תשואה, אבל לא רק - איך בוחרים קרן נאמנות?

בישראל פועלות מעל 2,000 קרנות נאמנות ב-18 קטגוריות השקעה שונות. משקיעים רבים בוחרים קרן נאמנות רק לפי מיקומה בטבלת התשואה בשנה האחרונה. זהו פרמטר חשוב, אך הוא בוודאי לא היחיד. בטור זה אנסה להסביר את הדרך שבה אני בוחר קרן נאמנות.

תשואה

אני מתחיל בבחינת הביצועים של הקרן ביחס לקרנות מאותה קטגוריה, בישראל התחרות גבוהה ובפרסומים מנהלי הקרנות נוטים לצטט את ביצועי הקרן תמיד ביחס לטווח בו הן רשמו את הביצועים הטובים ביותר ("מתחילת השנה" או "מיום הקמת הקרן לדוגמא"). חשוב לבחון את הביצועים ולבדוק את עקביותם בטווחים ארוכים של חצי שנה, שנה ושלוש שנים אחרונות.

דמי ניהול

לאחר בחינת הביצועים, אני משווה את דמי הניהול של הקרן המיועדת לממוצע של הקרנות באותה קטגוריה. אבחר בקרן שדמי הניהול שלה גבוהים מהממוצע רק אם היא הציגה ביצועים חזקים במיוחד לאורך זמן. בישראל מנהלי הקרנות רשאים לעדכן את דמי הניהול ב-1 בינואר, וחשוב לזכור שלא מעט מנהלי השקעות מגייסים כספים לקרנות חדשות בדמי ניהול נמוכים, ולאחר שהקרן צוברת נכסים, הם נוטים להעלות אותם בהדרגה.

גודל הקרן 

קרנות חדשות שמנהלות מעט כסף יכולות להציג תשואות מרשימות, אך ברגע שהן מגייסות נכסים משמעותיים הביצועים נוטים להתכנס לממוצע. לאחר סינון לפי ביצועים ודמי ניהול, חשוב לבדוק את גודל הקרן ולוודא שהתשואה הושגה עם “כסף אמיתי”, כלומר לפחות 100 מיליון שקל. מנגד, קרנות גדולות מאוד, שמנהלות 2-3 מיליארד שקל בשוק המקומי, יתקשו להשיג תשואה עודפת בשל הקושי לשנות את הרכב הנכסים.

• השקעה בבורסה למתחילים - שאלות ותשובות
• קרנות גידור בנאמנות: גמישות וניהול סיכונים בשוק ההון הישראלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדד שארפ 

כאשר שתי קרנות מציגות ביצועים דומים, הקרן שהתנודתיות שלה נמוכה יותר תקבל ציון גבוה יותר במדד שנקרא “מדד שארפ”, המשקלל תשואה וסטיית תקן. בהתלבטות בין שתי קרנות אבחר תמיד בזו עם סטיית התקן הנמוכה יותר.

חשיפה למט״ח, ולמניות ואג"ח לא מדורג

בעת רכישת קרן חשוב להבין מהי החשיפה האמיתית שלה. בשנה האחרונה הדולר נחלש ביחס לשקל בכ־13%, ומשקיעים רבים שהשקיעו בקרנות חו״ל עם חשיפה מטבעית ראו כיצד היחלשות הדולר שוחקת את התשואה. לצד שם הקרן, מופיע תמיד בסוגריים צירוף של אות ומספר, המציג את שיעור החשיפה של הקרן למניות ולמט״ח.

• הצעירים לא יודעים: כשיועץ ההשקעות בבנק היה הגורו
• מרבה נכסים - צריך מנהל? המשרד שמטפל בהון של משפחות עם כסף גדול
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

לדוגמה, לפי הסימול בקרן (מס’ נייר ערך 5106208) ניתן להבין מיד כי היא חשופה עד 30% למט״ח ועד 10% למניות. בנוסף, בשם הקרן מופיע סימן קריאה (!), המעיד על כך שהקרן רשאית להשקיע באג״ח בדירוג נמוך או באג״ח שאינן מדורגות כלל, בשיעור גבוה משיעור החשיפה המרבי שלה למניות. 

מי מנהל את הקרן? 

יש בתי השקעות שמאופיינים בביצועים מעולים בתקופות מסוימות ובביצועים חלשים בתקופות אחרות. אני אעדיף מנהל קרן שנמצא לאורך שנים בשליש העליון של טבלת הביצועים, ולא “כוכב לרגע”. ככלל, אבחר מנהל קרן מבית השקעות בינוני-גדול שמחזיק מספר מצומצם של קרנות בכל קטגוריה.

קרן "חייבת במס" או קרן "פטורה ממס" 

בקרן פטורה המשקיע משלם מס רק בעת מימוש הרווחים, ולכן יכול גם לקזזם כנגד הפסדים. בקרן שמוגדרת “חייבת”, המס על הרווחים מנוכה ברמת הקרן עצמה. השקעה בקרן חייבת תהיה כדאית בעיקר במקרה של הפסדי עבר משמעותיים שהקרן צברה. רוב מוחלט של הקרנות מוגדר "פטורה".

עמלה חבויה 

"שיעור הוספה" הוא עמלה המשולמת בעת קניית יחידות בקרן, והיא קיימת רק בחלק קטן מהקרנות. משמעותה היא שקיים פער בין שער הקנייה לשער הפדיון של הקרן. מדובר בעלות חד-פעמית נוספת, וככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, השפעת שיעור ההוספה על התשואה הופכת זניחה. לאחרונה נתקלתי בקרן כספית שהונפקה עם 0% דמי ניהול, אך עם עמלת הוספה של 0.1% כבר במועד הרכישה.

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי