בנק ישראל פותח לבנקים דלת לארה"ב - האם זה יעזור למניות הבנקים?

בנק ישראל הפיץ לסמנכ"לי הכספים בבנקים עדכון שעשוי לקרב את המערכת הבנקאית המקומית לשוק ההון האמריקאי. בנק שיבחר במסלול החדש יוכל לערוך את דוחותיו הכספיים בהתאם לכללי US GAAP, המקובלים בארה"ב, ולהפסיק להשתמש בכמה הוראות מעבר הנוגעות להפרשי שער באגרות חוב במטבע חוץ, מסים על הכנסה וחישוב ריבית ההיוון להתחייבויות עובדים.

מבחינת בנק ששוקל רישום מניות בארה"ב, לדיווח אחיד יש יתרון. מנהלי השקעות ואנליסטים אמריקאים רגילים לנתח בנקים דרך אותן הגדרות חשבונאיות, ולכן נחסכות התאמות שמקשות על השוואת הון, רווחיות, הפרשות אשראי והתחייבויות. המעבר עשוי גם לצמצם עלויות והסברים בעת הכנת תשקיף אמריקאי. עם זאת, משקיעים אמריקאיים מודעים לתקינה הבינלאומית (IFRS) ויודעים כמובן לנתח דוחות בהתבסס עליה. חלקם כבר מושקע בבנקים המקומיים, אם כי רוב הזרים שמחזיקים כאן בבנקים הם על פי ההערכות גופים מאירופה. 

גם אם המהלך החשבונאי יביא כסף חדש למניות הבנקים, זה יהיה כנראה בהיקף מתון. מניות הבנקים כבר נגישות למשקיעים בינלאומיים דרך הבורסה בתל אביב, ברוקרים גלובליים ומדדים בינלאומיים. למעשה, המשקיעים הזרים כבר הפנו את רוב הרכישות שלהם בישראל למניות הבנקים, בזכות הרווחיות הגבוהה, חלוקת הדיבידנדים והמשקל הגדול של הענף במדדים המקומיים.

רישום בארה"ב דורש יותר משפה חשבונאית משותפת

גופים מוסדיים אמריקאיים מסוימים מעדיפים ניירות שנסחרים בארה"ב, ולעתים מדיניות ההשקעה שלהם אף מגבילה רכישה בבורסות זרות. רישום כפול עשוי לפתוח דלת לכספים האלה, להגדיל את שעות המסחר ולהרחיב את הסיקור מצד אנליסטים. מנגד, הוא כרוך בעלויות, בדיווחים לרשות ניירות ערך האמריקאית, בחשיפה משפטית, בעובדים ומשאבים. 

לכתבות על מניות מומלצות.

בזק למשל הגיעה למסקנה שהמשקיעים הרלוונטיים מסוגלים להגיע אליה גם בתל אביב ולא רואה הגיון מבחינתה בהנפקה בחו"ל. חברה בשווי של כ-20 מיליארד שקל, עם סחירות גבוהה, פעילות מקומית וחלוקת דיבידנדים משמעותית, עשויה לקבל תועלת מוגבלת מרישום נוסף. בזק סיימה את 2025 עם רווח נקי מתואם של 1.66 מיליארד שקל, נתון שמשקיע זר יכול לנתח ולרכוש בעקבותיו גם דרך השוק המקומי.

אצל הבנקים התמריץ עשוי להיות מעט חזק יותר, בשל גודלם והתאמתם לתיקי השקעות פיננסיים גלובליים. ועדיין, US GAAP הוא תנאי שמקל על המהלך, אבל לא מבטיח הזרמה משמעותית למניות הבנקים. ההחלטה של המשקיעים תלויה בביקוש, בסחירות הצפויה ובכדאיות הכלכלית.