פאזל אלצהיימר דמנציה מוח  ראש רפואה
צילום: Istock

רק דקירה קטנה: בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות אלצהיימר בדיוק של 90% - יותר מאשר מומחים

מחקר מראה שבדיקת דם מדויקת יותר מרופאים מומחים באבחון אלצהיימר - וזה עשוי לשנות לחלוטין את האופן שבו אנחנו מגלים ומטפלים במחלה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה אלצהיימר בדיקה

בקונגרס הבינלאומי של אגודת האלצהיימר בפילדלפיה, הוצגו תוצאות שעוררו התרגשות רבה בקהילה המדעית. מחקר גדול שנערך בשוודיה הראה שבדיקת דם פשוטה יכולה לזהות את מחלת האלצהיימר ברמת דיוק של כ-90% - בהשוואה לדיוק של 61% בלבד בקרב רופאי משפחה ושל 73% בקרב מומחים לדמנציה. הממצאים פורסמו בו-זמנית בכתב העת היוקרתי JAMA.

"אבחון מוקדם ומדויק יכול להוביל להתערבות בזמן ולתרום להשגת תוצאות טובות יותר למטופלים", אמרה ד"ר מריה קאריו, המדענית הראשית של אגודת האלצהיימר. "בדיקת הדם p-tau217 מתבררת כבדיקה הספציפית ביותר לאלצהיימר ובעלת התוקף הרב ביותר. נראה שהיא המועמדת המובילה".


לקריאה חשובה: גלו את סוד הזיכרון: מחקרים מהפכניים חושפים כיצד להכפיל את יכולות הזיכרון שלכם בכל גיל

מה בדיוק מודדים?

בדיקת הדם מודדת חלבון בשם פוספו-טאו 217 (p-tau217), שהוא גרסה חריגה של חלבון טאו הנמצא בנוירונים הפגועים מאלצהיימר. כמויות זעירות של חלבון זה יוצאות מתאי המוח לזרם הדם. ולמרבה ההפתעה, רמות של חלבון טאו חריג זה הן מנבא מדויק מאוד להצטברות פלאקים עמילואידיים - סימן ההיכר של המחלה.

ד"ר סבסטיאן פלמקוויסט, פרופסור חבר ונוירולוג בכיר באוניברסיטת לונד בשוודיה ומוביל משותף של המחקר, הסביר: "העלייה בריכוזי p-tau217 בדם היא חדה למדי במחלת אלצהיימר. בשלב הדמנטי של המחלה הרמות גבוהות פי 8 ויותר מהנורמה".

"הפפטיד p-tau217 הוא ייחודי בכך שניתן לזהות אותו רק כאשר פלאקים עמילואידיים קיימים במוח", הסבירה קאריו. "המשמעות מבחינה מדעית היא שכאשר אנחנו מודדים p-tau217, אנחנו מודדים את הנזק הנוירונלי משלב מוקדם מאוד באלצהיימר, אבל רק כאשר עמילואיד כבר קיים. הבדיקה אומנם לא מגלה עמילואיד, אבל יכולה להצביע על כך שהוא קיים, וזה אושש עם סריקות PET אובייקטיביות שיכולות לראות עמילואיד במוח. זה סמן מצוין לאלצהיימר: אם אין לך עמילואיד, אין לך אלצהיימר. אם יש לך טאו מוגבר במוח, אנחנו יודעים שזה סימן לסוג אחר של דמנציה".

"לא לסובלים מחרדה"

במחקר, 1,213 מטופלים בגיל 74 בממוצע עברו בדיקת PrecivityAD2 (המכונה גם APS2). התוצאות הושוו לבדיקות "תקן הזהב" - ניקור מותני וסריקות PET.

קיראו עוד ב"מדע"

מבין 698 מטופלים שנבדקו במרפאות זיכרון, בדיקת הדם הייתה מדויקת בכ-90% בזיהוי מחלת אלצהיימר, בעוד המומחים היו מדויקים ב-73% בלבד. גם בקרב 515 המטופלים שנבדקו ברפואה ראשונית, בדיקת הדם הייתה מדויקת בכ-90%, בעוד רופאי המשפחה דייקו ב-61% בלבד.

ד"ר סוזן שינדלר, נוירולוגית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שעזרה להוביל השוואה ישירה של מספר סוגי בדיקות דם, הגיעה לאותה מסקנה. "יש לי לא מעט מטופלים שאני משוכנעת שיש להם אלצהיימרף אבל הבדיקות שלהם יוצאות שליליות", הודתה שינדלר. "רופאים באמת צריכים לאמץ גישה חדשה לגבי הבדיקות האלה, כי זה כבר קורה ממש בקרוב".

