פורטיסימו רוכשת את השליטה בסלקום - מה זה יעשה לדסק"ש והאם זה יזניק את סלקום?
קרן ההשקעות פורטיסימו תרכוש את השליטה בסלקום סלקום -2.02% . לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל. הקרן תרכוש מדסק"ש את החזקתה (36%) בתמורה לכ-920 מיליון שקל. השווי של סלקום בשוק הוא 2.25 מיליארד שקל והעסקה מבטאת פרמיה של כ-16%. המניה של סלקום אומנם צפויה לעלות, אבל היא לא תגיע לשווי העסקה - 2.6 מיליארד שקל. אחרי הכל, פורטיסימו לא קונה 100%, ההיפך היא בשיעור יחסית נמוך כ-36% קונה שליטה.
הכיוון של מניית סלקום יקבע על ידי האסטרטגיה שתפעיל פורטיסימו בסלקום והדוחות הכספיים השוטפים של סלקום. העסקה (שעדיין לא סגורה) תשפיע בעיקר על דסק"ש. ראשית היא מייצבת את השווי הנכסי של דסק"ש מעל האפס, אחרי תקופה שהשווי התנדנד בין מינוס לפלוס. שנית, היא מספקת תזרים חשוב וחיוני למחזיקי החוב של הקבוצה ומספקת שקט להנהלה לפירעונות הקרובים ולשנה הבאה.
העסקה כפופה לבדיקת נאותות שצפויה לקחת כשבועיים. פורטיסימו שמנוהלת על ידי יובל כהן, מעוניינת באחד המותגים הגדולים בארץ, אבל סלקום וחברות הסלולר בכלל, נמצאות בסיכון מתמיד. סיכון של רגולציה שלפני עשור הכתה בהן והפילה את חשבון הסלולר של משפחה ממוצעת ב-80% וכך גם את הרווחים של החברות ובהתאמה - גם מחיר המניות בתחום התכווץ. גם הסיכון שמענקיות הטק שיגיעו לארץ ויספקו שירותי תקשורת גדול ומעיק על המניות וגם ה-eSIM שמאפשר תקשורת מאוד זולה בחו"ל, פוגע במקום הכי רווחי לחברות האלו. מנגד, המחירים יחסית נמוכים וכל שקל של העלאת מחירים בחשבון הסלולר יתורגם לרווח משמעותי.
כהן מכיר את משוואת הסיכון סיכוי והוא כנראה בחר ללכת על זה. אהרון פרנקל קיבל פנייה, אבל לא היה בעניין.
העסקה ככל שתהיה, טובה כאמור לתזרים של דסק"ש, ומספקת ביטחון לגבי התשלומים של דסק"ש עד לאמצע 2025. מחירי אגרות החוב צפויים לעלות היום, אבל נראה שהנהלת דסק"ש, בראשות נטלי משען זכאי צריכים מהלך נוסף כדי להבטיח יציאה מהמשבר. המועמדת העיקרית להנזלה מסוימת היא גב ים. כל מימוש שם יבטא הפסד בספרים, אבל יציף מזומנים חשובים לנכסים ובניין (הבת של דסק"ש) ויתמוך בכל הפירמידה.
- 3.dw 05/12/2023 13:00הגב לתגובה זואחרי אקזיט סלקום, שיסגור לדסק"ש את תשלומי 2024 וחלק מ 2025 הגיוני שבעתיד יגיע גם אקזיט אלרון, אולי לקרן הון סיכון פרטית? כמובן לא בערכים הנמוכים לפיהם הנייר נסחר בבורסה. לפחות כפול מהיום. לא חושב שדסק"ש מדמיינים אפילו למכור בפחות, בהנחת השלמת אקזיט קרטיהיל, וגם אז זה יהיה למכור בזול. עם מכירה של אלרון תמורת 600 מלשח (כפול מהיום) דסק"ש תוכל לסגור עוד חוב משמעותי (את שארית 25 וחלק מ 26). אז דסק"ש תשאר עם חוב קטן, שיתכן שיכוסה מדיבידנד מנכסים או לחילופין גיוס אקוויטי בעתיד, ולאחר מכן או מיזוג למטה לנכסים או מיזוג למעלה ל 3 השולטות (מגה, אלקו, רמי לוי), בדרך של תן 3 מניות דסקש קבל מניה מגה, מניה אלקו ומניה רמי לוי (סתם דוגמה לצורך הפשטות, ברור שהיחסים יהיו שונים)
- אבי3 05/12/2023 23:28הגב לתגובה זואבל דווקא של אלרון? דווקא אלרון זה אווזה שמטילה ביצי זהב אולי כדאי למכור חלק מנכסים ובנין ולגמור סיפור? והשאלה היותר גדולה, מה יהיה אחרי? אחרי כל המכירות מה יש לדסקש להציע? בכל מקרה, כמו שאמרתי פה כמה פעמים באתר הזה, למרות הכתבות העוינות של ביז דסקש לא תיפול הפעם כי מי ששולט בה יקבל כתם שישפיע על כל האחזקות האחרות שלו. אם זה הזלקידנים ואלקו או מגה טעות כזו והם גמורים בשוק ההון לכן הם יטפלו בזה
- dw 06/12/2023 13:36אף אחד. המוכרים היחידים אלה תעודות סל ואולי טיפה טריידרים. כל מי שרצה למכור כבר מכר מזמן. מן הסתם אם וכאשר תגיע הצעת רכש מצד קרן הון סיכון, שזה בדיוק הביזנס שלה, במחיר סביר פחות או יותר (מנחש לפחות כפול מהיום, רק אקזיט קרטיהיל זה כמו כל אלרון קומפלט, דסק"ש לא מטומטמים) אז מנחש שבעלי השליטה יסכימו להפרד מהאחזקה. גם לקרן הקונה ישתלם לשלם כפול מהיום כי מן הסתם היא תבחן חברה חברה ותעריך בעצמה את יכולות האקזיטים העתידיים. בהחלט סביר שזה יקרה אחרי שאקזיט קרטיהיל יתממש למזומנים. לחילופין הם יציפו דיבידנד שמן לאמא דסק"ש.
- 2.רפאל 05/12/2023 09:52הגב לתגובה זומקווה שדסקש תגיע רחוק א מ ן
- 1.החיים 05/12/2023 09:09הגב לתגובה זורק פירוק החברה יכול להועיל הדרך הנכונה היא הזרמת כספים עלידי הבעלים פירעון האג"ח וחלוקת החברות הבנות כדיוידנד בעין
- ראה תרחישים שרשמתי למעלה (ל"ת)dw 05/12/2023 13:35הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, ההסתדרות הכללית. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
