הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.

אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

• מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
• השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

שבוע אחרי ההכרזה מגיע שינוי כיוון. ב-9 באפריל נרשמת הקפאה זמנית של חלק גדול מהמכסים, ומדד ה-S&P 500 קופץ 9.5% ביום אחד. בתוך הרצף הזה נוצר אצל חלק מהציבור הרגל עבודה ברור, לקנות כשיש זעזוע מדיניות מתוך ציפייה לריכוך מהיר, מה שמחזק את הקנייה בירידות גם בפעמים הבאות שהשוק נלחץ.

TACO נכנס לשפה של השוק ומסביר חלק מההתנהגות

לתנועה הזו נדבק השנה כינוי שרץ חזק בין סוחרים, TACO, שזה ראשי תיבות של Trump Always Chickens Out - בבית הלבן הכינוי הזה לא מתקבל באהדה, וזאת בלשון המעטה. המשמעות בשוק היא תפיסה שלפיה צעדים חדים שמייצרים ירידות מקבלים מהר תיקון פוליטי או כלכלי, ואז הירידה הופכת לחלון קנייה קצר. 

• 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
• אנשי השנה - 20 הגדולים; במי אתם בוחרים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

זו לא נוסחה שעובדת תמיד, ובשנים אחרות היא יכולה להיתקע אם השוק לא מתאושש מהר, אבל סביב פרשת המכסים באפריל היא התיישבה בדיוק על ציר הזמן של הירידה והקפיצה. 

בניתוחים כמותיים שמייחסים למשקיע הפרטי קצב פעולה גבוה יותר בירידות, השנה מתויגת כאחת השנים החזקות ביותר של קנייה בירידות מאז תחילת שנות ה-90. מה שמבדיל את ההתנהגות השנה הוא לא רק עצם הקנייה, אלא התזמון. הכניסה מגיעה מוקדם, לפעמים עוד לפני שחלק מהכסף המוסדי מסיים לצמצם חשיפה, וזה משנה את הדינמיקה של הירידות עצמן.

בתוך זה נרשמת גם תזוזה בתדמית. מה שנתפס בעבר ככסף שמגיע מאוחר ונגרר אחרי טרנד, נראה השנה יותר כמו ציבור שמכיר את הקצב של השוק ומגיב מהר, לטוב ולרע, עם פחות היסוס סביב ימים אדומים.

פחות מניות בודדות ויותר קרנות סל, אבל הטכנולוגיה עדיין במרכז

מאביב ואילך בולט מעבר של חלק מהפעילות ממניות בודדות לקרנות סל, בעיקר סביב מדדי מניות גדולים וסקטורים. אצל ג’יי פי מורגן צ’ייס מציינים שבתקופה הזו הציבור מפחית חלקית את המיקוד במניה אחת לטובת חשיפה רחבה יותר דרך קרנות, מהלך שמקל להחזיק עמדה גם כשחוזרים ימי תנודתיות.

עם זאת, המניות הבודדות לא נעלמות מהתמונה, והטעם נשאר מרוכז בשמות שכבר הובילו את השוק בשנים האחרונות. בין השמות שהציבור חוזר אליהם מופיעות אנבידיה NVIDIA Corp. 0.67%   , טסלה Tesla 0.07%   ופלנטיר Palantir -0.95%   , לצד פעילות בולטת בקרנות סל רחבות כמו SPDR S&P 500 ETF Trust ו-Invesco QQQ Trust, מופיעות השנה גם התפרצויות קצרות של עניין במניות מם, כולל אופנדור טכנולוג'יס Opendoor Technologies 1.88%  . אבל כשמסתכלים על הזרימות לאורך השנה, רואים שהכסף הקמעונאי מתרכז בעיקר בשמות גדולים ומוכרים שכבר מובילים את השוק בשנים האחרונות, ולא נשען רק על גלים ויראליים.

במדידות פנימיות שפורסמו בשוק על ביצועי תיקים, התמונה שמתקבלת היא שתיקי המניות של הציבור מציגים יחס רווח מול הפסד טוב יותר מסלים מסוימים שמוגדרים כחשיפה ממוקדת לבינה מלאכותית ולתוכנה, וגם אחוזי רווח גבוהים יותר בהחזקות קרנות סל בהשוואה לקרנות סל דגל על מדדים רחבים. זה לא אומר שהציבור תמיד צודק, אבל זה מסביר למה חלק מהשוק מתחיל להתייחס אליו כגורם שמסוגל להזיז מחירים ולא רק להגיב להם.

הזהב חוזר חזק, וקרנות הסל הופכות לצינור המרכזי

הסיפור השני של השנה הוא הזהב, ובעיקר דרך קרנות סל. SPDR Gold Shares (GLD) מקבלת השנה זרימות חריגות, ובאומדן של ג’יי פי מורגן צ’ייס היקף הזרימות אליה השנה גבוה מסך הזרימות בחמש השנים הקודמות יחד. במקביל הזהב עצמו רושם מהלך חד, כשמחיר הזהב מגיע לשיאים ומחירי החוזים בארצות הברית עוברים את רף 4,000 דולר לאונקיה בתקופות מסוימות.

גם ברמת הענף הרחב יותר נרשמת חזרה של כסף מערבי לקרנות סל על זהב אחרי שנים של יציאות. נכס שמדברים עליו כעוגן בזמן חוסר שקט חוזר להיות רלוונטי כשהשוק רץ מהר, והמכסים והפוליטיקה מוסיפים רעש שמקשה לבנות ביטחון על תחזית אחת. מבחינת הציבור, קרן סל עושה את זה פשוט. קונים חשיפה לזהב באותו מסך שבו קונים מניות, בלי להתעסק באחסון, במטבעות או בעלויות תפעול מסובכות.

התנועה הזו גם מתחברת לעובדה שהציבור לא בהכרח מחליף מניות בזהב, אלא מוסיף שכבה. בתקופה שבה השוק מתנדנד בין ראלי לבין חששות מאינפלציה ומלחצי עלויות, הזהב נכנס לתיק בתור איזון, לא בתור בריחה מלאה.

בסיס המשתתפים מתרחב, והדור הצעיר מגיע לשוק מוקדם יותר

מתחת למספרים של השנה יושבת מגמה דמוגרפית. נתונים של צ’ייס מצביעים על כך שיותר מאחד מכל שלושה בני 25 בשנה שעברה העבירו סכומים משמעותיים מחשבון עו״ש לחשבון השקעות מאז גיל 22, לעומת 6% בלבד אצל בני אותו גיל בשנת 2015. זו קפיצה שמרחיבה את בסיס המשתתפים ומכניסה לשוק דור שמתחיל מוקדם ומתרגל לעליות וירידות כחלק מהשגרה.

לצד זה נמשך השינוי התפעולי. מסחר בלי עמלות במקומות רבים, גישה לנתונים בזמן אמת, וכלים שמנגישים מסחר במניות ובקרנות סל בלחיצת כפתור, מחזקים את היכולת של הציבור לפעול מהר במיוחד בימים של תנודתיות.

השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא איך הציבור יגיב כשהשוק ייכנס לתקופה ממושכת של ירידות ולא רק לירידות קצרות שמתחלפות בקפיצה חדה. עד אז, ההתנהגות השנה ממקמת את המשקיע הפרטי כחלק מהכוחות שמכתיבים את הקצב, במיוחד כשהשוק נבהל ממדיניות, והמוסדיים בוחרים להקטין סיכון בדיוק בזמן שהציבור בוחר להגדיל אותו.