מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

נוף הגליל: תביעת של כ-13 מיליון שקל נגד יזמי פרויקט “מחיר למשתכן”

228 רוכשי דירות בפרויקט “יוניק הילס” בשכונת הר יונה ד’ טוענים לאיחורים של עד שנה במסירת הדירות; הרוכשים מדברים על נטל כלכלי כבד ואי־ודאות מתמשכת; היזמיות בתגובה: האתר הושבת בעקבות המלחמה, רקטות ומחסור חמור בכוח אדם

רן קידר |

תביעת בסך כולל של כ-13 מיליון שקל הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברות היזמיות א.י. אמריקה ישראל להשקעות  ומגדלים ב.ר ייזום ובנייה, בטענה לאיחור משמעותי וממושך במסירת דירות בפרויקט “יוניק הילס” בשכונת הר יונה ד’ בעיר נוף הגליל. את התביעה הגישו 228 רוכשי דירות, המיוצגים על ידי עורך הדין עמנואל יוזוק ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין.

הפרויקט כולל 242 דירות, שרובן שווקו לזכאים במסגרת תוכנית “מחיר למשתכן” וחלקן נמכרו בשוק החופשי. על פי כתב התביעה, במהלך 2020, זכתה חברת אמריקה ישראל במכרז של רשות מקרקעי ישראל להקמת הפרויקט, ובהמשך הצטרפה חברת מגדלים לביצועו. הפרויקט חולק לשלושה מתחמים, הכוללים 21 בנייני מגורים.

במהלך 2022, התקשרו רוכשי הדירות במסלול “מחיר למשתכן” עם החברות בהסכמי מכר אחידים, שבהם נקבע כי מועד המסירה הוא סוף דצמבר 2024. גם רוכשי הדירות בשוק החופשי חתמו על הסכמים שבהם נקבעו מועדי מסירה במהלך 2024 ו-2025. ואולם, לטענת התובעים, החברות לא עמדו בהתחייבויותיהן החוזיות, וחלק מהדירות נמסרו באיחור של חודשים רבים, בעוד אחרות כלל לא נמסרו גם בחלוף כשנה מהמועד החוזי.

פגיעה בחיי המשפחות 

הרוכשים טוענים כי מעבר לעצם האיחור, החברות נמנעו מלמסור להם מועדי מסירה עדכניים, ברורים ומחייבים, וסירבו לפצותם בגין העיכוב. לדבריהם, ההתנהלות יצרה “נטל כלכלי כבד ואי-ודאות משוועת”, כאשר משפחות רבות נאלצו לשאת במקביל בתשלומי שכירות ומשכנתה, להאריך חוזי שכירות, לשלם קנסות, לאחסן תכולות שנרכשו מראש ואף לדחות או לבטל התחייבויות שנעשו מתוך הסתמכות על מועד המסירה החוזי.

עוד נטען כי האיחור פגע בתכנון חיי המשפחה: רישום ילדים לגני ילדים ולבתי ספר נעשה ללא ידיעה היכן תתגורר המשפחה בפועל, חלק מהרוכשים התקשו במציאת מקומות תעסוקה, ואחרים נאלצו להמשיך ולהתגורר בדירות זמניות לאורך חודשים ארוכים. לטענת התובעים, מיעוט הודעות העדכון מצד החברות והדחיות החוזרות ונשנות של מועדי המסירה רק העמיקו את תחושת חוסר האונים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, שהעריך את דמי השכירות הממוצעים באזור בטווח של כ-3,200 עד 3,500 שקל לדירות 3 חדרים, 3,800 עד 4,300 שקל לדירות 4 חדרים, וכ-4,500 עד 5,000 שקל לדירות 5 חדרים. חישוב הפיצוי נערך בהתאם למנגנון הקבוע בחוק המכר (דירות), על תיקוניו, כאשר לכל רוכש בוצע תחשיב פרטני לפי מועד החתימה על ההסכם, משך האיחור והוראות החוק החלות עליו. בהתאם לכך הועמד סכום הפיצוי הכולל על כ-12.9 מיליון שקלים.

מקרי עבר 

ברקע התביעה הנוכחית עומדת מגמה משפטית מחמירה כלפי יזמים המאחרים במסירת דירות. בשנים האחרונות פסקו בתי המשפט פיצויים משמעותיים לרוכשים בפרויקטים של “מחיר למשתכן” ובשוק החופשי, ודחו טענות כלליות בדבר כוח עליון, קורונה או נסיבות ביטחוניות, כאשר אלה לא גובו בהוכחות קונקרטיות או כאשר סעיפי החוזים נמצאו עמומים או מנוגדים לחוק.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

למשל, במאי 2025 פסק בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת פיצוי בסך של כ-10 מיליון שקל ליותר מ-200 רוכשים בפרויקט “מחיר למשתכן” בקריית שמונה, לאחר שדחה את טענות היזם כי האיחור נבע ממגפת הקורונה ומפעילות צבאית באזור. בית המשפט קבע כי סעיפים בחוזי המכר שאפשרו דחייה במסירה היו “עמומים” ואף מנוגדים להוראות חוק המכר (דירות). 

בדצמבר 2025 הוגשה תביעה נוספת, בהיקף של למעלה מ-6 מיליון שקל, נגד יזם בפרויקט “עיר היין” באשקלון, שם נטענו איחורים של עד שנה במסירת הדירות, חרף טענות החברה לכוח עליון בשל המלחמה, מחסור בפועלים וגיוסי מילואים בצו 8. גם בפרויקטים מצומצמים יותר נדרשו יזמים לשלם פיצוי: בפרויקט “כרמי גת” בקריית גת שילמה חברת בנייה כ-350 אלף שקל לשמונה זוגות רוכשים במסגרת פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. רצף מקרים זה מלמד כי בתי המשפט אינם מקבלים עוד כדבר שבשגרה טענות כלליות לנסיבות חיצוניות, והנטל להוכיח הצדקה ממשית לאיחור במסירה מוטל במלואו על היזמים.

בתחילת יולי 2025 פנו הרוכשים, באמצעות עו”ד יוזוק, במכתב דרישה רשמי לחברות בדרישה לפיצוי בגין האיחור במסירה. הדרישה נדחתה, ולאחר מכן, ביום 17 בדצמבר, הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מנגד, החברות היזמיות דוחות את הטענות. בתגובתן נמסר כי מדובר בפרויקט של כ-300 יחידות דיור, שרובו כבר נמסר לאחרונה לרוכשים וחלקו צפוי להימסר בקרוב. לטענתן, היזמיות הגיעו להסכמות הוגנות “לפנים משורת הדין” עם רוכשים רבים, עוד בטרם מיצוי זכויותיהן מול המדינה וגורמים נוספים.

עוד נטען כי מרבית עבודות הבנייה בוצעו במהלך השנתיים האחרונות, תוך כדי המלחמה, וכי אתר הבנייה בנוף הגליל הושבת לפרקי זמן ממושכים בעקבות מטחי רקטות והאיומים בצפון. גם לאחר החזרה המדורגת לעבודה, טוענות החברות, נוצר מחסור חמור בפועלים, במהנדסים ובבעלי תפקידים שגויסו למילואים בצו 8. בנוסף מפנות היזמיות אצבע מאשימה כלפי המדינה, שלטענתן מסרה את הקרקע באיחור משמעותי לאחר הזכייה במכרז, והותירה את היזמים חשופים לסיכונים חריגים בתנאי שוק שאינם רגילים.

נכון למועד זה טרם הוגשו כתבי הגנה לבית המשפט.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה