המהלך שהפך את לונדון לבירת פיננסים אירופית, ומה קרה היום לפני 28 שנה

27 באוקטובר 1997 - מיני־קריסה בוול סטריט בעקבות משבר אסיה, מנתקי זרם מופעלים לראשונה

ב-27 באוקטובר 1997 נרשם יום מסחר סוער במיוחד בבורסות בארה"ב. מדד דאו ג'ונס צנח ב-554 נקודות, ירידה חדה של 7.18% שזעזעה את השוק וגרמה להפעלת מנתקי הזרם, מנגנון בלימה אוטומטי שהופעל לראשונה מאז שהונהג לאחר קריסת 1987.

מנתקי זרם נועדו לעצור את המסחר במקרה של ירידות חריגות, כדי למנוע פאניקה בשוק. כאשר הירידה במדד עולה על 10%, מופעלת דרגת עצירה ראשונה, שמעכבת את המסחר ל-15 דקות. אם הירידה נמשכת ל-20%, מופעלת דרגה שנייה, שגם בה מופסק המסחר. אם הירידה חוצה את רף 30%, המסחר נפסק עד סוף היום. ב-1997 הופעלה הדרגה הראשונה בלבד, אך האפקט התודעתי היה חזק מאוד.

האירוע נגרם בעקבות משבר כלכלי שפרץ בדרום-מזרח אסיה - תחילה בתאילנד, לאחר קריסת הבאט המקומי. מה שהחל כמשבר מטבע אזורי הפך בתוך שבועות ספורים למשבר אמון רחב, שהיכה גם באינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים ודרום קוריאה. המשקיעים המערביים החלו למכור נכסים בהיקפים עצומים, מטבעות איבדו מערכם בעשרות אחוזים, הבנקים המקומיים עמדו בפני קריסה, ומדדי המניות התרסקו.

השווקים הגלובליים לא נותרו אדישים. באותו יום, בורסות בטוקיו ובהונג-קונג סגרו בירידות של 5%-7%. באירופה נרשמו גם כן ירידות, אם כי מתונות יותר.

• ה-FTSE 100 חצה לראשונה את רף 10,000 הנקודות - מה זה אומר על בריטניה?
• Arada האמירתית רוכשת את רגאל ב-680 מיליון ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניו יורק נרשמו מחזורי מסחר חריגים: יותר מ-695 מיליון מניות החליפו ידיים, שיא של כל הזמנים אז. מדד נאסד"ק צנח ב-7%, ומדד S&P 500 איבד כמעט 65 נקודות. סקטורי טכנולוגיה, פיננסים ויצוא ספגו את המהלומות החזקות ביותר.

גם שוק המטבעות הגיב בעצבנות: הדולר נחלש מול הין והפרנק השווייצרי, אך התחזק קלות מול המטבעות האסייתיים. מחירי הנפט ירדו בחדות בשל חשש להאטה גלובלית, והזהב, כרגיל במצבים כאלה, טיפס בכ־3%.

השווקים אמנם התאוששו במהרה, אך האירוע שימש תזכורת ברורה לעוצמת הקשר בין שווקים אזוריים לתמונה העולמית. מדובר היה באחת מנקודות המבחן הראשונות של כלכלה גלובלית בעידן הדיגיטלי, כאשר המידע נע במהירות והמשקיעים מגיבים בהתאם.

• היום שבו נרשם פטנט על קוביות הפלסטיק ששינו את עולם המשחקים
• אנבידיה מוחקת 600 מיליון דולר מהשווי ביום מסחר אחד ומה קרה היום לפני 16 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

27 באוקטובר 1986 - מרגרט תאצ'ר מוציאה לפועל את המפץ הגדול בשוק ההון הבריטי

ב-27 באוקטובר 1986 התרחש בלונדון אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה של שוקי ההון המודרניים. ממשלת בריטניה, בהובלת ראשת הממשלה מרגרט תאצ'ר ושר האוצר נייג'ל לוסון, השיקה סדרת רפורמות גורפת שזכתה לכינוי "הביג בנג", המפץ הגדול, מהלך שהפך את הבורסה הבריטית ממוסד שמרני ובלתי נגיש למוקד גלובלי לתחרות והשקעות.

המהלך כלל ביטול של עמלות קבועות למסחר, הסרת ההפרדה בין תפקיד הברוקר (המתווך) לסוחר (המשקיע בפועל), התרת בעלות זרה על גופים פיננסיים, והמעבר למסחר ממוחשב. מטרת המהלך הייתה כפולה: מצד אחד לפתוח את השוק לתחרות, ומצד שני לחזק את מעמדו של הסיטי של לונדון כמרכז פיננסי בינלאומי, בצל התעצמות ניו יורק ופרנקפורט.

עד אז פעלה הבורסה על בסיס כללים נוקשים, עם מספר מוגבל של שחקנים ועמלות אחידות. הרפורמה שינתה את כללי המשחק, והובילה לעלייה חדה בנפח המסחר. בתוך שנה בלבד, מספר העסקאות היומיות גדל בכ-60%, ויותר מ־30 בנקים זרים, בעיקר מארה"ב, קנדה ויפן, רכשו גופים מקומיים.

המעבר למסחר ממוחשב ביטל את הצורך ב"חדרי צעקות" - אולמות המסחר הידניים - וגרם לסגירתם תוך חודשים ספורים. מאות ברוקרים פוטרו, והשוק עבר תהליך דיגיטלי מואץ. בד בבד, שוקי האג"ח והמט"ח הבריטיים נהנו מגידול מהיר בנזילות, וקרנות פנסיה מוסדיות נכנסו לתמונה כשחקנים דומיננטיים.

אבל עם ההצלחה הגיעו גם אתגרים: הבנקים הגדולים הלכו והשתלטו על נתח גדול יותר מהשוק, והפערים בין גופים מוסדיים לשחקנים קטנים התרחבו. נוצרה גם תלות גבוהה יותר בטכנולוגיה, שבאותם ימים עוד הייתה בחיתוליה.

ברמה הפוליטית, הביג בנג נתפס כהמשך ישיר למהלכים הכלכליים שהובילה תאצ'ר להפרטת שירותים ציבוריים, עידוד בעלות פרטית על נכסים וחיזוק יזמות פרטית. מטרתה הייתה להפוך את בריטניה ממדינה עם מערכת כלכלית סגורה וריכוזית לכלכלה חופשית, פתוחה ודינמית.

המעמד של לונדון התחזק משמעותית בעקבות המהלך: היא הפכה למוקד משיכה למשקיעים בינלאומיים, והקדימה את פריז ופרנקפורט במירוץ למעמד של בירת פיננסים אירופית. גם היום, כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן, ניכרת ההשפעה העמוקה של אותו יום מסחר על אופן הפעולה של שווקים גלובליים, ולא רק בבריטניה. הביג בנג לא רק פתח את השוק, אלא גם סימן עידן חדש של מודרניזציה פיננסית בעולם.