עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

רשות המסים: אופציות ב-15 מיליארד שקל מוענקות כל שנה להייטקיסטים

רשות המסים מעוניינת לנטר את הנתונים כדי להבין את היקף ההטבה וכדי לפקח על מסלול המס באופציות; תחייב פעילות ודיוווח דיגיטלי על אופציות; וגם - האם האופציות יהפכו אתכם לעשירים?
נושאים בכתבה אופציות לעובדים

עובדי אנבידיה עשו את "המכה" הגדולה מכולם כאשר רוב העובדים בארץ ובחו"ל הפכו למיליונרים. אבל גם עובדי מיקרוסופט, גוגל, פאלו אלטו, אמזון, מטא ועוד עובדי מאות גופים בינלאומיים שמחזיקים כאן פעילות מקומית, לצד מאות חברות הייטק ישראליות שנסחרות בוול סטריט, הרוויחו יפה באופציות.

וזה עוד בלי רבבות עובדים בחברות פרטיות שקיבלו אופציות ששוות לא מעט כסף. על פי ההערכות יש כ-100-150 אלף עובדים שמקבלים הטבה משמעותית באופציות ובמניות, חלק גדול מהם הפך למבוסס בזכות האופציות, כ-10%-20% הפכו למיליונרים.

אופציות להתעשרות - לא רק באנבידיה

ההתעשרות באנבידיה היא המהירה והגדולה ביותר בשנים האחרונות. לחברה מעל 32 אלף עובדים, רובם כבר עשירים. בארץ יש לחברה מעל 3,600 עובדים, רובם הגדול מחזיק באופציות ובמניות שהרווח עליהן הוא בממוצע כ-750-850 אלף דולר. יש מאות רבות שהרוויחו מיליוני דולרים רבים, ויש לא מעט שאצלם הרווח הוא בסכומים של עשרות מיליוני דולרים. (כאן תראו את החישוב לתחילת השנה, מאז אנבידיה הוסיפה 750%).

המס המשולם על הרווחים האלו, תתפלאו הוא דווקא נמוך - 25% בלבד. הסיבה היא שרשות המסים מכירה בהטבה הזו כהטבה הונית שחייבים במס הון, כמו על רווחים בבורסה ולא מס פירותי כמו על עבודה (עד 50%). זה לא הכי הוגן, כי בפועל, יש תחליף בין שכר לבין אופציות. כשעובד מגיע לחברה הוא מוכן לקבל קצת פחות עם יקבל יותר אופציות, כלומר, אופציות זה חלק מהשכר. ועדיין - מבחינת רשות המסים, רואים בזה ברוב המקרים לא כשכר, אלא כרווח ממניות. 

 

רשות המסים - מערכת דיגיטלית חדשה; מה המטרה?

היום מעדכנת רשות המסים על מערכת דיגיטלית חדשה לדיווח על הקצאת האופציות לעובדים. חברות שמקצות אופציות למניות בחברה לעובדיהן ידווחו על כל התהליך ההקצאה – החל מתכנית ההקצאה, עבור בדיווח רבעוני ועד לדיווח על המימוש על ידי העובד – באמצעות המערכת וזאת במטרה לאפשר לרשות לקיים הליך ביקורת יעיל על קיום התנאים להטבת המס במימוש אופציות ולהעניק לרשות ולמקבלי ההחלטות תמונה מלאה בנוגע להיקף האופציות המוקצות במשק הישראלי והעלות הפיסקאלית של הטבת המס.

על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, עובד בחברה ישראלית זכאי לממש אופציות למניות בחברה ולשלם מס רווחי הון בשיעור של 25% במקום מס שולי לפי גובה השכר שעשוי להגיע עד ל-50%. התנאים למימוש ההטבה הם שהאופציות הוענקו במסגרת תכנית הקצאה שאושרה על ידי רשות המסים וכי המניות הוחזקו בידי נאמן למשך שנתיים לפחות.

כיום, חברות המקצות אופציות לעובדיהן מדווחות לרשות המסים על תכנית הקצאות בדיווח ידני, ולאחר מכן מדווחות על מימוש האופציות של כלל העובדים בחברה במרוכז. שיטת דיווח זו מקשה על רשות המסים לקיים ביקורת יעילה על מנת לוודא כי התנאים להטבת המס התקיימו וחישוב המס נעשה בצורה נכונה. כמו כן, היעדר ריכוז של המידע המלא במערכת דיגיטלית מקשה על רשות המסים לקבוע מה העלות התקציבית של הטבת המס.

