עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי  ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. 

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

• האם רחפני משלוחים הם העתיד? בוול מארט מעריכים שכן
• זינקה מעל 250% מתחילת השנה: מי זאת אונדס ומה הקשר שלה לישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.

גם חברות ישראליות נכנסות לתמונה במהירות. Onfire AI מגייסת סבב סיד של 20 מיליון דולר, פלטפורמה שפותחה על ידי יוצאי יחידת 8200 ומשמשת לזיהוי מטרות בזמן אמת, נבחנת על ידי הצי האמריקאי להתאמה למבצעי ים נגד סמים. במקביל, סטארט-אפים ישראליים ב-AI ביטחוני מושכים השקעות אמריקאיות מצביע על גידול של 18% בהשקעות משותפות ב-2025, כולל פרויקטים נגד איומי סייבר מקרטלים שמשתמשים בכלים דיגיטליים להלבנת כספים.

חברות נוספות שמזנקות על ההזדמנות כוללות מגוון רחב של שחקנים:

• טראמפ חותם על מכס 25%: אנבידיה ו-AMD בקו האש הראשון
• TSMC: רווחי הרבעון הרביעי קפצו 35% על גב הביקוש לשבבי בינה מלאכותית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שזינקה 1,500% בשנה ולמה היא מוסיפה היום 23%

Vannevar Labs מסיליקון ואלי – מפתחת כלי מיפוי רשתות פשע בינלאומיות באמצעות ניתוח נתונים פתוחים; ב-2025 זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים, תוך שילוב נתונים מרשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סיניים.

Rakia AI מדובאי – מתמחה בפיצוח תקשורת מוצפנת ומעקב אחר זרימות כספיות של קרטלים; גייסה 50 מיליון דולר ומשתפת פעולה ישירות עם ה-DEA בניתוח ביג דאטה להלבנת כספים, אך סובלת מביקורת על פגיעה בפרטיות.

Overwatch Imaging – מערכות צילום AI שמזהות פעילות חשודה בדיוק של 95%; זכתה בחוזה 5 מיליון דולר מהצי ביוני 2025 להתקנה על ספינות בקריביים, ומפחיתה זמן ניתוח תמונות מ-30 דקות לדקה אחת.

Epirus – נשק גלי מיקרו להשבתת רחפנים; חוזה 43.5 מיליון דולר מהצבא ביולי 2025, מיועד להשבית נחילי רחפנים של קרטלים בטווח 5 ק"מ.

Moodro האוקראינית – מערכות שיבוש רחפנים שפותחו במלחמה נגד רוסיה, מותאמות כעת לגבול מקסיקו; הודגמה לחטיבת הצנחנים 101 ב-2025, אך מתמודדת עם אתגרי אינטגרציה למערכות אמריקאיות.

השוק הכולל צפוי להגיע ל-10 מיליארד דולר עד 2030, עם יצירת 5,000 משרות חדשות בסיליקון ואלי ובטקסס, אך מעלה חששות על כשלים טכנולוגיים: זיהוי שגוי של יעדים גרם לשתי תקיפות מוטעות ב-2025, שפגעו בסירות דייגים תמימות.

התמונה הגיאופוליטית מורכבת ומשפיעה על יחסים אזוריים. הממשל מעדיף להתמקד באיום הפנימי על חשבון עימות ישיר עם סין – שממשיכה לספק כ-90% מחומרי הגלם לפנטניל תחת מסווה של ייצוא תעשייתי, למרות סנקציות שהוטלו במרץ 2025. פיקוד הדרום, שבעבר התמקד בסיוע הומניטרי, הפך לזירה של פעולות חמושות, עם 20 תקיפות קטלניות בקריביים ב-2025, כולל שיתוף פעולה מוגבל עם ונצואלה למרות הרטוריקה הקשה של טראמפ כלפי מדורו. קולומביה ספגה קיצוץ של 300 מיליון דולר בסיוע כי "לא שיתפה פעולה מספיק", ומקסיקו מאיימת בצעדים דיפלומטיים חריפים, כולל הגבלת גישה לנתיבי סחר. אפילו האו"ם גינה את התקיפות כהפרת ריבונות, ומדינות כמו ונצואלה מאשימות בהסלמה שתוביל למלחמה אזורית, כפי שראינו במשבר הגבולי באוקטובר 2025. מומחים גיאופוליטיים טוענים כי המדיניות מחלישה את ההתמודדות עם איומים גלובליים, כגון סחר נשק מרוסיה לקרטלים, ומגבירה מתחים עם בעלות ברית מסורתיות.

