הזרים מזניקים את הבנקים: האם המשקיעים בקרנות הנאמנות מצטרפים לחגיגה?
בעוד שהזרים מסתערים על מניות הבנקים בבורסה, נתוני הגיוסים לקרנות האקטיביות חושפים תמונה מורכבת: האם המשקיע הישראלי נשאר מאחור?
הזרים מזניקים את מניות הבנקים
על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, המשקיעים הזרים מסתערים על הבורסה בתל אביב. בדו"ח לחודש מאי, שפורסם על ידי הכלכלן אוהד ניר מיחידת המחקר של הבורסה, נכתב כי מתחילת השנה רכשו הזרים ניירות ערך בבורסה בתל אביב בהיקף של 9.1 מיליארד שקל, מתוכם 2.5 מיליארד שקל בחודש מאי לבדו. מה קונים הזרים? בעיקר בנקים. על פי הדוח, 70% מרכישות הזרים בחודש מאי התמקדו במניות הבנקים. מתחילת השנה המגמה דומה – 67% מרכישות הזרים היו של מניות הבנקים.
בחודש יוני אמנם פרצה פה מלחמה מול מעצמה אזורית, עפו טילים ופצצות, וכטב"מים ומטוסים טסו הלוך ושוב אלפי קילומטרים בין ישראל ואירן, אבל במהלך אותו חודש המלחמה כבר הספיקה להסתיים במה שנראה כסוג של נוק אאוט ישראלי (אם כי מוקדם להעריך). מן הסתם, גם אם היו כמה רגעים שהזרים אולי חששו, לאור ההתפתחויות ניתן להעריך ברמה גבוהה של ודאות שהמגמה של רכישות זרים, בעיקר בבנקים, נמשכה גם בחודש יוני.
מדדי הבנקים אכן מזנקים – מדד ת"א בנקים 5 עלה ב-91% ב-12 החודשים האחרונים, ב-41% מתחילת השנה, וגם מתחילת חודש יוני ועד לשעת כתיבת שורות אלו הוא טיפס ב-7.7%. מדד ת"א ביטוח מרשים אף יותר ומשאיר אבק לחברים מהבנק. 170% ב-12 חודשים, 68% מתחילת השנה, ו-21% מתחילת החודש ועד לשעה זו. באופן כללי, סקטור הפיננסים בישראל לוהט, אולי החזק ביותר בעולם כולו.
האם המשקיעים הישראלים משתתפים בחגיגה? קרוב לוודאי שכן, כפי שניתן לראות במדד חברות הביטוח, בהן הזרים פחות מושקעים מאשר בבנקים. אבל מעניין לראות את ההשקעה של הקרנות האקטיביות במניות הבנקים. האם המשקיע הישראלי נמצא שם? פחות, לפחות לפי נתוני הגיוסים האחרונים.
- הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיקה: מה קורה בקרנות הפיננסים?
בישראל יש 5 קרנות נאמנות אקטיביות שמתמקדות בסקטור הפיננסים, 3 מתוכן בבנקים. הקרן של מגדל בנקים חדשה יחסית ופועלת מסוף 2024. הקרנות הוותיקות גדולות יחסית עם מאות מיליוני שקלים כל אחת. שתי קרנות נוספות מתמקדות בחלקים אחרים של סקטור הפיננסים הישראלי. הקרן של הראל מכונה "פיננסים". היא מנסה להכות ממוצע של שני מדדי ייחוס: מדד הפיננסים (בשיעור של 80%) ומדד הנדל"ן (20%). בדו"ח הקרן מפורטות המניות בהן הקרן משקיעה: בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים ונדל"ן. זוהי קרן קטנה יחסית עם כ-83 מיליון שקל. קרן נוספת, הקטנה ביותר בתחום הפיננסים, היא הקרן של איילון שמשקיעה בענף המימון ואשראי חוץ בנקאי. מדד הייחוס של הקרן הוא "ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים", אך בפועל השוואה למדד הזה עושה עוול מסוים לקרן, שכן במדד הזה חברות הביטוח מאוד דומיננטיות, ואף רשמו עליות מרשימות כאמור, אך הקרן עצמה לא משקיעה בהן.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
האם הקרנות הללו משכו את המשקיעים הישראלים בחודשים האחרונים? הנה טבלת הגיוסים לפי חודשים (במיליוני שקלים):
כפי שניתן לראות בטבלה, בשתי הקרנות הקטנות יותר הגיוסים לא ממש מרשימים, ומסתכמים בכמה מיליוני שקלים בודדים מתחילת השנה, וישנם אפילו כמה חודשים של פדיונות נטו.
בקרנות הבנקים המגמה מעורבת. בעוד איילים ומגדל מצליחות לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים מתחילת השנה, הקרן של איילון, הגדולה בפער מכל הקרנות האחרות בסקטור, מאבדת כספים. ייתכן שניתן לתלות את ההבדל בהפרש המשמעותי בגובה דמי הניהול – איילון יקרה בהרבה משתי המתחרות (יותר מפי 2 מהקרן של מגדל). על כל פנים, מבין מיליארדי השקלים שזרמו לקרנות הנאמנות מתחילת השנה, סך הכל הוזרמו לקרנות הבנקים פחות מ-100 מיליון שקל.
מה התשואות?
