רפורמת הבנקאות אושרה, האם מאזן הכוחות ישתנה?

ועדת השרים לחקיקה אישרה את רפורמת התחרות בשירותי הבנקאות שמוביל משרד האוצר, צעד שמוגדר באוצר כאחד מהמהלכים המבניים המשמעותיים ביותר שנעשו במערכת הפיננסית בישראל בעשורים האחרונים. מטרת הרפורמה היא להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, להוזיל את הריבית על אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית, ולשפר את תנאי השירות והפיקדונות לציבור הרחב.

אחד המרכיבים המרכזיים ברפורמה נוגע לפתיחת התחרות על כספי הציבור, ובראשם הפיקדונות וכספי העו״ש. כיום, מרבית הכסף של הציבור מוחזק בבנקים הגדולים, המציעים ריביות נמוכות במיוחד על פיקדונות, ולרוב גם ריביות אפסיות על יתרות עו״ש. הרפורמה מבקשת לאפשר כניסת שחקנים בנקאיים חדשים, מהארץ ומהעולם, שיוכלו להציע לציבור ריביות גבוהות יותר על הפיקדונות, ובכך ליצור תחרות ישירה על החיסכון של משקי הבית.

במשרד האוצר מדגישים כי מדובר בשינוי תפיסתי עמוק: מעבר ממערכת בנקאית ריכוזית, שבה לצרכן יש כוח מיקוח מוגבל, למערכת פתוחה יותר שבה כספי הציבור “עובדים” עבורו. תחרות על הפיקדונות אמורה, לפי האוצר, להוביל לשיפור משמעותי בתנאים, להגברת שקיפות ולהצעת מוצרים פיננסיים מגוונים וחדשניים יותר.

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשלה לחיזוק התחרות בענפי השירותים, כחלק מהמאבק ביוקר המחיה. באוצר סבורים כי הגדלת התשואה על החיסכון תסייע לשפר את מצבן הכלכלי של משפחות רבות, במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה ולחץ מתמשך על יוקר המחיה.

• בנק הפועלים לא הוגן עם לקוחותיו ואחרון בסקרי שביעות הרצון
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אשראי זול ונגיש יותר לעסקים קטנים ולמשקי הבית

על פי האוצר, הרפורמה תעודד הקמה של בנקים חדשים שיתמחו במתן אשראי ייעודי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית , תוך הצעת ריביות נמוכות יותר ותנאים גמישים יותר.

לפי משרד האוצר, עסקים קטנים ובינוניים מהווים מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, אך פעמים רבות הם משלמים מחיר יקר על מימון, בשל מחסור בתחרות ואי־התאמה של המערכת הבנקאית לצרכיהם. הכנסת בנקים ייעודיים, שיתמחו בהכרת הסיכון והפוטנציאל של עסקים קטנים, אמורה להגדיל את היצע האשראי, לשפר את תנאיו ולהפחית את התלות בבנקים הגדולים.

גם משקי הבית צפויים ליהנות מהשינוי. באוצר מציינים כי הגברת התחרות תוביל לירידה בריביות על הלוואות צרכניות, משכנתאות ומסגרות אשראי, ותאפשר לציבור לבחור בין הצעות מגוונות יותר. בכך, הרפורמה אמורה להקל על נטל ההחזרים החודשיים ולשפר את היציבות הכלכלית של משקי הבית.

• ב-2024 שילמתם מעל 40 מיליארד שקל מס קניה על דלק ורכב
• אושרו מינויי מיכל עבאדי-בויאנג’ו לחשבת הכללית ומהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם...

הרפורמה מבוססת על “פתרון כפול”: אותם בנקים חדשים שיוכלו לגייס פיקדונות מהציבור בריביות תחרותיות, יוכלו להשתמש בכספים אלה כדי להעמיד אשראי זול יותר. השילוב בין תחרות על הפיקדונות לבין תחרות על האשראי נועד ליצור מעגל שמוזיל את מחיר הכסף לכלל המשק, ולא רק לשחקנים בודדים.

ועדת השרים לתיקוני חקיקה אישרה את קידום הרפורמה לאחר שהממשלה החליטה לאמצה כחלק מחוקי ההסדרים. הליכי החקיקה צפויים לצאת לדרך עם הנחת תקציב המדינה, הצפויה השבוע בכנסת. באוצר מדגישים כי שילוב הרפורמה בחוק ההסדרים נועד להבטיח קידום מהיר ויישום אפקטיבי, ולא להשאיר את המהלך בגדר הצהרה בלבד.

במשרד האוצר רואים ברפורמה מרכיב מרכזי במאבק ביוקר המחיה, לצד צעדים נוספים בתחום הדיור, המזון והתשתיות. לטענת גורמים במשרד, המערכת הבנקאית משפיעה באופן ישיר על יוקר המחיה דרך מחיר האשראי, הריביות על הלוואות והיכולת של עסקים קטנים להתחרות ולצמוח.

מעבר להיבט הכלכלי, הרפורמה אמורה להביא גם לחדשנות פיננסית. כניסת שחקנים חדשים צפויה להרחיב את היצע המוצרים, לשפר את איכות השירות, לקדם פתרונות דיגיטליים מתקדמים ולהתאים את השירותים הפיננסיים לצרכים משתנים של הציבור.

עם זאת, באוצר מודעים לכך שהדרך ליישום אינה פשוטה. הקמת בנקים חדשים, פיקוח רגולטורי ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית מחייבים איזון עדין בין תחרות לבין זהירות. במשרד מדגישים כי הרפורמה גובשה בשיתוף עם הגורמים הרגולטוריים הרלוונטיים, וכי יינתן דגש על יציבות, אמינות והגנה על כספי הציבור.

אם תאושר הרפורמה במלואה בכנסת ותצא לפועל כמתוכנן, היא עשויה לסמן שינוי מהותי במבנה המערכת הבנקאית בישראל. עם זאת, כניסה של בנקים חדשים היא לא תהליך של שבועות או חודשים, כך שגם אם רגולטורית המהלך יתבצע במהירות יחסית, ייקח זמן עד שהצרכנים עצמם יראו שינוי בפועל.