"סקטור הטכנולוגיה צריך להיות העוגן של התיק, למרות התמחורים הגבוהים"
ארז וילף, מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, שוחח איתנו לקראת ועידת ההשקעות של ישראל על איך כדאי לבנות את התיק במבט ל-2025, איזה תחומים מעניינים בבורסה המקומית ולמה המכפילים הגבוהים בוול סטריט לא צריכים להפחיד אתכם?
2024 נגמרה בקול תרועה רמה בשוק ההון. המדדים המובילים בבורסה עלו בין 27%-28% ב-2024 והם הציגו את התשואות מהטובות בעולם, ועוד בשנה של מלחמה. עיקר העליות הגיעו בחודשים האחרונים של השנה, מאז מבצע הביפרים והחיסולים של נסראללה וסינוואר. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית, אבל עדיין יש הרבה אי ודאות להמשך.
בתוך אי הודאות הזו המשקיעים מנסים להבין מה לעשות עם הכסף שלהם. הרבה מנהלי השקעות ממליצים דווקא על הגדלת חשיפה לישראל על חשבון ארה"ב. הם אומרים שפרמיית הסיכון ירדה אבל התמחורים בשוקי המניות והתשואות באג"ח עדיין לא משקפות את זה באופן מלא. לעומת זאת, ארז וילף, מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, עדיין חושב שארה"ב היא ההשקעה העדיפה, ובפרט שסקטור הטכנולוגיה בארה"ב, אותו סקטור ממנו מזהירים לא מעט אנליסטים בשל התמחורים הגבוהים שלו, הוא ההשקעה הכי טובה.
שוחחנו איתו לקראת ועידת ההשקעות של ישראל על מה יהיה בשוק ההון המקומי ב-2025, מה הביא לעלייה בתשואות האג"ח בשבועות האחרונים, למרות ההתקדמות לעסקת חטופים, איך לבנות תיק וגם כמה היה צריך להיות היום שער הדולר אילולא ההתחזקות שלו מול סל המטבעות בעולם?
ראינו את הזינוקים בשוק ההון בחודשים האחרונים של 2024, מה יהיה בהמשך?
"ברבעון האחרון של 2024 השוק הישראלי עבר לתמחר מצב שאין בו מלחמה. יש עדיין חטופים וזה נושא כבד מאוד, כולנו תקווה שהוא כבר יהיה מאחורינו. שוק ההון צופה פני עתיד והוא כבר מספטמבר מתמחר מצב שישראל אחרי המלחמה, כלומר אין איומים משמעותיים על ישראל, לא בדרום לא בצפון. שוק המניות ושוק האג"ח מתמחר באופטימיות זהירה שהכלכלה תחזור לפסים שהיינו מורגלים אליהם. צריכה פרטית, הייטק, לפי השוק הכל צפוי להתאושש ומהר. יכול להיות שהמשקיעים צודקים, מה שכן יכול להצדיק את המחירים האלה. אבל אם שומעים את הקולות היותר ניטרליים, יש פה עוד לא מעט אתגרים.
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- תחילת מימוש בוול סטריט? ב-RBC מזהים סימנים לירידות קרובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך גם לשים על השולחן את השאלה של מה מחכה כאן אחרי המלחמה? יש פה אירוע פוליטי מורכב, חוק הגיוס והרפורמה המשפטית. הרפורמה המשפטית השפיעה לא פחות על הדירוג של ישראל מאשר המלחמה".
איך משקיע צריך לנהל תיק בתקופה הזו?
"את הפוקוס בישראל הייתי שומר באג"ח ממשלתיות ארוכות, מתוך הבנה שאם התרחיש האופטימי יתממש יכולים להיות רווחי הון, וזאת בנוסף לעובדה שאתה מקבע ריבית של מעל 4.5% לשנה. זה בא כשברקע הצפי שבנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית בישראל, אולי בקצבים מהירים יותר אפילו מארה"ב. ללא ספק בתוואי ריבית יורד בישראל שוק האג"ח הממשלתי יכול להיות עוגן חיובי בתיק".
דווקא התשואות עלו בשבועות האחרונים, התשואות ל-10 שנים עלו מאזור ה-4.5% ל-4.6%, מה מסביר את זה?
"יש קורלציה מסוימת בין מה שקורה לארה"ב למה שקורה בישראל. ראינו את האג"ח האמריקאי ל-10 שנים עושה מהלך מאוד דרמטי מ-4.1% ל-4.8% והשוק הישראלי לא יכול להתעלם מזה".
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
ומה עם אג"ח קונצרני? המרווחים אומנם נמוכים אבל האם עדיין יש שם השקעות מעניינות?
"צריך לזכור שבתקופות רעות או תקופות של מיתון, אג"ח קונצרני מתנהג לא פחות גרוע ממניות. מי שרוצה לקחת סיכון, עדיף שייקח אותו במניות ולא באג"ח קונצרני. כרגע לא הייתי נכנס לשם".
עד לא מזמן שער הדולר היה נמוך יותר ממה שהוא היה לפני המלחמה, זה לא משקף צפי שהאתגרים שמחכים כאן אחרי המלחמה לא כל כך משמעותיים?
