
נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
מי שלא תובע לא מקבל?
האם ייתכן שחברת ביטוח תכפיל את הפיצוי למבוטחת פי חמישים, רק משום שהוגשה נגדה תביעה משפטית? כך עולה מתביעה שהגישה עורכת הדין ליטל ביבר־חייקין בשם צעירה תושבת בני ברק, לאחר שחברת הביטוח הציעה לפצותה בסכום של 3,000 שקלים בלבד, בעקבות תאונה שבה הייתה מעורבת עם אוטובוס בעת שנהגה ברכבה.
המקרה שהיה. בשעה 7:50 בבוקר במרץ שנה שעברה, יצאה ד', בת 35, מביתה שבבני ברק בדרכה לעבודתה כמנהלת בכירה בעמותה ציבורית. בעוד היא נוהגת ברכבה בכביש 482, ממזרח לקניון איילון לכיוון רמת החייל, היא החלה להאט בשל עומס תנועה שנוצר באזור. ואז, לפתע, היא חשה חבטה עזה שטלטלה את רכבה בעוצמה רבה. למרבה תדהמתה, התברר לה כי אוטובוס שנסע מאחוריה לא שמר מרחק והתנגש ברכבה מאחור.
כתוצאה מההתנגשות טולטל גופה של ד' בעוצמה. בתחילה חשה ד' הקלה משום שסברה כי יצאה מהתאונה ללא פגע. לדברי עו"ד ליטל ביבר־חייקין, נפגעים רבים מצליפת שוט - סוג הפגיעה האופייני לתאונות מהסוג הזה - אינם חשים כאב מיידי, בשל רמות האדרנלין הגבוהות בגופם בעת האירוע. אולם תחושת ההקלה הראשונית הזו מתחלפת לעיתים בתוך שעות ספורות, כשהאדרנלין שוקע - ואז גם מתחילים להופיע כאבים קשים.
בעקבות התאונה, ולאחר שהכאבים החלו לפשוט בגופה, התפנתה ד' בכוחות עצמה לבית החולים "מעייני הישועה". בבית החולים אובחנה ד' כסובלת מכאבים בצוואר, בגב וביד שמאל, לצד רגישות והגבלה בתנועה. היא שוחררה לביתה עם המלצות להמשך מנוחה, חימום מקומי, נטילת משככי כאבים ומעקב רפואי. באותו שלב נראה היה לה כי מדובר בפציעה שטחית בלבד – אך הכאבים כאמור לא חלפו, גם בחלוף מספר שבועות, אלא רק התגברו.
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משהבינה ד' שהכאבים בצווארה ובגבה אינם חולפים, ואף משפיעים קשות על חיי היום־יום שלה בשל מחסור בשינה אותו פיתחה, היא פנתה לבדיקות הדמיה מקיפות. בסריקות סי־טי שנערכו לה נמצא כי היא סובלת מבלטי דיסק בעמוד השדרה בצוואר ובגב, וכן מהנמכה של אחת החוליות בגב התחתון.
חרף הכאבים, המשיכה ד' בעבודתה הדורשנית, הגיעה למשרד מדי יום וניהלה תחתיה צוות עובדים, אך לעדותה, החיים שלאחר התאונה כבר לא נראו אותו דבר.
בשלב זה פנתה ד' לסיועה של עורכת הדין ליטל ביבר-חייקין, העוסקת במימוש זכויות רפואיות של נפגעי תאונות דרכים. עורכת הדין שלחה בשמה של ד' מכתב דרישה לפיצויים אל חברת 'הראל' שביטחה את רכבה בביטוח חובה.
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- ההתנגדות נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בתגובה למכתב הדרישה, השיבה החברה כי להערכתה ד' אינה סובלת מכל נכות בעקבות התאונה, ועל כן היא מוכנה, לפנים משורת הדין, לפצותה ב-3,000 שקלים, שיכללו גם שכר טירחת עורכי דין, וזאת בתמורה לסילוק כל טענותיה ותביעותיה בעתיד נגד החברה, בגין תאונה זו.
לדברי עו"ד ביבר־חייקין, הייתה זו הצעה מבזה, והיא המליצה לד' לדחותה על הסף, לא לוותר, ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח. במקביל, הגישה עורכת הדין תביעה לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, שכן התאונה התרחשה בדרכה של ד' לעבודתה - ולכן היא נחשבת על פי תקנות הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
עד מהרה התקבלה בקשתה של עו"ד ביבר-חייקין, וד' הוכרה כנפגעת עבודה. היא זומנה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, שם נקבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לה נכות צמיתה ומשוקללת בשיעור של 9.75%: חמישה אחוזים בגין הפגיעה בצוואר וחמישה אחוזים בגין הגב. בשל ההכרה, העביר לה הביטוח הלאומי גמלה חד־פעמית בסך 42 אלף שקלים.
על סמך קביעת הביטוח הלאומי, הגישה עו"ד ביבר-חייקין תביעה נגד חברת 'הראל', להכיר במרשתה כנכה על פי תקנות החוק לנפגעי תאונות דרכים. לאור קביעת הוועדה הרפואית, ויתרו בהראל על המאבק המשפטי, ופנו במהירות למאמצי פשרה.
בעקבות משא ומתן בין הצדדים, הושג בימים אלה ממש, הסדר פשרה, לפיו חברת הביטוח תפצה את ד' ב-152 אלף שקלים - פיצוי הגבוה פי 50 מהצעתה הראשונית. ההסדר הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון ונחתם כפסק דין לכל דבר ועניין.
בסך הכול זכתה ד' לפיצוי כולל של כ־194 אלף שקלים בעקבות התאונה. לדברי עו"ד ליטל ביבר־חייקין, מקרה זה ממחיש עד כמה חשוב שלא להסתפק בהצעות הפתיחה של חברות הביטוח, ועד כמה חיוני להתמיד ולנהל מאבק עיקש עד לקבלת פיצוי צודק והולם.

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
