האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

• הסיוע האמריקאי לישראל - היסטוריה, הווה ועתיד
• מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

ויש גם לחץ מבפנים. המשפט הפך לאחד הגורמים הכי מפלגים, קורעים ומשסעים את החברה הישראלית. רוב הציבור רואה ומבין את זה. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שבו נכתב: "המשך ההליך המשפטי נגד ראש ממשלה מכהן, ללא הכרעה סופי, יוצר נזק מתמשך למרקם החברתי וליכולת הממשל להתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה. במצב של קרע לאומי חריף, חנינה מותנית יכולה לשמש כלי לגיטימי לאיחוי ולאחדות, בתנאי שתכלול ויתורים משמעותיים מצד המבקש ותנאים שיבטיחו את כבוד שלטון החוק". זהו ניסוח נדיר מגוף שידוע בעמדותיו הליברליות-משפטיות, והוא מחזק את הטענה שגם בקרב מומחים שאינם תומכי נתניהו קיימת הכרה בכך שהמשך המשפט עלול להמשיך ולקרוע את החברה הישראלית לעוד דור. אחרים טוענים כי המסר הזה נובע מכך שנתניהו מצליח לעמוד איתן מול הרדיפה ומול המשפטים וכי הוא ייצא זכאי. 

גורם נוסף שמשפיע על הלחצים על הרצוג הוא כמובן השיקולים הביטחוניים והתפקודיים. ההגנה טוענת שהמשפט צורך המון משאבים, מאות מיליוני שקלים, מאות אנשים שפועלים בנושא במספר מערכות, עשרות רבות של עדויות של ראש ממשלה מכהן שאמור להיות ממוקד בעבודתו השוטפת. 

• אחיו של ראש השב״כ במרכז כתב אישום כלכלי ביטחוני
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון ויוצר רעידת אדמה בתחום שואבי האבק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון...

מה צפוי בהמשך?

הנורמה המשפטית מחייבת סיום הליכים. חנינה לפני הכרעה עלולה ליצור תקדים מסוכן ולפגוע קשות באמון הציבור במערכת המשפט. חלק ניכר מהציבור רואה בחנינה ויתור על עקרון "איש לא מעל החוק" ועלול להגיב במחאות חריפות. 

חבילת הפשרה, התנאים שיכריעו את ההחלטה. כל הגורמים המעורים מעריכים כי אם תינתן חנינה, היא תהיה מותנית בחבילה כבדה: הודאה חלקית או חרטה ציבורית. התחייבות שלא לקדם חקיקה שתפגע בעצמאות מערכת המשפט.

אולי הסדר קלון לתקופה מוגדרת (3–7 שנים) שימנע כהונה כראש ממשלה. אולי אף פרישה זמנית מהחיים הפוליטיים, אם כי נראה שלזה נתניהו יתנגד. יש בחירות בשנה הבאה והוא הצהיר על כוונתו להמשיך ולהוביל את המדינה. 

תרחישים אפשריים

תרחיש 1: חנינה מלאה וללא תנאים - סיכוי נמוך מאוד (פחות מ-10%)

חנינה מוחלטת שמבטלת את כל ההליכים המשפטיים בלי שום ויתור מצד נתניהו נחשבת כמעט בלתי אפשרית. מבחינה משפטית, חנינה ניתנת רק למי שהורשע ונגזר דינו, ונתניהו עדיין נאשם בלבד כמו"כ יש לציין שעדיין עומדת לו חזקת החפות. חנינה כזאת לפני הכרעת דין תהיה תקדים שירוקן מתוכן את עקרון השוויון בפני החוק ויפגע באמון הציבור במערכת המשפטית.

השלכות: מחאות המוניות של האופוזיציה, האשמות בהפיכה משטרית, ופגיעה בתדמית ישראל בעולם. לעומת זאת, תומכי נתניהו יראו בכך ניצחון על "הדיפ סטייט".

תרחיש 2: חנינה מותנית בחבילה כוללת - הסיכוי הגבוה ביותר (60%-70%)

זהו התרחיש ההגיוני ביותר בקרב גורמים משפטיים ופוליטיים. החנינה תינתן רק בתמורה ל"חבילה כבדה" שתכלול ככל הנראה שילוב של התנאים הבאים:

• הודאה חלקית באשמה (למשל “טעות בשיקול דעת” או “ניהול לא תקין של מתנות”)
• חרטה ציבורית מפורשת התחייבות שלא לקדם חקיקה שפוגעת בעצמאות מערכת המשפט
• הסדר קלון לתקופה מוגדרת
• אפשרות לפרישה זמנית או מוגבלת מהחיים הפוליטיים (למרות שנתניהו מתנגד לכך נחרצות)

השלכות: הציבור יתפצל - תומכי נתניהו יכולים עדיין להציג את זה כ“ניצחון אסטרטגי” שמאפשר לו להישאר דמות מרכזית בליכוד ולחזור בעתיד, בעוד מצד פעילי המחאה תראה בזה “עסקת טיעון דרך הדלת האחורית”. עם זאת, חבילה כזו תאפשר לנשיא הרצוג להציג עצמו כמי ש“איחה את הקרע בעם” ותיתן לגיטימציה מסוימת גם בקרב מרכז-שמאל מתון.

תרחיש 3: דחיית הבקשה על הסף - סיכוי בינוני (20%-30%)

הנשיא הרצוג מקבל את עמדת מחלקת החנינות ומשרד המשפטים לפיה “לא ניתן לשקול חנינה לפני סיום כל ההליכים”, דוחה את הבקשה או משאיר אותה תלויה ועומדת עד לגזר דין סופי (כולל ערעורים לבית המשפט העליון).

השלכות: המשפט ממשיך כרגיל, הקרע החברתי נשאר בעוצמה גבוהה, נתניהו משתמש בדחייה כהוכחה ל“רדיפה פוליטית” ומגביר את הקמפיין שלו בבחירות הקרובות. האופוזיציה טוענת ש“שלטון החוק ניצח”. 

מנגד, המשך המשפט ימשיך לעלות מאות מיליוני שקלים ולפגוע ביכולת התפקוד של ראש הממשלה בעתות משבר ביטחוני וכלכלי.

סיכום: רוב המומחים והגורמים המעורים מעריכים שהרצוג ינסה להגיע לפתרון איפשהו באמצע חנינה מותנית בתנאים מסוימים לנתניהו כדי להיחרת בהיסטוריה כמי שסיים את אחד המשברים החמורים בתולדות המדינה.