הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?

התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.

תלות גדולה בתשתית יחידה

ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.

התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.

לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור

חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.

• האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
• קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.

תקלות כאלה מערערות אמון במערכות פיננסיות. כשבורסה מרכזית נפגעת, עולות שאלות על התמודדות עם איומים גדולים יותר, כמו מתקפות סייבר, אסונות טבע או כשלים רגולטוריים. חברות תיווך ובנקים קראו לבדיקה מחודשת של סיכונים, כולל שיפור גיבויים ומעבר לפלטפורמות מבוזרות. זה עשוי לשנות את מפת התחרות, עם הזדמנויות לבורסות אחרות כמו ICE או פלטפורמות מבוססות בלוקצ'יין.

רגולציה ועצמאות מבנית: האירוע עשוי להגביר לחץ רגולטורי על CME, כולל דרישות מחמירות לניהול סיכונים וגיבויים. הרגולטורים בארה"ב, כמו CFTC, עשויים לבחון חובת גישה לפלטפורמות חלופיות כדי למנוע SPOF.

• יותר מ־10 מיליארד דולר: OpenAI חוברת ל-Cerebras להרחבת תשתיות ה-AI
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שזינקה 1,500% בשנה ולמה היא מוסיפה היום 23%

פתרונות אפשריים

פיזור תשתיתי וגיבויים אמיתיים: כדי להפחית סיכונים, השוק הפיננסי צריך לפזר תשתיות: מרכזי נתונים מרובים, ספקים שונים ופלטפורמות חלופיות. ברוקרים עשויים לבדוק חוזים עם ספקים, דרישת SLA (הסכמי שירות) מחמירים ומעבר לענן מבוזר, גם אם זה יקר יותר. דוגמאות מצביעות על חזרה מהירה למסחר בחוזים לאחר התקלה, אך מדגישות צורך בשיפורים.

שקיפות ודיווח למקרה חירום: גופים כמו CME צריכים מנגנוני דיווח מיידיים, בדומה לתשתיות קריטיות כמו חשמל. חוקים ברורים לדיווח, תגובה ואחריות ימנעו בלבול עתידי.

 זו גם הזדמנות לשוק חלופי: הקריסה פותחת דלת למתחרים, כמו בורסות אירופאיות או פלטפורמות דיגיטליות מבוזרות. טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין עשויות להציע חלופות ללא תלות בגוף יחיד.

חשיבה מחדש על ניהול סיכונים: מוסדות השקעה צריכים לבחון אסטרטגיות: לא להסתמך רק על נגזרים, אלא לשלב בקרת סיכונים שמתחשבת בתקלות תשתית, לא רק בתנודתיות מחירים.

זה לא קזינו - זו תשתית קריטית: CME והנגזרים שמניעים את הכלכלה העולמית

בורסת CME בשיקגו היא הרבה יותר ממסחר באופציות או חוזים עתידיים. מדובר בעורק כלכלי מרכזי שמעצב את הדרך שבה מוסדות, מדינות ומשקיעים קטנים מתכננים, מגדרים ונוקטים פעולות בעולם הפיננסים. באירוע נדיר ב-28 בנובמבר 2025, הבורסה נאלצה לעצור את המסחר למשך כ-10 שעות בעקבות כשל במערכת הקירור במרכז הנתונים הראשי באורורה, אילינוי, המופעל על ידי CyrusOne. האירוע השפיע על שווקים גלובליים, כולל מט"ח, סחורות, אג"ח אמריקאיות ומדדים, וגרם להשהיות במסחר בלונדון, מלזיה ואירופה. זו תזכורת לעוצמה ולתלות של השווקים המודרניים בפלטפורמה זו, שבה כשל טכני אחד יכול להקפיא מיליארדי דולרים.

אז מה הופך את CME לכה חשובה, ומה צריך לדעת על העולם הפיננסי שמתקיים מאחורי הקלעים של המניות,  זה שמזיז טריליונים בכל שנייה?

מה זה CME ואיך היא צמחה למעמד הזה?

Chicago Mercantile Exchange (CME) נוסדה ב-1898 כשוק לא רווחי למסחר בביצים ובחמאה, במטרה לייצב מחירים לחקלאים. בשנות ה-70 היא פיתחה חוזים עתידיים על מטבעות, מה שהרחיב את פעילותה מעבר לסחורות חקלאיות. ב-2000 הפכה לחברה ציבורית, וב-2007 מוזגה עם Chicago Board of Trade (CBOT) בעסקה בשווי 8 מיליארד דולר, מה שיצר את CME Group. מאוחר יותר, ב-2008, רכשה את New York Mercantile Exchange (NYMEX) ו-Commodity Exchange (COMEX) תמורת 8.9 מיליארד דולר, והפכה למפעילת הבורסה הגדולה בעולם לנגזרים. לפרטים נוספים על ההיסטוריה, ראו עמוד הוויקיפדיה של CME Group.כיום, CME Group היא חברה ציבורית בשווי שוק של כ-80 מיליארד דולר, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות. 

המסחר מתבצע בעיקר דרך פלטפורמת Globex האלקטרונית, הפועלת 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע. הפלטפורמה מחברת בין סוחרים גלובליים ומספקת נזילות גבוהה, מהירות ביצוע במילישניות ודיוק במחירים. CME קובעת מחירי ייחוס עולמיים לסחורות כמו חיטה ונפט, למטבעות כמו הדולר-יורו, לריביות (כגון חוזים על אג"ח אמריקאיות) ולמדדים כמו S&P 500. בנוסף, מאז 2017 היא מציעה חוזים על ביטקוין ואת'ריום, מה שמשקף את התרחבותה לשוקי קריפטו.

הצמיחה נובעת משילוב של חדשנות טכנולוגית ומיזוגים אסטרטגיים. ב-2018 רכשה את NEX Group הבריטית תמורת 5.5 מיליארד דולר, מה שהוסיף פלטפורמות מסחר במט"ח ובאג"ח. ב-2021 שיתפה פעולה עם גוגל בהשקעה של מיליארד דולר בענן, כדי לשפר חוסן תשתית. עם זאת, האירועים האחרונים מדגישים אתגרים: ב-2016 מכרה את מרכז הנתונים באורורה ל-CyrusOne תמורת 130 מיליון דולר, עם חוזה שכירות חוזר – מה שהפך אותה תלויה יותר בספק צד ג'.מה זה נגזרים ולמה הם חשוביםנגזרים הם מכשירים פיננסיים שערך שלהם נגזר מנכס בסיס, כמו סחורה, מניה או מדד. סוגים עיקריים: חוזים עתידיים (התחייבות לקנות/למכור במחיר קבוע בעתיד) ואופציות (זכות, לא חובה). הם מאפשרים גידור סיכונים, השקעה ממונפת ותמחור עתידי. דוגמה: חקלאי תירס מוכר חוזה עתידי כדי לנעול מחיר, ולהימנע מירידה. חברת תעופה קונה חוזים על נפט כדי להגן מפני עלייה במחירי הדלק. יצואן ישראלי משתמש בחוזים על שער הדולר-שקל כדי לייצב הכנסות.

למוסדות גדולים, נגזרים הם כלי לניהול סיכונים של טריליונים. קרנות פנסיה משתמשות בהם לאיזון תיקים, וחברות ביטוח – להגנה על חובות. בשוק הישראלי, למשל, נגזרים על מדדים אמריקאיים משפיעים על תשואות קרנות נאמנות. כפי שמסביר מאמר בביזפורטל על מדד ה-VIX ככלי למדידת תנודתיות, נגזרים כמו אלה ב-CME מאפשרים למשקיעים להמר על תנודות, מה שמשפר גילוי מחירים ומפחית עלויות הון.אבל נגזרים אינם חפים מסיכונים: מינוף גבוה יכול להגביר משברים, כפי שנראה במשבר 2008. רגולטורים כמו CFTC בארה"ב דורשים פיקדונות מלאים (margin) ופיקוח על עסקאות OTC, כדי למנוע התפשטות סיכונים.

