הצרות של טורקיה - שוקלת למכור זהב כדי להציל את הלירה

הבנק המרכזי של טורקיה בוחן מהלכים לא שגרתיים כדי להתמודד עם הלחץ הגובר על הלירה, בהם שימוש ברזרבות זהב בהיקף של כ-135 מיליארד דולר. המהלך מגיע על רקע עלייה באינפלציה, יציאת משקיעים זרים והשלכות המלחמה באיראן, שמעלות את מחירי האנרגיה ומכבידות על מאזן התשלומים.

הבנק המרכזי בוחן עסקאות החלפה של זהב במטבע זר בשוקי לונדון, מה שיאפשר לו לקבל נזילות בדולרים או יורו מבלי למכור את הרזרבות באופן סופי. מדובר בכלי שנותן גמישות מיידית בשוק המט"ח - שימוש בבטוחה זמנית להלוואה קצרת טווח. במצב שבו הלירה נסחרת סביב 44.3 לירות לדולר, והבנק כבר הוציא 12 מיליארד דולר בשבוע אחד בלבד כדי להגן עליה, האפשרות הזו הופכת לרלוונטית יותר מבעבר. זו דרך להזרים דולרים לשוק מבלי לפגוע באחזקות ארוכות הטווח - אבל זה גם מעיד על כך שהכלים הרגילים מתחילים להיות ממוצים וכבר לא רלבנטיים.  

רזרבות ענקיות של זהב

בשנים האחרונות טורקיה בנתה את רזרבות הזהב שלה כדי לצמצם תלות בדולר, כחלק ממגמה רחבה בקרב כלכלות מתעוררות. חלק ניכר מהזהב - כ-30 מיליארד דולר - מוחזק בבנק אוף אינגלנד, מה שמאפשר גישה מהירה לשווקים הבינלאומיים. הרעיון פשוט: זהב משמש כגיבוי במשברים, במיוחד כשהדולר מתחזק או כשיש סיכונים גיאופוליטיים. אבל השימוש בו כעת דורש איזון - מצד אחד הוא יכול להרגיע את השווקים בטווח הקצר, ומצד שני עלול לשדר שהמצוקה גדולה מהצפוי ולערער את האמון לטווח ארוך.

הלירה נמצאת תחת לחץ מתמשך. היא נסחרת סביב 44.3 לירות לדולר - שפל חדש - והאינפלציה טיפסה ל-31.7% בפברואר. הבעיה המרכזית נעוצה בתלות הכבדה ביבוא אנרגיה: טורקיה מייבאת כ-70% מצורכי האנרגיה שלה, כולל נפט וגז, והמלחמה באיראן דחפה את מחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית. כל עלייה כזו פוגעת ישירות בחשבון השוטף - יותר דולרים יוצאים מהמשק לתשלום על דלק וגז, מה שמגדיל את הביקוש למטבע זר ומכביד על הלירה.

• כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטט
• מלחמת איראן מחזירה לטורקיה את כאב האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנק המרכזי מנסה לשמור על מדיניות של התחזקות ריאלית של הלירה, כלומר שהפיחות שלה לא יעלה על קצב האינפלציה. בפועל זה דורש התערבויות תכופות בשוק. במקביל לדיונים על הזהב, טורקיה נוקטת צעדים נוספים: היא מכרה אג"ח ממשלתיות אמריקאיות בהיקפים משמעותיים, וההחזקות ירדו לרמה נמוכה בהשוואה לעשר השנים הקודמות.

אלא שהשוק משדר בעיה - משקיעים זרים עוזבים את השוק בקצב גבוה ומכירות אג"ח טורקיות על ידי גופים זרים הגיעו לשיאים חדשים. כשמוכרים אג"ח יש מכירה של המטבע המקומי וזה בדיוק מה שקורה בזמן האחרון. מכירות של אג"ח ומכירות של מטבע טורקי שמורידות עוד יותר את שערו ביחס לדולר. המצב כל כך חסר אונים שבהגדרה השוק נותן פרמיה לדולר בידיעה שהוא ימשיך לעלות מול הלירה הטורקית. 

המשבר הכלכלי בטורקיה

הריבית הרשמית עומדת על כ-37%, אבל הערוץ המימוני בפועל מגיע ל-43%-41%. השווקים מתמחרים העלאה בריבית של כ-1%. היה לפני המלחמה צפי להורדות, אבל זה כמו במקומות אחרים בעולם התהפך. כאן נכנסת הדילמה הקלאסית של מדיניות מוניטרית: ריבית גבוהה תומכת בלירה כי היא מושכת משקיעים שמחפשים תשואה, אבל מייקרת הלוואות לעסקים ולמשקי בית. מנגד, הורדת ריבית עלולה להחליש את הלירה ולהזין אינפלציה דרך יבוא יקר.

• הנאסד״ק טיפס ב-1.7%; מיקרון זינקה ב-15%, דל קפצה ב-13%
• "זה מרגיש כמו החודשים לפני המפולת של שנת 2000"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה

המצב משקף ניהול משבר מתמשך שבו הכלים הקונבנציונליים - ריבית, התערבות במט"ח ומכירת נכסים - מתחילים להיות מוגבלים. טורקיה, כמו מדינות אחרות שצברו זהב בשנים האחרונות, רואה במתכת לא רק נכס פיננסי אלא גם כלי אסטרטגי להפחתת סיכונים גלובליים. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים בשל המלחמה ויציאת המשקיעים תימשך, ייתכן שהמהלכים סביב הזהב יהיו רק פתרון זמני. מנגד, אם השוק יחזור לאמון, הרזרבות הגדולות יאפשרו יציבות יחסית.

הטיפול בלירה תלוי לא רק בכמות הזהב או בגובה הריבית, אלא גם באמון השווקים במדיניות הכוללת. טורקיה נמצאת כרגע בנקודה שבה כל החלטה משפיעה על הצמיחה, על האינפלציה ועל היציבות הפיננסית - והשימוש ברזרבות הזהב הוא דוגמה ברורה לכך שהכלכלה זקוקה לגמישות כדי להתמודד עם לחצים חיצוניים כמו מלחמה אזורית ועליית מחירי סחורות. אך יותר מהכל היא זקוקה לאמון של המשקיעים. זה עדיין לא קורה.