12 שנות פוליסה - ו-121 אלף שקל בלי כיסוי
בית המשפט בקריית גת קבע שחברת הביטוח לא חייבת ליידע מבוטח על תיקון בתקנות התעבורה, גם אחרי עשור של רצף ביטוחי
הכשרה חברה לביטוח שילמה 121,825 שקל בגין נזק שנגרם למשאית שבוטחה על ידה, לאחר שנפגעה ב-16 בנובמבר 2022 בעודה עומדת. הפוגע היה טרקטור מסוג מכונה ניידת אופנית, בבעלות חברת גבע שינוע והובלות בע"מ ובנהיגת יצחק כראדי. הנתבעים שילמו את מלוא הסכום, וניסו לגלגל אותו על מבטחת הטרקטור, הפניקס. בית משפט השלום בקריית גת דחה את ההודעה לצד שלישי וחייב אותם ב-5,900 שקל הוצאות.
המחלוקת לא נגעה כלל לנסיבות התאונה. בתום הדיון מ-26 בנובמבר 2024 הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין חלקי: אין מחלוקת באשר לאחריות ואין מחלוקת בסוגיית הנזק, ולפיכך ישלמו הנתבעים 121,825 שקל, בתוספת 1,522 שקל החזר אגרה ו-14,253 שקל שכר טרחת עורך דין. הוסכם גם שלא יינקטו הליכי גבייה עד לסיום הבירור מול הפניקס.
מה חסר היה ברישיון הנהיגה?
בשנת 2005 שונו תקנות התעבורה לעניין נהיגה במכונה ניידת אופנית, ובשנת 2010 נקבעו בתי הספר המורשים לבצע את ההדרכה הייעודית. תקנה 39א לתקנות התעבורה, כפי שתוקנה, מחייבת נוהג ומפעיל מכונה ניידת מכל סוג שהוא בהיתר מיוחד הרשום ברישיון הנהיגה שבידו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנהג לא עבר את ההדרכה, לא במועד כניסת התקנה לתוקף ולא לאחריו, ולפיכך לא היה מורשה לנהוג בכלי במועד התאונה. חלפו יותר מ-12 שנים מאז שהדרישה נכנסה לתוקף. הצדדים הסכימו גם שהרכב בוטח ברצף שנים רבות עובר לתאונה, אף לאחר 2010, ושלא חל כל שינוי בתנאי הפוליסה עצמם.
מי היה אמור להתריע לפני חידוש הפוליסה?
ההודעה לצד שלישי נשענה על טענה אחת: הפניקס הייתה צריכה ליידע את המבוטחת בדבר השינוי, בעת חידוש הפוליסה. בא כוח שולחת ההודעה טען כי "לפניקס גישה למאגרי מידע וכן מעקב אחר פרסומים ברשומות, ועליו מוטלת חובת תום הלב בעדכון המבוטח בעת חידוש הפוליסה, והפניית תשומת ליבו, ככל ואינו עומד בתנאי הפוליסה והרישיון הנדרש". עוד נטען שהמבטחת נמנעה מלהפעיל את סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, המתיר לה לבטל את החוזה משנודע לה על שינוי מהותי.
טענה נוספת גזרה גזרה שווה מדיני התעבורה הפליליים: מי שנשלל רישיונו בלי שהודע לו על כך אינו נחשב כמי שנוהג בזמן פסילה, ומכאן, לשיטת שולחי ההודעה, שגם כאן נדרשת הודעה אישית לנהג. עוד נטען כי עצם המשך הביטוח שנים ארוכות לאחר 2010 מלמד שהפניקס הייתה מבטחת את הכלי בכל מקרה, ולפחות בפרמיה גבוהה יותר.
הפניקס השיבה כי "אין עסקינן בשינוי תנאי הפוליסה, אז חובה על המבטחת ליידע את המבוטח. עסקינן בשינוי שבדין וקיום ההנחה בדבר ידיעת החוק". עוד טענה כי המבוטחת היא חברה בע"מ המעסיקה נהגים שונים, ולכן חובת הבדיקה מוטלת דווקא עליה, "כחובת מעסיק, מתיר השימוש". לגישתה, למבטחת אין כל ידיעה בדבר זהות הנוהגים מטעם המבוטחת.
נטל שלא הורם
השופט אבישי זבולון פתח בקביעה שהצדדים כלל לא הניחו תשתית משפטית: "למקרא סיכומי הצדדים עולה כי אכן לא נמצאה אסמכתה של ממש אשר יש בה כדי לתמוך בסוגיה בה נדרש בית המשפט להכריע". מכאן עבר לנטל ההוכחה: "סבורני כי נטל הראיה להוכיח טענה זו מוטל על כתפי שולחת ההודעה, וזה לטעמי לא הורם במידה כנדרש בהליך אזרחי".
