הירשמו
  1. ראשי
  2. קרנות נאמנות
בנקים
צילום: אילוסטרציה
קרנות נאמנות

הזרים מזניקים את הבנקים: האם המשקיעים בקרנות הנאמנות מצטרפים לחגיגה?

בעוד שהזרים מסתערים על מניות הבנקים בבורסה, נתוני הגיוסים לקרנות האקטיביות חושפים תמונה מורכבת: האם המשקיע הישראלי נשאר מאחור?

גיא טל | (12)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות בנקים פיננסים


הזרים מזניקים את מניות הבנקים


על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, המשקיעים הזרים מסתערים על הבורסה בתל אביב. בדו"ח לחודש מאי, שפורסם על ידי הכלכלן אוהד ניר מיחידת המחקר של הבורסה, נכתב כי מתחילת השנה רכשו הזרים ניירות ערך בבורסה בתל אביב בהיקף של 9.1 מיליארד שקל, מתוכם 2.5 מיליארד שקל בחודש מאי לבדו. מה קונים הזרים? בעיקר בנקים. על פי הדוח, 70% מרכישות הזרים בחודש מאי התמקדו במניות הבנקים. מתחילת השנה המגמה דומה – 67% מרכישות הזרים היו של מניות הבנקים.

בחודש יוני אמנם פרצה פה מלחמה מול מעצמה אזורית, עפו טילים ופצצות, וכטב"מים ומטוסים טסו הלוך ושוב אלפי קילומטרים בין ישראל ואירן, אבל במהלך אותו חודש המלחמה כבר הספיקה להסתיים במה שנראה כסוג של נוק אאוט ישראלי (אם כי מוקדם להעריך). מן הסתם, גם אם היו כמה רגעים שהזרים אולי חששו, לאור ההתפתחויות ניתן להעריך ברמה גבוהה של ודאות שהמגמה של רכישות זרים, בעיקר בבנקים, נמשכה גם בחודש יוני. 

מדדי הבנקים אכן מזנקים – מדד ת"א בנקים 5 עלה ב-91% ב-12 החודשים האחרונים, ב-41% מתחילת השנה, וגם מתחילת חודש יוני ועד לשעת כתיבת שורות אלו הוא טיפס ב-7.7%. מדד ת"א ביטוח מרשים אף יותר ומשאיר אבק לחברים מהבנק. 170% ב-12 חודשים, 68% מתחילת השנה, ו-21% מתחילת החודש ועד לשעה זו. באופן כללי, סקטור הפיננסים בישראל לוהט, אולי החזק ביותר בעולם כולו.

האם המשקיעים הישראלים משתתפים בחגיגה? קרוב לוודאי שכן, כפי שניתן לראות במדד חברות הביטוח, בהן הזרים פחות מושקעים מאשר בבנקים. אבל מעניין לראות את ההשקעה של הקרנות האקטיביות במניות הבנקים. האם המשקיע הישראלי נמצא שם? פחות, לפחות לפי נתוני הגיוסים האחרונים.



בדיקה: מה קורה בקרנות הפיננסים?


בישראל יש 5 קרנות נאמנות אקטיביות שמתמקדות בסקטור הפיננסים, 3 מתוכן בבנקים. הקרן של מגדל בנקים חדשה יחסית ופועלת מסוף 2024. הקרנות הוותיקות גדולות יחסית עם מאות מיליוני שקלים כל אחת. שתי קרנות נוספות מתמקדות בחלקים אחרים של סקטור הפיננסים הישראלי. הקרן של הראל מכונה "פיננסים". היא מנסה להכות ממוצע של שני מדדי ייחוס: מדד הפיננסים (בשיעור של 80%) ומדד הנדל"ן (20%). בדו"ח הקרן מפורטות המניות בהן הקרן משקיעה: בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים ונדל"ן. זוהי קרן קטנה יחסית עם כ-83 מיליון שקל. קרן נוספת, הקטנה ביותר בתחום הפיננסים, היא הקרן של איילון שמשקיעה בענף המימון ואשראי חוץ בנקאי. מדד הייחוס של הקרן הוא "ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים", אך בפועל השוואה למדד הזה עושה עוול מסוים לקרן, שכן במדד הזה חברות הביטוח מאוד דומיננטיות, ואף רשמו עליות מרשימות כאמור, אך הקרן עצמה לא משקיעה בהן.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

האם הקרנות הללו משכו את המשקיעים הישראלים בחודשים האחרונים? הנה טבלת הגיוסים לפי חודשים (במיליוני שקלים):




כפי שניתן לראות בטבלה, בשתי הקרנות הקטנות יותר הגיוסים לא ממש מרשימים, ומסתכמים בכמה מיליוני שקלים בודדים מתחילת השנה, וישנם אפילו כמה חודשים של פדיונות נטו.

