שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
המאבק על הטיפול באב הקשיש נהפך למוקד של רגשות, טענות כבדות וחוסר אמון, על רקע סכסוך עמוק על בעלות הדירה שבה הוא מתגורר. השופטת קבעה כי המשבר בין האחיות אינו מאפשר מינוי משותף של שתיהן, וכי טובתו של האב - שהביע רצון עקבי - מובילה למינוי הבת שטיפלה בו
עד עתה. עם זאת, נקבעו מגבלות מחמירות ומנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את ניגוד העניינים
באולם בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שררה אווירה מתוחה. מול השופטת הילה אוחיון גליקסמן התייצבו שתי אחיות, שתיהן מבקשות להתמנות כאפוטרופוסיות על אביהן, מ.ק., אדם בן 78, אלמן, המוגדר מזה כמה שנים כ"תשוש נפש" בשל דמנציה מתקדמת. ברקע עמד לא רק הצורך הדוחק למנות גורם שינהל את ענייניו של האב, אלא גם סכסוך משפחתי קשה, רווי טענות, שנולד סביב השאלה למי שייכת הדירה שבה חי האב בעשור האחרון.
כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי "אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה". כלומר שתי בנות שמבקשות לדאוג לאביהן, אך גם סכסוך רכושי משמעותי שמלווה אותן ומעמיק את הקרע ביניהן. ק', כך תיארה השופטת, עלה לישראל מאוקראינה ב-1998. הוא עבד כמהנדס מכונות, ולאחר פטירת אשתו ב-2012 נותר לגור לבדו, מתפרנס מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. ב-2018 הוא אובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר, וב-2022 הוגדר כתשוש נפש. מצבו הרפואי הוביל לכך שהוא לא מסוגל כיום לדאוג לענייניו, והצורך באפוטרופוס ברור לכולם.
ואולם מאחורי הצורך הרשמי מסתתרת מערכת יחסים משפחתית מורכבת. ב-2013 נרכשה הדירה שבה גר מר ק'. האב שילם הון עצמי של 200 אלף שקל, ויתרת המימון - כ-208 אלף שקל - הגיעה ממשכנתא שנלקחה על שם אחת הבנות, א', ובעלה. הדירה נרשמה על שמם, אך האב משלם מדי חודש 1,600 שקל - סכום שזהה לתחזית תשלומי המשכנתא והביטוחים.
האם האב הוא דייר שמשלם שכירות, או שמדובר בדירה שנרכשה למעשה מכספו, אך נרשמה על שם בתו ובעלה? המחלוקת הזאת נהפכה לאחד הצירים המרכזיים של המאבק בין הבנות. ב-2022 אף הוגשה תביעה מטעם האב, באמצעות הבת ס', בניסיון להצהיר כי הדירה שייכת לו. בהליך ההוא הוגש גם "הסכם הלוואה" שבו נכתב כי האב הלווה לבת א' 200 אלף שקל לרכישת הדירה. ההליך נמחק לבסוף, בין היתר בשל ספק לגבי כשירות האב לנהל אותו. על רקע הסכסוך הזה, הוגשו שתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס: ס' הגישה בקשה בנובמבר 2024, ואחותה א' הגישה בקשה מקבילה כמה חודשים אחר כך.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העו"סית: רק בת אחת נמצאת שם ביומיום
תסקיר העובדת הסוציאלית, שהוכן לצורך בירור הבקשות, חשף תמונה ברורה ביחס לשגרת הטיפול. הבת א', כך נכתב, "מגיעה לעתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת". מנגד, "הקשר עם הבת ס' הוא לעתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב". גם האב עצמו התבקש להביע את דעתו בשלוש פגישות שונות. הוא חזר על אותה תשובה: "הבת א' תעזור לי". באחת הפגישות אמר כי אפוטרופוס הוא "מישהו שנותן עזרה", ובאחרת אמר: "מי שיש עכשיו א'".
התסקיר הצביע גם על קשיים משמעותיים בתקשורת בין האחיות. על רקע הסכסוך סביב הדירה, הן אינן מצליחות לקיים שיח שוטף. בפגישת ועדת התסקירים, כך נכתב, הבת ס' "סירבה לשבת לצד אחותה" וטענה שאינה מסוגלת להיות בקרבתה. לצד זאת, צוין כי שתי הבנות אוהבות את אביהן ופועלות, כל אחת בדרכה, לטובתו. ואולם כשמדובר בהחלטות מעשיות, בייחוד בעניינים רפואיים ואישיים הדורשים תגובה מהירה, העובדת הסוציאלית סברה כי מינוי משותף עלול לפגוע בטובת האב.
