מדד מנהלי הרכש (Purchasing Managers' Index, PMI) הוא אחד המדדים המקדימים החשובים ביותר להערכת מצב הפעילות הכלכלית. המדד מבוסס על סקר חודשי בקרב מנהלי רכש בחברות, הנשאלים על מגמות בהזמנות חדשות, בייצור, בתעסוקה, במלאים ובמחירי חומרי הגלם, והתוצאה מתומצתת
לערך מספרי הנע סביב 50 נקודות.
קו פרשת המים במדד הוא הרמה של 50 נקודות: ערך מעל 50 מעיד על התרחבות הפעילות הכלכלית לעומת החודש הקודם, בעוד ערך מתחת ל-50 מצביע על התכווצות והאטה. משום שהוא מבוסס על עדות ישירה של אנשי השטח, ה-PMI נחשב לאינדיקטור "מקדים"
- הוא נוטה להצביע על שינויי מגמה עוד לפני שהם משתקפים בנתוני התוצר והתעסוקה הרשמיים.
מדדי מנהלי הרכש מתפרסמים בנפרד למגזר התעשייה ולמגזר השירותים, ובגרסאות לאומיות ובינלאומיות (כמו ה-PMI של S&P Global וה-ISM האמריקאי). המדד נמנה עם המדדים
הכלכליים המובילים, ומשקיעים וכלכלנים עוקבים אחריו מקרוב: פרסום מפתיע - לחיוב או לשלילה - עשוי להזיז את הבורסה ואת שערי המטבע, שכן הוא משמש בנקים מרכזיים כאיתות מוקדם על עוצמת הצמיחה ועל סיכוני האינפלציה.
התמ"ג ברבעון השני הצביע על האטה, אך מדד מנהלי הרכש לייצור זינק לשיא של ארבע שנים ומגזר התעסוקה בתעשייה חוזר לצמוח לראשונה מזה 33 חודשים. שילוב של מדיניות המכסים והשקעות ענק בבינה מלאכותית מעניק לכלכלה האמריקאית חוסן שלא בא לידי ביטוי בנתון הרשמי