כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

השקל מתחזק: כך תנהלו את החשיפה המטבעית בתיק ההשקעות שלכם

התחזקות המטבע המקומי היא הזדמנות טובה להחליט על אסטרטגיה שתיקח בחשבון את המגמה הנוכחית ואת ההפתעות שוודאי עוד יגיעו בהמשך, ולהתאימה לצרכים ולסיכון שכל אחד מוכן לקחת



יוגב דוד |

טבע האדם נוטה להשליך את ההווה קדימה. כשהדולר גירד את ה־4 שקלים לדולר, היה נדמה שהוא בדרך לשער 5, והיום כשהוא נושק ל-3, רבים משוכנעים שהיעד הבא הוא 2.5 שקלים לדולר.

התחזקות השקל נשענת על עודף מתמשך של היצע מטבע חוץ, תוצאה של יצוא גבוה מהיבוא וזרימת הון משמעותית לישראל. עסקאות גדולות בענף ההייטק, כמו מכירת וויז וארמיס, מזרימות למשק דולרים שמומרים לשקלים, ובכך מגבירות את הביקוש למטבע המקומי. לכך מצטרפים יצוא הגז הטבעי והגידול הצפוי של היצוא הביטחוני מישראל לאירופה ולמזרח, המייצרים מקור קבוע של מטבע חוץ ומבססים את חוזקו של השקל לאורך זמן. מגמה זו לא צפויה להשתנות, ואף להתחזק במקרה של הרחבת הסכמי אברהם.

גרף שקל דולר (כחול) ושקל אירו (אירו) בעשור האחרון


מהגרף ניתן לראות שהתחזקות השקל ביחס לדולר והאירו, היא תופעה הנמשכת כבר עשור. המגמה נקטעה באוקטובר 2023, עם פריצת מלחמת חרבות ברזל, והתחדשה שנה לאחר פרוץ המלחמה סביב "מבצע הביפרים", בספטמבר 2024. בשנה האחרונה התחזקות השקל נתנה קריאת השכמה למשקיעים רבים שהחזיקו בחשיפה למדדים האמריקאיים דרך פנסיה, גמל, קרנות השתלמות ותיקי מסחר. כתוצאה מהיחלשות הדולר, תיקי ההשקעות הללו איבדו בממוצע כ-10% מהשווי, זאת עוד לפני שנלקחו בחשבון הביצועים העודפים של שוק המניות המקומי.

מנגד, חשוב לזכור, שבתקופות של אי ודאות מקומית, אינפלציה גבוהה או שחיקה באמון בכלכלה המקומית, חשיפה למטבעות זרים יכולה לשמש גידור טבעי ולהקטין סיכון כולל בתיק. עבור משקיע ישראלי, הדולר שימש היסטורית כרכיב מייצב בתקופות משבר והוא עם קורלציה הפוכה לשוקי המניות הגלובליים, לכן יש לו בהחלט מקום בתיק ההשקעות.

שלב ראשון: מיפוי

התחזקות השקל זו הזדמנות טובה למפות את החשיפה המטבעית של התא המשפחתי ולהחליט על אסטרטגיה שתיקח בחשבון את המגמה וההפתעות שוודאי עוד יגיעו בהמשך ולהתאימה לצרכים ולסיכון שמוכנים לקחת. נבצע מיפוי של החשיפה המטבעית בסך הנכסים: יתרות מט"ח שממתינות (לשווא) להתחזקות הדולר, קרנות פנסיה, גמל, השתלמות, דירות להשקעה בארץ ובחו"ל ומניות חסומות.

קיראו עוד ב"מיומנו של יועץ השקעות"

דוגמא למיפוי חשיפה למט"ח של תיק נכסים משפחתי:

שלב שני: התאמה

אם ההוצאות העתידיות המשפחתיות הינן בשקלים, ועל רקע המגמות הכלכליות, לראייתי, אין סיבה להחזיק יותר מרבע מסך הנכסים במט"ח. אם החשיפה גבוהה מכך משמעותית, כדאי לבצע התאמות באופן הדרגתי, במנות קבועות מראש ולדבוק בתוכנית, במנותק מהתנהגות שערי החליפין בתקופת ההתאמה, וזאת כדי להימנע מסיכון תזמון של מכירת דולרים "זולים" וקניית שקלים "יקרים".

1. להתחיל בהמרת יתרות מט"ח גבוהות (שמקורן בירושות, מכירת מניות חסומות וכו') באופן הדרגתי על פני מספר חודשים, ובמנות קבועות ומוגדרות מראש.

2. לשנות הוראות קבע לחיסכון חודשי ממכשירים חשופי מטבע למכשירים שקליים או מגודרי מט"ח.

3. להקטין חשיפה במכשירים בהם שינוי לא מהווה אירוע מס (פנסיה, גמל והשתלמות) ורק לאחר מכן במידת הצורך, במכשירים בהם שינוי מהווה אירוע מס (חשבונות מסחר בבנק ובבתי השקעות).

4. השקעות של כספים "חדשים", לבצע דרך מכשירים שקליים או מגודרי מט"ח (לכל קרן סל בחו"ל יש מקבילה ישראלית עם חשיפה לאותו נכס סיכון ללא החשיפה המטבעית).

5. לבצע ניתוח חשיפה מעת לעת של החשיפה המטבעית של תיק הנכסים, לשמור על צניעות ולא לבצע בעתיד פעולות קיצוניות של חשיפות אגרסיביות לשוקי מניות או מטבעות בתיק ההשקעות.


ניהול חשיפה מטבעית אינו צעד צדדי אלא חלק מהותי בניהול סיכונים. חשיפה נכונה למטבעות זרים יכולה להגן על התיק בתקופות אי ודאות ולייצב את ההכנסות, בעוד חשיפה עודפת עלולה להגדיל הפסדים. לכן, ההחלטות חייבות להתבסס על מטרות ההשקעה, אופק הזמן ויכולת ההתמודדות עם תנודתיות.

אין באמור ייעוץ השקעות או מס, הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה