עבודה מודרנית  (דאל אי)
עבודה מודרנית (דאל אי)

שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים

לפי נתוני הלמ"ס לספטמבר 2025, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-62.9%, שיעור התעסוקה טיפס ל-61%, והאבטלה נותרה יציבה על 3%; במקביל, נרשמה עלייה חדה בשיעור הנעדרים מהעבודה עקב מילואים

רן קידר |
נושאים בכתבה שוק העבודה למס

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני סקר כוח האדם לחודש ספטמבר 2025, המאפשרים להעריך את השפעת המלחמה המתמשכת על שוק העבודה הישראלי. לפי הנתונים המנוכּים מעונתיות, נרשמה בחודש ספטמבר עלייה מתונה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-62.7%, לעומת 62.3% באוגוסט. גם שיעור התעסוקה, אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, עלה ל־60.8%, לעומת 60.5% בחודש הקודם. שיעור הבלתי מועסקים (האבטלה) נותר יציב ברמה של 3%, כלומר כ-140 אלף מובטלים. מספרם של המועסקים שנעדרו זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות או ביטחוניות עמד על כ-154 אלף, שהם 3.3% מכוח העבודה, עלייה בהשוואה ל-3% באוגוסט.

מבחינת החלוקה המגדרית, נתוני האבטלה עבור נשים מעל גיל 15 היו מעט נמוכים יותר ועמדו על 2.8%, עם 63.2 אלף מובטלות, ואילו בקרב הגברים היו 77 אלף מובטלים, שהיוו 3.3% מכח העבודה. 

הנתונים חושפים עלייה חדה במיוחד במספר העובדים שנעדרו עקב שירות מילואים. שיעור הנעדרים מסיבה זו זינק ל-11.7% מכלל העובדים, לעומת 5% בלבד באוגוסט. בקרב הגברים הנתון קפץ מ-15.3% ל-22.3%, בעוד שבקרב הנשים נרשמה עלייה מ-0.5% ל-1.6% בלבד. במקביל, שיעור הנעדרים מסיבות כלכליות (כגון חופשה ללא תשלום או סגירת מקום עבודה זמנית) עלה אף הוא, מ-2.5% ל-5.6%.

היציבות במספר המשרות הפנויות נמשכת

במקביל לנתוני התעסוקה, פרסמה הלמ"ס גם את סקר המשרות הפנויות לחודשים יולי-ספטמבר 2025, ממנו עולה כי מספר המשרות הפנויות  הכולל במשק נותר כמעט ללא שינוי: כ-146.5 אלף משרות בספטמבר, לעומת 145.1 אלף באוגוסט. שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.49%, ונותר כמעט זהה ל-4.5% בחודש הקודם. 


                      שיעור המשרות הפנויות

החלוקה לפי סקטורים מראה כי במגזר השירותים מספר המשרות ירד מהחודש שעבר בכ-1.7%, ל-85,879 משרות פנויות, סך המשרות הפנויות במסחר עלה מהחודש שעבר בכ-6.2%, ל-24,774 משרות פנויות. גם בבינוי, נרשמה עלייה של כ-5.7% מהחודש שעבר, עם 20,094 משרות פנויות. בתעשייה (כרייה וחציבה, חשמל ומים) עלה מספר המשרות הפנויות בכ-2.5%, לסך של 15,832 משרות פנויות. 

הנתונים מלמדים כי שוק העבודה בישראל שומר על יציבות ואף מגלה סימני התאוששות, למרות ההשלכות הכלכליות של המלחמה. העלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה מעידה על חזרה איטית של עובדים לשוק, אך במקביל ההשפעה הביטחונית ניכרת – בעיקר במספר העצום של נעדרים עקב שירות מילואים, פי שניים מהחודש הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שביתת הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון שביתה
צילום: יח?צ ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי

אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה

רן קידר |

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".

עובדים
צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד |

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב