באלטשולר שחם מזהירים: "מי שרץ ל-100% ישראל בגלל 2025 - מנהל לפי המראה האחורית"

כנראה כבר קראתם ושמעתם לא מעט תחזיות על 2026, אבל התחזית הזאת שונה. מעבר לשינוי ההסתכלות שצריכים לעשות מכאן ואילך, כמו גם האלוקציה לסקטורים, למניות ואג"ח, יש כאן הצצה ל"קרביים" של אחד מבתי ההשקעות הוותיקים בישראל, כזה שגם ריכז הרבה עניין בשנתיים האחרונות. אלטשולר שחם.

"שנת 2025 הייתה שנה חריגה בפעמון ההתפלגות, אירוע נדיר שלא בטוח שיחזור על עצמו", כך פותח ארז וילף, מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, את סקירת תחילת שנת 2026. וילף, שסוגר 18 שנה בבית ההשקעות הוותיק, מביט על הראלי המטורף של תל אביב בשנה החולפת בסיפוק, אבל גם בזהירות. אם משווים את הביצועים של הבית מול בתי ההשקעות האחרים אפשר לראות תשואה עודפת אצל אחרים שהיו מוטים מאוד למניות ישראליות בעוד אלטשולר עיגנו את התיק מקומית בעיקר בשוק האג"ח אבל עדיין תיעדפו את וול סטריט.

אגב מעניין לחזור לתחזית שנתן לנו וילף בתחילת 2025, אמנם הוא לא 'פגע' ברמת הכותרת (כי מי יכול לחזות אירועים ביטחוניים כמו אלו שעברו על המדינה בשנה החולפת) אבל כבר אז הוא זיהה את ההזדמנות באג"ח הארוכות והצהיר שבבית פועלים לקבע ריביות - לחצו על התמונה למעבר לראיון הקודם:

• "סקטור הטכנולוגיה צריך להיות העוגן של התיק, למרות התמחורים הגבוהים"
• "מדד ה-500 S&P זה העוגן בתיק ל-10 שנים הבאות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפערים בין הגופים תמיד מובילים לתזוזות. אבל צריכים להבין שפדיונות וגיוסים בטווח הקצר, כמעט תמיד, לא מלמדים על הטווח הארוך. עדיין ולמרות 2025, החריגה, הגישה של הבית נשארת עקבית. ארז וילף, מנהל ההשקעות הבכיר של הבית, מספק כאן מבט מאוזן ומפוקח על מה שבאמת חשוב בטווח הארוך.

"ראינו צניחה דרמטית בפרמיית הסיכון של ישראל, במיוחד אחרי הצלחות ביטחוניות כמו אירוע הביפרים ומלחמת 12 הימים עם איראן", הוא מסביר. "אבל המסר שלי ל-2026 הוא פשוט: לפרמיית הסיכון של ישראל אין כבר לאן לרדת. חזרנו לרמות של טרום 7 באוקטובר וטרום הרפורמה המשפטית. מפה, הקטליזטור הזה כבר מתומחר במלואו".

"אלו היו אירועים בינאריים של '0 או 1'. כלומר, הם יכלו להסתיים באסון כלכלי או בהצלחה מסחררת. העובדה שהם הסתיימו כפי שהסתיימו הפתיעה את השוק ואת מנהלי ההשקעות כאחד. מיוני 2025 ועד דצמבר ראינו ריצה מטורפת. ביוני המעו"ף (תל אביב 35) נסחר באיזורי ה-2,640 נק', והוא סיים את השנה באזור ה-3,660. זה ריצה של כ-38% שנובעת כמעט כולה מירידת פרמיית הסיכון ומהחזרה של משקיעים זרים ומקומיים לשוק. אבל זה המסר שלי, לפרמיית הסיכון של ישראל אין כבר לאן לרדת, גם נגיד בנק ישראל התייחס לזה לאחרונה, הקטליזטור הזה כבר מתומחר במלואו, ואולי אפילו 'מתומחר פלוס' בסקטורים מסוימים ולכן הסיפור של 2025 היה בעיקרו ירידת פחד. הסיפור של 2026 יהיה חייב להיות כלכלי וסקטוריאלי".

