מה מאיים על מהפכת ה-AI?

השקעות של טריליונים, אבל האם הן מוצדקות? תחום ה-AI הוא מהפכה ענקית. הוא ישנה את העולם, אבל גם גם מהפכת האינטרנט היתה מהפכה ענקית ששינתה את העולם כשבדרך השקעות של מאות מיליארדים הלכו לאיבוד כי לא היה מודל עסקי. מהפכות מתקדמות גם כשיש נפילות והפסדים בדרך. אף אחד לא מערער על כך שה-AI הוא שינוי דרמטי בחיים שלנו, אבל יש שמערערים על המודל העסקי. ההשקעות עצומות - לא בטוח שהן יניבו את התשואה המצופה.

תעשיית הבינה המלאכותית נמצאת בצמיחה חסרת תקדים, אך דוח חדש של חברת הייעוץ ביין & קומפני חושף בעיה מהותית: פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים המעודכנים, עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.

המשמעות ברורה: בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת. 

בהקשר המאקרו-כלכלי העולמי, הפער הזה עלול להשפיע על צמיחת התמ"ג הגלובלית: אם ההשקעות לא יתורגמו לרווחיות, נראה האטה בשוקי הטכנולוגיה, שכבר תורמים כ-10% מהתמ"ג העולמי, וזאת בעוד שהשוק צפוי להגיע ל-1.8 טריליון דולר עד 2030.

• ה-AI מזהה אלצהיימר, פרקינסון ומחלות מוח שנים לפני רופאים ומאפשר עוד שנים טובות רבות לחולים
• גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משבר החשמל: הביקוש גדל והרשתות בלחץ

הדרישה ליכולות חישוב וחשמל צפויה לגדול בקצב שמציב אתגרים רציניים. ביין מעריכה כי הצורך העולמי הנוסף ביכולות מחשוב בתחום ה-AI יגיע ל-200 ג'יגה-ואט עד סוף העשור, כאשר מחצית מהביקוש תגיע מארצות הברית לבדה. לשם השוואה, מדובר בכמעט פי שלושה מהיקף הצריכה השנתית של גרמניה. תחזיות נוספות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מצביעות על כך שצריכת החשמל של מרכזי נתונים תכפיל את עצמה ל-945 טרה-ואט שעה עד 2030, כמעט כמו צריכתה השנתית של יפן כיום. זהו גידול של 15% בשנה, פי ארבעה מהגידול הכללי בצריכת החשמל העולמית.

המשמעות היא לחץ משמעותי על רשתות החשמל, שכבר עכשיו מתמודדות עם אתגרי מעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות. בארצות הברית גובר החשש שמרכזי נתונים חדשים יגרמו למחסור בחשמל במדינות מסוימות, ואילו בסין מדובר בנקודת רגישות ביטחונית וכלכלית. חברות שירותים כמו פג'ואה קורפוריישן בארה"ב כבר מדווחות על עלייה בחשבונות החשמל של לקוחות פרטיים בגלל דרישות מרכזי הנתונים.

בהקשר האנרגטי הרחב יותר, ביין מזהירה כי ללא השקעות של 2 טריליון דולר בתשתיות חשמל, המעבר לאנרגיה ירוקה יתעכב, מה שישפיע על יעדי פריז להפחתת פליטות. גולדמן סאקס מעריכה כי הביקוש הגלובלי לחשמל ממרכזי נתונים יגדל ב-165% עד 2030 בהשוואה ל-2023, מה שמגביר את הצורך בחדשנות כמו שימוש במערכות קירור מתקדמות שחוסכות עד 30% בצריכה.

• בינה מלאכותית ופיננסים: כלי עזר או סיכון לכספנו?
• אפל חושפת שלושה שבבים שפיתחה בעצמה - בדרך לעצמאות טכנולוגית
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

מעבר לחשמל, נדרש ציוד חומרה מתקדם, שבבים גרפיים, מאיצים, מערכות קירור, שתעשיית השבבים מנסה לייצר בקצב מואץ. אנבידיה, AMD ואינטל נהנות מביקוש גבוה, אך שרשרת האספקה רגישה: כל עיכוב במפעל בטייוואן או בקוריאה משפיע על זמינות השרתים בארה"ב או באירופה. זה מצריך לא רק ייצור מוגבר, אלא גם חדשנות ביעילות אנרגטית, כמו שימוש במערכות קירור מתקדמות שחוסכות עד 30% בצריכה, מה שיכול להפוך את תעשיית השבבים למנוע צמיחה כלכלי, אך גם למקור לסיכונים גיאופוליטיים.

הבועה גדלה: המודל העסקי בסימן שאלה

השירותים הפופולריים כמו ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל ומערכות מתחרות מסין הופכים נפוצים במהירות, אך המודל הכלכלי ליצירת הכנסות עדיין לא יציב. רוב המשתמשים צורכים את השירותים בגרסה החינמית, ומספר קטן בלבד מוכן לשלם עבור גרסאות הפרימיום. גם החברות שמנסות לשלב AI במערכות הארגוניות מתקשות להגדיר ROI (החזר השקעה) ברור, התועלת קיימת, אך העלויות גבוהות מאוד.

OpenAI עצמה מפסידה מיליארדי דולרים מדי שנה, וממקדת מאמצים בצמיחה על חשבון רווחיות. לפי הערכות עדכניות, החברה צופה שריפת מזומנים של 115 מיליארד דולר עד 2029, עם הכנסות של 125 מיליארד דולר באותה שנה, אך עד אז ההפסדים המצטברים יגיעו ל-115 מיליארד דולר. 

עבור משקיעים מוסדיים מדובר בדילמה, האם להמשיך לממן חברה שמציגה גידול במספר המשתמשים אך אינה רווחית, או לדרוש שינוי במודל העסקי. בשוקי ההון, השווי של OpenAI כבר נסק ל-300 מיליארד דולר, אך לא מעט אנליסטים סבורים שאלו ההערכות אופטימיות מדי.

בהקשר רחב יותר, המודל העסקי של AI מזכיר את תחום הענן מחשוב בתחילת שנות ה-2010: השקעות ראשוניות גבוהות ללא רווחים מיידיים, אך עם פוטנציאל צמיחה משמעותי. עם זאת, בניגוד לענן, AI תלוי בנתונים איכותיים (תוצר איכותי) ובאנרגיה, מה שמגביר את הסיכונים. חברות כמו אנתרופיק, מתמודדות עם אתגרים דומים, אך מתמקדות בשותפויות ארגוניות כדי להאיץ את ה-ROI.

מרוץ החימוש: הענקיות משקיעות טריליונים בעתיד

מיקרוסופט, אמזון ומטא צפויות להשקיע יחד יותר מ-500 מיליארד דולר בשנה בתחילת העשור הבא לטובת פיתוחים בתחום ה-AI. ב-2025 לבדה, ההשקעות המשולבות שלהן, יחד עם גוגל, יגיעו ל-320 מיליארד דולר, פי שניים מהשנה הקודמת. הכסף יושקע לא רק במרכזי נתונים אלא גם בפיתוח תוכנה מתקדמת, פלטפורמות AI עסקיות, שירותי ענן ותשתיות אבטחת מידע. מיקרוסופט, למשל, משקיעה 30 מיליארד דולר בבריטניה בין 2025 ל-2028, כולל 15.5 מיליארד דולר בהון חדש, ו-88 מיליארד דולר בשנה האחרונה בבניית מרכזי נתונים, כולל שותפות עם OpenAI שמבטיחה לה עשרות מיליארדים נוספים.

אמזון, דרך זרועה AWS, צפויה להוציא 86 מיליארד דולר על תשתיות AI ב-2025, כולל השקעה של 8 מיליארד דולר באנתרופיק. מטא מגדילה את ההוצאות ההון שלה ל-60-65 מיליארד דולר ב-2025, בעיקר לפיתוח Llama, כחלק ממאמץ להגיע ל"סופר-אינטליגנציה" ולהתחרות בגוגל ובמיקרוסופט. גוגל משקיעה 75 מיליארד דולר ב-AI ב-2025, כולל 7 מיליארד דולר באיובה לבניית תשתיות ענן ו-AI, ו-85 מיליארד דולר בתשתיות AI כוללות, עם דגש על Gemini שכבר משרת 450 מיליון משתמשים. OpenAI עצמה צפויה להשקיע 200 מיליארד דולר מצטברים עד 2030 במודלים חדשים, אך עם הכנסות מצרפיות של 125 מיליארד דולר ב-2029 בלבד, מה שיוצר פער של 75 מיליארד דולר עבורה.

בסך הכל, הפער בין ההשקעות (כ-3.5 טריליון דולר מצטבר עד 2030) להכנסות (כ-1.475 טריליון דולר) חושף את האתגר: מיקרוסופט לבדה תצטרך 1.2 טריליון דולר בהשקעות מול 450 מיליארד הכנסות, פער של 750 מיליארד; אמזון, 800 מיליארד מול 350 מיליארד, פער של 450 מיליארד; ומטא, 600 מיליארד מול 250 מיליארד, פער של 350 מיליארד. גם בתרחיש של השקעה נמוכה יותר, מגיעים בביין לכך שקיים פער של 800 מיליארד דולר בין ההשקעות להכנסות. 

ההשקות האחרונות של מודלים מתקדמים, כמו אלו של OpenAI ושל DeepSeek הסינית, מגדילות את הביקוש לשירותי AI ומכריחות את הענקיות להמשיך להשקיע. עם זאת, לפי ביין, השאלה המרכזית היא כיצד אותן השקעות יחזירו את עצמן, והאם ההכנסות מהשוק העסקי והצרכני יוכלו לעמוד בקצב ההוצאות. בשוקי ההון, חברות אלה כבר רואות תשואות ראשוניות: מיקרוסופט וגוגל מדווחות על גידול בהכנסות משירותי AI, אך הן משקיעות מחדש את הרווחים בתשתיות נוספות.

נזכיר כי תחום ה-AI הפך גם לזירת תחרות בין מעצמות. ארה"ב שואפת לשמור על יתרון באמצעות השקעות פדרליות, רגולציה תומכת ומיסוי שמכוון למנוע דליפת טכנולוגיה לסין. תוכנית הפעולה של הבית הלבן כוללת תמריצי מס חדשים, כמו החזרים ללא מס על מחקר AI בסיסי, ומענקים פדרליים להגברת התחרות, עם השקעות פרטיות של 109 מיליארד דולר ב-2024. סין מצדה משקיעה סכומים גדולים דרך המדינה, ומעודדת את חברות הענק שלה, טנסנט, עליבאבא, באידו, להוביל את הפיתוחים המקומיים, עם דגש על מודל R&D ציבורי שמייצר חברות חדשות בקצב מהיר, אך עם השקעות פרטיות של רק 9.3 מיליארד דולר ב-2024. אירופה מדגישה את הפן הרגולטורי, עם דגש על פרטיות והגנת משתמשים, אך מתקשה לעמוד בקצב ההשקעות של האמריקאים והסינים. האיחוד האירופי השיק את InvestAI, תוכנית של 200 מיליארד אירו כולל קרן של 20 מיליארד אירו למפעלי AI ענק, אך זה עדיין רחוק מההיקפים האמריקאיים. 

התחרות הזו כוללת גם סכסוכים על מס דיגיטלי, שבהם אירופה דורשת מארה"ב להגביר את המיסוי על ענקיות טק. בישראל, כחלק מהברית עם ארה"ב, הממשלה שוקלת תמריצי מס דומים כדי למשוך מרכזי נתונים נוספים, אך זאת תוך התמודדות עם אתגרי אנרגיה מקומיים ומתיחות גיאופוליטית.

ביין מצביעה גם על טכנולוגיות עתיד נוספות שצפויות לשנות את הכלכלה: מחשוב קוונטי עשוי להוסיף ערך משמעותי מאוד לשוק בתחומים כמו פיננסים, פרמצבטיקה ולוגיסטיקה עד 2030, עם צמיחה שנתית של 20.5%. החברות שמובילות כיום הן גוגל, IBM וחברות סטארט-אפ נישתיות, אך המעבר לשימוש רחב ייקח שנים. הקוונטום יכול לפתור בעיות מורכבות כמו סימולציות מולקולריות, אך דורש השקעות נוספות בתשתיות קירור קיצוניות, מה שמגביר את הלחץ על שרשרת האספקה ומשלב את התחום עם אתגרי האנרגיה של AI.

גם רובוטים דמויי אדם מתחילים לחדור, טסלה, פיג'ור ובוסטון דיינמיקס מציגות אב טיפוס, אך ההצלחה תלויה באימוץ מסחרי רחב. לפי ביין, חברות שינסו רובוטים כבר כעת, גם אם בצורה ניסיונית, יזכו ליתרון תחרותי. בשוקי ההון, השקעות ברובוטיקה גדלו ב-77% ב-2024, בעיקר בגנרטיבי AI, עם חברות כמו Figure AI שמתכננת לייצר 100 אלף רובוטים, וטסלה שמפתחת את Optimus Gen 2.

אזהרה למשקיעים: בועה או מהפכה?

הפער בין השקעות של מאות מיליארדים להכנסות שטרם מוכיחות את עצמן מעורר שאלות על השווי הגבוה של חברות AI ועל יציבות המודל הכלכלי שלהן. חלק מהאנליסטים מזהירים מבועת טכנולוגיה אפשרית, בדומה למפולת הדוט.קום בשנות ה-2000. אחרים טוענים כי גם אם הדרך לא רווחית כעת, התשתיות שנבנות יאפשרו בעתיד שוק חדש בהיקף של טריליונים. בשוקי ההון, מדד S&P 500 AI-ממוקד עלה ב-50% בשנה האחרונה, אך תנודתיות גבוהה מצביעה על סיכונים.

מעבר לכך, ההשלכות אינן רק עסקיות. אם הדרישה לחשמל תמשיך לגדול בקצב הנוכחי, מדינות ייאלצו לבחור בין תמיכה בצמיחה של תעשיית ה-AI לבין קידום יעדי האקלים. חברות שמצליחות לשלב בין חדשנות טכנולוגית לבין יעילות אנרגטית עשויות להיות המרוויחות הגדולות של העשור הקרוב. ביין ממליצה על גישה היברידית: שילוב אנרגיה מתחדשת עם AI יעיל יותר, כמו שגוגל ואמזון כבר עושות עם פרויקטים סולאריים ייעודיים. בסופו של דבר, הדוח של ביין אינו רק אזהרה, הוא קריאה לפעולה. אם הפער של 800 מיליארד דולר לא ייסגר, צמיחת ה-AI עלולה להיתקל במשבר, אך אם ינוהל נכון, הדרך למהפכה סלולה.