מנכ"ל פנגו, יונתן אלון. קרדיט: עופר חג'יוב
מנכ"ל פנגו, יונתן אלון. קרדיט: עופר חג'יוב

פנגו מתרחבת לתיירות עם שירות הזמנת טיסות לחו"ל

פנגו משיקה את Pango Flights, המאפשר להזמין טיסות לחו"ל ישירות מתוך האפליקציה, בשיתוף מנוע חיפוש הטיסות SkyGini; השירות מצטרף לעולם Pango Global, הכולל גם את שירות ה-eSIM ואטרקציות לחו"ל, ומסמן את כניסת פנגו לתחום התיירות

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה פנגו
פנגו נכנסת לתחום התעופה ומשיקה שירות הזמנת טיסות לחו"ל ישירות מתוך האפליקציה. שירות חיפוש הטיסות החדש, Pango Flights, יצא לדרך בשיתוף חברת SkyGini ויהיה חלק מעולם Pango Global של פנגו. הפיצ'ר החדש יהווה את גולת הכותרת של החברה בכניסתה לתחום התיירות, זאת לאחר השקת שירות ה־eSIM והזמנת האטרקציות שכבר מציעה החברה כיום ללקוחותיה. 

השירות מאפשר ללקוחות להזמין בקלות ובמהירות טיסות ישירות מהאפליקציה, בלחיצת כפתור, תוך קבלת מחירים תחרותיים וחוויית שימוש נוחה בעברית ובעיקר שירות לקוחות אישי, זמין ומקצועי של החברה. השקת השירות היא חלק ממהלך אסטרטגי רחב תחת עולם Pango Global באפליקציה, המרכז את כלל השירותים הדיגיטליים של פנגו לחוויית חו"ל: Pango eSIM - פתרון גלישה בינלאומי בשיתוף חברת 8WORLD, המאפשר חיבור מיידי לאינטרנט בחו"ל בעשרות מדינות ברחבי העולם. 

בנוסף, פנגו מציעה את Pango Global Fun, שירות המאפשר רכישת מגוון רחב של אטרקציות, כרטיסי כניסה לאתרים, סיורים מודרכים ואירועי תרבות ברחבי העולם, במחירים משתלמים וללא עמלות נוספות. הרכישה מתבצעת ישירות מהאפליקציה בשפה העברית, עם אפשרות להזמין מראש מהארץ או תוך כדי הטיול, ולקבל את הכרטיסים ישירות לנייד, ללא צורך בעמידה בתורים. השירות כולל מבחר רחב של יעדים פופולריים באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק. 

בנוסף, לרגל ההשקה במסגרת השירות החדש, כל רוכש טיסה דרך Pango Flights מקבל 50 ש"ח קאשבק לחניה בכחול-לבן במתנה, ישירות לחשבון המשתמש באפליקציה. שירות הלקוחות של פנגו, באמצעות חברת SkyGini, פעיל וזמין בעברית גם במהלך השהות בחו"ל, להבטחת חוויית שירות מלאה. 

יונתן אלון, מנכ"ל פנגו: "Pango Flights הוא חלק מאסטרטגיה שלמה של הצעות ערך ייחודית ללקוחות פנגו וגיוון מוצרי בכל היבט תחבורתי שניתן לספק. מדובר בצעד טבעי כחלק מהחזון שלנו להפוך את פנגו לפלטפורמה אחת שמספקת פתרונות חכמים, נוחים ומשתלמים לכל נסיעה, בארץ ובעולם. פנגו פועלת במגוון תחומים החל מתחבורה ציבורית, דרך טעינה לרכבים חשמליים ועד למיקרו־מוביליטי, כשהמטרה היא להציע מעטפת שלמה המלווה את הלקוח בכל דרך שיבחר להתנייד".

תחרות מתגברת

לאחרונה, הודיעה אגד על כניסתה לתחום האפליקציות, כשהשיקה את egg, במטרה להתחרות בפנגו וב-Moovit, וכוללת פתרון שלם למשתמשי התחבורה הציבורית מכל הסוגים: אוטובוסים של כלל החברות, רכבת ישראל, הרכבות הקלות, הכרמלית, קורקינטים ואופניים שיתופיים. האפליקציות כולן מתחרות פחות או יותר באותו סגמנט שוק, ונבדלות זו מזו בהיקף השירותים שכל אחת מהן מציעה. ובעוד שהכנסות מוביט מתבססות על פרסומות, הן egg והן פנגו עובדות על מודל ללא פרסומות. 

בסופו של דבר, הציבור בוחר באפליקציה שתתן לו את הנוחות הגדולה ביותר ואת סל המוצרים שיאפשר לו לנהל את כל צרכי הנסיעות שלו במקום אחד. מכלול השירותים של פנגו עד כה היה המקיף ביותר, וכיום, עם השקת שירותי התיירות, האפליקציה מציעה סל שירותים שאין למתחרות. 

כזכור, פנגו רכשה את גט לפני כשנה וחצי, בסכום של 175 מיליון דולר, כך שההתרחבות שלה היא עקבית. 

עבורנו, הציבור, התחרות הגוברת צפויה רק לשפר את ההיצע, כך שהמהלך של פנגו מבורך. בתקופה שבה התיירות חוזרת לימי טרום המלחמה, נותר רק לראות עד כמה השירות החדש באמת יצבור פופולריות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפכו את אפליקציה לאסון מהלך. מחפש חלופות (ל"ת)
    סודי 27/10/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).