
עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.
במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים.
החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור
חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.
הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.
התזוזה הגיאופוליטית משמעותית. טראמפ מעדיף מיקוד בביטחון פנים על פני עימות עם סין. פיקוד הדרום של הצבא האמריקאי, שבעבר התמקד בסיוע הומניטרי, הפך לזירה של פעולות חמושות. ב-2025 הוא הוביל 20 תקיפות קטלניות בקריביים, כולל שיתוף פעולה עם ונצואלה אפילו שטראמפ כינה את נשיאה מדורו "סוחר סמים". פעולות אלה השפיעו על יחסים אזוריים: קולומביה, שותפה מסורתית, ספגה קיצוץ בסיוע של 300 מיליון דולר, בעוד מקסיקו מאיימת בתגובה דיפלומטית. בסין הממשלה מגבירה ייצוא תחת מסווה, מה שמעלה שאלות על יעילות הסנקציות.
הזדמנויות עסקיות צומחות
חברת Overwatch Imaging מציעה מערכות צילום AI למטוסים ורחפנים, שיותקנו על ספינות הצי בקריביים. מנכ"ל החברה ציין כי האלגוריתמים מזהים פעילות חריגה בדיוק של 95%, ומשפרים מודיעין בזמן אמת. ביוני 2025, Overwatch זכתה בחוזה SBIR שלב II מהצי, בשווי 5 מיליון דולר, להתאמה למבצעי סיכול. חברות מאוקראינה, כמו Moodro, מציעות מערכות שיבוש רחפנים, המותאמות לגבול מקסיקו. משרד ההגנה ערך ב-2025 הדגמה לחטיבת הצנחנים 101, לבחינת יכולות בשטח. Moodro, שפיתחה טכנולוגיה במלחמה נגד רוסיה, מוכרת כעת מערכות בטווח של 10 ק"מ, אך מתמודדת עם אתגרי אינטגרציה.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
"זה חלון הזדמנויות אסטרטגי", טען מנכ"ל Epirus, חברת מערכות נגד-רחפנים שזכתה בחוזה של 43.5 מיליון דולר מהצבא ביולי 2025. Epirus, שמספקת נשק גלי מיקרו להשבתת רחפנים, רואה בשוק הסמים הזדמנות ליישום טכנולוגיות שפותחו נגד איומים צבאיים. על פי ההערכות, השוק הכולל צפוי לגדול ל-10 מיליארדי דולרים עד 2030.
עם זאת, הביקורת חריפה. ארגונים כמו WOLA טוענים כי המיליטריזציה נכשלת: תקיפות גורמות נזק "אגבי", פוגעות באזרחים תמימים וגם גורמות להחמרת המתחים עם מדינות לטיניות. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי 40% מהתקיפות פספסו יעדים, בעוד זרם הסמים עלה ב-10% השנה. משפטית, בתי משפט בארה"ב דנים בתביעות נגד "הגדרת קרטלים כמטרות מלחמה", שמאפשרת תקיפות ללא משפט. גם ברמה הבינלאומית, האו"ם גינה את הפעולות כהפרת ריבונות, ומדינות כמו ונצואלה מאשימות בהסלמה שתוביל למלחמה אזורית.
כלכלית, ההשקעות יוצרות 5,000 משרות חדשות, אך מעלות חששות על תלות בטכנולוגיה: כשלים במערכות AI, כמו זיהוי שגוי, עלולים להחמיר טעויות מבצעיות. גיאופוליטית, הדגש על פנים מחליש התמודדות עם סין, שמספקת 90% מחומרי הפנטניל. דעה מבוססת: המדיניות משיגה תפיסות קצרות טווח אך נכשלת בשורש הבעיה – ביקוש בארה"ב ועוני באמריקה הלטינית. פתרון מקיף דורש שילוב רפורמות חברתיות, לא רק טכנולוגיה. בסופו של דבר, המאבק הופך את ארה"ב למעצמה "נרקו-ביטחונית", עם השלכות ארוכות טווח על יציבות אזורית.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקשווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?
שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.
לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.