• היום בבורסה - סימני האזהרה מתרבים, אל תתעלמו
• וילאר רוכשת נכסי תעשייה ב-520 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

האסטרטגיה: ישראל כעוגן אבל החשיפה עדיין גדולה לטכנולוגיה בארה"ב

אז איפה אלטשולר שחם הייתה בתוך השנה הזו, והאם היא "פספסה" את המניות בישראל. וילף מציג את חלוקת התיק המנייתי במסלולי הגמל והפנסיה ככזו שישראל עדיין מקבלת בה מקום משמעותי, אבל לא דומיננטי. לדבריו, תיק המניות בנוי בערך ככה: ארה”ב סביב 65%, ישראל סביב 18%-20%, והיתרה נמצאת באירופה ובשאר העולם, כאשר אירופה סביב 10% עד 12%. 

אם נסתכל על 2025, גופים שהיו מוטים הרבה יותר לישראל הביאו תשואות עודפות, לא היה נכון לשים הרבה יותר דגש על שוק המניות הישראלי?

"בדיעבד כולם חכמים, אבל אנחנו לא מהמרים, אנחנו מנהלים סיכונים", משיב וילף נחרצות. "אם היית מספר לי ב-1 בינואר 2025 שתל אביב תעלה ב-50%, בוודאי שהיה נכון להגדיל שם. אבל בשוק ההון אי אפשר לנהל תיקים רק על סמך המראה האחורית. תראה למשל את דרום קוריאה היא עשתה ב-2025 תשואה של 92%, בלי קשר לירידת פרמיית סיכון מקומית או אירועי מלחמה. האם זה אומר שכל מנהלי ההשקעות בעולם פספסו כי הם לא שמו 100% מהתיק בסיאול? ברור שלא".

"ישראל עדיין מקבלת אצלנו מקום משמעותי, אבל לא דומיננטי. להגיד 'אני רוצה 100% ישראל' עכשיו זה לסחור את ההיסטוריה. מי שרץ ל-100% ישראל בגלל 2025 מנהל לפי המראה האחורית. ושוב, ישראל היא עדיין הגיאוגרפיה השנייה בגודלה בתיק המניות שלנו, אחרי ארה"ב אם מסתכלים על כל התיק, כולל אג"ח. אנחנו כמובן עדיין מאמינים מאוד בשוק המקומי אבל חושבים שהצמיחה תגיע מוול סטריט".

אבל אז הוא מפנה את האצבע למהלך שעשו באלטשולר בשקט בשוק החוב המקומי. "זיהינו הזדמנות פנטסטית באגרות החוב הממשלתיות הארוכות (ל-10 שנים ומעלה)", מספר וילף. "רכשנו במסה של מיליארדים אג"ח ממשלתי בתשואות שעמדו על מעל 5% שקל. הצלחנו לקבע את הריבית הזו לטווח ארוך ברגע של חוסר ודאות בשוק, זו הייתה הזדמנות של פעם בעשור, בדומה למשבר החוב באירופה ב-2011", המהלך הניב לחוסכים רווחי הון פנומנליים של 8% עד 10% מעבר לריבית השוטפת ככל שפרמיית הסיכון ירדה, אולי זה גם היה הגורם המאזן של התיקים בשנה האחרונה.

2026: נגמר העידן של ה'שגר ושכח' זה הזמן של הסטוק-פיקינג

וילף מעריך שב-2026 המשחק משתנה: "הדיון הגיאוגרפי של 'ישראל מול ארה"ב' יפנה את המקום לדיון על סקטורים", הוא אומר. "העולם הגיע לסוג של נקודת איזון בפרמיות הסיכון, ועכשיו מנהלי השקעות צריכים להתחיל 'להזיע' לעשות 'סטוק-פיקינג' במקום לקנות את השוק כולו".