ד"ר אליעזר מסליה מהמכון הלאומי להזדקנות בארה"ב ציין שתחום האלצהיימר עובר שינוי מהותי: "המגמה כעת נוטה לעבר אבחון ביולוגי של מחלת אלצהיימר - כלומר, אבחון המבוסס על סמנים ביולוגיים ולא רק על תסמינים קליניים. אני חושב שאנחנו מאוד קרובים לזה".

ד"ר הית'ר ויטסון מאוניברסיטת דיוק נשמעה נלהבת מההתקדמות: "התחום נע בקצב שלא יכולתי לדמיין לפני עשור". ובכל זאת, היא מסייגת: "הבדיקות מיועדות רק לאנשים שכבר סובלים מירידה קוגניטיבית, ולא למי שחרדים לגבי בריאות המוח שלהם בגלל היסטוריה משפחתית של אלצהיימר".

לדברי ד"ר הווארד פיליט מקרן גילוי התרופות לאלצהיימר, קבלת אבחנה היא רק הצעד הראשון של מסע ארוך. "כשבדיקה חוזרת חיובית יש לכך השפעה עצומה - ולא רק על המטופל הבודד אלא על המשפחה כולה". פיליט מבטיח כי רופאי משפחה ילמדו במהירות כיצד לאבחן מטופלים בעזרת בדיקות הדם, ומוסיף תהייה: "האם הם ישקיעו את השעה שתתפנה להם בייעוץ והנחיה למשפחה?"

כללי המשחק משתנים

"היינו רוצים שתהיה בדיקת דם שניתן להשתמש בה במשרד רופא משפחה, שתפעל כמו בדיקת כולסטרול אבל לאלצהיימר", אמרה קאריו. "בדיקות דם מדויקות יכולות לשנות את כללי המשחק, גם מבחינת המהירות שבה אנחנו יכולים לנהל ניסויי אלצהיימר ולהגיע לתרופה החדשה הבאה".

כיום, אישור לטיפולים חדשים שמאטים את המחלה מותנה באישור שיש למטופל עמילואיד במוח - מה שדורש סריקת PET יקרה או ניקור מותני כואב. בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות מועמדים לטיפול מהר הרבה יותר. ד"ר ג'ון שיאו מהמכון הלאומי להזדקנות ציין שתחום הבדיקות למחלה הוא כמעט  "מערב פרוע" מבחינת מגוון הבדיקות המוצעות - הן מודדות סמנים ביולוגיים שונים, בדרכים שונות. רופאים וחוקרים צריכים להשתמש רק בבדיקות דם שהוכחו כבעלות דיוק של יותר מ-90%.

פלמקוויסט הסביר: "במיוחד עבור רופאי משפחה, יש לזה באמת פוטנציאל גדול. כך הרופאים יוכלו לדעת למי הם יכולים לשלוח הודעת הרגעה, ואת מי להפנות הלאה, לייעוץ אצל מומחי זיכרון". ד"ר אוסקר הנסון מאוניברסיטת לונד, שהוביל את המחקר יחד עם פלמקוויסט, סיכם: "הצעדים הבאים כוללים קביעת הנחיות ברורות לאופן שבו ניתן להשתמש בבדיקת דם לאלצהיימר בפרקטיקה הקלינית, רצוי באמצעות יישום הבדיקות האלה, תחילה בטיפול מומחה ולאחר מכן ברפואה ראשונית".

ד"ר טרזה ד'אמאטו, מנהלת רפואה גריאטרית במיון ב-Northwell Health בניו יורק, קראה לנתונים החדשים "מרגשים מאוד". "בדיקת הדם הזו תהיה נהדרת כסבב ראשון של בדיקות אבחון, כי נראה שהיא מדויקת למדי. אני חושבת שאם משתמשים בה נכון היא יכולה להיות תוספת מרגשת לאבחון אלצהיימר מוקדם יותר".

כעת אגודת האלצהיימר כבר עובדת על הנחיות, כמה מחברות התרופות כבר החלו לפתח בדיקות p-tau217, וחלקן מתכננות לבקש אישור FDA.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סבתא ונכדה (X)סבתא ונכדה (X)
מדע בשבילך

לחיות עד גיל 100: מה הסוד ואיך כל אחד יכול להוסיף שנים בריאות לחיים?