קיראו עוד ב"BizTech"

בעקבות עבודה מרוכזת שנעשתה בחטיבה המקצועית ברשות המסים, אשר במהלכה התברר כי המחזור השנתי בממוצע של האופציות לעובדים במשק הישראלי הינו גבוה מ-15 מיליארד שקל  וכי הנאמנים שמחזיקים באופציות הללו עושים כבר שימוש במערכות דיגיטליות שיכולות לעבור התממשקות למערכת של רשות המסים, הוחלט על דיגיטציה של התחום. במסגרת מהלך זה, חברות המבקשות להקצות אופציות לעובדים יגישו את תכנית ההקצאה לאישור רשות המסים באמצעות טופס מקוון. במהלך ההגשה יענו נציגי החברות על שאלון ועל סמך תשובותיהם תקבע רשות המסים אם יש מקום לאשר את התכנית או לבקש מהחברה לבצע בה שינויים. בנוסף, רשות המסים תממש את זכאותה לפי החוק לדרוש דיווח רבעוני מלא מכלל החברות המקצות אופציות והנאמנים המנהלים אותן, בנוגע לאופציות המוחזקות אצלם או ממומשות דרכם.

 

 

ברשות המסים מדגישים כי "הדיגיטציה של תחום האופציות תאפשר לרשות המסים לקיים ביקורת חכמה ויעילה על התחום, מבלי להקשות על גורמים המתנהלים בצורה תקינה ותוך מיצוי מקסימלי של פוטנציאל הגבייה, לצד קבלת תמונה מלאה של עלות ההטבה והיקף האופציות במשק הישראלי". במילים אחרות, הם בעצם אומרים שהם חוששים מדליפה של מסים.

הטבות לעובדים בהייטק

אופציות הן זכות (אך לא חובה) לרכוש מניות של החברה שבה אתם עובדים במחיר שנקבע מראש - מחיר המימוש. ההנחה היא שערך המניה יעלה עם הזמן, וכך תוכלו לממש את האופציות ברווח.

מונחים שחשוב להכיר בעולם האופציות:

מחיר מימוש: המחיר שבו תוכלו לרכוש את המניה.

תקופת הבשלה (Vesting): פרק הזמן שבו האופציות ניתנות למימוש באופן מלא או הדרגתי.

תוקף האופציות: כמה זמן יש לכם לממש את האופציות אחרי סיום העבודה.

המיסוי על אופציות כאמור - 25% תחת מסלול רווחי הון (מסלול 102) בתנאי שתקופת החזקה תהיה 24 חודשים לפחות ותהיה הפקדה לתוכנית נאמנות. אחרת זה יהיה מסלול פירותי - הרווח ממוסה כשכר עבודה לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%).

מה זה RSU?

מניות חסומות (RSU - Restricted Stock Units) הן מניות שמוענקות לעובד, אך נדרשת תקופת הבשלה לפני שניתן למכור אותן. בשונה מאופציות, אין צורך לשלם מחיר מימוש. כלומר, ברגע שהמניות "נפתחות" הן כבר שוות כסף.

יתרון: אין סיכון שמחיר המניה יירד מתחת למחיר המימוש (כמו באופציות). חיסרון: המיסוי חל במועד הבשלה, גם אם לא מכרתם את המניות.

אופציות לעובדי סטארטאפ לעומת חברות ציבוריות - האופציות נוטות להיות בסיכון גבוה יותר, אך עם פוטנציאל לרווחים משמעותיים אם החברה מצליחה להגיע להנפקה או מכירה. מנגד, בחברות ציבוריות יש יותר שקיפות ובהירות בנוגע לערך המניות, אך לרוב הפוטנציאל לרווחים משמעותיים נמוך יותר.

האם כדאי לממש את האופציות? התשובה תלויה בכמה גורמים:

מצב החברה: האם החברה צומחת? האם יש לה סיכוי להנפקה או אקזיט?

המצב הפיננסי שלכם: האם אתם יכולים להרשות לעצמכם להשקיע במניות?

