יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל

קרן פורטיסימו מתכננת להנפיק את סוגת לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל, במהלך שמגיע בתקופה של התעוררות בשוק ההנפקות בתל אביב

תמיר חכמוף | (8)

קרן פורטיסימו, שמחזיקה ב-80% ממניות סוגת, מתקדמת לקראת הנפקת חברת המזון בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של 1.2-1.3 מיליארד שקל. הכספים שיגויסו בהנפקה צפויים לשמש להחזר חובות ולהמשך השקעות בצמיחה.

סוגת, בניהולו של גיא פרופר, בנו של דן פרופר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר אסם, מציגה מחזור מכירות שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל. 

המותג סוגת הוא אחד המוכרים בישראל ומוצרי החברה נמצאים בכמעט כל בית. החברה עוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מוצרי מזון יבשים, בהם אורז, סוכר, קמח, פסטה וקטניות. מאז שנרכשה בידי פורטיסימו ב-2019, סוגת הרחיבה את פעילותה דרך רכישות של מותגים כמו "עץ הזית", "אל ארז", "אל נח’לה" ו"תבליני פרג". 

התשקיף צפוי להיות מוגש בשבועות הקרובים, ובשוק מעריכים כי המהלך עשוי להיות מושלם עד לסוף השנה. משיחה עם גורמים בשוק נראה כי עדיין לא התקיימו שיחות עם מוסדיים לגבי היקף או תמחור ההנפקה, אך החברה עשויה לקבל מכפילי שווי דומים להנפקת גד שבוצעה לאחרונה, שיתנו לסוגת כמובן שווי שוק אחר (מחלבות גד הונפקה בתל אביב).

שוק ההנפקות בת"א רותח

בשוק ההנפקות בתל אביב יש כיום אווירה של התעוררות, יותר חברות פונות לבורסה, יותר גיוסים, והאופטימיות חוזרת. בסוף ספטמבר סיכמנו את ההנפקות של השנה האחרונה בבורסה, אז התחילו להיסחר כבר כ-20 חברות חדשות בשוק הישראלי (ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?). מהנתונים עולה כי המשקיעים עדיין זהירים, והממוצע של תשואה לאחר הנפקה עומד על כ-14.1% מאז יום המסחר הראשון, אבל החציון רק כ-3.63%, כלומר מדובר בכמה “הצלחות” שמושכות את הממוצע, בעוד שאר החברות מתקשות.

כלומר, מצד אחד, המשקיעים חפצים בחברות שמגיעות “מוכנות”, עם דוחות ושקיפות, דבר שיש לסוגת, אך מהצד השני, הפערים בין הציפיות למציאות עדיין גבוהים ולכן יש סיכון, לא כל הנפקה תהפוך להצלחה, והערכות שווי גבוהות אינן מובטחות. לכן ההצלחה תלויה בתמחור, בגודל הגיוס, ביכולת החברה לממש את הפוטנציאל שלה.

קרן פורטיסימו

מאחורי המהלך עומדת כאמור קרן פורטיסימו, אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הפעילות בישראל, שמנוהלת בידי יובל כהן. הקרן מתמחה ברכישת שליטה בחברות תעשייה, טכנולוגיה ומזון, ובשנים האחרונות בולטת בגל עסקאות רחב, מרכישת השליטה בסלקום לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל (פורטיסימו רוכשת את השליטה בסלקום), דרך השקעה של כ-120 מיליון דולר בחברת ההדפסה בתלת ממד סטרטסיס (פורטיסימו משקיעה 120 מיליון דולר בסטרטסיס), ועד מכירה מתוכננת של חברת הביומד ההולנדית SPP לפי שווי של כרבע מיליארד יורו, כפי שלושה מההשקעה הראשונית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אהוד 30/10/2025 23:01
    הגב לתגובה זו
    השוק מתרחק מהמציאות. בסוף השוק מתקן את עצמו. גם הבורסה האמריקאית עובדת לפי מכפילים של 20. אגב למה המכפיל של 20 במחלבות גד רווח נקי היה 38 מיליון שח לשנה. 10 שנים 380 מיליון שח. זה היה אמור להיות שווי החברה במכפיל מקובל.
  • 7.
    לא שווה לדעתי יותר מ800 מיליון (ל"ת)
    משקיע ערך 28/10/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אל דאגה המוסדיים יריצו את גד וסוגת לפחות 30% לשנה (ל"ת)
    אנונימי 28/10/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בן 27/10/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
    מעבר לכך זה יהיה ביזיון
  • 4.
    אנונימי 27/10/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
    יותר מזה זאת תהיה השחלה לציבור ולא הנפקה לציבור.לא לעשות לנו מחלבות גד 2.מוסדיים ראו הוזהרתם.
  • 3.
    לא יאמןחברה שלא פיתחה כלום ולא מייצרת כלום 27/10/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    מרשים מאד על ידי מיתוג בלבד וחשוב להזכיר גם סטנדרטים גבוהים שוי של מיליארד שח רק מאריזת מוצרים מוכנים ויבשים.
  • 2.
    אנונימי 27/10/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח 19.5השחלה
  • 1.
    בגלל זה המוצרים שלה יקרים (ל"ת)
    אנונימי 27/10/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.