לונדון
צילום: pixbay
היום לפני...

המהלך שהפך את לונדון לבירת פיננסים אירופית, ומה קרה היום לפני 28 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-27 באוקטובר



עמית בר |

27 באוקטובר 1997 - מיני־קריסה בוול סטריט בעקבות משבר אסיה, מנתקי זרם מופעלים לראשונה

ב-27 באוקטובר 1997 נרשם יום מסחר סוער במיוחד בבורסות בארה"ב. מדד דאו ג'ונס צנח ב-554 נקודות, ירידה חדה של 7.18% שזעזעה את השוק וגרמה להפעלת מנתקי הזרם, מנגנון בלימה אוטומטי שהופעל לראשונה מאז שהונהג לאחר קריסת 1987.

מנתקי זרם נועדו לעצור את המסחר במקרה של ירידות חריגות, כדי למנוע פאניקה בשוק. כאשר הירידה במדד עולה על 10%, מופעלת דרגת עצירה ראשונה, שמעכבת את המסחר ל-15 דקות. אם הירידה נמשכת ל-20%, מופעלת דרגה שנייה, שגם בה מופסק המסחר. אם הירידה חוצה את רף 30%, המסחר נפסק עד סוף היום. ב-1997 הופעלה הדרגה הראשונה בלבד, אך האפקט התודעתי היה חזק מאוד.

האירוע נגרם בעקבות משבר כלכלי שפרץ בדרום-מזרח אסיה - תחילה בתאילנד, לאחר קריסת הבאט המקומי. מה שהחל כמשבר מטבע אזורי הפך בתוך שבועות ספורים למשבר אמון רחב, שהיכה גם באינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים ודרום קוריאה. המשקיעים המערביים החלו למכור נכסים בהיקפים עצומים, מטבעות איבדו מערכם בעשרות אחוזים, הבנקים המקומיים עמדו בפני קריסה, ומדדי המניות התרסקו.

השווקים הגלובליים לא נותרו אדישים. באותו יום, בורסות בטוקיו ובהונג-קונג סגרו בירידות של 5%-7%. באירופה נרשמו גם כן ירידות, אם כי מתונות יותר.

בניו יורק נרשמו מחזורי מסחר חריגים: יותר מ-695 מיליון מניות החליפו ידיים, שיא של כל הזמנים אז. מדד נאסד"ק צנח ב-7%, ומדד S&P 500 איבד כמעט 65 נקודות. סקטורי טכנולוגיה, פיננסים ויצוא ספגו את המהלומות החזקות ביותר.

גם שוק המטבעות הגיב בעצבנות: הדולר נחלש מול הין והפרנק השווייצרי, אך התחזק קלות מול המטבעות האסייתיים. מחירי הנפט ירדו בחדות בשל חשש להאטה גלובלית, והזהב, כרגיל במצבים כאלה, טיפס בכ־3%.

השווקים אמנם התאוששו במהרה, אך האירוע שימש תזכורת ברורה לעוצמת הקשר בין שווקים אזוריים לתמונה העולמית. מדובר היה באחת מנקודות המבחן הראשונות של כלכלה גלובלית בעידן הדיגיטלי, כאשר המידע נע במהירות והמשקיעים מגיבים בהתאם.

קיראו עוד ב"היום לפני"

27 באוקטובר 1986 - מרגרט תאצ'ר מוציאה לפועל את המפץ הגדול בשוק ההון הבריטי

ב-27 באוקטובר 1986 התרחש בלונדון אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה של שוקי ההון המודרניים. ממשלת בריטניה, בהובלת ראשת הממשלה מרגרט תאצ'ר ושר האוצר נייג'ל לוסון, השיקה סדרת רפורמות גורפת שזכתה לכינוי "הביג בנג", המפץ הגדול, מהלך שהפך את הבורסה הבריטית ממוסד שמרני ובלתי נגיש למוקד גלובלי לתחרות והשקעות.

המהלך כלל ביטול של עמלות קבועות למסחר, הסרת ההפרדה בין תפקיד הברוקר (המתווך) לסוחר (המשקיע בפועל), התרת בעלות זרה על גופים פיננסיים, והמעבר למסחר ממוחשב. מטרת המהלך הייתה כפולה: מצד אחד לפתוח את השוק לתחרות, ומצד שני לחזק את מעמדו של הסיטי של לונדון כמרכז פיננסי בינלאומי, בצל התעצמות ניו יורק ופרנקפורט.

עד אז פעלה הבורסה על בסיס כללים נוקשים, עם מספר מוגבל של שחקנים ועמלות אחידות. הרפורמה שינתה את כללי המשחק, והובילה לעלייה חדה בנפח המסחר. בתוך שנה בלבד, מספר העסקאות היומיות גדל בכ-60%, ויותר מ־30 בנקים זרים, בעיקר מארה"ב, קנדה ויפן, רכשו גופים מקומיים.

המעבר למסחר ממוחשב ביטל את הצורך ב"חדרי צעקות" - אולמות המסחר הידניים - וגרם לסגירתם תוך חודשים ספורים. מאות ברוקרים פוטרו, והשוק עבר תהליך דיגיטלי מואץ. בד בבד, שוקי האג"ח והמט"ח הבריטיים נהנו מגידול מהיר בנזילות, וקרנות פנסיה מוסדיות נכנסו לתמונה כשחקנים דומיננטיים.