בדיון שנערך החודש, הביעו הבנות את עמדותיהן ביתר חדות. א' הדגישה שהיא זו שמלווה את האב מזה שנים: היא קונה תרופות, מבקרת מדי שבוע, שוהה בביתו בשבתות כשהמטפלת בחופש, ומטפלת בענייניו הכספיים. היא אף התקינה מצלמות בביתו כדי לוודא שהוא מקבל טיפול ראוי. א' ביקשה לכבד את רצונו המפורש של האב, והבהירה כי, "אני מוכנה להתחייב שלא לפגוע באבא או לפנותו מהדירה". מנגד, ס' טענה כי הדירה שייכת לאב וכי היא מבקשת "להגן על זכויותיו". לטענתה, "הבית מוזנח", ויש במקרר מוצרים שפג תוקפם. ס' ביקשה "להיות מעורבת בטיפול הרפואי" ולהבטיח שלא יתקבלו החלטות שגויות. היא הסכימה למינוי משותף בעניינים רפואיים ואישיים, אך דרשה למנות אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש, כדי לאזן את ניגוד העניינים של א'.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
רצון האב: "רק א' דואגת לי"
האב עצמו הובא לדיון, בליווי מתורגמנית. כשנשאל מדוע הגיע לבית המשפט, הוא השיב כי, "משהו לא בסדר עם הבנות". ואולם כשנשאל מי צריך לדאוג לו, הדברים שלו היו ברורים: שוב ושוב חזר ואמר כי "רק הבת א' מטפלת ודואגת" וכי הוא מבקש שהיא תמשיך להיות זו שמטפלת בענייניו. השופטת ציינה כי דבריו נאמרו גם במסגרת התסקיר וגם בפני האפוטרופוסית לדין. מדובר, לטענתה, ב"רצון ברור ועקבי".
השופטת הודתה כי המחלוקת סביב הדירה מציבה את הבת א' בניגוד עניינים ממשי. א' ובעלה רשומים כבעלי הדירה, ובמקביל הם אמורים לפעול לטובת האב, לרבות האפשרות להגיש תביעה נגד עצמם בעניין הרכוש. גם נושא פירעון ההלוואה לאב עומד ברקע. עם זאת, היא הדגישה בהכרעתה כי יש לראות את התמונה הרחבה: מי מטפל באב בפועל? מי זמין לקבל החלטות? מה רצונו של האב? ולבסוף, כיצד ניתן למנוע נזקים, גם אם ממנים את א'?
לאחר דיון ממושך, הציגה השופטת עמדה ברורה: טובתו של מר ק' מחייבת מינוי של בת אחת בלבד - הבת שמטפלת בו בפועל, הבת שמגיעה יום־יום, הבת שבזכותה "ביתו של האב היה נקי, מסודר ומרוהט בכל הציוד הדרוש לרווחתו". עם זאת, הוטל מערך של מגבלות שמצמצם את ניגוד העניינים: הבת א' ובעלה יחויבו להשיב את ההלוואה בסכום של 200 אלף שקל בתוך 90 יום; לא תתאפשר גביית תשלום חודשי מהאב של יותר מ-1,600 שקל; תוטל מגבלת דיספוזיציה על הדירה, כלומר איסור למכור, לשעבד או להעביר ללא אישור בית משפט; וכל שינוי במגורי האב יחייב אישור שיפוטי.
בנוסף, נקבעה חובת שקיפות מלאה: א' תדווח לאחותה ס' על כל החלטה מהותית בענייני רפואה, בעניינים אישיים ורכוש. אחת לרבעון תעביר לבת ס' תדפיס של חשבון הבנק של האב. כלומר א' היא האפוטרופוסית, אך ס' אינה מודרת.
השופטת הזכירה בפסק הדין שפורסם כי מינוי אפוטרופוס אינו פעולה טכנית. זהו תפקיד בעל אחריות כבדה, הכרוך בשמירה על כבודו, רצונו וצרכיו של האדם. היא ציטטה מדברים שנאמרו בפסק דין אחר: "אפוטרופוס הינו תפקיד בעל אחריות רבה... המחייב יכולת לפעול לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס". בהתבסס על עקרונות חוק הכשרות המשפטית, היא הדגישה כי טובת האדם היא השיקול המרכזי, גם אם צריך להתחשב ברצונו. במקרה הזה, שני השיקולים מצביעים לאותו כיוון: רצון האב ברור, והבת א' היא זו שמסוגלת לספק לו את רמת הדאגה שהוא זקוק לה.
המינוי של א' נקבע לשנה בלבד. בעוד עשרה חודשים יוגש תסקיר משלים שיבחן כיצד מילאה את תפקידה. בכך הותירה השופטת פתח לשינוי עתידי - אם יתברר שניגוד העניינים פוגע בטובת האב, או שאחת הבנות אינה עומדת בהתחייבויותיה. בסיום כתבה השופטת גם כי היא לא מביעה כל עמדה לגבי המחלוקת הרכושית עצמה, ואין בדבריה כדי להכריע בסוגיית הבעלות על הדירה. העניין הזה עשוי להתברר בעתיד, אך לעת עתה, עיקר הדאגה מופנה לאב עצמו.
בסופו של דבר, השופטת בחרה בדרך שנראתה לה המתאימה ביותר לטובת האב, גם אם היא לא פותרת את הסכסוך בין האחיות. היא כתבה בהכרעת הדין כי, "האיזון כפי שנקבע בהחלטתי זו משקף נאמנה את האינטרסים ואת טובתו של מר ק' בעת הנוכחית במרבית התחומים".