בקרנות הבנקים המגמה מעורבת. בעוד איילים ומגדל מצליחות לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים מתחילת השנה, הקרן של איילון, הגדולה בפער מכל הקרנות האחרות בסקטור, מאבדת כספים. ייתכן שניתן לתלות את ההבדל בהפרש המשמעותי בגובה דמי הניהול – איילון יקרה בהרבה משתי המתחרות (יותר מפי 2 מהקרן של מגדל). על כל פנים, מבין מיליארדי השקלים שזרמו לקרנות הנאמנות מתחילת השנה, סך הכל הוזרמו לקרנות הבנקים פחות מ-100 מיליון שקל.



מה התשואות?


בדקנו האם ניתן להסביר את הגיוסים, ואת ההבדל בין הקרנות השונות בעזרת הבדלים משמעותיים בתשואות. הנה התשואות של חמש הקרנות הללו בחודש, מתחילת השנה ובשנה האחרונה, לעומת מדדי הייחוס (נציין שבנוגע להראל פיננסים ערכנו ממוצע משוקלל על פי המשקל של 80% פיננסים ו-20% נדל"ן). מדד הייחוס של שלוש קרנות הבנקים הוא מדד בנקים 5. לגבי מדד הייחוס של קרן האשראי החוץ בנקאי, התייחסנו קודם לכן.





הקרן היחידה שהצליחה לעקוף את המדדים במעט היא הקרן החדשה והקטנה יחסית של מגדל. הקרנות הגדולות יותר של איילים ואיילון מצליחות לעקוף בחודש האחרון, אך לא מתחילת השנה ולא בשנה האחרונה. הן עדיין משיגות תשואות מרשימות מאוד של עשרות אחוזים, אך השקעה פשוטה במדדים הייתה מניבה תוצאות טובות יותר. ייתכן שזו הסיבה שהמשקיעים לא נוהרים לקרנות הללו. נציין שאכן בקרנות המחקות ישנם גיוסים גבוהים בהרבה. כך לדוגמה, הקרן המחקה של ילין לפידות שעוקבת אחר מדד ת"א בנקים גייסה בחמשת החודשים הראשונים של השנה מעל 160 מיליון שקל - יותר משלוש הקרנות האקטיביות ביחד. 



חשיפה לבנקים בקרנות רבות


עם זאת, המשקיעים בקרנות האקטיביות והפאסיביות חשופים להשקעה בבנקים גם לא דרך הקרנות הייעודיות. השקעה בבנקים מאוד פופולרית בקרב מנהלי הקרנות, ובחלק מהמקרים מדובר באחזקה עיקרית גם בקרנות שלא מוגדרות כקרנות בנקים. הנה כמה דוגמאות שממחישות עד כמה דומיננטים הבנקים בקרן מנהלי ההשקעות בישראל:

  • בנק הפועלים: 473 קרנות שונות מחזיקות במניות בנק הפועלים. בנק הפועלים מהווה 9.72% מנכסי פורטה מניות, ו-9% מנכסי אלפא טק מניות ESG ישראל.

  • בנק לאומי: מעט מאחור, עם 464 קרנות שונות, נמצא בנק לאומי. גם פה פורטה מניות בחרה להשקיע 9.79% מנכסי הקרן במניה, והראל מניות Large Cap מפנה 9.67% מנכסיה למניות הבנק.

  • בנק מזרחי: 242 מהקרנות בישראל משקיעות בבנק. אותה קרן של הראל מפנה 8.62% למניות מזרחי, ופורטה, שוב, עם 7.22%.

  • בנק דיסקונט: 330 קרנות שונות משקיעות בבנק דיסקונט. מבין הקרנות האקטיביות שאינן מוגדרות כקרנות בנקים או פיננסים ניתן למצוא את אלטשולר שחם סופה מניות עם 8.39% וילין לפידות מניות דיבידנד עם 6.4%.

  • הבנק הבינלאומי: במקרה זה מדובר "רק" על 195 קרנות. הראל מניות דיבידנד עם 7.11% בבנק והראל מניות Large Cap עם 5%.

לסיכום, המשקיע הישראלי חשוף למניות הבנקים והפיננסים בצורות שונות, לאו דווקא דרך הקרנות הייעודיות, וייתכן שלא מדובר בהחלטה גרועה.


תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 02/07/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    מוסדי א קונה בונבוניירה ב 16 מוכר ב 17 מוסדי ב מוכר ל א ב18 תוך שנה מחיר הבונבוניירה עלה ל 49
  • 7.
    אנונימי 01/07/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    הנגיד יוריד כנראה את הריבית. זה לא טוב למניות הבנקים
  • אנונימי 02/07/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    תבדוק היסטורית
  • 6.
    אנונימי 30/06/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי בעתיד שלושת הבנקים הגדולים יהיו במרומים
  • אנונימי 30/06/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    דעתי בסוף הגופים הזרים הם יהיו בעלי שליטה בבנקים לאומי ופועלים יהיה שישו ושימחה
  • 5.
    איריס 30/06/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הגופים הזרים יעלו את הבנקים סביבות 27%
  • אנונימי 30/06/2025 14:36
    הגב לתגובה זו
    דעתי מאוד ייתכן שלושת הבנקים ימריאו 27%
  • 4.
    אנונימי 30/06/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
    או כמו הבנקים הכיוון ברור
  • 3.
    אנונימי 30/06/2025 13:08
    הגב לתגובה זו
    למי הכתבה הזו טובה למי שרוכש בהוראת קבע. לחלק מהמשקיעים יש הסדר בעמלות הרכישה לקרנות מנוהלות שאין בעקבות מחכות.
  • 2.
    נעומי 30/06/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי הפעם גל חדש של עליות תלולות בסקטור הבנקים
  • 1.
    לימור 30/06/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
    כולם ביחד יעשו חגיגה גדולה לבנקים הגופים הזרים והשאר
  • אנונימי 30/06/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
    צהלה למרומים
סוחר מניות
צילום: Pixabay
זרקור על קרן נאמנות

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי

איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה? 

גיא טל |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות הראל קרנות נאמנות קרנות מנייתיות

מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
חיסכון פנסיה
צילום: דאלי

סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא

ברקע התנודתיות בשווקים, הקרנות הכספיות ממשיכות למשוך כספים, אם כי בקצב איטי יותר; במקביל נרשמה העברת השקעות ברורה ממניות בישראל לחו"ל; היקף הנכסים הגיע לשיא של 717 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

תעשיית הקרנות סיכמה את ספטמבר עם גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל, המשך רצף חיובי של גיוסים למרות חוסר הוודאות בזירה המקומית והעולמית. היקף הנכסים המנוהל זינק לכ-717 מיליארד שקל לעומת כ-708 מיליארד באוגוסט, כשכ-5.6 מיליארד שקל נבעו מעליות ערך בשווקים והיתר מהזרמות חדשות מצד משקיעים.

על פי הסקירה של מיטב, בסיכום שנתי של תשפ"ה, הגיוסים הגיעו לכ-77 מיליארד שקל נטו, והיקף הנכסים בתעשייה צמח מתחילת השנה בכ-159 מיליארד שקל בזכות גם עליות ערך וגם כניסות הון חדשות.

מה עולה מהנתונים

הנתונים מספטמבר מאותתים על שינוי עדין אך משמעותי בהתנהגות המשקיעים. אחרי חודשים ארוכים של ראלי מקומי חד במניות ישראל, נראה שחלק מהכסף מתחיל לנדוד החוצה, ייתכן כתוצאה מהתחושה שהמחירים כאן כבר טיפסו מהר מדי ומיצו חלק מהפוטנציאל. מנגד, השוק האמריקאי, ששב להציג עליות נאות לצד תחושת יציבות יחסית וגודל חברות מובילות, מושך מחדש עניין מצד משקיעים מקומיים המחפשים פיזור סיכונים והזדמנויות רחבות יותר.

במקביל, הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז הון עצום. אמנם קצב הגיוסים נרגע מעט בהשוואה לשיאי החודשים הקודמים, בין היתר על רקע ציפיות להורדות ריבית, אבל עצם המשך הזרימות מעיד על הביקוש הגבוה לחלופות סולידיות לעו"ש ולפיקדונות בנקאיים. בעיני רבים, מדובר בכסף שמחכה להזדמנויות, אך בינתיים נשאר "מחנה בטוח" עם נזילות גבוהה ותשואה נאה יחסית לסיכון.

התמונה הזו משלימה את מה שאנחנו רואים גם בשוק האג"ח. גיוסים גבוהים במיוחד בקרנות אג"ח מחוברים ישירות לגאות בהנפקות המקומיות ולחזרה של המוסדיים לרכוש חוב, לעיתים בפרמיות קטנות מאוד. אחרי תקופה ארוכה של דרישה ל"פרמיית סיכון" גבוהה, ניכר שהגופים הגדולים מרגישים בנוח להיחשף מחדש לחוב מקומי, בין אם מתוך הערכה שהסיכון ירד ובין אם מתוך צורך "לעבוד את הכסף" במציאות של עודפי נזילות (כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת).

להמשך הכתבה לחץ כאן