הביקורת לא מאחרת לבוא ומגיעה מכל הזוויות. ארגון WOLA טוען שהמיליטריזציה יוצרת נזק אגבי כבד ופוגעת באזרחים תמימים: דוח WOLA מספטמבר 2025 מדגיש כי לפחות 20% מההרוגים בתקיפות היו אזרחים ללא קשר לסמים, מה שמעלה חששות להפרת חוקי מלחמה. דוח CSIS מנובמבר 2025 קובע ש-40% מהתקיפות הימיות פספסו את היעד, והאו"ם גינה את הפעולה כהפרת ריבונות. בתי משפט אמריקאיים דנים כעת בשאלה אם הגדרת קרטלים כ"מטרות מלחמה" חוקית, תוך הפרת חוק Posse Comitatus שמגביל שימוש צבאי בפנים. ארגונים כמו Brennan Center מזהירים כי ההגדרה עלולה לפגוע באלפי אנשים ללא קשר לסחר סמים, כולל עסקים וקהילות לטיניות בארה"ב שסובלים מפרופיילינג. כלכלית, ההשקעות מחזקות את התעשייה, אך מגבירות תלות בספקים זרים, כגון חברות אוקראיניות שסובלות ממגבלות יצוא בגלל המלחמה.

משפטית, התביעות מצטברות: בתי משפט בארה"ב בוחנים אם EO 14157 מאפשרת תקיפות ללא משפט, ותביעות תחת Anti-Terrorism Act עלולות להוביל להקפאת נכסים של חברות שפועלות באזורים בשליטת קרטלים. ברמה הבינלאומית, מדינות לטיניות מאשימות את ארה"ב בהסלמה, עם סיכון למיגרציה המונית נוספת בגלל אלימות מוגברת.

המדיניות הנוכחית משיגה תפיסות טקטיות מרשימות  כ-1.5 מיליארד דולר בשווי סמים ויוצרת אלפי משרות בתעשיית ההייטק הביטחוני, אך אינה פוגעת בשורש הבעיה: הביקוש העצום בארה"ב (כ-100,000 מתים מפנטניל בשנה, לפי נתוני CDC) והעוני הכרוני באמריקה הלטינית שמזין את הגיוס לקרטלים. דוח INCSR 2025 של מחלקת המדינה מציין כי אף על פי שהתפיסות עלו, שיעורי השימוש בסינתטיים גבוהים כתמיד, בעיקר בגלל חוסר השקעה בטיפול. פתרון מקיף דורש שילוב של רפורמות חברתיות, כגון תקציב ONDCP של 1.2 מיליארד דולר לטיפול בהתמכרויות, תוכניות פיתוח כלכלי באזור וסנקציות יעילות יותר על סין, ולא רק טכנולוגיה צבאית. ללא מעבר לגישה הוליסטית, המלחמה הטכנולוגית היקרה עלולה להפוך לנצחון פירוס: יותר כסמים ברחובות, יותר מתחים דיפלומטיים, פחות יציבות אזורית ותלות גוברת בטכנולוגיה שכשליה עלולים להחמיר טעויות מבצעיות. בסופו של דבר, המאבק הופך את ארה"ב למעצמה "נרקו-ביטחונית", עם השלכות ארוכות טווח על מדיניות חוץ וזכויות אדם.

שאלות ותשובות על המלחמה של טראמפ בקרטל הסמים

מהי בדיוק המדיניות החדשה של טראמפ נגד קרטלי הסמים?

