הזרים מזניקים את הבנקים: האם המשקיעים בקרנות הנאמנות מצטרפים לחגיגה?

הזרים מזניקים את מניות הבנקים

כפי שניתן לראות בטבלה, בשתי הקרנות הקטנות יותר הגיוסים לא ממש מרשימים, ומסתכמים בכמה מיליוני שקלים בודדים מתחילת השנה, וישנם אפילו כמה חודשים של פדיונות נטו.

בקרנות הבנקים המגמה מעורבת. בעוד איילים ומגדל מצליחות לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים מתחילת השנה, הקרן של איילון, הגדולה בפער מכל הקרנות האחרות בסקטור, מאבדת כספים. ייתכן שניתן לתלות את ההבדל בהפרש המשמעותי בגובה דמי הניהול – איילון יקרה בהרבה משתי המתחרות (יותר מפי 2 מהקרן של מגדל). על כל פנים, מבין מיליארדי השקלים שזרמו לקרנות הנאמנות מתחילת השנה, סך הכל הוזרמו לקרנות הבנקים פחות מ-100 מיליון שקל.

מה התשואות?

בדקנו האם ניתן להסביר את הגיוסים, ואת ההבדל בין הקרנות השונות בעזרת הבדלים משמעותיים בתשואות. הנה התשואות של חמש הקרנות הללו בחודש, מתחילת השנה ובשנה האחרונה, לעומת מדדי הייחוס (נציין שבנוגע להראל פיננסים ערכנו ממוצע משוקלל על פי המשקל של 80% פיננסים ו-20% נדל"ן). מדד הייחוס של שלוש קרנות הבנקים הוא מדד בנקים 5. לגבי מדד הייחוס של קרן האשראי החוץ בנקאי, התייחסנו קודם לכן.

הקרן היחידה שהצליחה לעקוף את המדדים במעט היא הקרן החדשה והקטנה יחסית של מגדל. הקרנות הגדולות יותר של איילים ואיילון מצליחות לעקוף בחודש האחרון, אך לא מתחילת השנה ולא בשנה האחרונה. הן עדיין משיגות תשואות מרשימות מאוד של עשרות אחוזים, אך השקעה פשוטה במדדים הייתה מניבה תוצאות טובות יותר. ייתכן שזו הסיבה שהמשקיעים לא נוהרים לקרנות הללו. נציין שאכן בקרנות המחקות ישנם גיוסים גבוהים בהרבה. כך לדוגמה, הקרן המחקה של ילין לפידות שעוקבת אחר מדד ת"א בנקים גייסה בחמשת החודשים הראשונים של השנה מעל 160 מיליון שקל - יותר משלוש הקרנות האקטיביות ביחד. 

חשיפה לבנקים בקרנות רבות

עם זאת, המשקיעים בקרנות האקטיביות והפאסיביות חשופים להשקעה בבנקים גם לא דרך הקרנות הייעודיות. השקעה בבנקים מאוד פופולרית בקרב מנהלי הקרנות, ובחלק מהמקרים מדובר באחזקה עיקרית גם בקרנות שלא מוגדרות כקרנות בנקים. הנה כמה דוגמאות שממחישות עד כמה דומיננטים הבנקים בקרן מנהלי ההשקעות בישראל:

• בנק הפועלים: 473 קרנות שונות מחזיקות במניות בנק הפועלים. בנק הפועלים מהווה 9.72% מנכסי פורטה מניות, ו-9% מנכסי אלפא טק מניות ESG ישראל.

• בנק לאומי: מעט מאחור, עם 464 קרנות שונות, נמצא בנק לאומי. גם פה פורטה מניות בחרה להשקיע 9.79% מנכסי הקרן במניה, והראל מניות Large Cap מפנה 9.67% מנכסיה למניות הבנק.

• בנק מזרחי: 242 מהקרנות בישראל משקיעות בבנק. אותה קרן של הראל מפנה 8.62% למניות מזרחי, ופורטה, שוב, עם 7.22%.

• בנק דיסקונט: 330 קרנות שונות משקיעות בבנק דיסקונט. מבין הקרנות האקטיביות שאינן מוגדרות כקרנות בנקים או פיננסים ניתן למצוא את אלטשולר שחם סופה מניות עם 8.39% וילין לפידות מניות דיבידנד עם 6.4%.

• הבנק הבינלאומי: במקרה זה מדובר "רק" על 195 קרנות. הראל מניות דיבידנד עם 7.11% בבנק והראל מניות Large Cap עם 5%.

לסיכום, המשקיע הישראלי חשוף למניות הבנקים והפיננסים בצורות שונות, לאו דווקא דרך הקרנות הייעודיות, וייתכן שלא מדובר בהחלטה גרועה.