"נכון, והדולר גם התחזק בכל העולם מול כל המטבעות. בנטרול ההתחזקות שלו הדולר בערך ב-3.3 שקל בכלל. גם כאן יש התגלמות של הירידה בפרמיית הסיכון. השקל משקף עוצמה של הכלכלה הישראלית. אבל השקל מושפע מהתיאבון של המוסדיים לחשיפה למט"ח. מוסדיים פה מחזיקים לא מעט השקעות בחו"ל. מנתוני בנק ישראל המוסדיים הגדילו חשיפה למט"ח מ-13% ל-22% וגם זה השפיע על השקל, תחשוב מה יקרה כשזה יבוא בכיוון השני. השקל מבטא את התרחיש היותר חיובי אבל לא החיובי המלא".
נעבור למניות הישראליות, איזה סקטורים מעניינים עכשיו?
"בנקאות ופיננסים קודם כל. הבנקים מציעים תשואות פנומנליות על ההון והם רצים על 200 קמ"ש. גם אם המצב לא יהיה פה טוב כמו שאנחנו חושבים, אז הם ירוצו נגיד על 100 קמ"ש. תסתכל נגיד על נדל"ן יזמי שזה תחום שיכול להיעצר אם התרחישים החיוביים לא מתממשים. עוד סקטור שאנחנו אוהבים זה צריכה פרטית, סקטור הקמעונאות וגם קניונים".
מה עם מדד הנפט והגז? הוא מוביל את השנה בינתיים
"זה תחום תנודתי, הנפט עלה לאחרונה אז צריך לזכור שזה השפיע על העליות השנה. אלה לא חברות רעות, הן תזרימיות וחזקות, אבל לא הייתי שם את הכסף שלי שם".
מה עם סקטור הטכנולוגיה?
"אני חושב שהעוגן של התיק צריך להיות סקטור הטכנולוגיה. האתגר היא להגיד איזו חברה יותר טובה מהשנייה. תראו למשל את המקרה של אינטל ואנבידיה, לפני כמה שנים לא ידעו מי תוביל והיום כולנו רואים מי ניצחה. גם כאן בישראל קשה לשים את האצבע על חברה אחת שתתעלה מעל כל השאר".
המכירות של חברות הטכנולוגיה הן בכלל ללקוחות בחו"ל, המלחמה לא מאוד השפיעה עליהן, למה שסיום המלחמה ישפיע עליהן?
"המלחמה השפיעה וגם הריבית, לחברות האלה בכל זאת יש עובדים בארץ ויש להן הוצאות גם בשקלים. אבל כן, החברות האלה מוכרות את הסחורה שלהן לחברות ענק, בין אם זו קמטק, נובה או נייס, שיש הטוענים שבכלל ה-AI יחליף אותה. צריך לפזר את ההשקעה על פני כל הסקטור, גם גלובלית".
כדאי להשקיע בארה"ב השנה? המכפילים באירופה לא יותר מעניינים?
"מכפיל נמוך הוא מוצדק כי החברה לא צומחת. מכפיל גבוה הוא של חברה צומחת. אנבידיה במכפיל גבוה אבל היא צומחת, לחברות האירופאיות בקושי יש צמיחה".
כולם כבר מכירים את אנבידיה, על איזה חברות שקשורות לתחום ה-AI כדאי להסתכל?
"אנבידיה תישאר הכוכבת בתחום ה-AI, אבל מה שמעניין אלה החברות הנגזרות שהן מאוד רלוונטיות להטמעה של AI. זה מתפתח כל יום. יש את מי שמייצר את השבבים ואת מרכזי המידע, אבל יש חומרה, תוכנה ואפליקציות, וגם לכל זה צריך לספק אנרגיה. כל התחומים האלה עדיין מעניינים".
אתה לא מודאג מהמכפילים הגבוהים בארה"ב?
"לא. כי המכפיל החזוי קדימה לשנים הבאות יותר נמוך. אנחנו מבינים שהיום מכפיל 22 הוא מכפיל 17 בעוד שנתיים. הרווחיות של החברות ב-S&P 500 תצמח בשיעור חד ספרתי גבוה, וההכנסות יצמחו בשיעור דו ספרתי. כשהשוק מתמחר צמיחה מצטברת זה טעות להסתכל על מדד לפי מכפיל נוכחי או מכפיל עתידי לשנה קדימה".
איך היית ממליץ למשקיע לטווח של 5 שנים ומעלה לבנות תיק?
"התיק צריך להיות 50% מניות, מתוך זה 10% ישראל ו-40% בחו"ל. את ה-50% הנותרים הייתי משקיע באג"ח, בעיקר ממשלתיות והייתי מגוון, הייתי מחזיק מח"מ ארוך בישראל אבל לא רק, גם בארה"ב. התשואה בארה"ב היא 4.8% ובארץ 4.6%, ובהנחה ונושא האינפלציה יהיה בשליטה יכולים להיות רווחי הון מאוד יפים".
שאלות בזק ל-2025
ה-S&P 500 בסוף השנה, בפלוס או במינוס? "בפלוס".
והמדדים בת"א? "גם בפלוס".
של כמה? "6%".
מה יהיו התשואות באג"ח ממשלתי ל-10 שנים? "4%".
- 2.אלטשולר פספס את העליות בתל אביב...... (ל"ת)נו באמת..... 19/01/2025 10:19הגב לתגובה זו
- 1.יעלי 19/01/2025 09:56הגב לתגובה זוהבורסה הישראלית עדיפה על הבורסה בארצות הברית. טראמפ מכין תוכנית סעודית מה שיכפיל את שערי הבורסה הישראלית בחמש השנים הבאות.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.