האם צריך לאסור על לאומי להציע פיקדון על ה-S&P 500?

לאומי השיק בתחילת ספטמבר פיקדון חדש שעוקב אחרי מדד הדגל האמריקאי S&P 500 - מוצר שמאפשר חשיפה לביצועי שוק המניות האמריקאי עם ״מעטפת״ של המאפיינים של פיקדון בנקאי כמו נזילות. מה שהופך אותו לאטרקטיבי זה היעדר העלויות הנלוות: אין עמלות קנייה ומכירה, אין דמי ניהול, והמיסוי זהה להשקעות בשוק ההון 25% מס רווחי הון ריאלי. הבנק התחייב ל-100% מהתשואה הנובעת מהשינוי במדד, עם מנגנון הגנה חלקי: הפיקדון נפרע אוטומטית אם המדד עולה או יורד בשיעור של 40% ומעלה בתוך 12 חודשים שזה אומר שיש לכם כאן כרית ביטחון מסוימת. המוצר מוצע בדולרים וללקוחות מיועצים בלבד, החל מהפקדה מינימלית של 5,000 דולר. בניגוד לפיקדונות מובנים אחרים שבהם הקרן מובטחת, כאן המשקיע חשוף במלואו לתנודתיות של המדד, אבל נהנה מנזילות יומית שזה דבר חריג בעולם הפיקדונות המובנים. אם כי הפקדון הזה הוא דולרי וכאן לבתי ההשקעות יש יתרון כיוון שחלק מהקרנות הן מנוטרלות מט״ח מה שמאפשר לעקוב אחר תשואות המדדים אבל מבלי להיחשף לשחיקה השקלית שכרוכה בזה.

הפיקדון של לאומי מאיים לערער את הסדר של שוק ההון הישראלי, אם יותר ללאומי להציע כזה מוצר, סביר שהבנקים האחרים יצטרפו והפרדת הכוחות שהונהגה לפני שני עשורים עם מסקנות ועדת בכר, שהפרידה בין פעילות בנקאית לניהול השקעות, תטושטש. מטרת הוועדה, שהוקמה ב-2004, הייתה לצמצם את כוחם של הבנקים במערכת הפיננסית ולמנוע ניגודי עניינים, שבהם יועצי ההשקעות בבנקים ממליצים ללקוחות על מוצרים שהבנק עצמו מרוויח מהם. לפי פרסום בגלובס, רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה של המוצר וביקשה מהבנק לעצור את השיווק שלו עד להחלטה סופית בנדון. זה כנראה מגיע אחרי שאיגוד מנהלי קרנות הנאמנות פנה לרשות בדרישה להבהיר האם מדובר בהפרה של ההוראות הקיימות. כנראה שהקרנות בלחץ - קרנות הסל וקרנות מחקות הן עסק גדול מאוד והם חוששים מכניסה של הבנקים, אבל השאלה מבחינתנו היא - "טובת הלקוח". הלקוח נהנה מהכניסה של לאומי לתחום.

קרן נאמנות ב״תחפושת״?

הפקדון המובנה עובד ככה, אתם מפקידים סכום כסף (לפחות 5,000 דולר לתקופה של עד חמש שנים) והכסף נזיל - כלומר אתם יכולים למשוך אותו כל יום - והתשואה זהה לביצועי מדד S&P 500. אם המדד עולה, אתם מרוויחים באותה מידה; אם הוא יורד, אתם מפסידים בהתאם, עד תקרה (או לרצפה) של 40% לכל כיוון בשנה. בשונה מקרן נאמנות, אין כאן עמלות קנייה או דמי ניהול, אבל אתם גם לא יכולים לקזז הפסדי מס. המיסוי זהה להשקעות בשוק ההון - 25% על הרווח הריאלי.

למעשה, זה אחד המקרים הבודדים שבהם פיקדון בנקאי מתנהג כמו קרן מחקה לכל דבר. הנזילות היומית, החשיפה הישירה למדד והיעדר דמי הניהול יכולים להפוך את הפקדון הזה לחלופה אמיתית לקרנות ה-S&P 500 שמנהלות כיום עשרות מיליארדי שקלים. באיגוד מנהלי הקרנות כאמור לא אהבו את זה בלשון המעטה, והם טוענים שמדובר בהתחכמות לרוח ועדת בכר, או כמו שהם הגדירו את זה “קרן נאמנות בתחפושת בנקאית״.