כמה גדול שוק הנגזרים?  

CME רשמה בחודש שעבר נפח יומי ממוצע של 26.3 מיליון חוזים, עלייה של 8% משנה קודמת. הערך הנומינלי היומי מגיע ל-12 טריליון דולר, כולל 9.6 טריליון בריביות ו-1.5 טריליון במדדים. גלובלית, שוק הנגזרים OTC הגיע ל-7.9 טריליון דולר יומי באפריל 2025, על פי סקר BIS. סך החשיפה הגלובלית: כ-600 טריליון דולר, הרבה מעבר לשוקי המניות (כ-100 טריליון).הגודל הזה נובע מנזילות: CME מציעה 150 מוצרים, כולל מיקרו-חוזים למשקיעים קטנים. זה מאפשר תמחור מדויק יותר, מה שמקל על תכנון כלכלי. בשונה ממניות, נגזרים מתמקדים בעתיד, ומספקים אותות לשווקים אמיתיים – כמו תחזיות על אינפלציה דרך חוזי ריבית.

למה אירוע השבתה כמו זה מדאיג? כל הכשל בקירור ב-28 בנובמבר נבע מתקלה במכונות הקירור במרכז הנתונים, שהובילה להשבתת Globex. המסחר הופסק בשעות הבוקר המוקדמות (שעון שיקגו), והושב בהדרגה עד אחר הצהריים. ההשפעה: סוחרים לא יכלו לבצע עסקאות, מה שהקפיא מאות מיליארדים. האירוע הדגיש את הריכוזיות: CME שולטת בנתח שוק דומיננטי בנגזרים, ותקלה אחת משביתה גלובלית.

הסיכונים כוללים: אובדן נזילות, הזדמנויות החמצה ותנודתיות מוגברת. ברוקרים בלונדון דיווחו על בלבול, ורגולטורים קראו לבדיקת חוסן. CME טוענת שהמערכת כוללת גיבויים, אך האירוע חשף פגיעויות פיזיות – כמו תלות בקירור בזמן של קור יחסי. זה מעלה שאלות על יתירות: האם ענן (כמו השותפות עם גוגל) מספיק? ועל רגולציה: 

האם צריך חובת גילוי סיכונים טכניים גבוהה יותר? למי זה באמת חשוב? לא רק סוחרים מקצועיים: אזרחים חשופים דרך קרנות פנסיה, ש-20%-30% מהתיקים שלהן כוללים נגזרים. תנודה בחוזי ריבית משפיעה על תשואות, וגידוד נפט,  על מחירי דלק. חברות ישראליות כמו טבע או אל על משתמשות בחוזים על דולר ונפט. מדינות משתמשות בהם לייצוב כלכלות: האיחוד האירופי, למשל, מגדר חובות דרך חוזי אג"ח. מצד שני, מבקרים טוענים שנגזרים מגבירים ספקולציה, ומשברים כמו 2008 הראו כיצד הם מעבירים סיכונים לציבור.

שורה תחתונה CME אינה רק בורסה, היא תשתית שמאפשרת יציבות, גמישות ותכנון בכלכלה גלובלית. היא מפחיתה עלויות גידור ומשפרת יעילות שווקים. אך הריכוזיות יוצרת נקודות תורפה: כשל טכני עלול להשפיע על יציבות פיננסית רחבה, כפי שנראה באירוע האחרון. כדי למזער סיכונים, נדרשת השקעה ביתירות, רגולציה מחמירה וגיוון פלטפורמות. בשווקים שזזים במילישניות, כל גמגום הוא תזכורת: הכלכלה תלויה לא רק בכללים, אלא גם בחוטים דקים.