תחזית שוק: האם נראה שמחיר המניה יעלה? וזה גם תלוי במצב שוק המניות בכלל ובפרמטרים רבים

מכשירים פיננסיים נוספים לעובדי הייטק - ESPP (Employee Stock Purchase Plan): אפשרות לרכוש מניות בהנחה ממחיר השוק.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אין כמו טיפלתי 11/12/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
    יום אחד,אתם תהיו מאוד עשירים....מה 2000 אופציות שקיבלתם....
  • 17.
    לא לגעת כאן בכלום אני בפוטים (ל"ת)
    ףסמדר 11/12/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    רק פוטים אל תיקנו מניות.לא כלום. נפילות בדרך (ל"ת)
    עודד 11/12/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אין מה לחפש בשוק שלנו הכל דפוק ויירד (ל"ת)
    ערן לוי 11/12/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    השוק שלנו גמור הזהרתי לא לקנות כלום תפסידו (ל"ת)
    בני שריד 11/12/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנחנו בתחילתו של ירידות חדות הכל בשורט (ל"ת)
    אליהו 11/12/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שלנו סיים עליות לא בנקים לא נדלן. כלום (ל"ת)
    פלד 11/12/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עוד אתמול אמרתי לכם לא לגעת בשוק שלנו יירד חזק (ל"ת)
    שרון 11/12/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הייטקיסט 11/12/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    המס על RSU נקבע בעת המכירה, ולא ההבשלה
  • 9.
    סרגיי 11/12/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    בגובה 25% במקום מס ריאלי של 25% על המרכיב של רווח הון. חוזר בערך משנת 2012. זה הפסד של הרבה כסף למי שמחזיק RSU שנים. בבקשה מי שמבין בזה שיגיב.
  • 8.
    אני עובד בלואו טק ומסכים עם ההטבה, מגיע להם (ל"ת)
    אמזלג 11/12/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין לחברות האלה שום בעיה לעבור לחו"ל (ל"ת)
    כואב להם הלב מקנאה 11/12/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה עם המובטלים? (ל"ת)
    בטיטו 11/12/2024 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי 11/12/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    חברים, אתם חייבים להבין מה ההבדל בין אופציות לRSU ו-ESPP. כל הכבתה מוטעית. אין עובד אינבדיה אחד שהתעשר מאופציה כי אף עובד לא קיבל אופציות. בחברה נסחרת מקבלים RSU. לגבי המיסוי, העובדים הם שכירים, הכסף עובר את הנאמן ואת חשבי השכר בחברה (וחלק מהעובדים צריך להגיש דוחות), קשה לי להאמין שיש שם בעיות מיסוי. לגבי המיסוי, צריך לזכור שעובד ששומר על הכסף שנתיים חשוף גם להפסדים גדולים במניות, ואז השכר שלו יכול לרדת מהותית. תקנה 102 אומרת שצריך לחכות שנתיים כי אז העובד מראה שהוא משקיע וזה לא שכר ולכן הגיוני שהימסוי יהיה כמו של משקיע.
  • 4.
    יוני 11/12/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
    זה עובד לשני הכיוונים לא? הרי אם הם חושבים שאני מקבל הטבה כשיש לי אופציות תביאו לי כסף כשאני מאבד אותן!!!
  • זה כמו שותף עבריין או פרוטקשן מתחלק רק ברווח (ל"ת)
    ר;ק 11/12/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אופציות כשמן כן, חתיכת נייר שלרוב מושלכת לפח (ל"ת)
    שלוח 11/12/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישי 11/12/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
    יאלה בואו נבריח את ההיטקיסטים מהארץ נשאיר רק חרדים
  • הסתה סטנדרטית של השמאל החלול (ל"ת)
    ג'ק 11/12/2024 12:27
    הגב לתגובה זו
  • הימין החזירי 11/12/2024 13:28
    קוהלת החזירית והמאוסה
  • 1.
    [email protected] 11/12/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שמחירי הדירות קפצו בטירוף. הם משלמים כל מחיר בלי להתווכח. מסכנים אלה שמשתכרים משכורות רגילות.
  • רק;1 11/12/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    לפחות הכסף מתפזר לעוד מגזרים
אקסוניוסאקסוניוס

על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק

חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית

רן קידר |
נושאים בכתבה אקסוניוס

פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס.  החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.

אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.

מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו  שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.

פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים

קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פיטנגו גיוס הון

פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.

הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.

את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).


לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".

במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.