מניית הבורסה בשיא - היא מרוויחה מכל קליק בשוק

המסחר במניית הבורסה לניירות ערך הבורסה לניע בתא 4.71%   מתבסס בימים האחרונים סביב רמות שיא באזור ה-11 אלף נקודות. זה קורה בדיוק כשהשוק חוזר לעבוד בקצב גבוה, ובדיוק כשהבורסה עוברת לשבוע מסחר שני-שישי - שינוי קטן בלוח, אבל כזה שמגדיל חפיפה מול חו”ל ומכניס עוד שעות פעילות פוטנציאליות.

תנועה במסכים מגדילה עמלות מסחר וסליקה, עלייה בהיקף ההחזקות מגדילה את ההכנסות מהמסלקה, וכשיותר כסף עוקב אחרי מדדים נכנסים גם תמלוגים ורישיונות. לכן הסיפור כאן פחות ‘מניה עם נראטיב’ ויותר עסק תשתית שמרוויח בכמה שכבות במקביל, לא רק מכל קליק של היום.

שלושת המנועים האלה עובדים בקצבים שונים. עמלות המסחר מגיבות מיד ליום חזק או חלש, המסלקה צוברת בסיס הכנסות דרך היקף נכסים והחזקה, והמדדים מוסיפים שכבת תמלוגים שנשענת על כסף פסיבי. בתקופה שבה כולם נעים יחד, המניה מקבלת רוח גבית שמגיעה מכמה כיוונים במקביל.

מחזורי מסחר גבוהים - הקצב על המסך הופך להכנסות בדוח

פקודות קנייה ומכירה מגיעות בקצב גבוה יותר כשיש תנועה בשוק, וחדרי המסחר עובדים עם זרמי נתונים עבים יותר בזמן אמת. זה מתבטא גם במערכות שמחוץ למסך, כי כל ביצוע דורש יותר בדיקות, יותר ניהול סיכונים, יותר חיבורים ויותר תפעול אצל גופים מקצועיים.

• הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
• באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלק מהשימוש הזה לא נראה לציבור, אבל הוא מורגש אצל מי שמחובר יום-יום לתשתיות המסחר. קישוריות יציבה, הזנת נתונים רציפה ומערכות בקרה הן לא "פיצ'ר" אלא תנאי עבודה, במיוחד כשמוסדיים צריכים לבצע בהיקפים גדולים בצורה מדורגת ומבוקרת, בלי לגרום לתזוזות חדות במחיר תוך כדי פעולה.

הדוחות של 2025 מציגים איך זה נראה במספרים כשהשוק פעיל. הכנסות תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומדות על כ-414.2 מיליון שקל, וברבעון השלישי לבדו ההכנסות מגיעות לכ-147.1 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון השלישי עומד על כ-50 מיליון שקל, נתון שמחדד את התגובה המהירה של המודל לשינויים בקצב הפעילות.

החיבור הזה בין מחזור לרווחיות יושב גם על מבנה עלויות. התשתית כבר קיימת, והמערכת יודעת לעבד נפח גבוה בלי שההוצאות קופצות באותו קצב, כך שתקופות פעילות נוטות להגדיל את הרווח מהר יותר מהגידול בהכנסות. זה לא קסם, זו פשוט "סקאלה" של עסק תשתיתי.

• המכרז הראשון של רשות החשמל: סופרגז ואנלייט זכו באספקת 55 מגה-וואט
• באלטשולר שחם מזהירים: "מי שרץ ל-100% ישראל בגלל 2025 - מנהל לפי המראה האחורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

הוראה שנכנסת למערכת לא מסתיימת ברגע שהמסך מציג ביצוע. התאמה בין צדדים מייצרת עסקה, העסקה יוצרת התחייבויות, ואז מתחיל חלק שמאוד לא פוטוגני אבל מאוד משלם, העברת כסף ונייר בצורה מסודרת, עמידה בלוחות זמנים, טיפול בחריגים, ובדיקות שמוודאות שהכול נסגר נכון.

כשהשוק צפוף, גופים גדולים עובדים עם יותר שכבות ניטור ודאטה כדי לעמוד ביעדי ביצוע ולוודא שהפקודות מתנהגות כמו שתוכנן. זה מגדיל את הצריכה של מידע בזמן אמת, חיבורים ותשתיות שמאפשרות לעבוד מהר ובמדויק, במיוחד סביב נקודות רגישות כמו נעילה ועדכוני מדדים.

המסלקה - הכסף היציב יותר שמגיע מהאחזקה, לא רק מהקליק

שירותי המסלקה בולטים בדוחות 2025 לא רק בגלל הגודל אלא בעיקר בגלל הקצב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הכנסות משירותי מסלקה מגיעות לכ-106.4 מיליון שקל, לעומת כ-62.8 מיליון בתקופה המקבילה, עלייה של בערך 70%. כשמשקיעים מחפשים "מה עומד מאחורי העלייה", זה אחד המספרים שמסביר למה השוק מסתכל על הבורסה כעל יותר מאשר פלטפורמת מסחר.

ההיגיון כאן יושב על משהו שנשמע פשוט אבל חשוב להבדיל. מסחר הוא רגע, עסקה שנעשית ונגמרת. המסלקה חיה עם הנכסים גם אחרי העסקה, דרך משמורת, שירותי סליקה, מנגנוני בטוחות ותהליכים שמלווים את חיי הנייר. ככל ששווי השוק גדל והיקף ההחזקות במערכת עולה, יש בסיס הכנסות שנשען על אחזקה ושירות רציף, ולא רק על יום מסחר חזק.

גם בעמלות המסחר והסליקה יש גידול שמדגים את הרוח הגבית. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עמלות מסחר וסליקה מגיעות לכ-152.4 מיליון שקל. הכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות מגיעות לכ-78.5 מיליון שקל. בשורה התחתונה זה מצייר חברה שמרוויחה ממספר מקומות שונים בתוך אותו שוק, ולא תלויה בכפתור אחד.

הגידול במסלקה מתחבר גם לשוק שעולה בשווי נכסים. ככל ששווי ההחזקות שמנוהלות דרך המערכת גדל, דמי המשמורת והשירותים הנלווים גדלים איתו. זו הסיבה שמנוע המסלקה נתפס ככזה שיכול להמשיך לעבוד גם כשהמסחר מתנדנד.

מדדים - הכסף הפסיבי שמחזק יציבות ומרחיב ביקוש

עסקי המדדים כבר לא יושבים רק על כותרות של "עוד מדד חדש". במודל הזה הבורסה מרוויחה מרישיונות ושימוש במדדים, וההכנסה נבנית דרך מוצרים עוקבים שמנהלים כסף לפי מדדים, קרנות סל, קרנות מחקות ומנדטים פסיביים.

במחצית הראשונה של 2025 היקף הנכסים שמנוהלים ועוקבים אחרי מדדי הבורסה מגיע לכ-121 מיליארד שקל, וההכנסות מפעילות המדדים במחצית הזו עומדות על כ-14.4 מיליון שקל. זה מספר שלא נראה ענק ליד הכנסות מסחר, אבל הוא מייצג סוג אחר של פעילות, כזה שנשען על שימוש מתמשך ולא על יום מסחר אחד.

בנובמבר 2025 הבורסה מבצעת עדכון מדדים גדול, כשברקע היקף הנכסים הפסיביים שעוקבים אחרי מדדי הבורסה מגיע לשיא סביב 82 מיליארד שקל. בתוך הסכום הזה יש גם כסף חדש שנכנס במהלך 2025 וגם עליית ערך של הנכסים עצמם. לצד זה מגיעות השקות מדדים כמו TA-Defense ו-TA-Infrastructure, שמאפשרות חשיפה ממוקדת לפי נושא ומרחיבות את היצע המדדים שמוצרים פסיביים יכולים להיצמד אליו.

הקשר לעולם המידע לא פחות חשוב. גוף שמשתמש במדד צריך נתונים נקיים, עדכונים בזמן, כללי חישוב וממשקים שעובדים בלי תקלות. כשיותר כסף נשען על מדדים, גדל גם הצורך בדאטה ובתשתיות סביב המדד, וזה עוד מקום שבו הבורסה מייצרת הכנסה שהיא לא רק "עמלת עסקה".

