מגזר הייצור בארצות הברית קם לתחיה - למרות טראמפ או בזכותו?

בשבוע שעבר הראנו במדור זה שלמרות הזעזועים בשווקים, ולמרות שהנאסד"ק הספיק להיכנס לתיקון (וכבר הספיק להתרחק ממנו אחרי כמה ימי מסחר חזקים ביותר), דוחות החברות משדרים עוצמה, ונראה שהן מתפקדות היטב גם  בסביבה של אינפלציה גבוהה וריבית מרסנת. השבוע התפרסם נתון שמסביר באופן חלקי את החוסן הזה, ואומר דבר פשוט למדי - הכלכלה האמריקאית מתחזקת.

לקראת סוף השבוע שעבר פורסמו פורסמו נתוני צמיחה מאכזבים. על פי האומדן הראשון של התמ"ג לרבעון השני הכלכלה האמריקאית רשמה האטה בקצב הצמיחה, כאשר התוצר המקומי הגולמי התרחב בקצב שנתי של 1.5% בלבד, לעומת צמיחה של 2.1% שנרשמה ברבעון הראשון. נתון זה אכזב חלק מהמשקיעים, ותרם לתחושה שהכלכלה האמריקאית במקום לא טוב. 

אבל אז הגיע מדד מנהלי הרכש PMI של ה-ISM שהראה שפעילות הייצור התעשייתי בארצות הברית רשמה בחודש יולי קצב צמיחה חזק במיוחד, כשהמדד זינק בחודש יולי לרמה של 55.6%. נתון זה משקף עלייה של 2.3 נקודות האחוז לעומת נתון חודש יוני שעמד על 53.3%, ועוקף באופן ניכר את תחזיות השוק המוקדמות ואת הערכות האנליסטים שחזו קריאה מתונה בהרבה של כ-54.0%. הקריאה של חודש יולי מסמנת את רמת הפעילות הגבוהה ביותר שנרשמה במגזר התעשייתי האמריקאי מאז מאי 2022, אז עמד המדד על 55.9%. תוצאה זו מייצגת את החודש השביעי ברציפות של התרחבות במגזר הייצור (קריאה מעל רמת ה-50%), וזאת לאחר תקופה ממושכת של 10 חודשי התכווצות רצופים שהסתיימה בדצמבר 2025. 

במקביל, מגזר השירותים, המהווה את הרוב המוחלט של הפעילות הכלכלית בארצות הברית, הציג אף הוא התרחבות איתנה. בחודש יוני, מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים (Services PMI) רשם קריאה של 54%, והכלכלנים צופים עלייה קלה בחודש יולי ל-54.2%. במקרה זה לא מדובר בנתון יוצא דופן כל כך, שכן המדד השלים 25 חודשים רצופים של צמיחה מובהקת.

מגזר הייצור מציג צמיחה מפתיעה

הרבה פעמים נתוני מאקרו שמתפרסמים משקפים רעש מקרי, או אנומליה רגעית, ולכן נתון אחד (תמ"ג) יכול להראות חולשה, ונתון אחר (PMI) עוצמה, אבל במקרה זה מדובר, כאמור, בחודש שביעי רצוף שבו מדד מנהלי הרכש של ה-ISM מציג צמיחה, רצף שלא נראה כמותו במשך שנים ארוכות. הדבר אכן מעיד על חסינות מסוימת של הכלכלה הריאלית למרות סביבת הריבית המאתגרת והמתח הגיאופוליטי.

ניתן לצרף לכך גם את מדד ה-IMI של מורגן סטנלי. שהציג מגמת שיפור במהלך חודש יולי. המדד הוא כלי מעקב שפיתח הבנק במטרה לאמוד את בריאותו הכללית של מגזר התעשייה. בדומה למדד מנהלי הרכש, הוא משקלל אינדיקטורים מובילים רבים, בהם היקפי הזמנות חדשות, רמות מלאי אצל היצרנים, קצב הייצור בפועל, זמני אספקה של ספקים ורמות המחירים של חומרי הגלם. העלייה שנרשמה בחודש יולי מעידה על כך שחלק ניכר מהפרמטרים הללו הציגו שיפור וסייעו לדחוף את המדד כלפי מעלה.

לכן, נראה שגם את נתון התמ"ג החלש ניתן להסביר, כפי שטוענים בממשל, כעיוות סטטיסטי זמני בלבד. שר האוצר, סקוט בסנט, ציין בראיון מיוחד כי הקריאה המאכזבת מושפעת רבות מנתונים טכניים, ביניהם שחרור מלאים ממאגר הנפט האסטרטגי שנועד לצנן את מחירי האנרגיה, אשר קוזזו תחשיבית מצמיחת התמ"ג. בסנט הדגיש כי הכלכלה הריאלית נותרה איתנה, שכן שוק העבודה ממשיך לייצר משרות בקצב יציב, והצרכן האמריקאי מפגין חוסן גבוה. לדבריו, נתוני הליבה של הכלכלה חזקים, והוא צופה כי בסיכום השנתי התמ"ג יצמח בשיעור גבוה משמעותית מרף ה-2%.

הנתונים החזקים ממדד מנהלי הרכש מהווים הוכחה נוספת לכך שהפסימיות סביב נתוני התוצר הרשמיים, הייתה מוקדמת.

• הבית הלבן צפוי להאריך את הפטור מחוק ג'ונס להוזלת הדלק
• הנפט נופל ביותר מ-5% אחרי שטראמפ ביטל תקיפה באיראן

שינוי מגמה אמיתי 

למרות שהשירותים מהווים את החלק המשמעותי יותר בכלכלה האמריקאית, נתמקד דווקא במדד הייצור. סקטור הייצור נחשב בשנים או אולי אפילו העשורים האחרונים לעקב אכילס של הכלכלה הגדולה בעולם, כשיותר ויותר תעשיות עברו לייצור בכל רחבי העולם, החל מסין, ועד מקסיקו. חלק גדול מהאג'נדה של ממשל טראמפ הוא להחזיר את הייצור לארצות הברית, ונראה שסוף סוף המאמצים מתחילים לשאת פרי. 

ניתוח של רכיבי המדד מראה שמדובר בשינוי מגמה אמיתי ולא ברעש מקרי, כשכמעט כל רכיבי המדד רשמו שיפור משמעותי. המדד עצמו מורכב מחמישה תתי מדדים במשקל שווה: הזמנות חדשות, ייצור, תעסוקה, משלוחי ספקים ומלאי עסקי. 

תת מדד הייצור זינק ב-6.3 נקודות לרמה של 58.5% לעומת 52.2% ביוני. זהו שיעור ההתרחבות הגבוה ביותר מאז נובמבר 2021, תקופת ההתאוששות ממגפת הקורונה.  הנתון מלמד על הגדלה מהירה של קצב הייצור במפעלים הפיזיים כדי לענות על זרם ההזמנות החדשות (תת מדד נוסף). אלו, התרחבו זה החודש השביעי ברציפות  והגיעו לרמה של 56.7% במקביל לעליה בצבר ההזמנות ל-55%. 

אחת ההתפתחויות המרכזיות בדו"ח נוגעת למצב התעבודה במגזר הייצור. תת מדד התעסוקה עלה לרמה של 52.8% בהשוואה ל-49.7% ביוני, ובכך חצה את קו ה-50% המפריד בין התכווצות להתרחבות. חצייה זו מסמנת את החזרה להתרחבות בגיוס עובדים לראשונה מזה 33 חודשים, זאת לאחר תקופה ממושכת של לחצים כבדים וצמצום מצבות כוח האדם בתעשייה מאז סוף שנת 2023. כעת, 1.5 מנהלים מדווחים על גיוס עובדים לעומת 1 שמדווח על צמצום, מה שמעיד על בטחון הולך וגובר של המנהלים ביציבות הביקושים לטווח הבינוני,  לאחר תקופה ארוכה שבה מגזר השירותים נשא לבדו בנטל יצירת המשרות. 

מי שדווקא התכווץ ובקצב מהיר הוא מדד מלאי הלקוחות, שעמד על 40.7%. זהו כמובן אינדיקטור חיובי גם כן למגזר הייצור. אם המלאי מצטמצם יש צורך בהזמנות חדשות ובעוד ייצור, כדי למנוע מחסור במדפים. 

• סולאראדג' קורסת 21%, טאבולה 24%, נייס 8%; עליות בוול סטריט
• סולאראדג' נופלת - תחזית מאכזבת למרות שיפור בתוצאות

מדיניות הממשל או בום הבינה המלאכותית?

כאמור, ההתרחבות החזקה מגיעה על רקע מצב מאקרו כלכלי בעייתי. האינפלציה הגבוהה שנמשכת כבר כמה שנים, הלחץ על מחירי האנרגיה כמו גם הריבית הגבוהה הם לא סביבה טבעית להתרחבות מהירה בייצור. מה בכל זאת תורם לחוסן של מגזר הייצור? כרגיל תחת ממשל טראמפ התשובה בה תבחר תלויה בשאלה האם אתה תומך בטראמפ או מתנגד לו. 

