עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

רשות המסים: אופציות ב-15 מיליארד שקל מוענקות כל שנה להייטקיסטים

רשות המסים מעוניינת לנטר את הנתונים כדי להבין את היקף ההטבה וכדי לפקח על מסלול המס באופציות; תחייב פעילות ודיוווח דיגיטלי על אופציות; וגם - האם האופציות יהפכו אתכם לעשירים?
נושאים בכתבה אופציות לעובדים

עובדי אנבידיה עשו את "המכה" הגדולה מכולם כאשר רוב העובדים בארץ ובחו"ל הפכו למיליונרים. אבל גם עובדי מיקרוסופט, גוגל, פאלו אלטו, אמזון, מטא ועוד עובדי מאות גופים בינלאומיים שמחזיקים כאן פעילות מקומית, לצד מאות חברות הייטק ישראליות שנסחרות בוול סטריט, הרוויחו יפה באופציות.

וזה עוד בלי רבבות עובדים בחברות פרטיות שקיבלו אופציות ששוות לא מעט כסף. על פי ההערכות יש כ-100-150 אלף עובדים שמקבלים הטבה משמעותית באופציות ובמניות, חלק גדול מהם הפך למבוסס בזכות האופציות, כ-10%-20% הפכו למיליונרים.

אופציות להתעשרות - לא רק באנבידיה

ההתעשרות באנבידיה היא המהירה והגדולה ביותר בשנים האחרונות. לחברה מעל 32 אלף עובדים, רובם כבר עשירים. בארץ יש לחברה מעל 3,600 עובדים, רובם הגדול מחזיק באופציות ובמניות שהרווח עליהן הוא בממוצע כ-750-850 אלף דולר. יש מאות רבות שהרוויחו מיליוני דולרים רבים, ויש לא מעט שאצלם הרווח הוא בסכומים של עשרות מיליוני דולרים. (כאן תראו את החישוב לתחילת השנה, מאז אנבידיה הוסיפה 750%).

המס המשולם על הרווחים האלו, תתפלאו הוא דווקא נמוך - 25% בלבד. הסיבה היא שרשות המסים מכירה בהטבה הזו כהטבה הונית שחייבים במס הון, כמו על רווחים בבורסה ולא מס פירותי כמו על עבודה (עד 50%). זה לא הכי הוגן, כי בפועל, יש תחליף בין שכר לבין אופציות. כשעובד מגיע לחברה הוא מוכן לקבל קצת פחות עם יקבל יותר אופציות, כלומר, אופציות זה חלק מהשכר. ועדיין - מבחינת רשות המסים, רואים בזה ברוב המקרים לא כשכר, אלא כרווח ממניות. 

 

רשות המסים - מערכת דיגיטלית חדשה; מה המטרה?

היום מעדכנת רשות המסים על מערכת דיגיטלית חדשה לדיווח על הקצאת האופציות לעובדים. חברות שמקצות אופציות למניות בחברה לעובדיהן ידווחו על כל התהליך ההקצאה – החל מתכנית ההקצאה, עבור בדיווח רבעוני ועד לדיווח על המימוש על ידי העובד – באמצעות המערכת וזאת במטרה לאפשר לרשות לקיים הליך ביקורת יעיל על קיום התנאים להטבת המס במימוש אופציות ולהעניק לרשות ולמקבלי ההחלטות תמונה מלאה בנוגע להיקף האופציות המוקצות במשק הישראלי והעלות הפיסקאלית של הטבת המס.

על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, עובד בחברה ישראלית זכאי לממש אופציות למניות בחברה ולשלם מס רווחי הון בשיעור של 25% במקום מס שולי לפי גובה השכר שעשוי להגיע עד ל-50%. התנאים למימוש ההטבה הם שהאופציות הוענקו במסגרת תכנית הקצאה שאושרה על ידי רשות המסים וכי המניות הוחזקו בידי נאמן למשך שנתיים לפחות.

כיום, חברות המקצות אופציות לעובדיהן מדווחות לרשות המסים על תכנית הקצאות בדיווח ידני, ולאחר מכן מדווחות על מימוש האופציות של כלל העובדים בחברה במרוכז. שיטת דיווח זו מקשה על רשות המסים לקיים ביקורת יעילה על מנת לוודא כי התנאים להטבת המס התקיימו וחישוב המס נעשה בצורה נכונה. כמו כן, היעדר ריכוז של המידע המלא במערכת דיגיטלית מקשה על רשות המסים לקבוע מה העלות התקציבית של הטבת המס.