• רשות ני"ע מהדקת את הגילוי בנדל"ן היזמי ובתשקיפי IPO לקראת דוחות 2025
• הרשות לניירות ערך פותחת בהליך אכיפה מנהלי נגד חנן מור בטענה להפרות דיווח חמורות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפשר להבין את החשש של מנהלי הקרנות - אם הבנקים יורשו לשוב ולהציע מוצרים מחקים למדדים, הם עלולים לאבד נתח שוק משמעותי. אבל במקביל, קשה להתעלם מהשינוי שהתחולל במערכת הפיננסית מאז ימי ועדת בכר. הבנקים אולי נשארו רווחיים וחזקים, אבל לצדם צמחו ״מפלצות״ אחרות, גדולות לא פחות, ובראשן חברות הביטוח שהתרחבו הרחק מעבר לליבת העסקים שלהן. הפניקס, למשל, מחזיקה בבית ההשקעות ובקרנות קסם; הראל מפעילה את הראל פיננסים; מנורה מבטחים שולטת בסוכנויות כמו "אורות" ו"משאבים"; ומגדל אחזקות שותפה בעשרות גופים בתחום ההשקעות והייעוץ. ומעבר לקרנות כולן מציעות גם פוליסות חיסכון - אפיק השקעה שדומה מאוד לקרנות (אם כי בדמי ניהול יקרים, גם על מוצרים פסיביים לחלוטין). במציאות הזאת, שבה חברות הביטוח הפכו לשחקניות השקעה לכל דבר, ייתכן שהשאלה אם הבנקים צריכים להיות מנועים מלהציע מוצרים עוקבי מדדים כבר אינה שאלה של עיקרון, אלא של איזון. אולי דווקא פתיחת השוק מחדש, תחת פיקוח ושקיפות יכולה לחזק את התחרות ולהיטיב עם הצרכנים.

מי שמתנגד: חוזרים לעידן שלפני ועדת בכר

ועדת בכר, שהוקמה ב-2004, נולדה מתוך רצון לשבור את כוחם העצום של הבנקים. עד אז, הבנקים שלטו כמעט בכל תחום של המערכת הפיננסית - אשראי, פיקדונות, קופות גמל וקרנות נאמנות. אותה ריכוזיות יצרה ניגוד עניינים: היועץ בבנק המליץ ללקוח להשקיע במוצר שהבנק עצמו מייצר. לכן, הוחלט להוציא את ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים ולהעביר אותן לבתי ההשקעות - לאחרונה נערך כנס לציון 20 שנה לועדה אותו סיקרנו חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”.

במובן הזה, הפיקדון של לאומי נתפס בעיני רבים כמו ללכת צעד אחורה. המתנגדים טוענים שהוא מטשטש את הגבול שבין ייעוץ בנקאי לשיווק השקעות, ומחזיר את הבנק לתפקיד יצרן מוצרי ההשקעה - תפקיד שנאסר עליו מאז אותה רפורמה. בנוסף, יש מי שמזהירים שהלקוחות יכולים להתבלבל כששומעים “פיקדון בנקאי”, בדרך כלל חושבים על חיסכון סולידי, לא על מוצר שבו ניתן להפסיד חלק מהקרן כמו כשעלול להיות במקרה של פקדון מובנה שיש לו ׳דאונסייד׳ של 40%.

• הממשלה אישרה: 6.2 מיליארד שקלים סיוע למילואימניקים
• שיא במספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-2025, הגבוה ב-19 השנה האחרונות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הצד השני: המציאות השתנתה, אולי גם הכללים צריכים להשתנות

שוק ההון של 2025 שונה מאוד מזה של 2005. מאז ועדת בכר צמחו שחקנים חדשים - בעיקר חברות הביטוח - שמנהלות מליארדים ויש להן כח לא פחות משל הבנקים. הפניקס, מגדל והראל מחזיקות לא רק בבתי השקעות אלא גם בקרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה. ריכוזיות הבנקים נעלמה, אבל נולדה ריכוזיות מסוג אחר.

אולי פיקדון כמו זה של לאומי יכניס כאן תחרות בריאה. כל עוד הפיקוח הרגולטורי נשמר, למה לא לאפשר לבנקים להציע מוצרים עוקבי מדדים - מוצרים פסיביים לחלוטין - בדיוק כפי שחברות הביטוח ובתי ההשקעות עושים היום? הרי הרעיון המקורי של ועדת בכר היה לאזן את הכוחות, לא לקבע מציאות שבה צד אחד חסום מלהתחרות והשני גדל לממדים עצומים.

השורה התחתונה

הרשות לניירות ערך צפויה לפרסם בקרוב את ההחלטה שלה בנושא, ולהכרעה הזאת תהיה משמעות לא רק לגבי הפיקדון הספציפי של לאומי, אלא גם לגבי הכיוון של המערכת כולה. האם אנחנו חוזרים אחורה לעידן שבו הבנקים יצרו את מוצרי ההשקעה, או שדווקא נפתח את השוק ונעדכן את כללי המשחק למציאות הנוכחית?