כאמור, אחת ממטרות הדגל של ממשל טראמפ היא להחזיר את הייצור לארצות הברית אחרי שנים של כניעה להגמוניה הסינית. לצורך כך הוא הפעיל את מדיניות המכסים, ולחץ על החברות בכל דרך אפשרית, מילולית או לא מילולית, להעביר ייצור לארצות הברית. בנוסף למדיניות המכסים, בחוק התקציב (BBB) ובחוקים נוספים ניתנו הטבות מס משמעותיות להשקעות בארצות הברית ותמריצים עסקיים אחרים לעודד השקעה מקומית, להגדיל את הפיריון ולחזק את שרשראות האספקה הפנימיות. חברות רבות החלו לבחון מחדש את כדאיות הייצור באסיה, בעיקר בעקבות השיבושים שנוצרו בתקופת הקורונה ומאז, ובעקבות המתיחות המתמשכת מול סין. 

המתנגדים טענו שהמכסים דווקא מקשים על הייצור בארצות הברית, כיון שייבוא חומרי הגלם מתייקר. רבים הצביעו על כך שבמהלך 2025 מספר המשרות בתעשייה הצטמצם, אולם כעת הטענה הזו פשוט כבר לא נכונה. מגזר הייצור מתרחב, ומספר המשרות עולה, למרות שהמכסים נותרו על כנם (את המכסים שבית המשפט ביטל, החליף ממשל טראמפ במכסים אחרים). כלומר, זה לקח זמן, כפי שטענו גורמים בממשל כל העת, אבל בסופו של דבר ההשפעה מצטברת וניכרת גם בנתוני האמת. 

אולם יש הטעונים שהייצור עולה למרות המכסים (והקשיים שהם גורמים) ולא בזכותם. אלו זוקפים התרחבות הייצור לגורם אחר לחלוטין: בום ההשקעות בבינה המלאכותית, שלא מעט מהן נעשות בארצות הברית. 

אבל באמת לא מדובר בסיבות תחליפיות. בהחלט ייתכן, שהעובדה הזו עצמה, שמרבית ההשקעות הללו מתבצעות בארצות הברית, היא עצמה תוצאה של מדיניות הממשל. החברות מקימות את מרכזי הנתונים בארצות הברית יותר מאשר במקומות אחרים בעולם כיון שהן חוששות מתגובת טראמפ, נרתעות מעלויות המכסים או נמשכות לתמריצים השונים. ישנן סיבות נוספות לפתח את המרכזים הללו בארצות הברית, אבל לא ניתן להתעלם גם מהשפעת מדיניות הממשל בתחום הזה. 

כמובן שגם ללא קשר להשפעת מדיניות הממשל, אין ספק שתנופת ההשקעות חסרת התקדים בתחום הבינה המלאכותית הוא גורם בפני עצמו בחזרה לחיים של מגזר הייצור בארצות הברית. לפי הערכות של כלכלנים מחברת אוקספורד אקונומיקס, גל ההשקעות בתשתיות AI אחראי לכשליש מהצמיחה הכלכלית שנרשמה בארצות הברית בתקופה האחרונה. על פי הנתונים, ההוצאה השנתית על תוכנה, ציוד מחשוב, ציוד תקשורת והקמת מרכזי נתונים הגיעה לקצב של כ-1.5 טריליון דולר, לעומת טריליון דולר בלבד לפני שנתיים. במקביל, ההוצאות על בניית מרכזי נתונים הסתכמו ביוני ב-68.3 מיליארד דולר בקצב שנתי – עלייה של 21.5 מיליארד דולר בתוך שנה אחת.

ההשקעות הללו משפיעות ישירות גם על מגזר הייצור. בדוח מנהלי הרכש של ה-ISM לחודש יולי ציינו חברות תעשייתיות כי הביקוש למוצרים ולציוד הקשור לבינה מלאכותית ממשיך להיות חזק במיוחד. במקביל, בניית מרכזי הנתונים מייצרת ביקוש למערכות קירור, גנרטורים, ציוד תקשורת, שבבים ורכיבים אלקטרוניים נוספים, ומעודדת גיוס עובדים והשקעות בתעשייה.

התחזיות בוול סטריט מצביעות על כך שהבום רחוק מסיום. לפי הערכות האנליסטים, חמש ענקיות הטכנולוגיה, אלפאבית, אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל, צפויות להשקיע כמעט 4 טריליון דולר בתשתיות AI עד שנת 2029, יותר מ-300 מיליארד דולר מעל התחזיות שניתנו רק לפני חודש. הפער בין נתון התמ"ג המאכזב לנתוני ה-PMI המפתיעים מלמד שוב עד כמה מטעה להסתכל על מספר בודד. בעוד שהתמ"ג הרשמי משקף עיוותים חשבונאיים חד-פעמיים, מדדי מנהלי הרכש חושפים כלכלה ריאלית שמתחזקת בעיקר הודות לשילוב הנדיר של מדיניות תמריצים לייצור מקומי וגל השקעות חסר תקדים בתשתיות בינה מלאכותית. אם המגמות הללו יימשכו, ייתכן שהרבעונים הקרובים יראו תמונת צמיחה עקבית הרבה יותר משהצביעו עליה הכותרות בשבוע שעבר.