בדקנו האם ניתן להסביר את הגיוסים, ואת ההבדל בין הקרנות השונות בעזרת הבדלים משמעותיים בתשואות. הנה התשואות של חמש הקרנות הללו בחודש, מתחילת השנה ובשנה האחרונה, לעומת מדדי הייחוס (נציין שבנוגע להראל פיננסים ערכנו ממוצע משוקלל על פי המשקל של 80% פיננסים ו-20% נדל"ן). מדד הייחוס של שלוש קרנות הבנקים הוא מדד בנקים 5. לגבי מדד הייחוס של קרן האשראי החוץ בנקאי, התייחסנו קודם לכן.
הקרן היחידה שהצליחה לעקוף את המדדים במעט היא הקרן החדשה והקטנה יחסית של מגדל. הקרנות הגדולות יותר של איילים ואיילון מצליחות לעקוף בחודש האחרון, אך לא מתחילת השנה ולא בשנה האחרונה. הן עדיין משיגות תשואות מרשימות מאוד של עשרות אחוזים, אך השקעה פשוטה במדדים הייתה מניבה תוצאות טובות יותר. ייתכן שזו הסיבה שהמשקיעים לא נוהרים לקרנות הללו. נציין שאכן בקרנות המחקות ישנם גיוסים גבוהים בהרבה. כך לדוגמה, הקרן המחקה של ילין לפידות שעוקבת אחר מדד ת"א בנקים גייסה בחמשת החודשים הראשונים של השנה מעל 160 מיליון שקל - יותר משלוש הקרנות האקטיביות ביחד.
חשיפה לבנקים בקרנות רבות
עם זאת, המשקיעים בקרנות האקטיביות והפאסיביות חשופים להשקעה בבנקים גם לא דרך הקרנות הייעודיות. השקעה בבנקים מאוד פופולרית בקרב מנהלי הקרנות, ובחלק מהמקרים מדובר באחזקה עיקרית גם בקרנות שלא מוגדרות כקרנות בנקים. הנה כמה דוגמאות שממחישות עד כמה דומיננטים הבנקים בקרן מנהלי ההשקעות בישראל:
בנק הפועלים: 473 קרנות שונות מחזיקות במניות בנק הפועלים. בנק הפועלים מהווה 9.72% מנכסי פורטה מניות, ו-9% מנכסי אלפא טק מניות ESG ישראל.
בנק לאומי: מעט מאחור, עם 464 קרנות שונות, נמצא בנק לאומי. גם פה פורטה מניות בחרה להשקיע 9.79% מנכסי הקרן במניה, והראל מניות Large Cap מפנה 9.67% מנכסיה למניות הבנק.
בנק מזרחי: 242 מהקרנות בישראל משקיעות בבנק. אותה קרן של הראל מפנה 8.62% למניות מזרחי, ופורטה, שוב, עם 7.22%.
בנק דיסקונט: 330 קרנות שונות משקיעות בבנק דיסקונט. מבין הקרנות האקטיביות שאינן מוגדרות כקרנות בנקים או פיננסים ניתן למצוא את אלטשולר שחם סופה מניות עם 8.39% וילין לפידות מניות דיבידנד עם 6.4%.
הבנק הבינלאומי: במקרה זה מדובר "רק" על 195 קרנות. הראל מניות דיבידנד עם 7.11% בבנק והראל מניות Large Cap עם 5%.
לסיכום, המשקיע הישראלי חשוף למניות הבנקים והפיננסים בצורות שונות, לאו דווקא דרך הקרנות הייעודיות, וייתכן שלא מדובר בהחלטה גרועה.
- 8.אנונימי 02/07/2025 15:57הגב לתגובה זומוסדי א קונה בונבוניירה ב 16 מוכר ב 17 מוסדי ב מוכר ל א ב18 תוך שנה מחיר הבונבוניירה עלה ל 49
- 7.אנונימי 01/07/2025 17:10הגב לתגובה זוהנגיד יוריד כנראה את הריבית. זה לא טוב למניות הבנקים
- אנונימי 02/07/2025 21:42הגב לתגובה זותבדוק היסטורית
- 6.אנונימי 30/06/2025 15:29הגב לתגובה זולפי דעתי בעתיד שלושת הבנקים הגדולים יהיו במרומים
- אנונימי 30/06/2025 15:37הגב לתגובה זודעתי בסוף הגופים הזרים הם יהיו בעלי שליטה בבנקים לאומי ופועלים יהיה שישו ושימחה
- 5.איריס 30/06/2025 13:44הגב לתגובה זולדעתי הגופים הזרים יעלו את הבנקים סביבות 27%
- אנונימי 30/06/2025 14:36הגב לתגובה זודעתי מאוד ייתכן שלושת הבנקים ימריאו 27%
- 4.אנונימי 30/06/2025 13:16הגב לתגובה זואו כמו הבנקים הכיוון ברור
- 3.אנונימי 30/06/2025 13:08הגב לתגובה זולמי הכתבה הזו טובה למי שרוכש בהוראת קבע. לחלק מהמשקיעים יש הסדר בעמלות הרכישה לקרנות מנוהלות שאין בעקבות מחכות.
- 2.נעומי 30/06/2025 13:04הגב לתגובה זולפי דעתי הפעם גל חדש של עליות תלולות בסקטור הבנקים
- 1.לימור 30/06/2025 12:56הגב לתגובה זוכולם ביחד יעשו חגיגה גדולה לבנקים הגופים הזרים והשאר
- אנונימי 30/06/2025 13:35הגב לתגובה זוצהלה למרומים
2025 בשווקיםהקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה
45 קרנות חדשות ב-2025
שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.
נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.
במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.
יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות בארץ וגמישות
סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.