בהסתמך על פסיקה קודמת בעניין חורי נגד סמעאן צוטטה הקביעה כי "אין זה סביר לצפות כי המבטחת תשנה את נוסח הפוליסה כל אימת שיתוקנו התקנות או החוק וכי האחריות היא של המעביד". באשר לאופי הפוליסה נקבע: "משהמבוטחת היא חברה בע"מ ולא אדם פרטי, עת הפוליסה מכסה כל נהג העומד בתנאי הפוליסה, אשר אין מחלוקת כי לא חל בהם שינוי כלשהו במהלך השנים, לא יהא זה סביר לחייבה להידרש באופן פרטני לחובת קיום התנאים והחריגים בעת הקמת הפוליסה". הטענה שמדובר בחברת יחיד ושסוכן הביטוח ידע שרק הנתבע נוהג בכלי נדחתה, לאור מהות הפוליסה שאינה מגבילה את זהות הנוהגים. הפער בין ציפיות המבוטח לנוסח הפוליסה חוזר גם בתיקי ביטוח רכב אחרים.
- BST, הפניקס ומנורה רוכשות 487 דירות להשכרה בטורונטו בכ-332 מיליון שקל
- נהגת שנפגעה בתאונת דרכים תבעה את הפניקס בגין נזקי גוף; המל"ל קבע לה 19% נכות, אך מומחה מטעם בית המשפ
ההשוואה להליך הפלילי נדחתה במפורש: "אין תיקון או תוספת לתקנות התעבורה, כדין הליך פלילי אליו מוזמן אדם במסגרת העמדתו לדין". תיקון תקנות, נקבע, הוא כללי ולא פרטני, מתפרסם ברשומות, "ולפיכך חזקה כי מאותה עת הנו בגדר נחלת הכלל, בידיעת ציבור המשתמשים בדרך". גם ההנחה שהנהג באמת לא ידע לא שינתה את התוצאה: "מוכן הייתי לקבל את טענת שולחת ההודעה כי הנתבע 1 לא ידע על תיקון התקנה, ואולם בהינתן הקביעה כי לא היה על הפניקס ליידע בדבר שינוי התקנה, אזי לא יהא בכך כדי לשנות את תוצאת ההליך".
עוד נדחתה הטענה שהתיקון חל רק על מי שמבקש להנפיק רישיון חדש: "ברי כי תיקון תקנות התעבורה חל ממועד פרסומן, אלא אם נקבע אחרת, והן חלות על כלל משתמשי הדרך הרלבנטיים לנשוא התקנה, מעתה ואילך".
הפחתה יחסית? הלכת פיקאלי בוטלה
הטענה האחרונה ביקשה פיצוי יחסי במקום שלילת כיסוי מלאה, בהסתמך על רע"א 3260/10 בעניין סלוצקי. בית המשפט הפנה למהלך הפסיקתי המאוחר: רע"א 9849/17 פיקאלי נגד הכשרה, שקבעה כי נהיגה של נהג שאינו עומד במגבלת גיל מהווה החמרת סיכון המזכה בפיצוי יחסי, בוטלה במפורש בדיון הנוסף. בדנ"א 5325/19 מיולי 2021 קבעה דעת הרוב כי חריגה ממגבלת גיל או ותק שוללת לחלוטין את הכיסוי הביטוחי, ואינה נחשבת להחמרת סיכון המאפשרת תשלום יחסי לפי סעיפים 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח.
"סבורני כי אף בנסיבות המקרה דנן, משאין מחלוקת כי שולחת ההודעה לא עמדת בתנאי הכיסוי בפוליסה לעניין הרישיון הנדרש לנהיגה בכלי המבוטח, אין מקום להחיל את הכיסוי הביטוחי לחייבה בתשלום", נכתב. מקרים שבהם התברר בדיעבד שאין כיסוי מסתיימים לא פעם בחיוב אישי של המחזיק ברכב.
ההוצאות נפסקו ברף הנמוך, "בנסיבות בהן הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני אשר היה בו משום צמצום של ממש בגדר המחלוקת בין הצדדים". חברת ההובלות נותרה עם 137,600 שקל ששילמה מכיסה, ועם רצף ביטוחי בן יותר מעשור שלא היה שווה דבר ברגע האמת.