קיראו עוד ב"BizTech"

בעקבות עבודה מרוכזת שנעשתה בחטיבה המקצועית ברשות המסים, אשר במהלכה התברר כי המחזור השנתי בממוצע של האופציות לעובדים במשק הישראלי הינו גבוה מ-15 מיליארד שקל  וכי הנאמנים שמחזיקים באופציות הללו עושים כבר שימוש במערכות דיגיטליות שיכולות לעבור התממשקות למערכת של רשות המסים, הוחלט על דיגיטציה של התחום. במסגרת מהלך זה, חברות המבקשות להקצות אופציות לעובדים יגישו את תכנית ההקצאה לאישור רשות המסים באמצעות טופס מקוון. במהלך ההגשה יענו נציגי החברות על שאלון ועל סמך תשובותיהם תקבע רשות המסים אם יש מקום לאשר את התכנית או לבקש מהחברה לבצע בה שינויים. בנוסף, רשות המסים תממש את זכאותה לפי החוק לדרוש דיווח רבעוני מלא מכלל החברות המקצות אופציות והנאמנים המנהלים אותן, בנוגע לאופציות המוחזקות אצלם או ממומשות דרכם.

 

 

ברשות המסים מדגישים כי "הדיגיטציה של תחום האופציות תאפשר לרשות המסים לקיים ביקורת חכמה ויעילה על התחום, מבלי להקשות על גורמים המתנהלים בצורה תקינה ותוך מיצוי מקסימלי של פוטנציאל הגבייה, לצד קבלת תמונה מלאה של עלות ההטבה והיקף האופציות במשק הישראלי". במילים אחרות, הם בעצם אומרים שהם חוששים מדליפה של מסים.

הטבות לעובדים בהייטק

אופציות הן זכות (אך לא חובה) לרכוש מניות של החברה שבה אתם עובדים במחיר שנקבע מראש - מחיר המימוש. ההנחה היא שערך המניה יעלה עם הזמן, וכך תוכלו לממש את האופציות ברווח.

מונחים שחשוב להכיר בעולם האופציות:

מחיר מימוש: המחיר שבו תוכלו לרכוש את המניה.

תקופת הבשלה (Vesting): פרק הזמן שבו האופציות ניתנות למימוש באופן מלא או הדרגתי.

תוקף האופציות: כמה זמן יש לכם לממש את האופציות אחרי סיום העבודה.

המיסוי על אופציות כאמור - 25% תחת מסלול רווחי הון (מסלול 102) בתנאי שתקופת החזקה תהיה 24 חודשים לפחות ותהיה הפקדה לתוכנית נאמנות. אחרת זה יהיה מסלול פירותי - הרווח ממוסה כשכר עבודה לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%).

מה זה RSU?

מניות חסומות (RSU - Restricted Stock Units) הן מניות שמוענקות לעובד, אך נדרשת תקופת הבשלה לפני שניתן למכור אותן. בשונה מאופציות, אין צורך לשלם מחיר מימוש. כלומר, ברגע שהמניות "נפתחות" הן כבר שוות כסף.

יתרון: אין סיכון שמחיר המניה יירד מתחת למחיר המימוש (כמו באופציות). חיסרון: המיסוי חל במועד הבשלה, גם אם לא מכרתם את המניות.

אופציות לעובדי סטארטאפ לעומת חברות ציבוריות - האופציות נוטות להיות בסיכון גבוה יותר, אך עם פוטנציאל לרווחים משמעותיים אם החברה מצליחה להגיע להנפקה או מכירה. מנגד, בחברות ציבוריות יש יותר שקיפות ובהירות בנוגע לערך המניות, אך לרוב הפוטנציאל לרווחים משמעותיים נמוך יותר.

האם כדאי לממש את האופציות? התשובה תלויה בכמה גורמים:

מצב החברה: האם החברה צומחת? האם יש לה סיכוי להנפקה או אקזיט?

המצב הפיננסי שלכם: האם אתם יכולים להרשות לעצמכם להשקיע במניות?

