סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה. 

המודל של OpenAI משפיע על כל התעשייה. חברות כמו Anthropic, Mistral ו־xAI נמצאות במצב דומה, עם הוצאות תשתית גבוהות ותזרים שלילי. אם התרחבות השוק תהיה איטית וזה יכול להיות למשל בשל תחרות מסין או רגולציה בארה"ב ובאירופה, הדבר עלול להוביל להקפאת השקעות, ירידת שווי והפחתות. זה תרחיש מסוכן לחברות האלו, ויש לו סבירות לא שולית. 

ויש גם תסריטים חיוביים. אם OpenAI תגיע ל־300 מיליון מנויים משלמים ותכבוש חלק משוק הפרסום  היא תגדיל משמעותית את ההכנסות שלה ו"הבור" יצטמצם. כמו כן, פריצת דרך טכנולוגית, כמו יעילות אנרגטית גבוהה יותר או AGI (בינה מלאכותית כללית), עשויה להגביר פרודוקטיביות גלובלית ולהצדיק את ההשקעות.

קיראו עוד ב"BizTech"


מה מאיים על מהפכת ה-AI?

דוח  של חברת הייעוץ ביין חושף פער מדאיג בתעשיית הבינה המלאכותית: עד 2030 יזדקקו החברות להכנסות של כשני טריליון דולר בשנה כדי לכסות את עלויות התשתיות, אך ההכנסות הצפויות יגיעו רק ל־1.2 טריליון - פער של 800 מיליארד דולר. הבעיה המרכזית היא שהמודל העסקי עדיין לא מוכח. רוב המשתמשים צורכים שירותי AI בחינם, ומעט מוכנים לשלם עבור גרסאות פרימיום. OpenAI עצמה צופה הפסדים מצטברים של 115 מיליארד דולר עד 2029, למרות צמיחה מרשימה במספר המשתמשים. להרחבה - מה מאיים על מהפכת ה-AI?

על רגל אחת, בחברת היעוץ והמחקר מסבירים כי הביקוש לחשמל מרקיע שחקים. ביין מעריכה שעד סוף העשור יידרשו 200 גיגא־וואט נוספים ליכולות מחשוב AI, כמעט פי שלושה מצריכת החשמל השנתית של גרמניה. הדבר מציב אתגר כפול: לחץ על רשתות החשמל ופגיעה אפשרית ביעדי האקלים. הענקיות ממשיכות להשקיע בכל זאת. מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל ישקיעו יחד 320 מיליארד דולר ב־2025 בלבד, פי שניים מהשנה הקודמת. אך השאלה המרכזית נותרת: האם ההכנסות יצדיקו את ההשקעות? ביין מזהירה מפני תרחיש דמוי בועת הדוט־קום, אך מציינת שאם הפער ינוהל נכון באמצעות התייעלות אנרגטית ומודלים עסקיים חדשים, המהפכה עדיין אפשרית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה