהתערבות מסיבית של הבנק המרכזי, לרבות מכירת מט"ח ושימוש בכלים כמו סוואפים. במקביל, העלייה במחירי האנרגיה מגדילה את הביקוש לדולרים, שכן טורקיה תלויה בייבוא אנרגיה. זה מוסיף לחץ נוסף על המטבע ועל היבואנים שצריכים לשלם יותר.

• כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטט
• מלחמת איראן מחזירה לטורקיה את כאב האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פתרון זמני או התחלה של מגמה

סוואפים במט"ח הם כלי מוכר, אבל גם שנוי במחלוקת. בעבר הם ספגו ביקורת כי הם משפרים זמנית את הרזרבות בלי להביא הון אמיתי מבחוץ. כלומר, מדובר בפתרון שמסייע בטווח הקצר, אבל לא בהכרח פותר את הבעיה המבנית. גם השימוש בזהב דרך מכירות והחלפות נועד לתת נשימה מהירה.

נגיד הבנק המרכזי טוען כי אין בעיית נזילות במט"ח וכי המשטר המטבעי מתפקד היטב. אבל, עם זאת, בכירים בבנק מודים כי הסביבה החיצונית הפכה מורכבת יותר, במיוחד על רקע המלחמה וההשפעה שלה על האינפלציה ועל זרימת ההון.

בין אינפלציה ללחץ חיצוני - האתגר האמיתי

האתגר המרכזי של טורקיה הוא כפול. מצד אחד, היא מנסה להילחם באינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית הדוקה. מצד שני, היא מתמודדת עם לחצים חיצוניים שמקשים על היציבות. המלחמה מעלה את מחירי האנרגיה, מגבירה ביקוש לדולרים ופוגעת בזרימת ההון לשווקים מתעוררים. הבנקים המקומיים חשים את הלחץ בנזילות, והיבואנים מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר.

• אנבידיה מתחזקת 1.4%, יונייטדהלת' מאבדת 4%; מה קורה בחוזים העתידיים?
• שינוי מבני בדיווח: באידו עקפה את התחזיות עם הכנסות של 32.1 מיליארד יואן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...

להרחבה: הצרות של טורקיה - שוקלת למכור זהב כדי להציל את הלירה

כלומר, גם אם הצעדים הנוכחיים מצליחים לייצב את המצב בטווח הקצר, השאלה היא האם זה יספיק לאורך זמן. אם הלחצים יימשכו, סביר שהבנק יצטרך להרחיב את השימוש בכלים האלה ולהתאים את המדיניות לנתונים החדשים. כך או אחרת, נראה שטורקיה נכנסת לתקופה שבה כלים כמו סוואפים והתערבות בשוק המט"ח יהפכו לחלק קבוע מהניהול הכלכלי, לפחות כל עוד חוסר הוודאות הגלובלי נמשך. הבנקים והמשקיעים עוקבים מקרוב אחרי הנתונים השבועיים של הרזרבות כדי לראות אם המהלכים מחזיקים מעמד. החשש הגדול הוא שגם התערבות כזו שהיא התערבות מלאכותית לא תעזור בהינתן הכלכלה החלשה ובריחת הדולרים. מנגד, התאוששות שעשויה להגיע דרך הפסקת המלחמה באיראן ויש רמזים על כך, יכולים לנשות את התמונה בטורקיה יחסית מהר - טראמפ משנה כיוון: מוכן לסיים את המלחמה גם בלי פתיחת הורמוז