
המהלך שהפך את לונדון לבירת פיננסים אירופית, ומה קרה היום לפני 28 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-27 באוקטובר

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר
10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם
ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.
ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.
נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.
- הערעור נדחה: HSBC תרשום הוצאה של 1.1 מיליארד דולר בעקבות פרשת מיידוף
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.

העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-11 בדצמבר
11 בדצמבר 2012 - HSBC משלם קנס גדול לרשויות בארה"ב בגלל הלבנת כספים
ב-11 בדצמבר 2012 סיים בנק HSBC חקירה פלילית ומנהלית בארה"ב בהסדר כולל עם משרד המשפטים האמריקאי, הרשות לפיקוח על המטבע, הפד' וגופים נוספים. החקירה עסקה בכשלים ממושכים במערכות הציות של הבנק, שאפשרו העברות כספים בהיקפים גדולים ללא בקרה מספקת, הן מול גורמים פליליים והן מול מדינות וארגונים שהיו נתונים לסנקציות אמריקאיות. על פי ממצאי החקירה, סניפים וחברות בנות של HSBC איפשרו לאורך שנים תנועות כספים עבור קרטלי סמים במקסיקו, כולל הפקדות מזומן גדולות שהועברו למערכת הבנקאית בארה״ב, וכן עסקאות בדולרים עם איראן, סודן, קובה וצפון קוריאה תוך הסתרת זהות הצדדים בעסקאות.

ההסדר קבע קנס וחילוט בסך 1.256 מיליארד דולר, מתוכם 500 מיליון דולר קנס אזרחי ופלילי ו-756 מיליון דולר חילוט הכנסות. במקביל, נחתמו הסדרים עם רגולטורים נוספים שהעמידו את סך התשלומים הכולל על בערך 1.9 מיליארד דולר. הבנק חתם על הסכם דחיית העמדה לדין ל-5 שנים, שבמהלכן התחייב לעמוד ביעדים מחמירים של בקרה, אחרת כתב אישום פלילי יופעל מחדש. כחלק מההסדר מונה מפקח חיצוני עצמאי עם סמכויות רחבות, והבנק התחייב להשקיע סכומים גדולים במערכות ניטור טכנולוגיות, בהגדלת כוח האדם לציות ובהקשחת נהלי זיהוי לקוחות ודיווח על פעולות חשודות.
ההסדר הביא גם לשינויים ארגוניים: הנהלות אזוריות הוחלפו, תפקיד הציות קיבל מעמד בכיר יותר, ומאות עובדים גויסו לתפקידי ניהול סיכונים ובקרת הלבנת הון. היקף ההשקעה הפנימית במערכי ציות אחרי ההסדר נאמד במיליארדי דולרים לאורך שנים, והוא כלל מערכות ניתוח תנועות בזמן אמת, סינון עסקאות מול רשימות סנקציות, ובדיקות מעמיקות של לקוחות בעלי סיכון גבוה. זה היה אחד ההסדרים הכספיים הגדולים אי פעם מול מוסד בנקאי, והוא סימן שינוי בגישה האמריקאית כלפי בנקים גלובליים שנכשלו בציות לרגולציה.
- מיקרוסופט תשקיע מיליארדים בתשתיות AI בהודו וקנדה
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
11 בדצמבר 2001 - סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי
ב-11 בדצמבר 2001 התקבלה הרפובליקה העממית של סין כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר משא ומתן ממושך שהחל עוד בשנות ה-80 ונמשך בערך 15 שנה. ההצטרפות חייבה את סין ליישר קו עם כללי סחר בינלאומיים מחייבים, ולהפוך חלק גדול מהפעילות הכלכלית שלה לפתוחה יותר לתחרות, השקעות זרות ויבוא. בין ההתחייבויות המרכזיות נכללו הפחתת מכסים, ביטול מגבלות כמותיות על יבוא, פתיחת מגזרי שירותים לשחקנים זרים, והחלת כללים מחמירים יותר על זכויות קניין רוחני, תקינה, שקיפות במכרזים ותמחור ממשלתי.