לדבריו, מי שיעשה "שגר ושכח" במדדים הגנריים כמו S&P 500 יכול להניב תשואות חד-ספרתיות בלבד. "השוק האמריקאי מוחזק על ידי שבע הגדולות שנסחרות בטריליונים. בשביל שאנבידיה תכפיל את עצמה שוב, היא צריכה להגיע לשווי של 10 טריליון דולר זה קשה מאוד פיזיקלית. לכן, אנחנו מחפשים את 'השורה השנייה והשלישית' של עולם הטכנולוגיה, הפיננסים והפינטק".

"2025 הייתה השנה של התשתית. שבבים (אנבידיה), דאטה-סנטרס ואנרגיה. ב-2026 הפוקוס עובר לחברות המאמצות. אלו חברות שיידעו להטמיע AI בשירותי הצרכן, בפיננסים ובתקשורת, ולייצר מזה התייעלות אקספוננציאלית ורווחיות".

ומה לגבי החשש ממיתון בארה"ב? "הסיכון למיתון ירד מהאופק. העשירון העליון בארה"ב נמצא בשיא של תחושת עושר כשה-S&P ב-7,000 נקודות. בנוסף, נגיד הפד שייכנס במאי צפוי להיות 'יוני' מאוד וללכת יד ביד עם המדיניות המרחיבה של טראמפ לקראת בחירות האמצע".

הזדמנויות מקומיות: בנקים, שופרסל ואלביט 

בתחום המניות בישראל, וילף מסמן את אלו שמעניינות את הבית. 

בנקים: "הסקטור המועדף עלינו. הכלכלה הישראלית עוברת דרך הבנקים, והם העוגן הכי יציב. אנחנו לא חוששים מהרגולציה - בסוף היא שומרת על הביזנס סגור ובריא". 

קימעונאות (שופרסל): "אנחנו מתמקדים בשופרסל שופרסל 0%  . יש שם הנהלה חדשה ומוכחת, התייעלות טיפולית פנטסטית שרואים בדוחות, ופעילות אונליין שהיא בחזית הטכנולוגיה". 

ביטחוניות (אלביט): "אלביט אלביט מערכות 0%   נתנה תצוגת תכלית במלחמה. העולם המערבי, וגרמניה בראשו, נמצא בתהליך התחמשות חסר תקדים. אלביט ממוצבת כספקית מובילה עם צבר הזמנות שרק הולך וגדל". האם העליות החדות במניה לא ממצות את הפוטנציאל? "“אני חושב שנושא המכפיל באלביט הוא לא משקולת, אלא מספר את סיפור הצמיחה של החברה. יש כאן מנועי צמיחה ארוכי טווח, וצבר הזמנות שהולך וגדל כל הזמן".

המדדים במספרים: ההימור של וילף ל-2026

ביקשנו מווילף בכל זאת לרדת למספרים. "ב-S&P 500 אני רואה תשואה חד־ספרתית גבוהה, באזור ה-8%-10%”, הוא אומר. “אבל מי שיחפש תשואה דו-ספרתית יצטרך לרדת לסקטורים בעיקר כאלה שמוטי AI וטכנולוגיה, ולא להסתפק במדדים הגנריים לשם הדוגמה ל-SMH (קרן סל שמייצגת את סקטור השבבים בארה״ב)".

ובישראל? כאן הוא זהיר הרבה יותר. "אני מרגיש מאוד בנוח להגיד שהשוק האמריקאי ינצח את תל אביב ב-2026", הוא אומר, ומוסיף: "מה שראינו בישראל ב-2025 היה חריג מאוד. קשה לראות את זה חוזר".

אז מה זה אומר? אם ה-S&P יניב תשואה חד ספרתית גבוהה אנחנו נראה פה דשדוש מסוים,תשואה שולית של 4-5%? הוא מחייך "את זה אתה כבר תחליט, אבל שוב, ארה"ב תוביל משמעותית על ישראל בעיקר בתחום של חברות שיאמצו את ה-AI".