מהאזורים הכחולים ועד לתרופות נגד הזדקנות - מה משפיע על אורך החיים, איך להפוך אותם לבריאים יותר ומה המשקל של הגנטיקה בתוחלת החיים? לא מה שחשבתם

ענת גלעד |

האם באמת אפשר להגיע לגיל 100 ולהישאר בריא? המחקר המדעי של העשור האחרון מציג תשובה מפתיעה: כן, זה אפשרי,  אבל לא בזכות נוסחת קסם אחת. אריכות ימים בריאה נובעת משילוב של גורמים: תזונה נכונה, פעילות גופנית, קשרים חברתיים, שינה איכותית, ניהול מתח – ואולי בקרוב גם תרופות שמכוונות ישירות לתהליכי ההזדקנות. הכתבה הזו מרכזת את הממצאים העדכניים ביותר מהמחקרים המובילים בעולם, ומתרגמת אותם להמלצות פרקטיות שאפשר ליישם כבר היום.


האזורים הכחולים: מה לומדים ממקומות שבהם אנשים חיים הכי הרבה

ב-2004, החוקר דן בוטנר יצא עם צוות של דמוגרפים וגנטיקאים מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק לחפש מקומות בעולם שבהם אנשים חיים הכי הרבה, ובריאים. המסע התחיל לאחר שדו"ח של ארגון הבריאות העולמי הצביע על אוקינאווה ביפן כמקום שבו נשים חיות הכי הרבה בעולם. המסע הוביל לזיהוי חמישה אזורים שקיבלו את הכינוי "אזורים כחולים", כך נקראו כי החוקרים סימנו אותם בעט כחול על המפה: אוקינאווה ביפן, סרדיניה באיטליה, ניקויה בקוסטה ריקה, איקריה ביוון ולומה לינדה בקליפורניה. באזורים האלה, שיעור בני המאה גבוה פי 10 מהממוצע בארה"ב.

מחקר התאומים הדני הקלאסי, שפורסם עוד ב-1996 ועקב אחר 2,872 זוגות תאומים, קבע שרק כ-20% מאריכות הימים מוסברת בגנטיקה, השאר תלוי באורח החיים. זה אומר שאם אנחנו רוצים להגיע לגיל 100, 80% מהמשוואה נמצאים בידיים שלנו. בוטנר וצוותו זיקקו מהאזורים הכחולים תשעה עקרונות משותפים שכונו "Power 9": תנועה טבעית יומיומית (לא חדר כושר, אלא הליכה, גינון ועבודה פיזית), תחושת מטרה ("איקיגאי" באוקינאווה או "פלן דה וידה" בניקויה), הפחתת מתח באמצעות טקסים יומיים, אכילה עד 80% שובע בלבד, דיאטה שמבוססת בעיקר על צמחים, צריכת יין מתונה, השתייכות לקהילה דתית או רוחנית, משפחה במרכז החיים, וחברויות תומכות.

באוקינאווה, למשל, קבוצות חברתיות של נשים שנקראות "מואי" מלוות אחת את השנייה מגיל צעיר. חמש נשים נפגשות באופן קבוע, תומכות זו בזו רגשית וכלכלית, ומפחיתות מתח ובדידות לאורך כל החיים. מחקרים מראים שחברויות כאלה מפחיתות מתח ב-30% ומאריכות חיים בכ-7 שנים. התושבים באוקינאווה אוכלים דיאטה צמחית עשירה בשעועית סויה, בטטה וירקות ירוקים, עם מעט מאוד בשר.

בסרדיניה, באזור ההרים של נואורו, רועי צאן הולכים 5 קילומטרים ויותר ביום בשטח הררי. הם אוכלים לחם מחיטה מלאה, גבינות מקומיות, פול ושעועית, ושותים יין קנונאו העשיר בנוגדי חמצון. המשפחות שם גדולות ורב-דוריות, והזקנים מכובדים ומשולבים בחיי הקהילה. "הם חוגגים את הזקנה, לא מפחדים ממנה," כתב בוטנר. באיקריה ביוון, נמנום צהריים של 20-30 דקות הוא חלק מהתרבות – מחקר מקומי מצא שזה מפחית סיכון למחלות לב ב-37%. התושבים שם שותים תה צמחים מקומי, אוכלים דבש, שמן זית וירקות מהגינה, ולא ממהרים לשום מקום.