רפורמות ותפעול - התאמה ללוח הבינלאומי ושיפור כלי ביצוע

המעבר למסחר שני-שישי מ-5 בינואר 2026 משנה את היישור של ישראל מול השווקים הגדולים. לחלק מהמשקיעים זה נשמע כמו תיקון לוח שנה, אבל לגופים גלובליים ולמוסדיים שמנהלים חשיפה בינלאומית זו התאמה שמגדילה חפיפה מול אירופה וארה"ב ומקטינה את הצורך "לנהל את תל אביב בנפרד".

המשמעות התפעולית היא עוד שעות שבהן ישראל פתוחה כשהעולם עובד, פחות מצבים שבהם שוק אחד פתוח והשני סגור, ויותר נוחות למי שמבצע התאמות תוך כדי יום עבודה גלובלי. זה לא מבטיח מחזור גבוה יותר ביום הראשון, אבל זה משנה הרגלים לאורך זמן.

לצד זה הבורסה מקדמת כלים שמדברים בשפה של חדרי מסחר מקצועיים. Trading at Last נותן חלון שבו ניתן לבצע עסקאות במחיר הסגירה גם אחרי הנעילה, תחת מסגרת שאושרה רגולטורית. זה שימושי כשצריך לאזן תיק לקראת סוף יום, להתאים חשיפה אחרי תזוזה בשוק, או לבצע התאמות טכניות שמוכתבות מקרנות ומדדים.

הערך של הכלים האלה פחות "סיפור" ויותר עבודה יומיומית. במקום להעמיס את הדקות האחרונות בניסיון להשיג ביצוע מדויק, חלק מהפעילות יכול לעבור לחלון ייעודי ומוגדר עם יותר שליטה. כשמוסדיים מקבלים אפשרויות ביצוע שמתאימות להם, עולה הסיכוי שהם יבחרו לבצע יותר דרך הבורסה עצמה ולא לחפש מסלולים חלופיים.

מה השוק מתמחר - ואיפה הסטייה יכולה להגיע

התמחור של מניית הבורסה מתנהג כמו אמירה שהקצב יישאר גבוה גם קדימה, או לפחות שהחברה תמשיך להגדיל פעילות סביב השוק גם אם המחזורים יזוזו למעלה ולמטה. זה מודל שמתגמל כשיש רצף של פעילות, אבל הוא גם רגיש לתקופות שבהן השוק נכנס להילוך נמוך.

יום מסחר שקט יותר, פחות עניין סביב הנפקות, או ירידה בהשתתפות של ציבור ושל משקיעים מקצועיים יכולים להתגלגל מהר להכנסות נמוכות יותר, בעיקר בצד של עמלות מסחר וסליקה. זה לא חייב להיות אירוע חד, לפעמים זו פשוט תקופה שבה הכסף יושב על הגדר.

בצד השני יש לחץ שקט יותר שקשור לתחרות ולכללים. חלק מהביצועים יכולים לזלוג למסגרות שאינן המסחר הרציף בבורסה, ושינויים רגולטוריים יכולים לשנות תמריצים סביב האופן שבו עסקה מתבצעת ומסולקת. אלו לא תמיד מהלכים שמייצרים כותרות יומיות, אבל לאורך זמן הם מסוגלים להזיז נפחים ולהשפיע על קצב השימוש בתשתית.

בסוף זו מניה שמחוברת למערכת, ולכן היא נבחנת דרך פרמטרים תפעוליים מאוד קונקרטיים. כמה פעילות זורמת במסחר, כמה נכסים עוברים דרך המסלקה, כמה כסף פסיבי נשען על מדדי הבורסה, ועד כמה הכלים והלו"ז החדשים משפיעים על ההתנהגות של גופים גדולים. כל שינוי קטן באחד הצירים האלה יכול להיכנס מהר לתמחור, כי זו חברה שמוכרת שירותים שמסומנים במספרים כמעט בכל יום.