תחזית שוק: האם נראה שמחיר המניה יעלה? וזה גם תלוי במצב שוק המניות בכלל ובפרמטרים רבים

מכשירים פיננסיים נוספים לעובדי הייטק - ESPP (Employee Stock Purchase Plan): אפשרות לרכוש מניות בהנחה ממחיר השוק.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אין כמו טיפלתי 11/12/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
    יום אחד,אתם תהיו מאוד עשירים....מה 2000 אופציות שקיבלתם....
  • 17.
    לא לגעת כאן בכלום אני בפוטים (ל"ת)
    ףסמדר 11/12/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    רק פוטים אל תיקנו מניות.לא כלום. נפילות בדרך (ל"ת)
    עודד 11/12/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אין מה לחפש בשוק שלנו הכל דפוק ויירד (ל"ת)
    ערן לוי 11/12/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    השוק שלנו גמור הזהרתי לא לקנות כלום תפסידו (ל"ת)
    בני שריד 11/12/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנחנו בתחילתו של ירידות חדות הכל בשורט (ל"ת)
    אליהו 11/12/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שלנו סיים עליות לא בנקים לא נדלן. כלום (ל"ת)
    פלד 11/12/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עוד אתמול אמרתי לכם לא לגעת בשוק שלנו יירד חזק (ל"ת)
    שרון 11/12/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הייטקיסט 11/12/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    המס על RSU נקבע בעת המכירה, ולא ההבשלה
  • 9.
    סרגיי 11/12/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    בגובה 25% במקום מס ריאלי של 25% על המרכיב של רווח הון. חוזר בערך משנת 2012. זה הפסד של הרבה כסף למי שמחזיק RSU שנים. בבקשה מי שמבין בזה שיגיב.
  • 8.
    אני עובד בלואו טק ומסכים עם ההטבה, מגיע להם (ל"ת)
    אמזלג 11/12/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין לחברות האלה שום בעיה לעבור לחו"ל (ל"ת)
    כואב להם הלב מקנאה 11/12/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה עם המובטלים? (ל"ת)
    בטיטו 11/12/2024 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי 11/12/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    חברים, אתם חייבים להבין מה ההבדל בין אופציות לRSU ו-ESPP. כל הכבתה מוטעית. אין עובד אינבדיה אחד שהתעשר מאופציה כי אף עובד לא קיבל אופציות. בחברה נסחרת מקבלים RSU. לגבי המיסוי, העובדים הם שכירים, הכסף עובר את הנאמן ואת חשבי השכר בחברה (וחלק מהעובדים צריך להגיש דוחות), קשה לי להאמין שיש שם בעיות מיסוי. לגבי המיסוי, צריך לזכור שעובד ששומר על הכסף שנתיים חשוף גם להפסדים גדולים במניות, ואז השכר שלו יכול לרדת מהותית. תקנה 102 אומרת שצריך לחכות שנתיים כי אז העובד מראה שהוא משקיע וזה לא שכר ולכן הגיוני שהימסוי יהיה כמו של משקיע.
  • 4.
    יוני 11/12/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
    זה עובד לשני הכיוונים לא? הרי אם הם חושבים שאני מקבל הטבה כשיש לי אופציות תביאו לי כסף כשאני מאבד אותן!!!
  • זה כמו שותף עבריין או פרוטקשן מתחלק רק ברווח (ל"ת)
    ר;ק 11/12/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אופציות כשמן כן, חתיכת נייר שלרוב מושלכת לפח (ל"ת)
    שלוח 11/12/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישי 11/12/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
    יאלה בואו נבריח את ההיטקיסטים מהארץ נשאיר רק חרדים
  • הסתה סטנדרטית של השמאל החלול (ל"ת)
    ג'ק 11/12/2024 12:27
    הגב לתגובה זו
  • הימין החזירי 11/12/2024 13:28
    קוהלת החזירית והמאוסה
  • 1.
    [email protected] 11/12/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שמחירי הדירות קפצו בטירוף. הם משלמים כל מחיר בלי להתווכח. מסכנים אלה שמשתכרים משכורות רגילות.
  • רק;1 11/12/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    לפחות הכסף מתפזר לעוד מגזרים
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.