אבל עם ההצלחה הגיעו גם אתגרים: הבנקים הגדולים הלכו והשתלטו על נתח גדול יותר מהשוק, והפערים בין גופים מוסדיים לשחקנים קטנים התרחבו. נוצרה גם תלות גבוהה יותר בטכנולוגיה, שבאותם ימים עוד הייתה בחיתוליה.

ברמה הפוליטית, הביג בנג נתפס כהמשך ישיר למהלכים הכלכליים שהובילה תאצ'ר להפרטת שירותים ציבוריים, עידוד בעלות פרטית על נכסים וחיזוק יזמות פרטית. מטרתה הייתה להפוך את בריטניה ממדינה עם מערכת כלכלית סגורה וריכוזית לכלכלה חופשית, פתוחה ודינמית.

המעמד של לונדון התחזק משמעותית בעקבות המהלך: היא הפכה למוקד משיכה למשקיעים בינלאומיים, והקדימה את פריז ופרנקפורט במירוץ למעמד של בירת פיננסים אירופית. גם היום, כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן, ניכרת ההשפעה העמוקה של אותו יום מסחר על אופן הפעולה של שווקים גלובליים, ולא רק בבריטניה. הביג בנג לא רק פתח את השוק, אלא גם סימן עידן חדש של מודרניזציה פיננסית בעולם.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מיידוף
צילום: צילום מנטפליקס
היום לפני...

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר

עמית בר |

10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם

ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.

ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.

נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.

מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.

ידיעות אחרונות
צילום: סריקה
היום לפני...

העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-11 בדצמבר



עמית בר |

11 בדצמבר 2012 - HSBC משלם קנס גדול לרשויות בארה"ב בגלל הלבנת כספים 

ב-11 בדצמבר 2012 סיים בנק HSBC חקירה פלילית ומנהלית בארה"ב בהסדר כולל עם משרד המשפטים האמריקאי, הרשות לפיקוח על המטבע, הפד' וגופים נוספים. החקירה עסקה בכשלים ממושכים במערכות הציות של הבנק, שאפשרו העברות כספים בהיקפים גדולים ללא בקרה מספקת, הן מול גורמים פליליים והן מול מדינות וארגונים שהיו נתונים לסנקציות אמריקאיות. על פי ממצאי החקירה, סניפים וחברות בנות של HSBC איפשרו לאורך שנים תנועות כספים עבור קרטלי סמים במקסיקו, כולל הפקדות מזומן גדולות שהועברו למערכת הבנקאית בארה״ב, וכן עסקאות בדולרים עם איראן, סודן, קובה וצפון קוריאה תוך הסתרת זהות הצדדים בעסקאות.


HSBC
HSBC - קרדיט: יונתן גורודישר


ההסדר קבע קנס וחילוט בסך 1.256 מיליארד דולר, מתוכם 500 מיליון דולר קנס אזרחי ופלילי ו-756 מיליון דולר חילוט הכנסות. במקביל, נחתמו הסדרים עם רגולטורים נוספים שהעמידו את סך התשלומים הכולל על בערך 1.9 מיליארד דולר. הבנק חתם על הסכם דחיית העמדה לדין ל-5 שנים, שבמהלכן התחייב לעמוד ביעדים מחמירים של בקרה, אחרת כתב אישום פלילי יופעל מחדש. כחלק מההסדר מונה מפקח חיצוני עצמאי עם סמכויות רחבות, והבנק התחייב להשקיע סכומים גדולים במערכות ניטור טכנולוגיות, בהגדלת כוח האדם לציות ובהקשחת נהלי זיהוי לקוחות ודיווח על פעולות חשודות.

ההסדר הביא גם לשינויים ארגוניים: הנהלות אזוריות הוחלפו, תפקיד הציות קיבל מעמד בכיר יותר, ומאות עובדים גויסו לתפקידי ניהול סיכונים ובקרת הלבנת הון. היקף ההשקעה הפנימית במערכי ציות אחרי ההסדר נאמד במיליארדי דולרים לאורך שנים, והוא כלל מערכות ניתוח תנועות בזמן אמת, סינון עסקאות מול רשימות סנקציות, ובדיקות מעמיקות של לקוחות בעלי סיכון גבוה. זה היה אחד ההסדרים הכספיים הגדולים אי פעם מול מוסד בנקאי, והוא סימן שינוי בגישה האמריקאית כלפי בנקים גלובליים שנכשלו בציות לרגולציה.

11 בדצמבר 2001 - סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי

ב-11 בדצמבר 2001 התקבלה הרפובליקה העממית של סין כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר משא ומתן ממושך שהחל עוד בשנות ה-80 ונמשך בערך 15 שנה. ההצטרפות חייבה את סין ליישר קו עם כללי סחר בינלאומיים מחייבים, ולהפוך חלק גדול מהפעילות הכלכלית שלה לפתוחה יותר לתחרות, השקעות זרות ויבוא. בין ההתחייבויות המרכזיות נכללו הפחתת מכסים, ביטול מגבלות כמותיות על יבוא, פתיחת מגזרי שירותים לשחקנים זרים, והחלת כללים מחמירים יותר על זכויות קניין רוחני, תקינה, שקיפות במכרזים ותמחור ממשלתי.