טראמפ הגדיר שמונה קרטלים כ"ארגוני טרור זרים" (FTOs) בהוראת נשיאות מיינואר. המשמעות: הצבא ומשמר החופים רשאים לבצע תקיפות חמושות במים בינלאומיים, להקפיא נכסים ולפעול ללא אישור קונגרס נפרד. המטרה המוצהרת, להחזיר את מספר מקרי המוות מפנטניל מתחת ל-100 אלף בשנה.

כמה תקיפות חמושות בוצעו עד עכשיו ב-2025?

עד סוף נובמבר 2025 בוצעו 20 תקיפות על כלי שיט חשודים, רובן בקריביים. בתקיפות נהרגו 83 בני אדם, בהם דייגים ואזרחים. הממשל טוען שכל היעדים היו שליחי קרטלים, אך ארגוני זכויות אדם טוענים שכ-20% מההרוגים לא היו מעורבים בסחר.

מדוע רחפן VBAT של Shield AI נחשב ל"משנה משחק"?

הרחפן מסוגל לטוס 1,100 מייל ברצף ולפעול 10 שעות ללא טייס. הוא מחליף בפועל 10 ספינות סיור קטנות, חוסך שני שליש מעלויות ומאפשר כיסוי שטח עצום. מאז ינואר הוא איתר סמים בשווי כ-1.5 מיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי.

האם הטכנולוגיה באמת מנצחת את הקרטלים?

לא ממש. רחפנים ומערכות AI אחראים רק לכ-20% מהתפיסות. 80% מהסמים עדיין נתפסים בזכות למודיעין אנושי מסורתי ומקורות בשטח. יתרה מזו, זרם הפנטניל עלה ב-10% ב-2025 בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים ומנהרות.

אילו חברות ישראליות מעורבות במאבק?

כן, ובגדול. Onfire AI (יוצאי 8200) גייסה 20 מיליון דולר ופלטפורמת זיהוי המטרות שלה נבחנת על ידי הצי האמריקאי. גם חברות כמו Elbit, Rafael ו-Israel Aerospace מציעות מערכות צילום, מכ"ם וסייבר שמותאמות כעת לגבול מקסיקו ולים הקריבי.

מה גודל התקציב שהוקצה לטכנולוגיה ב-2025?

כ-10.35 מיליארד דולר: 4 מיליארד לספינות חדשות, 6 מיליארד לטכנולוגיות גבול ו-350 מיליון ישירות לרובוטיקה ורחפנים, הכל במסגרת חוק OBBBA ("One Big Beautiful Bill Act") שהתקבל בפברואר.

למה מקסיקו כועסת על המדיניות האמריקאית?

מקסיקו רואה בתקיפות במים הבינלאומיים ובגבול הימי שלה הפרת ריבונות. היא מאיימת להגביל מעבר משאיות אמריקאיות ולצמצם שיתוף פעולה מודיעיני אם התקיפות יימשכו ללא תיאום. היחסים כיום במצב הנמוך ביותר מאז 2019.

האם ונצואלה באמת משתפת פעולה עם ארה"ב?

באופן סמוי, כן. למרות שהנשיא טראמפ ממשיך לקרוא למדורו "סוחר סמים", יש חילופי מודיעין על נתיבי Tren de Aragua. בתמורה ונצואלה מקבלת מידע על קבוצות אופוזיציה שמשתמשות בסמים למימון.

מה אומרים ארגוני זכויות האדם?

WOLA, Human Rights Watch והאו"ם גינו את התקיפות כ"הפרת חוקי מלחמה". הם טוענים שתקיפות על סמך מודיעין AI גורמות לנזק אגבי גבוה, ושימוש בצבא בתוך ארה"ב מפר את חוק Posse Comitatus.

האם המדיניות הזו באמת תצליח להפחית את מספר המתים מפנטניל?

ספק רב. המומחים מסכימים שהשורש הוא הביקוש האמריקאי (כ-100 אלף מתים בשנה) והעוני באמריקה הלטינית. כל עוד לא משקיעים בטיפול בהתמכרויות ובפיתוח כלכלי, התפיסות היקרות והטכנולוגיה המתקדמת יישארו טיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה.