אופציות ב-150 מיליארד שקל תקועות בהייטק: כך מתכננים באוצר למסות אותן

כ-150 מיליארד שקל. זה השווי המוערך של מניות ואופציות שמחזיקים היום עובדי הייטק ישראלים. הסכום הזה תופח משנה לשנה, ורובו ממתין למימוש שנדחה שוב ושוב. יחד איתו ממתין גם המס שהמדינה אמורה לגבות עליו.

צוות ברשות המסים ובמשרד האוצר מנסה להשיג שתי מטרות בפעולה אחת - להגדיל את המסים מהר ולמסות את הרווחים מהאופציות בשיעור שעולה על 25% ובכךלסגור פרצת מס שהיתה במכשיר הזה במשך עשרות שנים. אחרי הכל, ההטבה באופציות ומניות לעובדים היא הטבת שכר והיא אמורה להיות ממוסה לפי מדרגות השכר - עד 50%, ולא ליהנות ממס מופחת בשיעור של 25%.

מדובר על מהלך שאמור להיות מיושם בתקציב 2027 כשהכוונה היא להעלות את המס בהדרגה בנת 2028 ואילך. כל מחזיקי מניות ואופציות יעדיפו לממש במסגרת המס הנמוך עוד בשנת 2027. אבל צריך לומר שהדרך עוד ארוכה. יש פער גדול בין הדרג המקצועי שרוצה למסות את האופציות והמניות כמו מיסוי עבודה לבין הדרג שאמור לאשר שנתון ללחצים. הכוונה לתת סוכרייה - הקלה במס על שכר העבודה, במקביל להעלאת המס על האופציות ועדיין זה נראה קשה לביצוע, במיוחד כשההייטק שהוא מנוע הצמיחה המשמעותי של המשק, נמצא כעת בתקופה מאתגרת עם פיטורי AI רבים.  

למה המימוש נדחה שוב ושוב

המנגנון שיוצר את הפקק יושב בסעיף 102 בפקודת מס ההכנסה, המסלול שדרכו מוענקות כמעט כל האופציות בהייטק המקומי. במסלול רווח ההון עם נאמן מופקדות המניות בידיו של נאמן שאושר בידי פקיד השומה, למשך 24 חודשים לפחות ממועד ההקצאה. מי שעומד בתנאי משלם 25% על הרווח, בדיוק כמו משקיע מהשורה בבורסה. מכירה מוקדמת יותר מוציאה את העובד מההטבה, והרווח כולו נחשב הכנסת עבודה: מס שולי שמטפס עד 50%, ואיתו מס בריאות ודמי ביטוח לאומי, שמעלים את השיעור האפקטיבי לכ-62%.

פער של עשרות אחוזים בין שני המסלולים מייצר תמריץ ברור להמתין, והתוצאה - עובדים מחזיקים את הנייר כל עוד הם מועסקים, וחלון המימוש הנפוץ נפתח כ-90 יום אחרי שההעסקה מסתיימת. ברשות המסים כבר העריכו בעבר כי אופציות ששוות כ-15 מיליארד שקל מוענקות מדי שנה לעובדי ההייטק, כך שמדובר בצנרת שמתמלאת מהר בהרבה מהקצב שבו היא מתרוקנת.

הענף שמחזיק כמעט חמישית מהתוצר

ההייטק מספק כ-18% מהתוצר, קרוב ל-60% מהיצוא הישראלי בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בשנה, וכשליש מהצמיחה במשק בעשור האחרון. מס ההכנסה שמשלמים עובדיו מגיע לכרבע מגביית המס הישיר כולה. בתוך כך, הענף נמצא כאמור בתקופה מאתגרת: יותר מ-10,000 עובדים פוטרו מתחילת השנה, דוח רשות החדשנות הצביע על ירידה ראשונה זה עשור במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל, וההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית משנה את מבנה התעסוקה. הכבדה גסה מדי על העובדים האלה עלולה לעלות לקופה יותר ממה שהיא תכניס לה.

מנגד עומד הצורך הפיסקלי. הגבייה אמנם עוקפת את התחזיות, אבל ההוצאה הביטחונית ממשיכה לדחוף כלפי מעלה את יחס החוב לתוצר, שטיפס לכ-68.6% בסוף 2025 ומתקרב ל-70%, לעומת כ-60% ערב המלחמה. באוצר מקווים בינתיים לעמוד ביעד גירעון של כמעט 5% מהתוצר. בד בבד, הגזירות שהוטלו על משקי הבית בשנים האחרונות, מהקפאת מדרגות המס ועד ההתייקרות בתשלום לביטוח הלאומי, כבר מיצו את עצמן פוליטית, ומכאן נולדה דרך האמצע: להקל על מי שעובד ולחפש מקור גבייה חדש במקום אחר.

באוצר ורשות המסים פועלים במקביל בתוכניות נוספות - נבחן גם צמצום ההפרשות לפנסיה, שיקטין את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני; שינוי במודל חשבונית ישראל, שבו כל חשבונית תקבל אישור פרטני מהרשות ורפורמת הארביטראז', שנועדה להשוות את התנאים בין אפיקי החיסכון.